התשובה

מסכים לגבי ההכשרה.

אני היום אחרי 9 חודשים ומרגיש כאילו אין לי כלום ועד עכשיו רק שיחקתי. אבל זה רק מחזק את הטענה שלי שנושא הגיל זה לא הבעיה פה. מסכים איתך (שוב) שיש פה מכלול של דברים, בעיקר משקעים תרבותיים לדעתי. מוזה / גירוי - אם יש לך דרך למדוד את זה אשמח אם תרים לי טלפון :). שורה תחתונה מבחינתי היא שאני יודע היכן ובעקבות מה באים לי רעיונות. לטווח הקצר בטוח, לטווח הארוך אני לא יכול להתיימר לדעת. שוב, זה רק אני ולכל אחד יש את הכפתורים שלו. אני לא חושב שיהיה נכון להגדיר דבר אחד או אחר כאמת אוניברסלית בתור קטליזטור לפרסום ברמה גבוהה. ולגבי גורים ואמסטפים: שוב, זה רק מחזק את הטענה שנושא הגיל לא קשור. לא התווכחתי עם ההודעה שלך כמכלול. להיפך, הנהנתי מול הצג מספר פעמים. אבל מספר דברים שם לא היו נכונים לטעמי והרגשתי צורך לנסות להסביר למה אתה טועה בנקודות האלו. שאלות כמו "מה יקרה עד אז" לוקחות את הדיון למקום אחר ומגדירות גם בעיה שונה. זה לא הגיל, זה התרגיל. יום טוב !
 

מיה6

New member
להתחיל את ההודעה שלך עם "הרבה שטויות כתבת"

זה לא רק לא מוריד את רמת הדיון המעניין, אלא גם מוכיח בדיוק את הטענה שחוצפה זה בילט אין בגיל הזה, אבל לפעמים אין שם הרבה יותר מזה.
 

4flasher

New member
עזבי אותך משטויות

אל תיבהלי מהמילה שטויות. לבוא ולומר את מה שאתה חושב, להקיא את זה, לא לחשוב מליון פעם לפני שמדברים - לפעמים זה אחלה דבר ויכול רק להחיות את הדיון עוד יותר. חשבתי שהוא דיבר שטויות ואמרתי שהוא דיבר שטויות. היו קטעים שחשבתי שהוא אמר דברים חכמים וגם את זה הקאתי. אני בנאדם נחמד, לפעמים יותר מדי נחמד, ואם יוצאת לי חוצפה מהפה מהפה מדי פעם - אני מברך על זה.
 

elkabets1

New member
אני בת 44

וסיימתי קורס קופי לפני מס' חודשים. הלכתי ללמוד קופי כמקצוע לאחר שצברתי אינסייטים רבים בימי חיי, ולאחר שהתפשרתי בצמתים רבים של החיים על רצונותיי לטובת חיי המשפחה שלי. כשרואים את תיק העבודות שלי, אומרים שהוא מבריק. אני יודעת בוודאות, שלמרות שהייתי בעשרות ראיונות עבודה, אומר בצניעות שלרוב לא התקבלתי בשל "אפליה על רקע גיל". הבעיה שאני לא יכולה להוכיח את זה, וגם לו יכולתי I wouldn't drad my case to court. נתקלתי בראיונות גם בשאלות שלו היו נשאלות בניכר, היו מספקות למועמד/ת עילה נפלאה לתביעה, כגון: "ומה תעשי אם אחת הילדות תחלה?", או "בטח יש חוגים שתצטרכי להסיע אחה"צ, ומה יהיה אז?" בינתיים החלטתי כדברי המשורר הדגול וודי אלן "לא לרצות להשתייך למועדון שלא רוצה בי כחברה בו". לפי ההתנהלות הזו - אני באמת לא בטוחה מי ביננו יצא יותר מופסד.
 

גייסט

New member
המשפט הנכון הוא

של גראוצ'ו מרקס, הגאון, מהאחים מארקס והוא " לא רוצה להיות חבר במועדון שמקבלים בו אנשים כמוני" ...
 
