ואולי בעצם עדיף בלי?

[A לוןA]

ואולי בעצם עדיף בלי?

שאלה שמעניינת אותי- אם היה קופץ לכם עכשיו ג'יני מהפחית של הדיאטסבןאפזירוקוקהקולהפרי שלכם, ומציע למחוק לכם את המשיכה לבדסמ מהראש, כך שתאהבו ותתרגשו מהונילה בדיוק כמו שאתם נמשכים ונדלקים עכשיו מבדסמ- לוקחים? לא לוקחים?
*לשם פישוט העניין- אם יש לכם בנזוג ואתם בעניין יחד- גם הוא יעבור אותו תהליך.

 

[matteryou2]

לא כל כך

אני נהנה מהאחריות שלי, אני נהנה מזה שאין שוויון במיטה, אני נהנה מזה שיש דרור לגיטימי לחלקים הלא נעימים שלי, ועוד יותר אני נהנה שאני מצליח גם מהם להפיק משהו טוב- בסך הכל.
אין לי בעיה להנות מהונילה, אני אוהב גם את העדינות והשותפות, אבל לא הייתי מוותר על כל כך הרבה יותר שיש לעולם הבדס"מ להציע.

 

[A לוןA]

מה הכוונה

"דרור לגיטימי לחלקים הלא נעימים שלי"?

 

[matteryou2]

אגרסיה בעיקר

 

[A לוןA]

אתה חושב שאם לא היית מוצא את הנתיב הזה

ע"מ לפרוק את האגרסיות הללו- זה היה יוצא בצורות אחרות? ואיך?

 

[matteryou2]

ברור

כושר, בישול, טיולים... לא חסר...
אני בוחר לנתב את האגרסיות לאסרטיביות, כשאני רוצה אותה במין שלי, תוך כדי גבולות והנאה הדדית.

 

[מוטרפת19]

שאלה מעולה אלון!!!

אומר לך מדוע לא עדיף בלי.
אני מניחה שניה בצד את הסקס ועוברת לפן הנפשי/ מנטלי.
הבדסמ פתח לי את האופקים. ז"א, שאם עד היום הייתי רגילה להסתכל על דברים בצורה מאוד מחושבת, וללכת רק על דברים שאני מכירה ויודעת, בלי לנסות דברים חדשים ולהתעמת עם פחדים ,
היום, אני מרשה לעצמי לחוות דברים (לא קשור לסקס), ולהתנסות בדברים חדשים.
גיליתי על עצמי שאני ספונטנית בטירוף, וסופר סתגלנית, ועוד מלא מלא מלא דברים.
יש לא מעט כתבות ומחקרים בנושא, שאומרות שאנשי הבדסמ למיניהם יותר פתוחים לשינויים, קל להם יותר להתמודד עם דחייה, קל להם יותר לנתח את עצמם ולחשוף את עצמם בפני אחרים.
עצם העובדה שמערכת יחסים בדסמית דורשת כנות ופתיחות עמוקה יותר, זה מה שהופך את כל הסיפור למעניין יותר..
מצרפת פה כתבה לעיונכם בעברית:
http://saloona.co.il/blog/הפינגטון-פוסט-חובבי-בדסמ-יותר-בריאים/
ומי שרוצה ויש לו כוח לקרוא את המחקר באנגלית:
http://www.huffingtonpost.com/2013/...tudy_n_3390676.html?ncid=edlinkusaolp00000003
ועוד מחקר קצת ארוך באנגלית אבל מעניין :
http://www.psychologytoday.com/blog/unique-everybody-else/201307/bdsm-personality-and-mental-health

 

[matteryou2]

תודה לך

 

[A לוןA]

מסכים

בייחוד עם הקטע לגבי העומק שנוצר במערכות יחסים.
ותודה על המאמרים- את העברי כבר קראתי- ללועזיים אתפנה בערב- לא חידש (לי) אבל עדיין מעניין לקרוא!

