התפקדות
- פותח הנושא שווערצה
- פורסם בתאריך
מתפקדת.
שנה נסיונות טבעיים, ועוד שנה של נסיונות עם עזרתו של הרופא. עברו 24 חודשים ברוטינה קבועה- שבועים מטפסים על הקירות חצי שבוע בוכים במיטה ובשאר אוגרים כוחות לפעם הבאה.... לא מאחלת את חוסר ה"צורך הקיומי" הזה לשום אויב שלי- אך מבקשת דבר אחד פעוט- תנו לי להמשיך לסבול בצורה הזאת כך שלפחות יש את התקוה בלב- אל תקחו לנו את גם את הדבר הקטן הזה שיש לנו התקוה
שנה נסיונות טבעיים, ועוד שנה של נסיונות עם עזרתו של הרופא. עברו 24 חודשים ברוטינה קבועה- שבועים מטפסים על הקירות חצי שבוע בוכים במיטה ובשאר אוגרים כוחות לפעם הבאה.... לא מאחלת את חוסר ה"צורך הקיומי" הזה לשום אויב שלי- אך מבקשת דבר אחד פעוט- תנו לי להמשיך לסבול בצורה הזאת כך שלפחות יש את התקוה בלב- אל תקחו לנו את גם את הדבר הקטן הזה שיש לנו התקוה
ההפריה העשירית נכשלה
אני או-טו-טו בת 31, בן זוגי בן 35. כבר 4 שנים בטיפולי פוריות. לפני שבועיים קיבלנו את הבשורה המרה כי ההפריה העשירית נכשלה. מה הגזירה החדשה אומרת לנו? שזהו? תמו הניסיונות? האם לעולם לא נזכה לחבק את ילדנו המשותף? האם לא אהיה אימא? מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות? להפסיק את הטיפולים? לחיות כזוג חשוך ילדים? להמשיך עד סוף ימי לבכות בכל פעם שאני רואה תינוק מחייך?
אני או-טו-טו בת 31, בן זוגי בן 35. כבר 4 שנים בטיפולי פוריות. לפני שבועיים קיבלנו את הבשורה המרה כי ההפריה העשירית נכשלה. מה הגזירה החדשה אומרת לנו? שזהו? תמו הניסיונות? האם לעולם לא נזכה לחבק את ילדנו המשותף? האם לא אהיה אימא? מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות? להפסיק את הטיפולים? לחיות כזוג חשוך ילדים? להמשיך עד סוף ימי לבכות בכל פעם שאני רואה תינוק מחייך?
שירלי של השלושה
New member
מתפקדת - הצלחה בטיפול מס' 6../images/Emo70.gif
שמי שירלי ואני אמא מאושרת וגאה לשלושה בנים - תומר, עמית וגיא. שלושתם תוצר מופלא של הפריות מבחנה. להריון של תומר ייחלנו, בעלי ואני, ופיללנו כמעט 3 שנים. בהתחלה שנה של נסיונות טבעיים. אח"כ בדיקת זרע שהבהירה שהמצב מאוד מאוד חמור. לאחר מכן הזרעה אחת בשביל הפרוטוקול (כי עם זרע באיכות הזו הסיכוי כמעט ולא קיים). בהמשך עברנו 6 מחזורי הפרייה מלאים עד שנכנסנו להריון של תומר. רק בטיפול השישי והאחרון שהצליח החליטו לתת לי סטרואידים וככל הנראה זה טרם להצלחה. לסבב השני חזרנו כשהחלטנו להרחיב את משפחתנו ולהעניק לנו ילד נוסף ולתומר אחים. החזרנו מוקפאים שנותרו מהטיפול שהניב את תומר אך נכשלנו. עשינו עוד הפרייה אחת מלאה ונקלטתי עם שני עוברים (באותו פרוטוקול בדיוק שהניב את תומר שאליו כסזכור הגענו רק אחרי 6 פריות). וזכיתי ללדת את תאומי, עמית וגיא קצת לפני שמלאו לתומר שנתיים. לדעתי זהו פשע אמיתי להגביל את מספר הטיפולים לילד ראשון ל-5 או בכלל. תהליך ה- IVF הוא אינו מדע מדויק. לכל זוג מתאים טיפול שונה ודרך הטיפולים לומדים את התגובות. כל טיפול הוא ניסוי וטעיה ולוקח לפעמים זמן רב (אצלנו 6 הפריות, אצל חלק פחות ואצל חלק יותר) עד שמגיעים לפרוטוקול המנצח. הגשמת הורות היא צורך כל כך קיומי בעיקר במדינת ישראל. אי היכולת להגשים אותה היא מחלה כרונית - נכות. מדינת ישראל חייבת לאותם "נכים" איכות חיים ראויה. היא חייבת לאפשר להם להגשים את ההורות שלהם. תודה
