שירה צעירה וחדשה
זה שירה למתקדמים לדעתי. למדתי את זה בחטיבה ולא ממש התלהבתי. אני זוכרת איך חברה של התלהבה נורא מאיזה שיר של יונה וולך שדיבר על מחזור ולי זה פשוט לא עשה כלום. שירה זה דבר מאד מאד אינדיבדואלי. אני למשל אוהבת הרבה שירים של לאה גולדברג אבל אלכסנדר פן בן תקופתה מביא לי את האטרף. אני מבינה את דן פגיס אבל אבא קובנר (משורר שואה אחר) מדכא אותי במקרים שאני לא חוטפת אטרף מההטפות שלו. אם את אוהבת את רוברט פרוסו יש לך התחלה טובה לדעתי, תנסי את וולט ויטמן הוא כתב את השיר "קפטן או קפטן שלי" שתרגמו והלחינו לאחר רצח רבין. יש הרבה מאד משוררים לא עבריים ולא חדשים, הייתי מזכירה כמה אבל אני לא מכירה, מודה בשפל רוח בברותי. אבל אני זוכרת שאת אוהבת את וירג'ינה וולף אז אולי שירה אנגלו-סקסית מתחילת המאה ה-20 תתאים לך יות מהמודרניות של העשור האחרון עם שירים מגוכחים כמו "אל תבואי שישבת זהו יום הבוחר" שאת צריכה מורה נבוכים אמיתי כדי להבין על מה לכל הרוחות מדובר כאן. שירה זה לחלוטין עניין של תחושות ורגשות. זה לא קטע של הגיון, זה עניין של דמיון ומטאפורות. אלו צבעים של חום וקור. את גם אהבת את אן שרלי, מכאן שאת בוודאי גם רומנטיקנית חסרת תקנה. למה שלא תנסי לקרוא את השיר "הגברת משלוט" זה יתן לך מושג על שירה מהתקופה הרומנטית. אן שרלי, מר אל, כאן אן, יצירותיה של וירג'ינה וולף ועוד כמה כמו פרנסואה העזובי נתנו לי תמיד תחושה של שירה בגוף של פרוזה. אל תתפסי לדיעה קדומה לגבי שירה רק בגלל שהשירה שאת לומדת כאן לא מתחברת אלייך. זה לא אשמתך אלא אשמת השירה, תמצאי את הז'אנר שמתאים לך. רוב האנשים אוהבים שירה, זה חלק אינטרגלי מהנשמה שלנו. לאה גולדברג לא כתבה את "סליחות" למצעד הפזמונים" וכך גם אלתרמן ונתן זך, אבל אנשים מפזמים את השירה שלהם גם היום ואוהבים את המילים לא פחות מאשר את המנגינהמ אפילו אם הם לא יודעים מי המשורר. הרבה מהשירים שיהונתן גפן כתב הפכו לפזמונים אבל במקור הם עדיין שירים. את מצליחה להבין אותם, לא כן? לגבי מצלול. אני לא זוכרת בדיוק מה זה אבל יש שתי אפשרויות: 1. הצליל של המילה דומה לצליל של הפעולה. צרצר מצרצר 2. שימוש במילים עם הרבה ס' כדי להדגיש קטע של לחישות ושל שקט. אבל אני בטח טועה הגדרות שכאלה לא נשארו במוח שלי, לא אוהבת לנתח שירים בצורה טכנית והגדרתית.
) אז אני כזכור עושה את סדנת השירה שלי, שמורטת את עצביי. הבעיה העיקרית היא כזו: אני לא אוהבת שירה. וככל שאנחנו לומדים יותר, אני מגלה שזה לא נבע מבורות אלא באמת מהעובדה שאני לא אוהבת שירה. אבל מה, אני לא מתייאשת, ומגיעה בהתמדה רבה לסדנה, עושה שיעורים והכל. מה שכן, הייתי שמחה אם מישהו מכם היה מוכן לקחת על עצמו לעזור לי קצת. יש מושגי יסוד שאני מרגישה שממש חסרים לי - ריתמוס, מצלול, דברים כאלה. מישהו יכול אולי להכין לי מדריכון שיעזור לי לנווט בנבכי השירה ברמה בסיסית? אני רוצה להרגיש שאני מבינה מה אני קוראת
. ושאלה נוספת - איך אתם שופטים שיר? איך אתם יודעים אם הוא טוב או רע? כי בפרוזה זה בא לי בטבעיות, ובשירה אני ממש מרגישה שאני לא יודעת. הכל כאילו נראה לי אותו דבר...