ואם זו אהבה...

קוראתלו

New member
ואם זו אהבה...

זהו סיפור על אהבה. אהבה רעה. קשה. הרסנית. אהבה שגם כשהיא קרובה אין רגע שקט.אין שלווה. זהו סיפור על אהבה שהביאה אותי למצבים קיצוניים. והכל בשם האהבה. זה סיפור שהסתיים אמש. לאחר רגע קשה של אבדן חושים. רגע של אבדן שליטה על ההגה. ואני אמא. לילדים. רגע שהתחיל בנסיעה הזויה שלי אליו. לעיר זרה. כשאני רועדת מקור. קפואה. מבקשת. מתחננת. תן לנו צ'אנס. והוא בשלו. לא מוכן לנסות. לא לא מוכן להפגע. שוב. וכל זה על מה? על סנריום של שעה מצידי על סצינת קנאה שלי כלפיו.שלדבריו זה רק "הסימפטום" לאישיות שבי. בתקופה של שבועיים שלא היינו יחד. וכאבתי. קינאתי. לא יכולתי לשאת את המחשבה שידיו ייגעו באחרת. שגופו יתחכך ולא בגופי. וכאבתי. וקינאתי. והכל מאהבה. מודה שהגזמתי. מודה שחרגתי. מודה שלא היתה לי שום זכות לבקר אותו על תקופה שאנו לא יחד. והצטערתי. בלב שלם. ועל כן באתי עד עליו. כדי לומר לו זאת. כדי שננסה יחד להתגבר גם על הסצינות האלה. סצינות שבימים מסויימים היו אצלו כחלק בלתי נפרד ממנו. כלפיי. אבל הוא בשלו. לא מוכן לנסות. לא מוכן להתחיל שוב. לחזור לשם. משהבנתי שהוא בשלו. מתעקש. לא מעוניין לחלוטין. חיבקתי. או לפחות ניסיתי. התנצלתי. הדף אותי. זרק את ידי מעליו. הגדיל לעשות כשאיים וגם עשה שאם "לא אפסיק לגעת בו" ושהוא "לא עומד בלחצים שלי" יקום ויילך. וכך עשה. קם והלך. השאיר אותי במפתן ביתו. בוכה. נדהמת מעוצמת ההשפלה. והבנתי. אחרי כמה רגעים של התעשתות ותובנה שמכאן כבר שום דבר טוב לא ייצמח. שהכל באמת נגמר. ולילה. ואני בעיר זרה. עייפה ורצוצה אחרי יום עבודה. מרגישה את הלב שלי דופק. מזיעה. מרגישה שלא יכולה לנהוג. ויש לי ילדים שמחכים לי בבית. התקשרתי אליו. ביקשתי שייקח אותי. או לחלופין יזמין לי מונית. כי לא יכולה לנהוג. לא מסוגלת. והתשובה שלו? התשובה שלו היתה: תניחי לי. תמצאי לך מונית ברחוב. ואני מרחק קילומטרים מביתי. כן כן. האיש הזה. שפעם התיימר להיות אהובי. שהענקתי לו את ליבי. את מרצי. את נפשי. שפתחתי בפניו את ביתי. ובני ביתי. זורק אותי מבלי להניד עפעף. האיש הזה. שהיה ימים כלילות אצלי בבית. כבן בית. האיש הזה שחודשים על גבי חודשים האמנתי שבאמת אוהב. ומעולם לא ייפגע בי. זרק אותי ככה. מבלי להניד עפעף. והרגע הזה הסתיים רע. סערת רגשות. בכי. שהובילו לסיום עצוב בתאונה. איבוד שליטה על ההגה. אמבולנס. בתי חולים. וצווארון שמעטר כלאחר כבוד הבוקר את צווארי. זהו סיפור על התעקשות על אהבה. שהיה נדמה לי שהיא גדולה מהחיים. עד כי היה נדמה שזו אהבה של once in a life. אהבה שהתחילה עם המון משקעים. אהבה שלא היתה דואלית מההתחלה. בפירוש לא אהבה ממבט ראשון. אהבה עם פערי גיל ואינטלקטואל עצומים. תפיסות עולם שונות. מטרות אחרות. מוסר אחר. אהבה שבתוכה המון משקעים. חוסר בטחון משווע ממקומות רעים.ממשקעי עבר. חוסר יכולת להכיל. לקבל. אהבה שברגעים קריטיים הוכיחה גם הוכיחה את טיבה. חודשים רבים היה לנו טוב. הפרינו אחד את השניה. אהבנו ברמות מטורפות. דאגנו זה לזו. כאבנו זה את כאבה של זו. גדלנו זה לצד זו. אהבנו. או שכך היה נדמה לי. אהבה שכזו שכשאתה אוהב אתה כמו אויב. ומה אני רוצה לומר כאן בעצם? קודם כל את ברכת הגומל. על אהבה כל כך קשה ומכאיבה שיכלה להגמר אחרת. על כך שיש השגחה עליונה שהחזירה אותי אל ילדיי. שהם הדבר החשוב ביותר בחיי. על חודשים שחשבתי שאני אהובה ואוהבת. וטעיתי. אוחח כמה שטעיתי. וכמה שהבנתי את זה אמש. ולכן נשים יקרות. אל תטעו.למרות ובגלל מאמינה בכל ליבי שיש המון אהבה בעולם. גם אם לא מושלם.אפילו שלא תמיד רואים. את גבול התהום שבפנים. וכן אתה. יודעת שאתה קורא. מודה לך. על חודשים רבים של טוב. על סיום טראגי הייתי אומרת שהביא אותי סוף סוף להבין. מי אתה. ולאן פניך. וכמה אתה באמת אוהב. אתה. לא ראוי לאהבה שלי. אופטימית.
 

