ה"סוד" האמיתי

[רולילולי]

אהבתי את התשובה!

 

[רולילולי]

התכוונתי שאהבתי את התשובה של שפי גור אריה!!!

 

[שפי גור ארי]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[גור הררי]

האמת? לא, אני לא זוכר דבר כזה.

אולי זה כתוב איפושהו בספר, אבל זה ממש לא הדגש שלהם. שוב ושוב הם מפמפמים לך את המנטרה הזאת של "משאלתך היא לי הפקודה" ושכל מה שאתה רוצה, אתה תקבל. והם אפילו אומרים, במפורש, דבר הרבה יותר חמור: שאם תתעלם מהרוע בעולם, הוא ייעלם. אם רק תפסיק לחשוב על מלחמות וילדים רעבים באפריקה, אז הכל יהיה בסדר. אמנם זה לא מה שאומר חוק המשיכה באמת, אבל ככה הדברים מוצגים בספר "הסוד". ובנקודה הזו הרב זמיר צודק: התיאוריה, כפי שהיא מתוארת בספר, היא מטופשת ומסוכנת.

 

[Only4Love האחד]

גור הררי, תודה רבה!

זה מה שאני גם כתבתי. אה ולגבי המשפטים, אז למי שיש את הספר תפתחו בעמוד ה-1 ואתם מוצאים שם את מורי ה"סוד" בהצהרות שלהם לגבי עקרונותיו של "הסוד". כן, גור, באמת אם פחות או בכלל לא נחשוב עליהם הרי הכל יסתדר חח אבל כמובן שכל אדם מדבר על-פי רמת איכות חייו. כלומר, מי שברוך ה' יש לו מה לאכול, יש לו מה ללבוש וקורת גג - פחות יתעסקו במי שאין לו. מי שיש לו משפחה טובה, ילדים ואישה טובה - פחות יתעסקו במי שאין לו. וככה זה ימשיך... אני לא אומר כולם, אבל זה קיים באחוז האנשים שמפחדים לערער חלילה את אופטימיות ימיהם וחייהם כדי להושיט יד לעזרה. מורי "הסוד" מציגים חיי שפע אושר ועושר, אבל ככה רואים בצילומים יפים בסרט. בואו רגע נביט על אלה שאין להם פיסת לחם לאכול, וכאלה שמתים כל יום שעובר באפריקה ובעולם.

 

[גור הררי]

נכון. החוכמה היא להיות מסוגל להביט בלי חשש.

מי שחושב שע"י הסתכלות במסכנים תלך לו האופטימיות, חי בבועה. וכל בועה - סופה להתנפץ. גם בוב פרוקטור וחבריו חיים בבועה. מספיק להסתכל על סכומי העתק שהם גובים על הסמינרים שלהם (בעיקר מאנשים שאין להם) כדי להבין שהאנשים האלה מנותקים מהמציאות.

 

[Only4Love האחד]

צודק../images/Emo45.gif

בגלל זה אני מרחיק מעצמי את האנשים האלה, שחיים בבועה הזו. אבל לא ידעתי שהם לוקחים סכומים טובים עבור הסמינרים שלהם. בטח הFAME שקיבלו מהסרט עלה להם לראש, והם כ"חכמי האדם" דורשים סכומים שלא כל אחד ירשה לעצמו להוציא.

 

[שפי גור ארי]

מה אכפת לכם כמה הם לוקחים על סמינר?

הסמינר של ג'ון אסרף אני חושב שעלה בסביבות ה 600, והיה שווה כל שקל. אנשים מעריכים דברים שהם משלמים עליהם - ומשלמים על דברים שהם מעריכים. אם אתה מתחיל לבדוק יותר מידי מי לוקח למה וכמה, זה רק מצביע על הבעיתיות שיש לך עם כסף. זה לא משנה מי מרוויח כמה, זה משנה רק כמה אתה מרוויח והאם אתה מרוצה מזה. האם אתה חושב שמגיע לך להרוויח יותר, ואם כן, למה אתה לא מרוויח יותר. לאילו אנשים אתה מתכוון שחיים בבועה? אלו שלא עסוקים כל העת בלבהות במסכני העולם, ולדאוג אייך להציל אותם? האם אתה בטוח שאתה עושה יותר מהם לטובת אותם אנשים?

