ה"מניפסט" שלי....

ה"מניפסט" שלי....

מצ"ב קובץ עם האני מאמין שלי בנושא חינוך, חוק וממשל. אלו נקודות שעל קצה המזלג. יצויין כי אין ברצוני לעסוק בפוליטיקה אבל מוכנה תמיד לעזור מאחורי הקלעים.... אשמח לתגובות.
 
../images/Emo26.gif קראתי - אך לא לעומק (אתעמק בהמשך)

קודם כל "טושה" על היוזמה. שנית - אני מסכימה איתך לגבי הקלקולים עליהם את מצביעה במערכת החינוך ובהחלט מדובר בהשתקפות של חוליים חברתיים שאנחנו יכולים להצביע עליהם. אבל - הפתרונות שאת מציעה הם שמרניים ולא מספיק רדיקליים. לדעתי - חוקים לא ישנו התנהגות, לא של האזרחים ולא של המנהיגים. השאלה - האם את החוקים הקיימים כבר אוכפים ומקיימים. ותאמיני לי - יש לנו מדינה עם חוקים יפהפיים. אבל - יש חוקים שפשוט לא מיושמים ואף אחד לא עושה עם זה כלום. אולי מחר אעשה רשימה... היות ואנחנו אף פעם לא נסכים להיות מדינת משטרה - מה שאני יכולה להציע זה רק דבר אחד. שכל אחד יסתכל טוב טוב לעצמו בעיניים וישאל את עצמו במה הוא תרם לכך שאנו חיים בחברה תחרותית, לא סובלנית ולא מכבדת. מבטיחה לכם שתגלו דברים מעניינים...
 
חלילה!! לא מדינת משטרה ....