שירלי6

New member
וואו.

כמעט יכולתי לכתוב את זה בעצמי. טפלי בעצמך. אני מאד מאד ממליצה לך על טיפול פסיכולוגי על מנת לצאת מן המשבר. המון בהצלחה.
 

ערסlight

New member
הבנאליה

אז... יש לנו פה סיפור [עצוב, נכון] של מישהי שרבה עם עצמה. הרבה תלות והזדקקות ואהבה אין.
 

ב ד ר ך

New member
../images/Emo39.gif

הרבה כאב יוצא מההודעה שלך. מאחלת לך להתגבר על הכל . אף על פי שסיימת בנימה אופטימית עם חותם של סוף על הסיפור הזה. נראה לי שאת עדיין "מתחשבת" ומחפשת אותו הניק שבחרת לעצמך העובדה שכתבת פה כשאת יודעת שהוא קורא. ההאשמה בין השורות . ה- תראה מה קרה לי בגללך. מאחלת לך המון בריאות, כוח ואהבה.
 

קוראתלו

New member
../images/Emo39.gifחייכת אותי

הניק שבחרתי הוא אקראי לחלוטין וניק די ישן שלי... בשבילי לגולל על הכתב את סיכום הפרשייה הכאובה הזו... זה בעצם סגירת המעגל. שלי. לא מאשימה אותו במה שקרה לי. לחלוטין לא. זה שלי. הבחירות לנהוג כך(תרתי משמע
) הם שלי בלבד ועליהן אני לוקחת את מלוא האחריות.הוא לא ביקש ממני להגיע אליו. הוא לא גרם לי להתנהג כך. ממש לא. זה שלי בלבד. ועל כך אני כותבת. מכאן יוצא הכאב שלי. על כך שא-נ-י הגעתי למצב הזה. ולא. לא מתחרטת. לפעמים צריך קטליזטורים וטריגרים בחיים כדי שנבין...שייפול לנו האסימון.... ומודה לאל שהקטליזטור הזה.. הוא הוא שבסופו של דבר הוביל אותי להבין. ויפה שעה אחת קודם. ואת יודעת... מה שלא הורג מחשל.
 

ורד 3

New member
../images/Emo20.gif ריגשת אותי

התובנות שהגעת אליהן ...את בדרך הנכונה...לפסוע בדרך ישרה ולא עקלקלה...דרך ...שמהיום תוביל אותך רק למקומות טובים......והנתינה הענקית שבך.....שתשאר כפי שהיא ...למישהו שהוא באמת ראוי.... נתינה בריאה ...ממקום נקי. בהצלחה ...בכל דרך שתפני...... המון בריאות....שקט שלווה..ואהבה ....
 

