אבל שם מסוג זה מבטא את תחושת ההורים, שבן נה יריב את הריבים שהם לא כל כך הצליחו. לצערינו חלק גדול מאד משמות ניתנים כדי למלא סיפוק כלשהו של ההורים, ולא משהו שישרת יפה את הילד - שיהיה קליל, קליט, נאה לתקופתו. נח של התיבה הוא דוגמא מעין זו, ואותו אבוקא שהזכרתי לעיל גם כן. אבוקא (באות א', זו אינה טעות) היה לפי האגדה אחד מגיבורי בר-כוכבא, וייחודו היה שהיה תופש אבוקות ועושה איתן ג'אגלינג, תוך שהיה מחזיק בחלק הבוער. אז ההורה הנוכחי, חוזר בתשובה אחד, החליט שהילד שלו שנולד זה עתה, צריך להיות גיבור. אז עשה ממנו אבוקא.
DOLORES Gender: Feminine Usage: Spanish, English Pronounced: do-LO-res (Spanish) [key] Means "sorrows", taken from the Spanish title of the Virgin Mary María de los Dolores, meaning "Mary of Sorrows".
זה חלק מהאידיאולוגיה של יצירת "יהודי חדש" המחובר לטבע וסולד מהגלות. כמעט כל השמות החדשים מתקשרים בצורה זו או אחרת לטבע (עצמים, מים, עונות שנה), לעומת השמות הישנים שהם בחלקם מהתנ"ך ובחלקם האחר תרגום של שמות אידישאיים. שים לב שכל השמות החדשים אינם מסתיימים ב"קמץ+ה" (קמץ + האות הא אחריה), לעומת כל השמות הישנים שמסתיימים בצורה כזו.
השמות של בני הדור שלי שונים לחלוטין משמות דור הורי, אבל שמות הדור של ילדי כבר לא מאד שונים. המון שמות של ילדים בבית ספר ובגנים של ילדי היו גם בכיתה שלי. וזה ממש לא המצב אם נשווה את השמות הללו מול השמות בכיתה של הורי.
יש חזרה לשמות שאנחנו "גדלנו עליהם". אחרי הגל הפלצני של שנות ה-90, עם שמות אובר-מקוריים, ההורים של השנים האחרונות נותנים לילדים שלהם שמות כמו של ילדי הדור שלנו, ואפילו שמות תנ"כיים.
אם גבר נותנים שמות תנ"כיים, זה יהיה על שם גיבורים שוליים, למה? אברהם לא - הגר כן דוד לא - מיכל כן שאול לא - אבנר אולי דבורה לא - יעל כן ירמיהו לא, נריה כבר ראיתי ובמה זכה דווקא אבייתר שיש הרבה כמוהו?
נדמה לי שהאגס לא התכוון לשמות האלו, אלא לשמות של דור אחד אחרי שנפוצים גם בדור שאחריו, כמו: יואב, יובל, אלון, עידו, טל... אגב דוד (במלרע) היה נפוץ במסגרת דור השמות הפלצנים שהאגס ציין. וגם נעמי ועמליה.