האני מאמין כאן הוא די גולמי ואולי לא העברתי כראוי את הרעיונות שכאמור גולמיים. עניתי לצוללת צהובה ולשגיא... מה שבטוח יש כאן חוקים "לא שלמים" כמו שהזכרתי במסמך (לשלם פיצוים לגנב שנפגע בזמן שפרץ לבית????) לגבי הפשע - אין מה לעשות פשע חייבים למגר ושיטת הכרטיס האדום כעובדה - עובדת! זהו חוק למשל שכן משנה התנהגות - מיסטר X יחשוב פעמיים אם לבצע את השוד ואולי להיתפס או בכל זאת לנסות למצוא עבודה... כאשר מדובר בפשעים אין מה לעשות המשטר כאן הוא חובה! במקביל כמובן לנסות ולשקם בדרכים כאלו ו/או אחרות. וכל מה שכתבתי הוא למעשה על מנת בכל זאת לגדל את ילדינו כאנשים טובים יותר. ולמה "חינוך הורים" (באמת לא נשמע כביטוי מוצלח...) - כדי לתת לנו כלים לגדל את ילדינו בכף הנוטה ל"טוב" ולא לפשע ולרע. כדי שנדע להקשיב לילדים שלנו כי רק כך נלמד אותם להקשיב. כדי שנהיה סבלניים וסובלניים כלפיהם - כי רק כך נשקךף להם מהי סובלנות וסבלנות וכו'... - הבהרתי לשגיא וצוללת.... (מקווה שמספיק ברור...) בסך הכול כתבתי את זה כי אני רואה מה קורה ואני זועקת "למה?????" לגבי הממשלה - הרי כבר מזמן לא יושבים בה כאלו שממש איכפת להם מהציבור (למעט כמה...) ובניגוד למה שכתבה שגיא... מתן טיפול רפואי ותרופות חינם לניצולי שואה זו יכולה להיות החלטה וחוק ואין לזה קשר לרנטות שמעניין מי נהנה מהם בדרך.... עד שמגיע רבע מזה לניצול שואה. מי שראה את התוכנית "שילומים" עם גיא מרוז ו (אופס שכחתי את שמה...) היה מבין שזו תעודת עניות למדינת ישראל שהרי גם בהולנד וגם בגרמניה ובעוד מדינות הניצולים מקבלים במקביל לרנות - טיפול רפואי חינם... וזה לא רק זה... צריך לנקות ולשנות. גם אם זה אומר הפיכה דרסטית אבל המצב הוא לא טוב. אנחנו יושבים בבית, מול המחשב, שותים את הקפה שלנו (או התה.. :) ומלהגים ומדברים ומברברים ויש כאלו שאין להם אפילו את הקפה לשתות ויותר מכך... אין להם כיסא בתוך בית... או קורת גג... אם החוקים שלנו כל כך יפים אז למה ניצולת שואה (מן הסתם קשישה) צריכה לחיות מהיד אל הפה? להתחנן לחימום בחורף? בפני הוועדות שמתעסקות בביורוקרטיה מעצבנת במלונות מפוארים עם בורקסים ועוגות ושאר מטעמים? והכול בלי בושה! אם החוקים שלנו כל כך יפים - אז למה אב שאנס את בתו וישב שנה וחצי בכלא (כן... רק שנה וחצי) מורשה לחזור לחיק משפחתו ולאנוס את בנותיו האחרות? אם החוקים שלנו כל כך יפים - אז למה אב ששיסף את גרון בנו (שנותר בחיים) ישב רק חצי שנה בכלא? אם החוקים שלנו כל כך יפים - אז למה הגננת בגן כאם בישוב היתה צריכה לשלם 10,000 ש"ח פיצויים לגנב שנפל מגג ביתה בזמן שניסה לפרוץ אליו? אם החוקים שלנו כל כך יפים - אז איך זה שהנשיא שלנו לא פוטר??? אם החוקים שלנו כל כך יפים - איך שר האוצר עדיין שר אוצר? (ובכלל הוא לא מתראיין ולא מדבר עם אף אחד.... נפלא! אפשר בקלות לדברי עם פוליטיקאים בכירים ושרים מרחבי העולם בעוד שחצי שנה קשה להשיג את שר האוצר החמקמק.... אם החוקים שלנו כל כך יפים אז למה יש ילדים שנופלים בין הכיסאות וההורים (משלמי מיסים!) צריכים לעבור את "ווייא דה-לורוזה" על מנת למצוא ולקפל פתרונות הולמים? אם החוקים כל כך יפים אז למה להסתיר אותם? ואם זו אינה מדינה פשיסטית / דיקטטורית / מדינת משטר - אז למה לעזאזל אמר לי מחזיק תיק החינוך ביישוב: "אני מבין מה בוער בך אבל אי אפשר להזיז ולשנות!!!" רבותי! חוקים ותקציבים ניתן לתקן, להזיז ולשנות - הרי אנחנו מדינה דמוקרטית?! זהו הוצאתי :) לילה טוב
 
מיקה, תוכלי בבקשה להרחיב לגבי הגננת

ששילמה פיצויים לגנב שניסה לפרוץ אליה הביתה? נשמע פשוט מנוגד לשכל הישר או טמטום של שופט/ת, אבל אחרי פרשת שי דרומי אני כבר מאמינה להכל...
 
לגבי הגננת...