ורד 3

New member
בשם האהבה

טוב שאת חיה ...נושמת וכותבת......לנו כאן .....כפי שכתבת.....הכי חשוב... "ומה אני רוצה לומר כאן בעצם? קודם כל את ברכת הגומל. על אהבה כל כך קשה ומכאיבה שיכלה להגמר אחרת. על כך שיש השגחה עליונה שהחזירה אותי אל ילדיי. שהם הדבר החשוב ביותר בחיי." "על סיום טראגי הייתי אומרת שהביא אותי סוף סוף להבין. מי אתה. ולאן פניך. וכמה אתה באמת אוהב. אתה. לא ראוי לאהבה שלי. אופטימית." בורא עולם אוהב אותך ...והציל אותך ממוות תרתי משמע .... יש לא מעט נשים שהקריבו את עצמן למען האהבה (ואני כוללת את עצמי בקטגוריה הזו)...שהסוף שלה נגמר רע... הרבה פעמים אני מקדישה מחשבה איך בעבר הגעתי למקום הזה ..של להקריב ..לבטל את עצמך ..עבור מישהו שהוא בדיוק כמוך בשר ודם ..ולא שונה ממך כהוא זה... לימדו אותי להסתכל במראה ולומר... את שווה את טובה את יפה... ומגיע לך הטוב ביותר..... הערכה עצמית ....ואהבה עצמית ....כשזה קיים ..אין שום סיבה ....להיות קורבן אהבה ......
 

קוראתלו

New member
אהבה והערכה עצמית

היו בי. יש בי. קיימים. בועטים. נושמים. חושבת שאלמלא היו מתקיימים שני האלמנטים הללו, לא הייתי מסוגל לאהוב ככה. בצורה טוטאלית. כמעט סימביוזית. חושבת שאדם שלא מעריך ואוהב את עצמו באמת, לא מסוגל ויכול לאהוב. באמת. מודה שלא היה לי פשוט להגיע למצב של להביט במראה, אחרי שנים של דיכוי מצד האקס שלי, ולומר ולשנן כמו מנטרה ואף להתכוון, שאני יפה, שווה, מוצלחת, ושמגיע לי הטוב ביותר. וללא קשר לגושפנקאות וקבלות שמאששות זאת. ועוד יותר לא פשוט היה, כשהאישיות שלי באה בעוכריו. לא יכל לקבל אותי. להכיל אותי. שנים של פער גילאים. תחושת תסכול ומרמור שהרסה כל חלקה טובה. אמר אף פעם שמרגיש "מיותר" ו"לא יוצלח".או "מה את עושה עם חטיאר כמוני".ולא עזרו כל החיזוקים שלי. כמויות האהבה הטוטאלית, עד הכמעט סימביוזית שלי אליו. מקומות רעים שהם שלו גרידא. היום, יכולה לומר בפה מלא שבהחלט מרגישה שווה. יפה. מוצלח. ושמגיע לי הטוב ביותר.דרשתי וגם קיבלתי את שחשבתי שמגיע לי...וזה הטוב ביותר...תום עידן התמימות פעם מישהו אמר... תודה ורד על המילים החמות!
 

לילי301

New member
קוראת אותך..

