ה' יעזור לכם...

../images/Emo45.gif

היא נשמעת ממש חמודה. לדעתי כל יוצא בשאלה שייך לפורום, וגם כל חילוני ודתי שמתנהג באופן חברותי. <להוציא את כל הדתים שבאים סתם כדי לתפוס זיון או קשר עם בני המין שני סתם>
 

בן הצבי

New member
התאכזבתי ממך לה-פיי...

חשבתי שכבר הבנת שבדעותיי כבר השתניתי עד לבלי היכר. עוד לא שמת לב..?
 

Le Fay

New member
מה הקשר?

לטעמי מעשים מדברים בקול הרבה יותר צלול וברור מדעות. מה בדיוק מקנה לך זכויות יתרות על "פורומנו" ביחס לשבלולית? נ.ב. במרכאות, כי אני רק אורחת כאן.
 

בן הצבי

New member
אסביר לך בשמחה לה-פיי.

מתוקף הכירותי עם שבלולית, אני יודע שדעותיי קרובות לפורום, הרבה יותר מדעותיה של שבלולית. (דעותיי נכון להיום עכ"פ.) וכן, רב יותר הסיכוי שאצא בשאלה הרבה יותר משבלולית. גם בשל סיבות טכניות- לי זה יותר קל מבחינות מסוימות. אגב, את מגיעה לטיש היום?
 
זה לא אני המצאתי..

יש משפט כזה כמעט בכל אחד מהתגובות...שלא לדרוך על שבלול או נמלה כי יום אחד תזדקק להם... ולדעתי המ שאתה עושה זה ממש כפוית טובה...מכוון שאתה צריך אותו אתה יודע שהוא נמצא ושלא אז שיחפש את החברים שלו.?????? זה לא עובד ככה גם בחייםץ....צריך גם לתת לא תמיד לקבל וזה צריך להיות תמיד אחרת אולי לא נקבל אף פעם...
 

Le Fay

New member
שמישו יסביר למתוקה מה זו חתימה...

חומד: אפשר להציע לך משהו לשתות? המיחם פה בצד, קחי לך תה, בכוס זכוכית אם את רוצה (עד שנוכל להציע לך יותר)
 

בן הצבי

New member
אליך אברח. (שיר שקראתי.)

בצבור עושרי נסתי מבית אלהיך. חשבתי לעצמאותי. אך ברגעי מצוק נשרפה נפשי. בכיתי... הכניסני בחזרה אל גנך.
 

pinkli

New member
ואם אלוהים יבוא אל סף ביתי...

אפתח לו את הדלת.. ונתישב לשיחה... הו,כמה שאלות יש לי אליך יקירי.. ממה אתה פוחד,אנו, בני האדם? עבדים שפוטים אנו,ואתה מלכנו ורוח קודשינו..
לי
 

נויה לי

New member
את יוצאת מנקודת הנחה שאלוהים קיים

מבחינתי אין מי שיעזור לי חוץ ממני עצמי ואנוכי. גם אם אלוהים קיים אצלי זה לא יהיה זה של היהדות.
 
אל תדרוך על ילדה בת 16

כי אולי יום אחד היא תצא בשאלה. זה מה שאני אומר לעצמי עכשיו כשאני מרסן את עצמי מלענות לך. יאלללללה ביי. כשהייתי ילד שחטתי מלאן שבלוליים!! אללללללליי לי!
 
בדיוק נזכרתי

כשהייתי ילד קטן, מצאתי ליד הבית שלנו שלשה ה' גורים. אולי אמא שלהם מתה או משהו. ושמתי אותם בקרטון, בחצר. בהתחלה האכלתי אותם בנמלים ושבלולים, אבל אחר כך הם לא הסתפקו בפחות מעכברים וחתולים. מה שלא היה רע, כי לא אהבתי חתולים באותו זמן. (היום אני מגדל חתולה, והיא דווקא לא אוהבת לאכול ה'.) הדבר הכי מגניב היה שהתחביב שלהם היה לשמור את העור של החתולים, ולכתוב עליו תורות, זה היה כל כך מתוק. הם כתבו כל מיני דברים משונים, כמו שאסור לערבב פוליאסטר עם דשא. וגם דברים עוד יותר מוזרים כמו שצריך ללקק עם הלשון את הקרטון שלהם ג' פעמים ביום, ועוד כל מיני דברים, אני באמת לא זוכר. אבל הם היו גורים אז זה דווקא היה חמוד. באיזה שהוא שלב, אבא שלי גילה אותם, וזרק אותם לביוב (הוא חשב שהם סתם חולדות, הטיפש.) כמה בכיתי. נדמה לי שאיפה שהוא נשארה לי תורה אחת אני חושב שהיא של זובי (ככה קראתי לה' השני.) אם אמצא אותה, אביא אותה לפורום. באהבה לכולם והכי לבת השבע עשרה, שעוד יום יבא וגם היא אולי תאהב אותי. מני
 
למעלה