לפני כשנתיים אם איני טועה, סיפרה לי חברת משפחה שבין היתר היתה סייעת באותו הגן בו שהה בני היקר שגנב ניסה לפרוץ לביתה של הגננת המחליפה וניסה להיכנס דרך הגג והוא החליק ושבר כמה עצמות ומה שזיעזע אותה זה שהיא נאלצה לשלם לו פיצויים גבוהים בסך של כ-10,000 ש"ח. מה שעוד יותר מעצבן זה שאם יש לך כלב וגנב נכנס לביתך והכלב נשך אותו תצטרכי לשלם לו פיצויים. יש די הרבה בעיה עם החוק הטיפשי הזה שהסעיף "למעט במקרה..." לא קיים בו (אולי היום כבר כן...?) וגם אם חלילה נכנס פורץ ופגעת בו (והוא לא נגע בך כלל) את בבעיה חמורה מאוד. זה כמו אותו מושבניק אומלל ששני פליסטינים ניסו לגנוב ממנו הפעם הראשונה והוא תפס אותם והמשטרה שיחררה אותם וכך גם בפעם השנייה וכשהנ"ל ראה שהחוק אינו מגן עליו, בפעם השלישית (כן... הרי משחררים אותם אז למה לא לנסות שוב?) הוא הפשיט אותם מבגדיהם וצבע אותם בירוק ושלח אותם לדרכם - בגלל שהיה מדובר בפלסטינים אז היתה כאן גם התערבות של כל מיני יפי נפש - המושבניק האומלל ריצה שנתיים מאסר בפועל.... יש כל כך הרבה אבסורד (ולא רק בארץ...) אז היכן החוקים הבאים להגן עלינו? (וזאת אגב תסכול... :)
 
יש לי בעיה עם זה...

לגבי "חוק חינוך הורים", בו את מציעה שהורים יעברו קורס חובה ל"ריענון ההורות" (וקנס למי שלא יגיע לקורס)... שימי לב לפרדוכס: את רוצה ללמד את ההורים על פתיחות, קבלת האחר, שיוויון, וכו. אבל את מציעה לעשות זאת בכפייה שזה בניגוד ל"קבלת דרכי האחר" ! (כי את בעצם מניחה שרק הדרך שלך טובה, ושכולם צריכים ללמוד אותה, ואפילו מציעה לכפות זאת). זכותך לחשוב שהורים שיעברו קורסים כמו ב"מכון אדלר" יהיו הורים טובים יותר. (אגב, ההורים שלי עברו שם קורס, ואין לי שומדבר נגד מכון אדלר). אבל למה לכפות את זה על כולם? הלוא אם תשאלי את החרדים, הפתרון של כולנו זה לחזור בתשובה ולקבל חינוך חרדי. האם ייראה לך הגיוני, שהם יכפו עלינו להגיע לקורס "הורות על פי ההלכה", כיוון שלדעתם היא תציל אותנו? לסיכום, אם היית מציעה שקורסים כאלו יינתנו חינם, הייתי מסכימה איתך. מכאן ועד להכריח אנשים (ע"י קנס) ללמוד דרך חינוך זו או אחרת, המרחק רב.
 
כנראה לא הבהרתי את עצמי כראוי....

הרעיון הוא קורס ריענון ללא תשלום אבל חובה להגיע אליו. מי שלא יגיע יחוייב בקנס. הרי גם ריענון נהיגה זו כפייה לא?! אבל זה חשוב ולמה? כדי לרענן ולמנוע תאונות. לגדל ילד מבלי להבין את צרכיו זו "תאונה". אני לא אומרת שעל כולם לחנך את הילדים באותה הדרך ובאותה השיטה חלילה המטרה היא אחרת. רבים מאיתנו קוראים ויודעים ומאוד ערים לצרכי ילדינו אך יש גם הורים רבים שיפליקו לילד שלהם בגלל ציון נכשל במבחן או תעודה גרועה במקום לנסות ולהבין את הילד ולעזור לו. ולא תמיד ניתן להאשים אתך אותם הורים כי אולי כך גידלו אותם והם אפילו לא מודעים לכלים שהם יכולים לקבל. אז לא ניתן לברור את ההורים ולכן זו היתה הצעתי שאני חושבת שהיא לא פחות חשובה מריענון נהיגה. מספיק שפעם פעמיים יגיעו ההורים למפגש כזה זה יחשוף אותם לעולם שלא הכירו ולא משנה מאיזו אסכולה ההרצאה והמרצה. וזהו עצם העניין. אגב קבלת האחר - האם הורה שמכה את ילדו כעונש כי הוא חושב שזו השיטה הנכונה תהיה מקובלת עלייך במסגרת קבלת ה"אחר"? בוודאי שלא ועל כן נוצר גם חוק בעניין. אבל הורה שמעליב את ילדו ומוריד את בטחונו העצמי גורם לו נזק נפשי כי אולי אין לו את הכלים להבין איך אפשר אחרת? מקווה שאני מעט יותר ברורה.... :)
 
דווקא הבהרת מצויין...