שמי שירלי ואני אמא מאושרת וגאה לשלושה בנים - תומר, עמית וגיא. שלושתם תוצר מופלא של הפריות מבחנה. להריון של תומר ייחלנו, בעלי ואני, ופיללנו כמעט 3 שנים. בהתחלה שנה של נסיונות טבעיים. אח"כ בדיקת זרע שהבהירה שהמצב מאוד מאוד חמור. לאחר מכן הזרעה אחת בשביל הפרוטוקול (כי עם זרע באיכות הזו הסיכוי כמעט ולא קיים). בהמשך עברנו 6 מחזורי הפרייה מלאים עד שנכנסנו להריון של תומר. רק בטיפול השישי והאחרון שהצליח החליטו לתת לי סטרואידים וככל הנראה זה טרם להצלחה. לסבב השני חזרנו כשהחלטנו להרחיב את משפחתנו ולהעניק לנו ילד נוסף ולתומר אחים. החזרנו מוקפאים שנותרו מהטיפול שהניב את תומר אך נכשלנו. עשינו עוד הפרייה אחת מלאה ונקלטתי עם שני עוברים (באותו פרוטוקול בדיוק שהניב את תומר שאליו כסזכור הגענו רק אחרי 6 פריות). וזכיתי ללדת את תאומי, עמית וגיא קצת לפני שמלאו לתומר שנתיים. לדעתי זהו פשע אמיתי להגביל את מספר הטיפולים לילד ראשון ל-5 או בכלל. תהליך ה- IVF הוא אינו מדע מדויק. לכל זוג מתאים טיפול שונה ודרך הטיפולים לומדים את התגובות. כל טיפול הוא ניסוי וטעיה ולוקח לפעמים זמן רב (אצלנו 6 הפריות, אצל חלק פחות ואצל חלק יותר) עד שמגיעים לפרוטוקול המנצח. הגשמת הורות היא צורך כל כך קיומי בעיקר במדינת ישראל. אי היכולת להגשים אותה היא מחלה כרונית - נכות. מדינת ישראל חייבת לאותם "נכים" איכות חיים ראויה. היא חייבת לאפשר להם להגשים את ההורות שלהם. תודה
שירלי של השלושה
New member
שכחתי לציין גיל
אז: התחתנתי לקראת גיל 22 ובגיל 22.5 התחילו הנסיונות להרות. בגיל 26 חבקתי את בני בכורי - תומר.
אז: התחתנתי לקראת גיל 22 ובגיל 22.5 התחילו הנסיונות להרות. בגיל 26 חבקתי את בני בכורי - תומר.
אינסוא רבקה
New member
מתפקדת ומקווה
שמי רבקה ואני בת 36 יש לי בן ביולוגי בן 15.5 שהגיע בנס, ובת בת 12 שאימצנו לפני שנים רבות כשהיתה בת 5. (הרי גם כאן ישנן הגבלות ובגלל שיש לנו ילד אסור לאמץ תינוק. רק ילדים גדולים). הכמיהה לתינוק נוסף משלי היא כמעט ובלתי נתפסת והדרך היחידה בה אוכל להגשים את חלום חיי הוא IVF. גם כך הטיפולים קשים, תופעות הלואי כמעט ובלתי נסבלות וההגבלה שכבר כיום קיימת רק עד לשני ילדים גם היא קשה מנשוא. ואחוזי ההצלחה בכל שלב ושלב שגם הם נמוכים מביאים למסקנה אחת בלבד, עם 5 טיפולים לרוב המטופלים אין סיכויי מלכתחילה להצליח ולבנות משפחה. אין דרך להסביר את התיסכולים והתקוות המתנפצות בכל פעם שלא מצליח, לאנשים שאלוהים ברך אותם ביכולת להביא ילדים לעולם. מנסיון למדתי שאפשר להתגבר על כל מכשול אם יש משפחה תומכת ואוהבת. אז עם גזרות כלכליות קשות, גם המשכורת שלי ירדה פלאים, ועם תחושת איום קבועה על הביטחון האישי היכן נשאב כוחות, להיכן ננתב את האהבה, הדאגה והרצון לשייכות??? רק אנשים אטומים רגשית יכולים לחשוב על גזירה כל כך נוראית, ובבסיס מהות החיים. היכולת להיות אם לתינוק/ת חמודים הם צורך בסיסי ואפילו קיומי. חבל שלא בודקים דברים לעומק לפני שזורקים פצצות לאויר.