 

[גור הררי]

פעם הייתי מתרשם מהמנטרה הזאת. היום - לא.

האמירה של : "אם אתה מתחיל לבדוק יותר מידי מי לוקח למה וכמה, זה רק מצביע על הבעיתיות שיש לך עם כסף" זה מנטרה שהמציאו אנשים שמפחדים לבחון את הדברים לעומק. אני לא רואה שום סתירה בין דאגה לאינטרס הכלכלי של כלל הציבור, לבין הרצון של בן-אדם להיות עשיר. אני לא חושב שבשביל להיות עשיר צריך לגבות 500 שקל לשעה מאנשים שאין להם גרוש על הנשמה. יש דרכים יותר נחמדות להרוויח 500 שקל (וגם הרבה יותר) לשעה. וממש לא אכפת לי כמה בוב פרוקטור מרוויח. מצידי, שירוויח מיליארד דולר בשעה. השאלה היא הדרך.

 

[שפי גור ארי]

מה איכפת לך איך, זה לא שהוא מכריח אנשים לתת

לו כסף. אתה באמת מאמין שהוא עושה את זה בשביל הכסף ושהוא פוגע באנשים על ידי מה שהוא עושה?

 

[גור הררי]

רגע רגע... מה רע ב"לעשות את זה בשביל הכסף"?

זה מדהים איך שאנשים מפחדים להודות בפה מלא שהם מעוניינים בכסף. למה? מה רע בזה? החלטת לפתוח עסק ולגבות תשלום מלקוחות? סבבה. עכשיו, חזור אחרי: "אני עושה את זה [גם] בשביל הכסף". למה להתבייש בזה? יכול להיות שיש לך גם סיבות אחרות לפתיחת העסק, אבל אילו לא היית מעוניין בכסף אז היית עובד בחינם - לא? ובקשר לשאלה שלך של "האם אני חושב שבוב פוגע באנשים", התשובה היא כן. הוא לא עושה את זה בכוונה, חלילה, אבל אנשים נפגעים. שמעתי על מקרים של אנשים שאיבדו הכל במרדף שלהם אחרי "נוסחת הקסם" בסמינרים האלה. והתירוץ של "הוא לא מכריח אנשים לתת לו כסף" הוא לא לעניין. ראשית, גם סוחר סמים (להבדיל אלף אלפי הבדלות) לא מכריח אף אחד לתת לו כסף, וזה לא הופך את מה שהוא עושה לבסדר. ושנית, תזכור באיזה תחום מר פרוקטור בחר לעסוק. אנחנו לא מדברים פה על איזה שרברב או טכנאי טלוויזיות. מורה רוחני צריך לקחת אחריות על חניכים שלו. ושמתי לב שלבוב פרוקטור אין שום בעיה לקחת קרדיט על ההצלחות של חניכיו, כשהם באמת מצליחים. אז למה שלא ייקח גם קרדיט על הכשלונות?

 

[שפי גור ארי]

אני לא אומר שיש משהו רע בשביל לעשות את זה

בשביל הכסף, להיפך. אני חושב שכסף זה דבר נהדר, וסיבה מצויינת לעשות הרבה דברים (לעבוד למשל) תראה - בוב פרוקטר ואחרים מעבירים סמינרים, הם לא יועצים אישים, הם לא לוקחים אחרי זה את היד של מי שבא לסמינרים שלהם ומלווים אותם באופן אישי. הם לא אחראים לרמת הידע של מי שלומד אצלם, הם נותנים את המקסימום, אבל אם מי שלמד אצלם לא עושה את הצעדים הנכונים זה לא יעבוד. בסופו של דבר כל אדם אחראי לעצמו, תמיד אפשר להאשים אחרים, ולהגיד זו אשמתם. הוא פיטר אותי, היא עזבה אותי, הם בגדו בי. אני יכול למצוא סיבות ולהתלונן מבוקר עד ערב, או שאני יכול לקחת אחריות ולעשות את המקסימום שאני יכול. אני חושב שלכל אחד מאיתנו יש מספיק שליטה ויכולת לבחור לאן החיים שלו ינועו. וזה מה שנפלא כל כך בעולם שאנחנו חיים בו.