ולדעתי ברגע שקונסים את מי שלא משתתף, זו כפייה להשתתף. בנוסף למה שכבר כתבתי קודם, אני גם חושבת שקורסים כאלו לא יועילו. האם התחלת לנהוג טוב יותר בעקבות הריענון? רובנו לא. רובנו באים לשם כי זה חובה, בוהים בחלל במשך 3 שעות והולכים הביתה. לדעתי, אם יתחילו להכניס לכלא לתקופות ממושכות את "רוצחי הכביש", זה יהיה טוב פי 1000 מכל הריענונים למיניהם. ואגב סתם שתדעי מה דעתי באופן כללי על הקורסים להורות... אמא שלי הלכה לקורס במכון אדלר. היא הלכה גם לפסיכולוגים וקראה המון מאמרים על "איך להיות הורה טוב". כל זה לא מנע ממנה ללעוג לטיקים שלי, לחקות אותי, לצרוח עליי דברים נוראיים מידיי יום, וזה כמובן גם לא מנע ממנה להכות אותי (ולא, לא הבאתי הביתה נכשלים. הייתי תלמידה מצויינת). מה שאומר שהכל מתחיל מבפנים, ושום קורס לא ישנה את ההורים. (אגב, היא מעולם לא קיבלה מכות כילדה, היא גדלה בקיבוץ. ככה שבאמת הכל מתחיל מבפנים).
 
../images/Emo45.gif

"רובנו באים לשם כי זה חובה, בוהים בחלל במשך 3 שעות והולכים הבייתה". כך גם הילדים שהולכים, בפקודה, לבית ספר ציבורי. רק שזה קצת ליותר מ-3 שעות ואפשר לחטוף מזה, שלא כמו בקורס ריענון ממוצע - צלקות, טראומות ותסמונות - או סתם זכרונות לא נעימים ושנאת הסטוריה ולשון. במקום לחשוב איך אנו המבוגרים, שרוטים ומצולקים מזכרונות עבר ומהשתפשפות עם ההווה, "נחנך", "נעצב" ו"נשפיע" על ילדינו, כל מה שצריך לעשות זה לתת להם לנשום קצת וללמד אותנו שיעור או שתיים. במרבית המקרים הם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו.
 
לא כולנו יצאנו מצולקים...

כפי שאמרתי אני לא חושבת שהחינוך הקיים כיום הוא טוב. להפך. הפכו את "החינוך" לבית חרושת לציונים אבל הרבה מאיתנו דווקא למדנו והשכלנו ויצאנו אנשים טובים ללא צלקות ותסכולים. יש הרבה דברים חיוביים בחינוך הפתוח הדמוקרטי אם כי נראה שצריך יותר לשלב בין השניים. חשבון פשוט כולנו צריכים (כן... צריכים וחייבים) לדעת שהרי ללא חשבון פשוט לא נוכל לנהל את חיינו. זה לא צריך להיעשות בכפייה אבל אותו מורה שמלמד צריך ללמוד כיצד ללמד ולא רק כיצד להעביר את החומר, כלומר כיצד להעביר את החומר בצורה שהתלמיד יהנה להיכנס לשיעור. היסטוריה זה חשוב - ושוב, השאלה איזה מורה מעביר את השיעור. מעולם לא אהבתי הסטוריה עד שהגיע מורה נלהב שפשוט ריתק אותנו. הכול תלוי בסוג המחנך ואולי זו עוד נקודה שיש לעבוד עליה לא להקריא חומר יבש בהכתבה אלא להלהיב את קהל הלומדים. אגב אם היטלר (יימח שמו) היה לומד היסטוריה כמו שצריך ולומד על נפוליאון הוא לא היה עושה את אותה הטעות של הכנסתה החיילים לחורף הרוסי. אז נכון שצריך לתת את החופש אבל צריך גם באלנס...
 