מתפקדת חדשה
אני בת 34 בעלי בן 31 אנחנו מנסים להרות מזה מספר חודשים, לאחרונה התגלתה בעייה בצורת הזרע של בעלי כך שרובן אינן תקין. יש צורך תחילה בטיפולי השבחה ואם זה לא יעזור אז טיפולי הפרייה. מאוד רוצה ילדים , זהו הניסיון הראשון להביא ילד ,בטוחה כי נרצה עוד ילדים בעתיד (קודם שהראשון יבוא) וגם בעתיד נצטרך טיפולים.
אני בת 34 בעלי בן 31 אנחנו מנסים להרות מזה מספר חודשים, לאחרונה התגלתה בעייה בצורת הזרע של בעלי כך שרובן אינן תקין. יש צורך תחילה בטיפולי השבחה ואם זה לא יעזור אז טיפולי הפרייה. מאוד רוצה ילדים , זהו הניסיון הראשון להביא ילד ,בטוחה כי נרצה עוד ילדים בעתיד (קודם שהראשון יבוא) וגם בעתיד נצטרך טיפולים.
התפקדות
אני מתעדכנת מה קורה בפורום אבל רק עכשיו העזתי להצטרף אולי גם ההתפקדות שלי תעזור... אני בת 25 בעלי בן 27 אנחנו נשואים 3 שנים וכבר שנתיים אנחנו בטיפולים.לי יש שחלות פוליצסטיות ולבעלי בעיה בזרע.עשינו 3 iui ועברנו ל ivf .עשינו 2 טיפולים והחזרה אחת של מוקפאים. פעמיים העוברים נקלטו ואח"כ זה נהיה הריון כימי.. אם באמת האוצר ימשיך בזה זה אומר שנשארו לי רק 3 טיפולים וזהו? הסיכוי שלי לילד מתפוגג.. זה פשוט לא פייר לסגור לנו את הסיכוי האחרון לאושר..
אני מתעדכנת מה קורה בפורום אבל רק עכשיו העזתי להצטרף אולי גם ההתפקדות שלי תעזור... אני בת 25 בעלי בן 27 אנחנו נשואים 3 שנים וכבר שנתיים אנחנו בטיפולים.לי יש שחלות פוליצסטיות ולבעלי בעיה בזרע.עשינו 3 iui ועברנו ל ivf .עשינו 2 טיפולים והחזרה אחת של מוקפאים. פעמיים העוברים נקלטו ואח"כ זה נהיה הריון כימי.. אם באמת האוצר ימשיך בזה זה אומר שנשארו לי רק 3 טיפולים וזהו? הסיכוי שלי לילד מתפוגג.. זה פשוט לא פייר לסגור לנו את הסיכוי האחרון לאושר..