בסיפור הזה אין מנצחים, כולם מפסידים.

אל תאבדי תקווה, אם את טובה כמו שאת אומרת שאת ,אז בסוף יהיה מנהל קריאטיב שייקח אותך לחיקו ויהפוך אותך מנסיכה מיוסרת לצפרדע לגיטמית בביצת הפירסום
 

MaleMan

New member
תודה על המראה

אחרי שקראתי את כל השרשור (הארוך והמעניין יש לומר), אני חייב להסכים איתך. אבל רק חלקית. ראשית, אני לא חושב שיצירתיות של איש קריאייטיב עולה בקנה אחד עם מה שהוא עושה עם שעת הת"ש שנותרה לו אחרי יום עבודה. אבל אני כן מסכים איתך שהלוואי ורבים מאיתנו היו עושים את זה יותר. בנוגע לגיל, אני מסכים איתך מאוד. אני כן חושב שעד כמה שילד בן 21 הוא מבריק (ויש מקרים חריגים, מי אמר ספי שקד?), עדיין לאיש קריאייטיב מבוגר יהיו תובנות הרבה יותר עמוקות. וזה מדע מוכח. אתה יכול לשבת חצי שעה באינטרנט ותדע מהם הגילאים של אנשי הקריאייטיב שהביאו את המודעות והסרטים שכולנו מאוננים עליהם ואח"כ מעבירים לחברים, כדי שגם הם יאוננו. הסטטיסטיקה תפתיע את מי שרוצה להיות מופתע: הם בני 35 פלוס. אפילו פלוס פלוס. קבל סיפור קצר: לפני כחודשיים ביקרתי באחד המשרדים הטובים באירופה. כזה שכל אחד מאיתנו היה רוצח בשביל לעבוד שם. יצאתי עם דמעות. על תקציב וחצי עובד צוות שלם. כן, כן. צוות שלם. כולל תסריטאי שמגיע בשעת הצורך. והכי צעיר בצוות הספציפי הזה היה בן 32. מנהל הקריאייטיב מבוגר ממנו ב-12 שנים. וזה עוד לא הכל: יצאתי משם ב-18:30 ואחרי כיבו את האור. כולם בפאב. מדברים על כמה נבחרת אנגליה גרועה. הבעיה אצלנו היא שבגיל 30 וקצת אתה כבר "שרוף". אני מאמין לגב' שכתבה כאן שבגיל 44 אף אחד כבר לא רוצה אותה. חבל שזה ככה. חבל מאוד אפילו. אולי זה אכן תהליך התבגרות שאנחנו צריכים לעבור. אני רק מקווה שנעבור אותו מהר. ושהאנשים הטובים ישארו איתנו. אבל זה עוד לא הכל. דיברתם גם על רמת הרעיונות הנמוכה. כאן דווקא אני מצטרף לדעתו של אודי פרידן, שבעקבות הראיון מניותיו אצלי עלו. הוא סופסוף שם מראה לתעשייה המלוקקת הזאת, כזאת שמפחדת מתקציבאיות גרועות בנות 25, שרק בגלל שהן היו ממש גרועות, עברו לעבוד אצל הלקוח. אתה רואה ילדה בת 25 במשרד פרסום כלשהו בארץ, מקבלת רעיון כמו הויראלי של Dove ומעבירה אותו לבוסים שלה? גם לא עוד מיליון שנה. היא לא מתחברת. לצערי אני פוגש במקרים הללו פעם אחר פעם. ואח"כ בפגישות הן מתלוננות שאנחנו לא מביאים רעיונות גדולים. למרות שהראינו לה רעיון שפסלה ביורובסט האחרון. בקיצור יש הרבה דברים שצריכים להבריא כדי שכל הענף הזה ימריא סופסוף למעלה. החל באנשי הקריאייטיב, בכבוד לניסיון וגם עם קצת אנשים איכותיים ואמיצים בצד של הלקוח. יאללה, שעת הת"ש שלי עומדת להסתיים.
 
למעלה