 

[חניתה דרלינג]

אהבתי

 

[נעמה מאמסטרדם]

מה שאותי יותר מטריד זה שבמערכות יחסים

נורמאליות [

] גם יש חלוקת כוחות והרבה אלמנטים של הטיית כוחות זאת או אחרת.
(לפי מחקר שנעשה ע"י, איך לא, "עבד").
רק שבמערכות הרגילות הרבה לא מדובר, מוסווה, מטופל ע"י מניפולציות וכ"ד.

 

[A לוןA]

יש לך קישור למחקר?

ושאלת המשך- אם היו מציעים לך מערכת יחסים פתוחה וגלויה ועל השולחן- אבל ונילית, בתנאים לעיל- את לוקחת?

 

[נעמה מאמסטרדם]

לא, אין לי קישור למחקר

ולשאלתך - כל אחד מעדיף בד"כ את מה שהוא (כולל ובמיוחד כל הפסיכופטים שאני מכירה)

 

[אנונימי סקסי]

נעלמת

תעני בפרטי

 

[נעמה מאמסטרדם]

תודה בבקשה סליחה, זר פרחים

ואחר כך תקנה כרטיס לאמסטרדם

 

[NSW2]

אולי אני מוזר

אבל אני כבר לא רואה בכלל את ההפרדה הזאת של עם או בלי.
ובכלל נראה שאני לאחרונה נע בין ערבוב של וונילי ובדסמי בצורה שאין גבולות בכלל.
פתאום בא לי יותר חיבוקים ורכות.
ופתאום בא לי למשוך בשיער, נשיכות ולהתעלל בציצים ותחת.
ואני גם יכול לעשות את זה אחד אחרי השני.
לפעמים אני חושב שאני בכלל לא בדסמי
אלא סתם יותר בקטע של דינמיקה בין גבר לאישה כמו שהייתה בעבר.
ברמה המנטאלית מה שתמיד נשאר אצלי זה הרצון להוביל
וזה לא משנה בכלל אם זה נשלטת, וונילית.
אבל אצלי זה חלק מהאישיות שלי בכל התחומים
אולי בגלל זה גם אני לא רואה שום הפרדה.
אני לא מרגיש שאני עושה איזשהי "הצגה" של שולט נשלטת.
אצלי זה פשוט גבר-אישה כמעט ואין הבדל במהות של הדינמיקה.

 

[חניתה דרלינג]

אתה ממש לא מוזר

אולי גם אתה פשוט נולדת לזה, ולכן הכל מתחבר לך ומרגיש לך הכי טבעי שבעולם

זה די ידוע שגם אצלי, רגע אחרי אותן משיכות, נשיכות ו"התעללויות" שתיארת -
אין יותר טוב מבחינתי מאשר לשקוע בחיבוקים רכים, נשיקות חמות, ולהירדם בכפיות.
בעצם - לא רק אחרי - גם לפני ותוך כדי.
וזה בכלל לא מתנגש, אפילו לא לרגע.
להפך - זאת שלמוּת.

 

[A לוןA]

מצויין- אבל התחמקת מהשאלה

או שלא הבנתי את התשובה...

 

[NSW2]

עניתי דווקא

בוא נגיד ככה, דברים כמו להיות זה שמוביל, לתפוס אותה ולהכאיב לה כשצריך וכד.
זה פחות ופחות נתפס אצלי לאחרונה כוונילי או בדסמי.
מבחינתי זה פשוט טבעי לגבר.
בדיוק כמו שזכרים בטבע מתנהגים.
ממש לא הייתי רוצה פתאום להפוך ל"פוסימן" כמו הרבה גברים היום.

 

[נעמה מאמסטרדם]

מהבחינה הזאת העברית דווקא משתפת פעולה

יופי עם כל ה"שולטים" למיניהם:
המילה "בעל" או יותר גרוע "בעלי" תמיד מממממ,,, איך לומר
הרתיעה אותי