ואלה שמות..

[רחוב האגס 1]

אני יכול להראות לך

אמיתי; יואב; אריאל; ואלה רק דוגמאות

 

[D o r o t h y]

ומאד מודרני לקרוא לבנות - אביגיל

 

[meitush123]

דוגמא טובה היא השמות אורי ונעה

ראיתי בעיתון שאלו היו השמות הכי פופולריים במגזר החילוני בשנה שעברה.

 

[meitush123]

מה טוב בבלה, גולדה ורגינה.

לא עברי במיוחד וגם סתם לא יפה

 

[רגליים קרות]

נהיה קשה יותר ויותר למצוא שם שאינו רב מגדרי.

וגם עם בעת הנתינה הוא כזה, לא עובר זמן רב והוא מפסיק להיות כזה. מעניין שכיוון הזליגה הוא כמעט רק מהבנים לבנות, ולא להיפך.

 

[meitush123]

פגשתי הדס- בן

זו דוגמא לזליגה מהכיוון ההפוך. (אלא אם כן אני טועה ובכלל הדס זה במקור שם של בן???)

 

[amit1270]

"נדידת השמות" היא כמעט חד-כיוונית

הרבה מאוד שמות שהיו של בנים לפני 30 שנה הפכו מאז לשמות של בנות (נועם, יובל, זיו). מעט מאוד שמות עשו את המסלול ההפוך.

 

[החטא והשופטת]

נכון.

כי זה נחשב "בושה" או מגוחך" לקרוא לבן בשם של בת, כמו יעל או סמדר או רחל מרים. זה כמו שבנות לעיתים קרובות משחקות ב"נדמה לי" ולוקחות על עצמן "תפקידים" זכריים ("בואי נשחק שאנחנו שני כליבים, ואני האבא כלב ואת הגור") ויכולות להתייחס אחת אל השנייה (או אפילו לעצמן) בלשון זכר, ואילו נדיר שבנים יעלו על דעתם לעשות דבר שכזה. ללמדך מי נחשב יותר בחברה שלנו.

 

[amit1270]

ואולי ההפך.

אצל הבנות יש פתיחות רבה יותר ולכן הן ה"מרוויחות" מתהליך נדידת השמות.

 

[החטא והשופטת]

איך אמרת בשירשור על קולנוע אדיסון?

ה"פתיחות" זורמת רק בכיוון אחד.

 

[רחוב האגס 1]

אלא מה?../images/Emo3.gif

הרי איך יקראו לבת? זיוה?

 

[זאן מישל קוואק]

איך לעשות מה

בספרו "איך לעשות מה" תיאר דן בן-אמוץ דיאלוג בין זוג הורים המתלבטים איזה שם להעניק לבנם שזה עתה נולד. האב מציע את השם משה, ורעייתו הגיבה: "אני דווקא רציתי שם תנכי".

 

[D o r o t h y]

לבת של אחותי קוראים יהלי

אבל אני גם מכירה בנים בשם הזה.

 

[אלי ו.]

אמרו את זה קודם

טוב, לא בדיוק את זה, אבל אמרו

 

[החטא והשופטת]

אוי, איזה שירשור נהדר! ../images/Emo99.gif

הייתי בטוחה שאני אמצא שם את ההודעה האלמותית של ספילנטור על ביתה של אנה פרנק, אבל כנראה שהיא מתה.

 

[יוסי ר1]

ואיך אפשר בלי להזכיר

את השיר הנהדר של אלתרמן?! ושוב תודה לנץ, (שבינתיים שינה את שמו פעמיים, ומאז אף הספקתי למצא את הספר במשומשים) אלתרמן, נ [1977], על שמות כבירים של אישים אבירים, מתוך: ספר התיבה המזמרת: הקיבוץ המאוחד: ת"א, עמ 63 – 68, הדפסה שלישית על שמות כבירים של אישים אבירים / נתן אלתרמן (אין בימינו שמות כשמותם וגם לא יהיו כמותם) א בעיר אֵלוֹן בצעֲננִּים, החולשת על מלוא חצי פלך, טיילו עם שקיעה, נשואי פנים, יִשְׁבָּק, שׁוּשָׁק, שׁוּתֶלַח. היה ישׁבק איש דק. עבה כשק היה שושק. ושותלח שטוח כרקיק במלח. הלכו לאטם ובירכו באיחול כל מוֹדע, אף עלצו בראותם את רוכלי הסדקית חַטּוּשׁ וחוּל ואת הבשם בַּעֲנָה-זֵתָם. ואת הגלב יָקְדְעָם בן אָטֵר ואת הצורפים אֲחַרְאֵל-בן-הָרֻם ונְפוּשְׁסִים שאת שמם לא יקשה לבטא אם אין השעה שעת דחק וחירום. פה ושם השתעו בשיחה ובייחוד האריכו בכך בשולי הכיכר עם מוזגי השיכר אֲחִיחֻד ואֲחִילוּד אשר שם מלצרם בַּקְבַּקַר. סח ישבק: לו נעבור על פני רענו שְׁתַר-בּוֹזְנַי הגֶּהָץ המגהץ בגַהַץ. ושושק ושותלח אמרו: בתנאי שגם נסור אל פִּלְדָּשׁ שבא מיַהַץ. כך טילו, ממזג האוויר התפעלו, ולאחר שסיימו המפקד פגשו אפילו את רעם סַלּוּא שהגיע מחֹר-הגִּדְגָּד. אחר כך ישבו רעננים על ספסל מנוער מאבק ובראותם מעוף העננים הרהרו אם הערב יפה כה רק בעירם הנאווה אלון בצעננים אן גם בעיר הָם בה שוכן רַעָם הוֹהָם, הוא הוֹהָם בן הוֹמָם בן היַמָם ב הה, אחי הקורא, אי אותם השמות? היו ואינם. נאלמו בלי אומר. איה חַדְרָךְ ואי יְרַמוֹת ואי מְשַיזַבְאַל וכְדָרְלָעֹמֶר? איה חַדְרָךְ ואי יְרַמוֹת ואֶלְיַחְבָּא משַּׁעלבּים ופִסְפָּא מקְּדַמוֹת? על אברם ושרי, על אהוד בן גרא, על דוד ושלמה, שמענו שמֹע. אבל מיהו אִבְצָן? אי אֻזַּן שֶאֳרָה? מה פעלו סַלּוּא ואֶשְׁתְמֹע? מי סלוא ואבצן? אי אֻזַּן-שֶאֳרָה? עליהם במקרא לא סיפור ושירה. לא סיפור. רק שמות של הדר ואימות, לא יהיו כמותם בחלד. לו נפקוד לפעמים את שֻפִּים ומְרַמוֹת ואת אחרח מאבן הזוחלת. כי אַחְרַח ושֻפִּים אֶלְיַחְבָּא ומְרַמוֹת, נמוֹשות לא היו! לא! עדים השמות!