 

[גור הררי]

נו באמת... זה מה שנקרא "לשחק אותה ראש קטן"

מאלף לראות איך אנשים משתמשים במנטרה הזאת של "אתה צריך לבחור בין להאשים אחרים לבין לקחת אחריות" כתירוץ ללהתחמק מאחריות בעצמם. זה לא עובד ככה. אתה לא יכול להגיד ללקוח "נדפקת? זה בגלל שאתה טמבל. אני עשיתי את המקסימום, ועכשיו תעוף לי מהעיניים". ככה לא מתנהגים בין בני-אדם. על אחת כמה וכמה, כשמדובר במישהו ששילם לך סכום נאה ביותר כדי שתדריך ותאמן אותו לחיים טובים יותר. ומי שלא מתאים לו האחריות הזו, שלא יבחר במקצוע הזה. לא רוצה לקחת אחריות על חייהם של אנשים אחרים? תהיה שרברב. כי ברגע שלקחת על עצמך את תפקיד המדריך הרוחני, האחריות הכבדה הזאת מוטלת על כתפיך - בין אם אתה רוצה בה ובין אם לאו.

 

[שפי גור ארי]

בהצלחה לחנך את העולם

תודיע לי אם תצליח

 

[שפי גור ארי]

גור - אתה מדבר על זה שאנשים צריכים לצאת

מהבועה ולהסתכל על האמת. מה שיש שם בחוץ זה האמת, זה מה שאנשים בוחרים בכל יום. אתה רוצה שכל האנשים בעולם יהיו אחראים על מה שהם עושים, אבל הם לא. מה שיפה בעולם, שכל עוד אתה לא לוקח אחריות על החיים שלך, ומפסיק לחפש את האשמה בחוץ, ולהאשים אנשים שלוקחים יותר מידי כסף, ובנקים שנופלים, לעולם לא תהיה לך שליטה מספקת, ואתה תמיד תרגיש לא בנוח. וזה בדיוק מה שעוזר לאנשים בסופו של דבר למצוא את מה שהם כן רוצים וצריכים. ובאשר לתגובה שלי שאכזבה אותי. מה אתה מצפה שאני אגיד, שאתה צודק, שהם צריכים לגבות פחות כסף, שאנשים בעולם צריכים להתנהג יותר טוב, שצריך להאכיל את הרעבים באפריקה? זה לא איזה משהו שהם צריכים לעשות, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות. אם אני לא עושה את זה, למה שאני אצפה ממישהו אחר לעשות את זה? זה לא הדברים שאני עושה. תראה, הרי זה לא כל כך משנה אם אתה מסכים איתי או לא, הרי אתה לא מאכזב אותי. אני רוצה שאתה וכולם פה ובכלל יצליחו להשיג את מה שהם רוצים בחיים, אבל אני גם יודע שכולנו יוצרים את המציאות שלנו, וזה לא משנה אם אני אנסה להטיל את האחריות על גורמים חיצוניים, בסופו של דבר זו ההתמודדות שלי. זו ההתמודדות שלך, אתה יכול לנסות לחנך את העולם מכאן ועד להודעה חדשה, אבל גם אתה חלק ממנו, ויש לך אחריות כלפיו. תראה, אני מאוד מעריך את הרשימת יעדים שלך, אני חושב שהיא נהדרת. יש בה רק פריט אחד שנוגע לרווחת העולם, וזה 98- להקים ארגון צדקה. יש גם את הנושא של לחנך את הילדים שלך, שאני אישית בהחלט חושב שהוא למען העולם. מעבר לזה, כמעט כל הרשימה ממוקדת למעשה בעצמך. וככה זה צריך להיות, למעשה אתה יכול להוריד את סעיף 98, כי אני בטוח שאם תפעל להשיג את השאר אתה תעשה אותו במוקדם או במאוחר. הנקודה היא שכפי שהיא נראית כרגע, היא לא משקפת את הציפיות שלך משאר העולם.

