בדיוק נזכרתי
כשהייתי ילד קטן, מצאתי ליד הבית שלנו שלשה ה' גורים. אולי אמא שלהם מתה או משהו. ושמתי אותם בקרטון, בחצר. בהתחלה האכלתי אותם בנמלים ושבלולים, אבל אחר כך הם לא הסתפקו בפחות מעכברים וחתולים. מה שלא היה רע, כי לא אהבתי חתולים באותו זמן. (היום אני מגדל חתולה, והיא דווקא לא אוהבת לאכול ה'.) הדבר הכי מגניב היה שהתחביב שלהם היה לשמור את העור של החתולים, ולכתוב עליו תורות, זה היה כל כך מתוק. הם כתבו כל מיני דברים משונים, כמו שאסור לערבב פוליאסטר עם דשא. וגם דברים עוד יותר מוזרים כמו שצריך ללקק עם הלשון את הקרטון שלהם ג' פעמים ביום, ועוד כל מיני דברים, אני באמת לא זוכר. אבל הם היו גורים אז זה דווקא היה חמוד. באיזה שהוא שלב, אבא שלי גילה אותם, וזרק אותם לביוב (הוא חשב שהם סתם חולדות, הטיפש.) כמה בכיתי. נדמה לי שאיפה שהוא נשארה לי תורה אחת אני חושב שהיא של זובי (ככה קראתי לה' השני.) אם אמצא אותה, אביא אותה לפורום. באהבה לכולם והכי לבת השבע עשרה, שעוד יום יבא וגם היא אולי תאהב אותי. מני