וחושבת... ומנסה למצוא את התשובה לשאלת הלמה? למה אנחנו תמיד מתעקשים למצוא לעצמנו דרך לחיים קשים... למה להכוות בכוונה? למה להתאהב תמיד במה שאי אפשר? אני יודעת כמה את כואבת, הייתי שם, במצבך..הייתי באהבה מטורפת שהובילה לקנאה אובססיבית והורסת.. אבל אחרי שנה ותשעה חד' של מחשבה הגעתי לתובנות, שהגיע הזמן בגיל 30 להתבגר ולהבין שיש דברים שמתאימים לי יותר, יש גברים שמתאימים לי יותר. יש אנשים שיקבלו את אהבתי אליהם ויאהבו אותי כמו שאני, וכשאני טועה ישבו מולי ויסבירו במילים ברורות איפה טעיתי, ישבו מולי וידברו איתי...יתקשרו, ברוך, בנועם..בחיבור וברגש. האדם, עליו את מספרת כאן, מעדיף ללכת, לברוח מההסברים אליך, אולי הקנאה שלך הרסנית אבל הוא לא ממש טורח למתן אותה. הוא לא מצליח לגרום לך להבין שאת אהובה, הוא לא מצליח להראות לך שאת צריכה להיות בטוחה באהבתו אליך. פה מתחילות הבעיות... יכול להיות שהוא אוהב אותך בדרכו שלו, אך הדרך שלו כנראה לא מתאימה לך.. מגיעה לך אהבה טובה שתוביל אותך לאושר..אהבה כזו עצומה שתגרום לך להבין מהי אהבה באמת.. אהבה של אדם שלא יזרוק אותך מושפלת באמצע הלילה, אהבה של אדם שגם כשתבכי יחבק אותך ותרגישי את חיבוקו גם אם הוא במרחק קילומטרים ממך, אהבה שתגרום לך להתעורר בבוקר עם חיוך, אהבה שלא תכאיב לך..ולא תהרוס אותך, אהבה שתגרום גם לילדיך להבין שיש אהבה שהיא טובה. יודעת, שאם תנקי את הנטיה שלך לאהבות פוגעות, תצליחי לראות (לפעמים ממש מתחת לאפך) שיש מי שיכול להעניק לך אהבה מסוג אחר.. מאמינה בך ויודעת שתצליחי... שלך (בכל שעה),
אני
 

קוראתלו

New member
את..יודעת שאני אוהבת אותך,נכון?

גם אני שלך בכל שעה יפתי. את מדהימה. לא יודעת איך אוכל לגמול לך על אתמול. תודה ממי שלי על היותך. אני
 
החזרת אותי אחורה ../images/Emo141.gif

לסיפור שהיה לי פעם, וגם כן נגמר מגעיל. אם כי לא בתאונת דרכים, תודה לאל.
 

ד ו ל ה

New member
דפוסים...

מנחשת שהוא מגן על עצמו, לא רוצה לחזור למקומות שהביאו אותו לקצה. זה לא נגדך, זה בעדו. ואת...גם את צריכה לדאוג לעצמך...ולהשתחרר מדפוסים הרסניים של יחסים קיצוניים... מסכימה מאוד עם מה שכתבה לך בדרך - הפוסט הזה (שמיועד אליו בעצם ) מראה שאת עדיין לא שם. לוקח זמן לצאת מזה - ועזרה בהחלט יכולה להועיל בהצלחה אישה כואבת. מכל הלב. דולה
 

t o t a l

New member
אז מה היה לנו כאן?

1. אהבה גדולה לכאורה והמון תקוות. 2. משבר. 3. התרסקות רגשית - סצנות קינאה ורכושנות. 4. התקרבנות והפעלת מניפולציות רגשיות - שלך. עליו. באמצאותנו. יש מצב שתצאי מחוזקת, חכמה, מודעת ושלמה יותר. אבל זה כמובן תלוי רק בך. לא ממליץ על ססמאות ריקות. [התגברתי אני כבר אחרי] לא ממליץ על התחת אשמה. [אתה רשע] ממליץ לקבל את הכאב, להכיר בו, לא לברוח ממנו. ממליץ על חקר פנימי יסודי ומעמיק. [מצטרף למעשה להמלצה של שירלי] בהצלחה
 

קוראתלו

New member
אחח יא טוטאלוסט

איפה קראת על התקרבנות? לגולל את הסיפור לפרטיו על מנת להקיא ולהוקיע את הכאב זה התקרבנות? איפה קראת על הטחת האשמות? להיפך. מישהי העלתה את הנקודה הזו ועניתי שאין לו שום קשר לכל המהלכים שלי וההתנהלות שלי למולו. בטח לא אשם. זה שחושבת מה שחושבת היום וטוענת שאם זו אהבה... אז מהי אהבה... כי כך לבטח לא נוהג אדם שאוהב...וזה בהתחשב בכל העובדות, זה עדיין לא עושה את זה הטחת אשמה. זו התפיסה שלי לגביו. היום. לנוכח הנסיבות. איפה קראת שאני כבר אחרי? אני בתחילת עיצומו של תהליך של ריפוי. וניקוי. לא מתכחשת לרגע לכאב. שבהחלט לא קל, וזורקת סיסמאות שטחיות וריקניות בנוסח של: "אני אחרי... זה עבר אותי..." ממש לא. אני מכירה ומוקירה כאב. לא בורחת ממנו. אם יש משהו שבטוחה בו בכל מאודי - זה שמכאן, מהמיץ של השיט כפי שהוא עכשיו, אבחר וגם אפעל להתחזק, להיות מודעת יותר, נאיבית פחות, יותר שלמה ובטוחה.למרות שזה נשמע קצת קיטשי ודביק. זו האג'נדה שלי. ביום שאחרי. כי...יש בי אהבה והיא תנצח.
 
