התקפי זעם../images/Emo7.gif
מבקשת את עצתכן שוב, סליחה שלא תורמת הרבה מנסיוני לפורום הנפלא הזה אלא בעיקר קוראת שקטה. כעת זקוקה מאד לעזרה כי ממש נואשת, שוקלת אולי עזרה מקצועית. בתי בת כמעט ארבע, בדרך כלל מאד חייכנית חמה ושמחה, מאז שנולדה תמיד איתי (לא הולכת לגן) מתוך בחירה בעיקר בשל העובדה שעברו עלינו הרבה שינויים ועברנו דירות כמה וכמה פעמים (כולל בחו"ל) בעבר קרה שהתנהגה פתאום באופן מוזר, הזעיפה פנים ואמרה דברים קשים(שונאת את אמא, הילדה החמודה מתה נשארה רק הרעה וכו) כאילו נכנס בה מישהו זר, אך כעת זה מגיע לידי בכי היסטרי וקורה כל ערב!!! אני שמה לב שהיא עייפה מאד או רעבה מאד ומנסה לא להגיע למצב כזה אבל איכשהו תמיד יש סיבה וזה קורה. אני מנסה לשוחח עימה, להבין את הסיבות, להתקרב - מה שמלווה בדרך כלל תגובה עוד יותר חריפה. רק כשאני ממש מתרגזת ומרימה אותה מהרצפה (שם מתחוללת הדרמה בדרך כלל) שמה אותה בחדר אחר וממש צועקת שאני רוצה אותה בחזרה ונמאס לי מהדבר הזה אנחנו נופלות בוכות זו על כתפי האחרת ובחיבוקים ונשיקות ממשיכות הלאה. אבא לא בסביבה רב הזמן ואני מתמודדת לבד עם כל זה. קריאה לתשומת לב? הרי אני נותנת לה את כל תשומת הלב שבעולם!!! איך יוצאים מזה? שונאת לצעוק עליה אבל זו הדרך היחידה. איך נמנעים מזה בכלל? יש ספרות עזר? יש צורך בעזרה מקצועית? יצא ארוך, סליחה.
מבקשת את עצתכן שוב, סליחה שלא תורמת הרבה מנסיוני לפורום הנפלא הזה אלא בעיקר קוראת שקטה. כעת זקוקה מאד לעזרה כי ממש נואשת, שוקלת אולי עזרה מקצועית. בתי בת כמעט ארבע, בדרך כלל מאד חייכנית חמה ושמחה, מאז שנולדה תמיד איתי (לא הולכת לגן) מתוך בחירה בעיקר בשל העובדה שעברו עלינו הרבה שינויים ועברנו דירות כמה וכמה פעמים (כולל בחו"ל) בעבר קרה שהתנהגה פתאום באופן מוזר, הזעיפה פנים ואמרה דברים קשים(שונאת את אמא, הילדה החמודה מתה נשארה רק הרעה וכו) כאילו נכנס בה מישהו זר, אך כעת זה מגיע לידי בכי היסטרי וקורה כל ערב!!! אני שמה לב שהיא עייפה מאד או רעבה מאד ומנסה לא להגיע למצב כזה אבל איכשהו תמיד יש סיבה וזה קורה. אני מנסה לשוחח עימה, להבין את הסיבות, להתקרב - מה שמלווה בדרך כלל תגובה עוד יותר חריפה. רק כשאני ממש מתרגזת ומרימה אותה מהרצפה (שם מתחוללת הדרמה בדרך כלל) שמה אותה בחדר אחר וממש צועקת שאני רוצה אותה בחזרה ונמאס לי מהדבר הזה אנחנו נופלות בוכות זו על כתפי האחרת ובחיבוקים ונשיקות ממשיכות הלאה. אבא לא בסביבה רב הזמן ואני מתמודדת לבד עם כל זה. קריאה לתשומת לב? הרי אני נותנת לה את כל תשומת הלב שבעולם!!! איך יוצאים מזה? שונאת לצעוק עליה אבל זו הדרך היחידה. איך נמנעים מזה בכלל? יש ספרות עזר? יש צורך בעזרה מקצועית? יצא ארוך, סליחה.