אף אחד לא שופט אותך
יקירתי אף אחד לא שופט אותך, השיפוט שלך הוא פנימי לגמרי, לגבי ילדותיות, ילדותי זה משהו שמשוחרר מלחצים משוחרר מלא נעים לי, ילדותי עושה מה שהוא רוצה בלי לחשוב על תוצאות המעשים, הולך עם הדחפים שלו עד הסוף, ילדותי הוא ספונטני, כך שאת מאד לא ילדותית, אולי אם דווקא היית מביאה ומביעה את הצד הילדותי שלך לידי ביטוי במערכת היחסים היה לך טוב יותר. ואולי דווקא חוסר הילדותיות שלך הוא הבעיה שלך בקשר שלך עם בן זוגך. ומעניין שאת זו שכתבת את המילה הזו שלא נכתבה על ידי אף אחד אחר מלבדך, כך שהמחשבה על ילדותיות היא שלך בלבד. אין לך מה לסבול, ולפי דעתי היחידה שאת פוגעת בה היא את. הסוד שלך מיותר, הוא סתם לוקח לך אנרגיה נפשית ותוקע אותך, משום שהוא עוצר אותך מלעמוד ולקבל את מה שאת רוצה, משום שהסוד שלך לא מבוסס על שום דבר אמיתי, הוא פנטזיוני. אין הגבלה על פנטזיות מלבד הצנזור הפנימי שלך. הסוד הזה משרת אצלך משהו בחיים, בגלל זה את לא מוכנה להפרד ממנו מהסוד, זה כמו התמכרות, את חייבת שיהיה לך משהו פנימי שלך שהוא סוד כי זה בעצם מרחיק אותך מהחיים האמיתיים עם בעלך. אם תספרי את הסוד ה"כלכך נורא" הזה לבעלך, הסוד הזה שחסר לך פרפרים וחסר לך ריגושים, מה יקרה? בזוגיות בדרך כלל הבטחון בקשר בא על חשבון הפרפרים, אם יש פרפרים בין בני זוג אחרי קשר ממושך סימן שאין כלכך בטחון בקשר, אבל זה לא הכל או כלום, אפשר ואפשר להוסיף ריגוש ורפרוף כנפיים לקשר קיים, לעולם לא יהיה התרגשות כמו עם מאהב חדש, אבל זה המחיר שמי שרוצה משלם על בטחון בקשר. אבל אני חושבת שאת חיה גם באיזו אשליה של בטחון מוחלט בקשר עם בעלך, אף פעם אין בטחון מוחלט בקשר, גם בעלך יכול יום אחד להתאהב במשהי אחרת, גם הוא יכול להמשיך לפנטז על האקסית שלו ולפגוש אותה בטעות. מה את מרגישה עם זה? מי כתב שאין מלכודת מסוכנת משלוותם של אוהבים, אין לך מה להיות שלווה אין לך מה לנוח על זרי הדפנה. את רוצה פרפרים תביאי פרפרים לחייך, הגבר ההוא הוא רק סמפטום. הכי קל להגיד לך לכי תפגשי איתו ותעשי מה שאת רוצה עד לא ידע ואז תראי אם זה באמת טוב כמו שאת חושבת שזה, ואולי זה גם סוג של פתרון. אבל אני לא בטוחה שגם זה יפתור לך את הבעיה, משום שמי ששומרת סוד כזה כלכך הרבה שנים בבטן אומר שיש הרבה הרבה דברים מעבר לכך, כדאי לך לברר את העניין.