באה מאהבה היחידה
New member
קול אם לעתיד
אנחנו זוג בני 30 נשואים כ-4 שנים. בטיפולים כבר שנתיים. התחלנו בהזרעות (7) והמשכנו ב-IVF. בימים אלו מתחילים סבוב שני, אחרי שבסבוב הראשון כתוצאה מבעיה במעבדה בבי"ח (כן זה קורה, למרות המקצוענות שלהם)כל העוברים שלנו (19 במספר) נהרסו ולכן אין אפילו מוקפאים. התחלנו עם בעיית זרע קלה וכעת אנחנו חצי לא מוסברים. קשה לתאר את ההרגשה הקשה של העיניים המרחמות עליך על כך שאין לך יד קטנה להחזיק, גוף קטן להסניף ולחבק וקול שיקרא לך אמא או אבא. בביתי יש חדר ריק שמחכה לילד שיגור בו ועד אז משמש כמחסן. קניתי דירה גדולה על מנת למלא אותה בילדים צוהלים ולא רק בחפצים דוממים. ילד שלצערי הרב לוקח לנו הרבה זמן להביאו. תאמין לי שזה לא מרצון ואם זה היה תלוי בי הייתי מוותרת משמחה על כל מסלול המכשולים שעומדים בפני, מסלול שמתחיל בבקרים עם הריצה לבדיקות והאיחור לעבודה ומבטי החמלה. (יש לציין שבנות רבות פוטרו ע"י מעבידיהן כתוצאה מכל האיחורים והחיסורים הנ"ל). ממשיך מטלפון שייתן לי הנחיות להמשך טיפול, כלומר זריקות המכילות הורמונים (פשוט הרגשה של מסננת וכל הוורידים בידי חסומים מכמות רצחנית זו). ובסוף לקינוח אשפוז ושאיבה בהרדמה מלאה, שהיא בעצמה מסכנת את בריאותי. בקיצור כל הטיפול הזה קשה מאד הן נפשית והן פיזית ולמרות כל ההשתתפות של הקופה, עדיין ההוצאה מסתכמת במאות ואלפי ש"ח. יש לציין, כי אנו אזרחי חוק שמשלמים את חובותינו למדינה אם ע"י תשלומי מס ואם ע"י מילואים. לכן כעת כשאנו בצרות ונפלה עלינו "המחלה" הזו אנו רוצים שיעזרו לנו כמו לכל חולה במדינה שיתנו לנו את "התרופה" היחידה שתעזור לנו לפתור את בעיית הריקנות הזאת. אני פונה לאשת השרים הנוגעים בדבר, שרה וצילי בבקשה להסביר לבני זוגכן מה המשמעות של להיות אם, לדעת שאת חוזרת מהעבודה לצליל הרך והנוגה הזה שקורא לך אמא, לחיבוק התמים והעינים הקטנות שתלויות בך, רק בך. תסבירו להם שבלי הילד התמים הזה אין לכן חיים וחייכם ריקים מתוכן ואז תבינו מה עובר עלינו שמבחינה נפשית אנו על סף קריסה.
אנחנו זוג בני 30 נשואים כ-4 שנים. בטיפולים כבר שנתיים. התחלנו בהזרעות (7) והמשכנו ב-IVF. בימים אלו מתחילים סבוב שני, אחרי שבסבוב הראשון כתוצאה מבעיה במעבדה בבי"ח (כן זה קורה, למרות המקצוענות שלהם)כל העוברים שלנו (19 במספר) נהרסו ולכן אין אפילו מוקפאים. התחלנו עם בעיית זרע קלה וכעת אנחנו חצי לא מוסברים. קשה לתאר את ההרגשה הקשה של העיניים המרחמות עליך על כך שאין לך יד קטנה להחזיק, גוף קטן להסניף ולחבק וקול שיקרא לך אמא או אבא. בביתי יש חדר ריק שמחכה לילד שיגור בו ועד אז משמש כמחסן. קניתי דירה גדולה על מנת למלא אותה בילדים צוהלים ולא רק בחפצים דוממים. ילד שלצערי הרב לוקח לנו הרבה זמן להביאו. תאמין לי שזה לא מרצון ואם זה היה תלוי בי הייתי מוותרת משמחה על כל מסלול המכשולים שעומדים בפני, מסלול שמתחיל בבקרים עם הריצה לבדיקות והאיחור לעבודה ומבטי החמלה. (יש לציין שבנות רבות פוטרו ע"י מעבידיהן כתוצאה מכל האיחורים והחיסורים הנ"ל). ממשיך מטלפון שייתן לי הנחיות להמשך טיפול, כלומר זריקות המכילות הורמונים (פשוט הרגשה של מסננת וכל הוורידים בידי חסומים מכמות רצחנית זו). ובסוף לקינוח אשפוז ושאיבה בהרדמה מלאה, שהיא בעצמה מסכנת את בריאותי. בקיצור כל הטיפול הזה קשה מאד הן נפשית והן פיזית ולמרות כל ההשתתפות של הקופה, עדיין ההוצאה מסתכמת במאות ואלפי ש"ח. יש לציין, כי אנו אזרחי חוק שמשלמים את חובותינו למדינה אם ע"י תשלומי מס ואם ע"י מילואים. לכן כעת כשאנו בצרות ונפלה עלינו "המחלה" הזו אנו רוצים שיעזרו לנו כמו לכל חולה במדינה שיתנו לנו את "התרופה" היחידה שתעזור לנו לפתור את בעיית הריקנות הזאת. אני פונה לאשת השרים הנוגעים בדבר, שרה וצילי בבקשה להסביר לבני זוגכן מה המשמעות של להיות אם, לדעת שאת חוזרת מהעבודה לצליל הרך והנוגה הזה שקורא לך אמא, לחיבוק התמים והעינים הקטנות שתלויות בך, רק בך. תסבירו להם שבלי הילד התמים הזה אין לכן חיים וחייכם ריקים מתוכן ואז תבינו מה עובר עלינו שמבחינה נפשית אנו על סף קריסה.
