../images/Emo50.gif זה באמת לא קל
קראתי עכשיו פעם נוספת את כל הדיון וגם את הודעת הפתיחה ולא יכולתי שלא להוסיף כתבה לימור ואני מסכימה איתה שיש לחזור לשיחה יותר מאוחר גם אני קראתי פעם באיזה ספר שלפעמים הילד בוכה, כועס, צועק כי זה מה שהוא זקוק לו כרגע. יישמתי זאת אם בר (גם אני עברתי תקופה של התקפות זעם מדי יום) אפשר לתת לה להוציא את הכעס לצעוק ולצעוק נכון אפשר בחדר אחר קחי אותה לשם בלי כעס שלך אלא כי כאן בסלון לא צועקים ומשתוללים אם היא רוצה בסדר, אבל בחדר שלה ולזמן קצר של מס´ דקות ורק אז לגשת לשאול אם נרעה ואם לא לתת לה עוד מס´ דקות (2 או 3) ושוב לחזור ולהרגיע - כמו בשיטת 5 הדקות בלילה לאחר שנרגעה לא להתיחס באותו רגע לכעס לצעקות ולמתח ורק לאחר כשעה או אפילו יום לחזור ולשוחח לשאול מה קרה וגם להגיד שהתנהגות זו לא נראית לך, שהיא עושה אותך מאוד עצובה ושכן את עדיין אוהבת אותה גם כשהיא או את כועסות זו על זו (כשאת מתרחקת ממנה למספר הדקות הנ"ל זו הזדמנות בשבילך להרגע מעט לשתות לנשום ולחזור יותר רגועה כתבת : אצלנו כל דרישה (ללבוש סוודר, לצחצח שיניים) מלווה הסבר הגיוני אחרת אין סיכוי שתיעשה סתם כך כי אמא אמרה". לדעתי יש הרבה דברים שצריכים להעשות כי ככה אמא אמרה ולא תמיד ההסברים מוסיפים אלא רק מבלבלים וגם כשהיא שואלת למה? אז התשובה יכולה להיות "כי אני ביקשתי" (אצלי זה עבד) ועוד את כותבת: הזעיפה פנים ואמרה דברים קשים(שונאת את אמא, הילדה החמודה מתה נשארה רק הרעה וכו) כאילו נכנס בה מישהו זר, מותר לכעוס ולזעוף וגם אנחנו כאלה אבל אין דבר כזה הילדה החמודה מתה היא תמיד נשארת חמודה ואהובה ושוב הרבה כוח ואורך רוח אני מאמינה לך שזה קשה מסכל ומוציא כל חשק לכייף אני רק מנסה לתת עצות שלי עזרו אם כי לא תמיד הצלחתי ליישם הכל רחלי
קראתי עכשיו פעם נוספת את כל הדיון וגם את הודעת הפתיחה ולא יכולתי שלא להוסיף כתבה לימור ואני מסכימה איתה שיש לחזור לשיחה יותר מאוחר גם אני קראתי פעם באיזה ספר שלפעמים הילד בוכה, כועס, צועק כי זה מה שהוא זקוק לו כרגע. יישמתי זאת אם בר (גם אני עברתי תקופה של התקפות זעם מדי יום) אפשר לתת לה להוציא את הכעס לצעוק ולצעוק נכון אפשר בחדר אחר קחי אותה לשם בלי כעס שלך אלא כי כאן בסלון לא צועקים ומשתוללים אם היא רוצה בסדר, אבל בחדר שלה ולזמן קצר של מס´ דקות ורק אז לגשת לשאול אם נרעה ואם לא לתת לה עוד מס´ דקות (2 או 3) ושוב לחזור ולהרגיע - כמו בשיטת 5 הדקות בלילה לאחר שנרגעה לא להתיחס באותו רגע לכעס לצעקות ולמתח ורק לאחר כשעה או אפילו יום לחזור ולשוחח לשאול מה קרה וגם להגיד שהתנהגות זו לא נראית לך, שהיא עושה אותך מאוד עצובה ושכן את עדיין אוהבת אותה גם כשהיא או את כועסות זו על זו (כשאת מתרחקת ממנה למספר הדקות הנ"ל זו הזדמנות בשבילך להרגע מעט לשתות לנשום ולחזור יותר רגועה כתבת : אצלנו כל דרישה (ללבוש סוודר, לצחצח שיניים) מלווה הסבר הגיוני אחרת אין סיכוי שתיעשה סתם כך כי אמא אמרה". לדעתי יש הרבה דברים שצריכים להעשות כי ככה אמא אמרה ולא תמיד ההסברים מוסיפים אלא רק מבלבלים וגם כשהיא שואלת למה? אז התשובה יכולה להיות "כי אני ביקשתי" (אצלי זה עבד) ועוד את כותבת: הזעיפה פנים ואמרה דברים קשים(שונאת את אמא, הילדה החמודה מתה נשארה רק הרעה וכו) כאילו נכנס בה מישהו זר, מותר לכעוס ולזעוף וגם אנחנו כאלה אבל אין דבר כזה הילדה החמודה מתה היא תמיד נשארת חמודה ואהובה ושוב הרבה כוח ואורך רוח אני מאמינה לך שזה קשה מסכל ומוציא כל חשק לכייף אני רק מנסה לתת עצות שלי עזרו אם כי לא תמיד הצלחתי ליישם הכל רחלי