אין חצי הריון

ואין חצי חופש. אני לעולם לא אתן שיכריחו את בתי ללמוד משהו ועל כן היא סקרנית ומתעניינת בעולם. יש הרבה שיעורים "חשובים" - אך לא לנו לקבוע מה חשוב או מה לא, בעיקר בעולם מפוצץ בידע. באשר לחשבון, כמו עוד "שיעורים" - גם אותו (במיוחד החלק ה"פשוט") ניתן ללמוד מחיי היום יום, ספונטנית, מהליכה למכולת ומשחק באבנים ועלים ו-השמיים הם הגבול. ולגבי מורים "מרתקים" - כששיעור הוא זכות ולא חובה וילדים יכולים בכל עת "להצביע ברגליים" ולפרוש, קורה פלא - המורים מתאמצים מאד לרתק ולעניין. ואגב,הסטוריה הוא המקצוע האהוב ביותר על בתי והיא בגיל ( כיתה ג') שבבית ספר רגיל כלל לא נחשפים בו ("נחשפים", שימי לב ולא "לומדים") להסטוריה.
 
OOOOOKKKK

אז אחרי ששוחחתי היום עם סאני, הבנתי הרבה יותר. ואת צודקת. (אגב מאוד התחברתי למשפט החותם שלך של יאנוש קורצ'אק...) מאוד מאמינה שזה נכון ואפשרי כמו גם בבתי ספר אנתרופוסופיים להלן קישור למרות שאת בטח מכירה... http://www.waldorf.org.il/ השאלה הגדולה היא... שאלה לוגיסטית וכלכלית... (אם כי גם שמעתי על משפחות שעברו לגור באזור אחר מה שממש ממש איש מאיתנו לא רוצה...) ועל זה נשב ונחשוב. כי אם אכניס את הבן שלי לבית ספר שכזה אז מדוע שהבת שלי לא תיהנה ממנו ותפיק מממנו את המירב אף היא?
 
מיקה, הרי כבר כתבתי לך פעם במסר..

כי בעיניי ברור שגם הבת שלך זקוקה לזה לא פחות.. ולא כולם (חוץ ממני) יודעים פה מי זה סאני ומה הקשר שלו אלייך... ובאשר לסוגיית ה"פרטיים" - את הרי יודעת שיש בתי ספר דמוקרטיים שקיבלו הכרה והם כיום ממלכתיים וחינמיים. ואולי את לא יודעת, אבל גם ה"פרטיים" מעניקים מלגות נדיבות ביותר לרבים מההורים, כי בית ספר דמוקרטי זה לא סתם עסק פרטי... כל בית ספר דמוקרטי הוקם בעקבות יוזמה של הורים שלקחו את האחריות לחינוך ילדיהם והקימו עמותה. הנסיון מלמד, שתוך חמש-שבע שנים, תוך מאבקים משפטיים, הם מקבלים הכרה. או "מוכר" או "מוכר ורשמי". הזכות לגדל את ילדינו כרצוננו מעוגנת באמנת האו"ם וגם מתקדימים משפטיים. לצערנו הרב, אין בכל עיר בית ספר דמוקרטי ובכל הארץ יש בסך הכל כעשרים. מצד שני, בכל שנה מוקמים עוד בתי ספר דמוקרטיים. באתר של "המכון לחינוך דמוקרטי" (הקישי בגוגל, אין לי קישור) יש סרט מצויין (בעמוד הבית של המכון) מתוך כתבת 'יומן' שמתאר את התהליך הזה, כולל תהליך נרחב של דמוקרטיזציה בחינוך בעיר בת ים. אישית, אני לא מתלהבת מוולדורף ומהאנטרפוסופים - דווקא שם יש משהו ששולל, בעיני, חופש ובחירה, תוך כדי התבססות על דרך שקבע שטיינר, שהיא אחידה וחד משמעית. בבית הספר הדמוקרטי כולם לומדים זה מזה - ההורים, אנשי הצוות והילדים. העובדה שלכולם קול זהה במליאה וכוח שווה בוועדות המפעילות את בית הספר - מספקת לכל הנוגעים בדבר שיעורים מרתקים ויומיומיים על דמוקרטיה, ערכים ואהבת האדם, תוך כדי החיים השגרתיים בבית הספר. ואגב קורצ'ק - הוא הראשון שהקים בית ספר דמוקרטי, בגטו. עד היום, ניצולי שואה שהתחנכו בבית היתומים שלו, מספרים בהתרגשות על המליאה, על השיוויון והחופש ועל העובדה שהוא, קורצ'ק, נתבע לא פעם בבית המשפט של בית הספר, מאחר שעבר על החוקים שחברי המקום קבעו. המשפט שאהבת מופיע בספרו המצויין: "כיצד לאהוב ילדים".
 
