קודם כל - לא לפגוע
עיקרון אי התוקפנות הוא חלק בסיסי בתפיסת המוסר שלי. ומבחינתי הוא כלל בסיסי ביחסים בין בני אנוש.
הוא לא מחייב אמפתיה. אם אדם לא פוגע באנשים בכוונת תחילה, ומצליח להבין בצורה סבירה מה פוגע ומה לא (ע"ע מבחן האדם הסביר) ומוכן לקבל אדם לא סביר שמסביר - זה מספיק בהחלט.
זה לא מחייב יחס רגשי כלשהו לאדם האחר. האמת שהיא שיש לא מעט אנשים שפשוט לא ממש חשובים שלי. לא אכפת לי מהם. ואני לא חושבת שזה רע בדרך כלשהי. אני לא פוגעת בהם, ובאופן כללי לא גורמת נזק. אם הם רוצים אמפתיה שילכו לחברים שלהם - והם באופן טבעי לא מצפים ממני לאמפתיה - יש להם את החברים שלהם בשביל זה.
עיקרון אי התוקפנות הוא חלק בסיסי בתפיסת המוסר שלי. ומבחינתי הוא כלל בסיסי ביחסים בין בני אנוש.
הוא לא מחייב אמפתיה. אם אדם לא פוגע באנשים בכוונת תחילה, ומצליח להבין בצורה סבירה מה פוגע ומה לא (ע"ע מבחן האדם הסביר) ומוכן לקבל אדם לא סביר שמסביר - זה מספיק בהחלט.
זה לא מחייב יחס רגשי כלשהו לאדם האחר. האמת שהיא שיש לא מעט אנשים שפשוט לא ממש חשובים שלי. לא אכפת לי מהם. ואני לא חושבת שזה רע בדרך כלשהי. אני לא פוגעת בהם, ובאופן כללי לא גורמת נזק. אם הם רוצים אמפתיה שילכו לחברים שלהם - והם באופן טבעי לא מצפים ממני לאמפתיה - יש להם את החברים שלהם בשביל זה.