וואו

כמו שאומרים..ברגע של חולשה שרמת ההתנהגות שואפת לאפס...זה בעצם חשיפת האשיות. והוא חשף אותה אלייך בכל כיעורו. המשיכי הלאה..לא שווה את לשבור את הלב על אחד שככה נהג בך. רוצה לומר לך..שצריך להיות מאוד חזקים כדי לעמוד במבחן הלב.
 
אין לפעמים מילים

מה היה כאן אהבה שגדלה ...ולא מתוך מבט ראשון. נתינה מלאה במחשבה שתקבלי בחזרה אהבה עיוורת. והקנאה גמרה עליה? או שזה רק היה הטריגר? לא יודעת ומה זה חשוב. חשוב שאת בחיים. חשוב שתוכלי לעמוד על הרגליים שוב..חשוב שתשכחי אותו..חשוב שתתרפאי. הלב לוקח לו זמן להתאחות מחדש. מקווה שתצליחי. עצוב היה לקרא את זה.
 

oritk2007

New member
דעת מיעוט

כמו שאני מתרשמת מסיפורך מדובר באדם שאוהב אך מפחד. מפחד שתפגעי בו אז הוא מעדיף ללכת רק לא להפגע שוב. לפי כתובייךץ נשמע שהרגשות מצד שניכם הם עזים וחזקים אחרת לא היה אומר שלא מוכן להפגע. ושאת מלחיצה אותו עם ההתנהגות שלך.ואת לא היית נוהגת כפי שנהגת. לפי כתובייך את נשמעת לוחמנית ומודעת אך בעיקר מפחדת. שייפגע בך. האם פגעו בך כל כך בעברך שעד שבא אחד שלפי תיאורך באמת אהב מתוך הגנה מפחד מפגיעה בחרת להרוס? גם אם לא במודע? חושבת כשאוהבים גם מקנאים. זה מאד טבעי. השאלה איפה עובר הגבול הדק בין קינאה בריאה לקינאה הורסת. אמנם כתבת שהצטערת והתנצלת,אבל מנקודת מבטו היום הוא לא יכול לראות את זה כרגע. כרגע הוא מפחד,כועס וכואב ובוחר ללכת ולא להשאר שם במקום שמכאיב לו ולך. אם הוא באמת אוהב כמו שאת נשמעת אוהבת (או אהבת) וזו אהבה של ONCE IN A LIFE כמו שחשבת אז היא תוכיח את עצמה בעתיד. ואתם תתגברו גם על סיפור שכזה. ואל תחשבי שסיפור זוועה על פניו שכזה לא יכול לקרות גם במשפחות הכי טובות. אצל זוגות שנראים הכי נוצצים ומאושרים. וד"א את לא צריכה להרגיש לא בנוח או מושפלת על הבעת החרטה על ההתנהגות שלך! זו גדולה לבוא ולהודות על טעויות.ממקום של רצון בסליחה אמיתית.ממקום של הבנה שטעית ושאת רוצה לתקן ולשנות. אם הוא אוהב והיה לכם משהו מיוחד כמו שכתבת אני מאמינה שהוא ישכיל בבוא הימים לראות את זה. את צריכה להיות גאה בך על הפגנת הרגשות שלך בעצם בואך עד אליו לעיר זרה כשאת עייפה וכאובה.כולנו היינו שם מי יותר מי פחות. לנו הנשים יש את הקטע של הדרמה קווין LETS FACE IT...אין לי ספק שאת תתגברי ותתחזקי נשמע שאת בדרך הנכונה. המון בריאות ואושר מכל ה-
 

שירלי6

New member
ועוד בקטנה

לא שאני מומחית באהבה.. אבל אהבה אמורה לתת לך שקט. ובטחון. ושלווה. אם אין את זה....מה זה שווה?
 
למעלה