מתפקדת גם
בני 35 נשואים 5 שנים מנסים 4.5 שנים. עברנו 8 הזרעות, 7 ivf , הריון אחד שהפסיק להתפתח בשבוע 8. בעיה של איכות ביציות, ב- 3 טיפולי IVF הראשונים לא היו כלל החזרות כי לא היו עוברים. בטיפולים הבאים שינו כל פעם את הפרוטוקול וכל טיפול היה מבחינת התקדמות עבורנו. החל מהטיפול הרביעי הגענו למצב של החזרת עוברים. ב IVF השביעי נוצרו כבר 8 עוברים. בגלל איכות הביציות הלא טובה אנחנו חייבים איקסי בכל טיפול.
בני 35 נשואים 5 שנים מנסים 4.5 שנים. עברנו 8 הזרעות, 7 ivf , הריון אחד שהפסיק להתפתח בשבוע 8. בעיה של איכות ביציות, ב- 3 טיפולי IVF הראשונים לא היו כלל החזרות כי לא היו עוברים. בטיפולים הבאים שינו כל פעם את הפרוטוקול וכל טיפול היה מבחינת התקדמות עבורנו. החל מהטיפול הרביעי הגענו למצב של החזרת עוברים. ב IVF השביעי נוצרו כבר 8 עוברים. בגלל איכות הביציות הלא טובה אנחנו חייבים איקסי בכל טיפול.
האם גם אני אהיה אמא?
אני אני ובעלי נשואים 10 שנים וללא ילדים. למזלנו יש ביננו זוגיות ניפלאה מלאה באהבה ואיכפתיות אחד כלפי השני . עד להיום עשינו טיפול אחד:השבחת זרע וללא הצלחה. לאחר הפסקה של שנה שלא טיפלנו בעקבות משבר אישי שלי,הגענו לפרופסור אחר בשם…".." (ממש נידנדו לי ש"הוא "הכי טוב בתחום)רק בפגישה הראשונה שילמנו 1000 ש"ח באופן פרטי מהפגישה איתו יצאתי עוד יותר מבולבלת. החלטתי ליצור קשר עם מכון פו"עה(מכון שעוסק בפוריות בהילכי הדת היהודית) לאחר שפיקססתי להם את הבדיקות שבירשותנו נישלחנו לעשות בדיקות דם נוספות ובדיקת זרע במעבדה ב"אוניברסיטת בר אילן".(רק הבדיקה עלתה 1000 ש"ח) קיבלנן תשובות,והן מדאיגות אותי מאוד. והתוצאה: 0% תאיי זרע תקינים. הומלץ על המשך בדיקות. אין צורך לתאר את הכאב והצער שפקדו אותי ואת בעלי. בעלי קרא לעצמו עקר ו..שלא יכול להיות שביגלל בעיה שיש לו, לי לא יהיהו ילדים,ושאל אותי ישירות: מה את מעדיפה:אימוץ או תרומת זרע? מי כמוני יודע כמה בעלי כמהה לילד "בשר מבשרו ועצם מעצמותיו" ביטלתי את דבריו מיד ואמרתי לו שיהיהו לנו ילדים משלנו, מגופנו. אני חס וחלילה לא פוסלת אף אחד שחושב ובוחר אחרת (לגבי תרומת זרע/אימוץ )אך זה מה שאנו רוצים :לנסות עד הסוף . ומקווים שנצליח להביא ילד לעולם. ניסיתי להבין וליקרוא על אי פוריות הגבר באינטרנט והבנתי שיש דרך נוספת והיא :לישאוב תאי זרע . אם יש למישהו מידע בנושא הזה או יכול להמליץ על רופא מתמחה בטיפולי פוריות הגבר אנא תיידעו אותי) היום מצבנו הכלכלי שלי ושל בעלי בתחתית : שנינו מחוסרי עבודה ומקווים לחזור למעגל העובדים בקרוב ( ז"א שכעת נוספה בעיה נוספת ,כלכלית שמאוד שקשורה באופן ישיר לטיפולים שעלינו לעבור כדי להביא ילד לעולם) למורות שהיום אני לא יכולה ללכת לרופא באופן פרטי גם דרך קופ"ח זה הולך להיות מכשול בגלל ה"גזירה הכלכלית החדשה." תוך כדי העיון באינטרנט גיליתי משהו שלא האמנתי שבני עמי יחשבו ויאמרו עלינו: האנשים שניזקקים לעזרת המדינה ומערכת הבריאות מיבחינה כלכלית כדי להתמודד עם הטיפולים היקרים שבטיפולי הפוריות . נאמר שאנו (כול מי שזקוק לטיפולי פוריות) נצלנים,גנבים.