התקפי זעם

[dina199]

אולי כן.

זה יכול לגלות דברים מעניינים.

 

[arana1]

לא צריך להזעיק תמיד,מספיק להקשיב לפעמים

לא כל דבר צריך או אפשר לפתור בצורה מיידית,אני עדיין מאמין משום מה שאנשים מסוגלים גם לזכור מעט ולקחת קצת דברים שנכתבים כאן ובמקומות אחרים לתשומת ליבם,כעקרון,הרבה יותר חשוב מעצות כביכול מעשיות וכל מיני טריקים ופרקטיקות שלא הייתי מנסה אותם אפילו על כלבים,לנסות לבנות תמונה יותר שלמה של זהות האדם,פשוט לנסות להכיר אותו(אני יודע שזה נשמע מוגזם) וברגע שמתחילים להכיר בן אדם אז אפשר לדעת מראש איך לא להכניס אותו לפינות ולכפות עליו בחירות שמוציאות אותו ואת סביבתו מהדעת

 

[הגשמתי חלום]

סליחה, התפרצתי...

משהו בהודעה שלך הקפיץ אותי... עכשיו כשאני קוראת אותה שוב - אני לא תופשת מה, אבל אז כתבתי מתוך זעם

 

[arana1]

לאנשים יש תגובות פאבלוביות למראה הכינוי שלי

הם רק קוראים "אראנה" ומייד יוצא להם קצף מהפה האמת שכאוטיסט מדופלם ומנוסה כבר די התרגלתי ולמדתי לצפות לזה אני רק נכנס לאיזה מקום ועוד לפני שהוצאתי מילה(אני לא ממש מדבר) אנשים נכנסים לקריזה מתונה פחות או יותר רוב האוטיסטים לומדים בשלב זה או אחר של החיים שזו החברה שבה הם חיים אני מניח שאם יום אחד מישהו יתייחס אלי יפה וכיאות אני אאבד מייד את ההכרה מרוב מהלם ההפתעה אבל אני לא ממש מאמין שצפוייה לי סכנה כזאת בעולם הזה אולי בבא

 

[הגשמתי חלום]

מצטערת לשמוע. ומצטערת שהצטרפתי לעדר

זה באמת לא בכוונה, ממש לא במודע אולי אני שומרת לך טינה על "שיחתנו" הראשונה שבה האשמת אותי שאני לא אוהבת את בני. ואולי זה כי אני לרוב לא מצליחה להבין אותך. אני באמת קוראת שוב ושוב את תגובותיך, מדפיסה בתקווה שמהדף ולא מהמסך אוכל להתרכז יותר, ו-נאדא! רגע, הבנתי, מרגיז אותי שאתה יותר חכם ממני

 

[arana1]

אני לא

לא יותר חכם ממך ולא מאף אחד אחר,פשוט חושב בצורה שאולי שונה קצת או הרבה מהממוצע ולכן זה הגיוני שלא תמיד קל להבין מה אני מנסה להגיד,אולי זה אפילו בלתי אפשרי ואולי אם מבינים את זה אז מבינים שאני לא מאשים אף אחד שהוא אינו אוהב אלא אומר שלא מספיק להרגיש ולרצות את כל האהבה בעולם כלפי מישהו צריך גם להבין אותו ומול אוטיסטים זה לא תמיד או מעט מאוד מתאפשר וכתבתי ואני כותב את הדברים האלה לא בשביל לבטא כעס ואכזבה ושנאה אלא בשביל להציג לאנשים את האפשרות ואת הצורך לקחת לפעמים כמה צעדים אחורה בשביל לחשוב ולהתחשב ולהכיר גם בקיום של דברים לא מובנים לנו בעולם גם דברים שאנחנו מאוד אוהבים יכולים להיות בלתי מובנים לנו מבחינתי הבעייה היא שאנשים חושבים שאם הם אוהבים אז הם יודעים הכל הם לא ואגב ובנושא זה אם אנחנו כבר מדברים הרבה ממה שנחשב התנהגות לא תקינה וחריגה אצל אוטיסטים והרבה ממה שמנסים לתקן אצלם נובע גם מהעובדה שאצלם הקשר בין ידיעה לאהבה הוא שונה מהממוצע וכשלא מכבדים את זה וכשמתייחסים לזה בזלזול או כפגם אז ההצהרות של אנשים על אהבתם חסרת הגבולות יכולות לצלצל לאוטיסטים מאוד מאוד לא נעים מתאר לעצמי שאף אחד לא אשם ואף אחד לא בוחר בכוונה להיות נ"ט או אוטיסט אלא שבשביל הסיכוי לממש ולו רק קצת מהאהבה שעליה כולם מדברים צריך להזכיר גם נקודות כאלה,אפילו אם הן לא נעימות ומקסימות במיוחד

 

[dina199]

את משקיענית

כשאני לא מבינה, אני מפסיקה לקרוא.

 

[הגשמתי חלום]

תראי, יש לי אינטרס אישי...