מיקה, הנה הקישור לסרט

האמת היא שיצא לי לצפות בו מספר פעמים אבל בכל פעם הוא מרגש אותי, בעיקר הילדים שמדברים שם, עד דמעות.
 
תודה!

אצפה בו כבר מחר (אחרי הריצות היומיות והשלמת שעות עבודה ...) ואני מודה לך על כך שהארת בפני את נושא החינוך הדמוקרטי. לגבי חינוך חינמי הוא לא ממש כך לפי מה שהבנתי וחבל שאין את האפשרות להורים לבחור כי יש כאלו שגם 600 ש"ח בחודש זה עול עבורם והיכן שוויון ההזדמנות כאן? בן זוגי היקר העלה את הרעיון שאפנה לראש המועצה ביישוב המתפתח שלנו ואציע פתיחה של בית ספר כזה. אולי אפילו אארגן ערב פתוח עם אדם מתוך המערכת שיסביר ואחלק שאלוני משאל... קראתי המון אודות כך מאז שבזכות פנס הדרך שפתחת בפני, בית ספר דמוקרטי לא היה רק שם אי שם בתודעה אלא משהו שמאוד יכול להוות פתרון לרווחת הילדים שלנו. ושוב תודה לך. :))
 
אין בעד מה, בשבילי זאת שליחות../images/Emo24.gif

וכל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו... לגבי חינוך חינמי - הוא כן ממש כך, משום שאם בית הספר "מוכר ורשמי", 600 השקלים שאת מדברת עליהם הם תקרת הגג והם משולמים לעירייה, במדרג שהיא קובעת, על פי תלושי שכר (כלומר, לאותו בית הספר יש שישלמו 200 ש"ח ויש - 600 ש"ח). בכל זאת בילינו זמן מה בבית ספר רגיל וגם שם, כך נוכחתי, אין ממש "חינוך חינם". אני מסכימה איתך שגם, נניח, 600 ש"ח הם עול - אבל עם הזמן נקבעים סדרי עדיפויות חדשים אם המטרה חשובה. מקצצים פה ושם ומקבלים תמורה מלאה בעד האגרה. השאלה איך מסתכלים על זה. עם יד על הלב, האם אין את מוציאה כרגע סכומי עתק בגלל, דווקא, המערכת הציבורית? אני מתכוונת לאבחונים שונים ומשונים שדורשת המערכת, או שאין ברירה לעבור אותם בגלל המערכת, ובעיקר שלל טיפולי תמיכה לילדים שנמצאים במערכת, בשל תוצאות והשפעות המערכת. לפתוח בית ספר דמוקרטי זאת דרך חתחתים, לא פשוטה ולא קצרה. לעיתים נדירות, כמו בחדרה ובגבעת אולגה, היוזמה (או לפחות, ההסכמה) מגיעה מכיוון העירייה. בדרך כלל בית הספר קם כתוצאה מהתארגנות מאסיבית של הורים שנקעה נפשם ממערכת החינוך. בתי הספר הדמוקרטיים, גם אלו שכיום "מוכרים", נאבקו מול צווי סגירה, שהגיעו מהממסד, אבל לא ויתרו. בית הספר הדמוקרטי 'כנף' שברמת הגולן פעל זמן מה בתוך חניון מכוניות, פשוט