חוצפנים.וגוזלים מהם את כספם והכי כואב היה שנאמר שאנו גוזלים את הלחם של ילדם !!!איזה חוסר רגישות.!!! אלוהים יודע באיזה חוסר וודאות אנו נימצאים: האם יש לנו סיכוי להביא ילד לעולם? האם הגזרה הנוראית הזאת תצא לפועל והיא תהיה הגורם ל"אי הבאת ילדנו לעולם"? איזה וכמה טיפולים עלינו לעבור? אז קודם כול אני פונה למחוקקי החוקים:תעצרו לרגע וחישבו האם אתם מוכנים לימנוע ממני ומבעלי ומכול האנשים שנימצאים במצבנו לזכות ולהביא ילדים בתקווה ונעבור את המיכשול הפיזי שלנו. אנחנו לא אשמים בכך שהדבר הכי טיבעי בעולם וזה "יצירת חיים חדשים",אצל רוב האנשים זה בא בקלות ואילו אצלנו זה תהליך ארוך ומייגע מלא בייסורים,כאב,חוסר וודאות,מתיחות וצער שלא תמיד קוטפים פירות. כול אחד\ת מאיתנו היה מוותר על התהליך הזה ובוחר בהבאת ילדים לעולם בדרך הכי טיבעית בעולם. עוד מעט תבקשו שיפסיקו את המחקרים שעולים הון תועפות ותישכחו שקודם כל בזכות אלוהים ואחר כך ביזכותם של המחקרים והטיפולים גם לנו יש סיכוי להביא ילד לעולם. האם אתם ,כול מי שמגנה את אותה אמא שכתבה בפורום ב"Ynet": "ביבי לא אלוהים"היה מוכן לוותר על הפעם הראשונה שילדו קרא לו\ה אבא\אמא. האם הייתם מוותרים על הילדים שלכם ,האם אתם יכולים לחיות בילעדייהם. נכון אתם לא אשמים על כך שאין לנו ילדים אך כול מי שבעד הגזירה הכלכלית החדשה אני מאשימה אותו\ה בחוסר רגישות ובנתינת יד לכך שהרבה זוגות בישראל לא ייזכו להיות הורים קופות החולים ממנות עוד הרבה טיפולים אחרים שעולים כסך רב: חולי לב,סרטן,סוכרת ועוד מחלות נוראיות אחרות. האם גם פה צריך להפסיק לממן את הטיפול וסל התרופות? האם הייתם רוצים שיפסיקו את המחקרים שבסופם מצילי חיים אני לא רוצה ליפגוע בשום חולה תאמינו לי (אני אישית התמודדתי עם מחלה קשה של אבי ואני מבינה מה זה לידאוג לבן משפחה ואוי ואוי לנו בלי המחקר והעזרה שמציעה לנו מערכת הבריאות אל תישכחו שכל אחד, כן כל אחד זקוק או יהיה זקוק למערכת הבריאות בישראל ולעזרה שהקופות מציעות שבילעדהיין יופסקו חיים שהיו או יימנעו חיים חדשים. מילא לאסור טיפולים רבים למי שכבר יש ילדים (שזה גם נורא)אך להגביל טיפולים ממישהו שאין לו ילדים זה כמו להגיד לנו לחיות חיים בתוך גוף עם נשמה ללא רוח אני קוראת פה לבינימין נתניהו והצוות שלו עיצרו לרגע וחישבו מה אתם קובעים ואיזה השלכות יש לכן. אני קוראת לכול האנשים שאיכפת להם ואפילו לאלו שבעד הגזירה הכלכלית החדשה אולי אמרתם