 

[גור הררי]

יש הבדל בין "ציפיות" לבין הגדרה של מה נכון

אני לא "מצפה מהעולם" לשום דבר. אני יודע שיש פער אדיר בין איך שהדברים צריכים להיות, לבין מצב האנושות בהווה. ואתה יודע מה? אני מקבל את זה באהבה, כי הזו הדרך שהאנושות צריכה לעבור. אבל "לעבור את הדרך" פירושו שאנחנו צריכים להילחם על מה שאנחנו חושבים שנכון, ולא סתם לשבת עם חיוך מטופש על הפנים ולהגיד "הכל בסדר". ולא ממש הבנתי, למה אתה חושב שרשימת היעדים שלי סותרת את תפיסת המוסר שלי. אתה חושב שבן-אדם צריך יעד רשום בשביל לעזור לאנשים אחרים, להתחשב בהם, ולא לעשוק אותם? בשבילי הדברים האלה הם כל-כך מובנים מאליהם, שאני לא צריך לכתוב אותם בכלל. שמע, אני לא סתם מדבר, אלא גם פועל לפי הקריטריונים המוסריים שעליהם אני מדבר. אתה יודע כמה פעמים היתה לי הזדמנות "לעשות מכה" על חשבון אנשים אחרים, וסירבתי? אם לא הייתי בוחל בשום אמצעי חוקי כדי לעשות כסף, כבר מזמן הייתי עשיר כקורח. אבל אני מעדיף את הדרך הנכונה על הדרך הקלה, אפילו אם היא לוקחת יותר זמן. ואתה יודע מה? זכותם של אנשים אחרים לבחור בדרך אחרת, אבל זכותי לחשוב שמי שבוחר בדרך הקלה איננו מודל ראוי לחיקוי. ולסיום יש לי נקודה למחשבה בשבילך: מהו בעצם ההבדל בין יעד שנועד לרווחתך האישית, לבין יעד שנועד לרווחת האנושות? אתה לא חלק מהאנושות? למה בכלל לעשות את ההפרדה הזאת?

 

[שפי גור ארי]

העניין הוא שאתה כל כך בטוח מי כן בחר בדרך

הקלה, אתה שופט בחומרה מורים, שהועילו להרבה אנשים, רק בגלל שהם גובים כסף על מה שהם עושים. אני פשוט אומר שאני מעדיף לא לשפוט אף אחד, עד שאני לא יודע בברור שהוא מרמה אנשים בשביל לעשות כסף. אני חושב שרוב האנשים יודעים לזהות מישהו שמדבר סתם, ולכן אותו אדם לא יכול לעשות כסף לאורך זמן רק מלרמות אנשים. אני זוכר שקראתי על איזה מורה מהצד העיסקי, שהיה כל כך מדהים, ומעורר השראה, והיה מוכן להשקיע ברעיונות של אנשים אחרים עד כדי כך שהיו אנשים שבאו להפגש איתו כדי לרמות אותו, ושינו את דעתם במהלך הפגישה איתו, רק בגלל האמון והבטחון שהוא נטע בהם. עד כדי כך, שהם באמת יצאו והרוויחו כסף. אני נותן את הדוגמה הזאת, כי אני חושב שאין הרבה אנשים אם בכלל , שמסוגלים לעסוק בנושא של גדילה רוחנית, ולנצל אנשים אחרים בו זמנית. וגם אם יש מישהו שמסוגל לעשות את זה - אני לא מקנא בו, שום כסף בעולם לא שווה את זה.

 

[גור הררי]

מעולם לא טענתי שבוב פרוקטור "מרמה אנשים"

להיפך. אני אמרתי במפורש, שמבחינתי המחיר שהוא לוקח זה סימן לכך שהוא לא חשב על הדברים עד הסוף. סימן לרמת מודעות נמוכה יחסית, לפחות בכל הנוגע לכספים. הבנת? אני לא כועס עליו שאלה המחירים שהוא לוקח. אני פשוט אומר שמבחינתי האישית, לא הייתי רוצה שאדם כזה ילמד אותי. זה הכל.

 

[שפי גור ארי]

הוא מלמד הרבה אנשים, והרבה אנשים מוכנים לשלם

לו על זה הרבה כסף. למה זה אומר שהוא ברמת מודעות נמוכה, או שהוא לא חשב על דברים עד הסוף?

 

[גור הררי]

עזוב... אנחנו הולכים פה במעגלים

אם עד עכשיו לא הבנת את הנקודה שלי (ומהתגובות שלך ברור שאכן לא הבנת), אתה גם לא תבין.