כי לא הייתה לו ברירה. בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו התחיל את פעילותו במקלט ברמת גן ובית הספר הדמוקרטי בזכרון יעקב נודד עד היום וכפי הידוע לי, זמן רב איננו ממוקם בזכרון. השאלה אם יש לך את הזמן, האנרגיה והמשאבים לפתוח בית ספר כזה. אם כן, כל מסע מתחיל בצעד אחד בודד, במודעה במתנ"ס. ובינתיים, לגבי "השאלה הלוגיסטית", כבר כתבתי לך פעם במסר, כי מתרגלים להסיע לחברים ולבית הספר ואצלנו זה שווה את המאמץ, בריבוע. יש דברים יותר גרועים שאפשר להתרגל אליהם. גם אנחנו גרים בשכונה קטנה ופוגשים את ילדיה בגינה, בחגים ובמועדים וככה זה הכי טוב לנו. בהצלחה!
 
אממ....../images/Emo2.gif

ראשית צר לי לשמוע את מה שעברת...
. ברור שקודם כל זה מגיע מבפנים ושום אדלר או יונג או פרויד יוכלו לשנות את זה... הבעיה כאן היא בעיה של אדם מול עצמו. כשהתחלנו את אדלר בפירוש נאמר שזו לא תורה מסיני ושכל אחד לוקח את מה שמתאים וטוב לו וכאשר מדובר בילדים עם אבחנות שונות אדלר לא מציע ממש פתרונות אלא מפנה לגורמים מקצועיים.... וכל הרעיון של סיעור מוחות ושמיעת האחר גם מניבה תוצאות שכן הרבה ילדים סובלים מ-ADHD או בעיות רגשיות כאלו ואחרות... לא הסכמתי עם הרבה דברים שנאמרו ב"אדלר" ויחד עם זאת לקחתי משם כמה כלים. אני מאמינה בחופש הפרט ובדמוקרטיה אבל על מנת לקבל חברה טובה יותר צריך בסיס ויסוד והוא נשחק זה מכבר... אגב כאשר רשמת בנוגע לריענון נהיגה "האם התחלת לנהוג טוב יותר בעקבות הריענון? רובנו לא" אז גם אם רובנו לא, עדיין - חלקנו כן |סהדגש|, וכשאני רואה מה נעשה בכבישים אני מחזיקה בדיעה שדרכי הענישה לרוצחי הכבישים צריכות להיות פחות סלחניות. בכל מקרה, הנקודות הגולמיות שכתבתי מרובות וצריך וניתן לפתח אותן והן אינן מתמקדות רק בהורות... המשך יום נפלא מיקה
 
../images/Emo2.gif אפשר להציע רעיון אחר אולי...

למשל קורסים להורים להדרכה ולהעצמה אישית. במקום קנס למי שלא משתתף - אפשר לתת תמריצים להורים שכן מגיעים.... ------------- במאמר מוסגר - מובן, שמדובר באוטופיה, כי מדובר בתקציבים אדירים שאף אחד לא יסכים להשקיע אותם...
 
../images/Emo41.gif27 זה המון.... אזור להתייאש

"גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן"...
 
למעלה