את דיברכם מתוך "בורות" וחוסר הבנה ועניתם "אמן" לגזירה הנוראית הנ"ל. אנא גם אתם תיתנגדו לתוכנית החדשה גם אם אתם לא חוויתם קושי בלהביא ילד לעולם יכול להיות שמישהו שאתם מכירים :חבר,שכן ,קרוב משפחה או מישהו מהצאצאים שלכם יחווה את הקושי הזה חס וחלילה. אני קוראת לכול אנשי הדת שבמדינה בכלל וביפרט לח"כ הדתיים היתנגדו לכך ,זה לא פחות חשוב ממימון ישיבות וכוללים אחת המצוות הגדולות בתורה היא:מצוות "פרו ורו" אני קוראת למערכת הבריאות ,הרופאים, וקופות החולים תנו לנו יד כדי לימנוע מהגזרה הזו מלהיתקיים. אני לא מבקרת בדבריי את אף אחד אני רק רוצה שתבינו שאנו המטופלים בטיפולי "פוריות "נימצאים במצב לא קל בילשון המעטה יש לנו להתמודד עם הרבה ולא היה לנו צורך בדאגה נוספת זו שיהיה לנו בהצלחה ושנה מתוקה שנה של הפתעות נעימות שנה של התרחבות ושרק נרבה ולא ניחסר שנה טובה לכם כל עם ישראל,עמי היקר.
אני אני ובעלי נשואים 10 שנים וללא ילדים. למזלנו יש ביננו זוגיות ניפלאה מלאה באהבה ואיכפתיות אחד כלפי השני . עד להיום עשינו טיפול אחד:השבחת זרע וללא הצלחה. לאחר הפסקה של שנה שלא טיפלנו בעקבות משבר אישי שלי,הגענו לפרופסור אחר בשם…".." (ממש נידנדו לי ש"הוא "הכי טוב בתחום)רק בפגישה הראשונה שילמנו 1000 ש"ח באופן פרטי מהפגישה איתו יצאתי עוד יותר מבולבלת. החלטתי ליצור קשר עם מכון פו"עה(מכון שעוסק בפוריות בהילכי הדת היהודית) לאחר שפיקססתי להם את הבדיקות שבירשותנו נישלחנו לעשות בדיקות דם נוספות ובדיקת זרע במעבדה ב"אוניברסיטת בר אילן".(רק הבדיקה עלתה 1000 ש"ח) קיבלנן תשובות,והן מדאיגות אותי מאוד. והתוצאה: 0% תאיי זרע תקינים. הומלץ על המשך בדיקות. אין צורך לתאר את הכאב והצער שפקדו אותי ואת בעלי. בעלי קרא לעצמו עקר ו..שלא יכול להיות שביגלל בעיה שיש לו, לי לא יהיהו ילדים,ושאל אותי ישירות: מה את מעדיפה:אימוץ או תרומת זרע? מי כמוני יודע כמה בעלי כמהה לילד "בשר מבשרו ועצם מעצמותיו" ביטלתי את דבריו מיד ואמרתי לו שיהיהו לנו ילדים משלנו, מגופנו. אני חס וחלילה לא פוסלת אף אחד שחושב ובוחר אחרת (לגבי תרומת זרע/אימוץ )אך זה מה שאנו רוצים :לנסות עד הסוף . ומקווים שנצליח להביא ילד לעולם. ניסיתי להבין וליקרוא על אי פוריות הגבר באינטרנט והבנתי שיש דרך נוספת והיא :לישאוב תאי זרע . אם יש למישהו מידע בנושא הזה או יכול להמליץ על רופא מתמחה בטיפולי פוריות הגבר אנא תיידעו אותי) היום מצבנו הכלכלי שלי ושל בעלי בתחתית : שנינו מחוסרי עבודה ומקווים לחזור למעגל העובדים בקרוב ( ז"א שכעת נוספה בעיה נוספת ,כלכלית שמאוד שקשורה באופן ישיר לטיפולים שעלינו לעבור כדי להביא ילד לעולם) למורות שהיום אני לא יכולה ללכת לרופא באופן פרטי גם דרך קופ"ח זה הולך להיות מכשול בגלל ה"גזירה הכלכלית החדשה." תוך כדי העיון באינטרנט גיליתי משהו שלא האמנתי שבני עמי יחשבו ויאמרו עלינו: האנשים שניזקקים לעזרת המדינה ומערכת הבריאות מיבחינה כלכלית כדי להתמודד עם הטיפולים היקרים שבטיפולי הפוריות . נאמר שאנו (כול מי שזקוק לטיפולי פוריות) נצלנים,גנבים.