אני רואה בארנה ועוד כמה חברה' פה את היצוג של בני, את קולו, מהותו. ואני צריכה להבין אותם כי ככה אני אוכל (מקווה) להבין את בני ולעזור לו. אבל זה טריויאלי, שונאת להגיד או לכתוב) דברים טריויאליים

 

[imash]

זה היה ברמה שאי אפשר לדעת

בעיקר הנחנו שקשה לו במעברים, הוא היה משתולל ובמקרים קיצוניים מכה כשהיה מגיע הביתה מהגן ואי -אפשר היה לדעת מה עיצבן או מעצבן אותו

 

[dina199]

האם אתם יכולית לזהות את הדברים

הקטנים (מבחינתכם) ?. כי אם זה גורם להתפרצות, סימן שבשבילו זה גדול ואולי אפילו ענק.

 

[imash]

אם הייתי איתו קודם אני יכולה לזהות

אבל היה לו קושי רב לחזור הביתה מהגן וכנ"ל בתקופה שאספתי אותו מהגן בעצמי. הוא היה מקבל את פניי בצחוק מעושה, משתולל, כזה שאומר הנה אני הולך לברוח ואת הולכת להתחרפן, ואז בורח נשכב ומשתולל, זה נמשך לאורך כשנתיים ויותר. כשהיה חוזר בהסעה היה מגיע לדלת הבית ובועט בה ואז נכנס לבית בריצה וצרחות. - חשבנו שזה נובע מהקושי בוויסות עם המעבר ל"סצינה" חדשה

 

[schlomitsmile]

תלוי בילד ברגעי ההתפרצות אני לא נכנסת לבירורים לגבי הסיבות, לזה מגיעים כשהבנאדם נרגע, גם בשיחה איתו וגם במחשבות שלי. לכל אדם יש הדברים שמרגיעים אותו. למשל ה

שלי שותה כוס מיץ, זה עוזר לו להרגע. לפעמים חיבוק דוב, לפעמים הפניה לחדר- לא כעונש אלא כי שם יש לו שקט, שם ירגיש טוב יותר. עם כל ההכלה, יש לי גבול ברור שאני לא מרשה בשום אופן לחצות, לא משנה כמה הוא נסער- אסור לפגוע באחרים. אסור לכלות תסכולך באח קטן. אם ההתפרצות הולכת לכיוון כזה, אני כן שולחת לחדר בנחרצות. וחוץ מזה, יש לנו שק אגרוף בסלון.

 

[dina199]

לא התכוונתי לברר באותו רגע

מה סיבת ההתפרצות. אבל אם יש תבנית להתפרצויות אז לברר (בזמן רגוע) האם יש תבנית לסיבות.

 

[schlomitsmile]

 

[אמא חמסה]

חשוב מאוד, כי כך ניתן להמעיט בהתפרצויות.

 

[אמאמהדרום]

כאן הוא יוצא החוצה למרפסת

ההבנה היא שבאותו רגע הוא זקוק לשקט שלו בשביל להרגע אז או שהוא יוצא החוצה לקלוע לסל או נכנס לאמבטיה בזמן שהוא נרגע הוא לא מפסיק לדבר על :" מה עשיתי ?" , " למה \ה....." וכשהוא נרגע אנחנו שומעים שקט . פעם אחת עשיתי לו הולדינג כשהיה בגן וזה היה סיוט לי ולו לא מתאים לכל ילד בן גם כשהוא באטרף אף פעם לא שבר כלום בבית יש ילדים שתכניסי אותם לחדר ואח"כ תמצאי חדר הרוס עם ילד פצוע או שגזר לעצמו את השיער רק לפני שבועיים אמא אחת כתבה על כך בפורום אחר .

 

[אמא לשני פשושים]

וזה בדיוק מה שיקרה אם אכניס אותו לחדר

הוא ירגע אבל זאת אחרי שהפך את כל המשחקים, זרק את הכיסא ועוד נזקים שלא ניתנים לתיקון. אז אחרי שהוא נרגע כמובן שהוא מסדר את כל הבלגן. אם היה לי עוד חדר ספייר בבית היתי משאירה את החדר ריק עם מזרן וזהו אבל אין.

 

[dina199]

האם יש אפשרות למשהו ספורטיבי ?

למשל לקלוע כדור לסל ?

 

[schlomitsmile]

האם אפשר לדבר איתו בעת רגיעה, לנסות לחשוב יחד מה יכול לעזור לו להרגע ברגעים כאלה? אני מניחה שגם הוא לא מאושר מהמצב הנוכחי. אולי לצאת לריצה? אולי לחבוט בשק אגרוף? אולי מוזיקה לצרוח איתה? אולי משהו אחר?

 

[dina199]

אני רציתי להציע לחבוט בכרית.

אם הוא הןפך את החדר ונרגע (ואפילו מסדר) סימן שהוא צריך מסלול להוצאת אנרגיה.