חוצפנים.וגוזלים מהם את כספם והכי כואב היה שנאמר שאנו גוזלים את הלחם של ילדם !!!איזה חוסר רגישות.!!! אלוהים יודע באיזה חוסר וודאות אנו נימצאים: האם יש לנו סיכוי להביא ילד לעולם? האם הגזרה הנוראית הזאת תצא לפועל והיא תהיה הגורם ל"אי הבאת ילדנו לעולם"? איזה וכמה טיפולים עלינו לעבור? אז קודם כול אני פונה למחוקקי החוקים:תעצרו לרגע וחישבו האם אתם מוכנים לימנוע ממני ומבעלי ומכול האנשים שנימצאים במצבנו לזכות ולהביא ילדים בתקווה ונעבור את המיכשול הפיזי שלנו. אנחנו לא אשמים בכך שהדבר הכי טיבעי בעולם וזה "יצירת חיים חדשים",אצל רוב האנשים זה בא בקלות ואילו אצלנו זה תהליך ארוך ומייגע מלא בייסורים,כאב,חוסר וודאות,מתיחות וצער שלא תמיד קוטפים פירות. כול אחד\ת מאיתנו היה מוותר על התהליך הזה ובוחר בהבאת ילדים לעולם בדרך הכי טיבעית בעולם. עוד מעט תבקשו שיפסיקו את המחקרים שעולים הון תועפות ותישכחו שקודם כל בזכות אלוהים ואחר כך ביזכותם של המחקרים והטיפולים גם לנו יש סיכוי להביא ילד לעולם. האם אתם ,כול מי שמגנה את אותה אמא שכתבה בפורום ב"Ynet": "ביבי לא אלוהים"היה מוכן לוותר על הפעם הראשונה שילדו קרא לו\ה אבא\אמא. האם הייתם מוותרים על הילדים שלכם ,האם אתם יכולים לחיות בילעדייהם. נכון אתם לא אשמים על כך שאין לנו ילדים אך כול מי שבעד הגזירה הכלכלית החדשה אני מאשימה אותו\ה בחוסר רגישות ובנתינת יד לכך שהרבה זוגות בישראל לא ייזכו להיות הורים קופות החולים ממנות עוד הרבה טיפולים אחרים שעולים כסך רב: חולי לב,סרטן,סוכרת ועוד מחלות נוראיות אחרות. האם גם פה צריך להפסיק לממן את הטיפול וסל התרופות? האם הייתם רוצים שיפסיקו את המחקרים שבסופם מצילי חיים אני לא רוצה ליפגוע בשום חולה תאמינו לי (אני אישית התמודדתי עם מחלה קשה של אבי ואני מבינה מה זה לידאוג לבן משפחה ואוי ואוי לנו בלי המחקר והעזרה שמציעה לנו מערכת הבריאות אל תישכחו שכל אחד, כן כל אחד זקוק או יהיה זקוק למערכת הבריאות בישראל ולעזרה שהקופות מציעות שבילעדהיין יופסקו חיים שהיו או יימנעו חיים חדשים. מילא לאסור טיפולים רבים למי שכבר יש ילדים (שזה גם נורא)אך להגביל טיפולים ממישהו שאין לו ילדים זה כמו להגיד לנו לחיות חיים בתוך גוף עם נשמה ללא רוח אני קוראת פה לבינימין נתניהו והצוות שלו עיצרו לרגע וחישבו מה אתם קובעים ואיזה השלכות יש לכן. אני קוראת לכול האנשים שאיכפת להם ואפילו לאלו שבעד הגזירה הכלכלית החדשה אולי אמרתם את דיברכם מתוך "בורות" וחוסר הבנה ועניתם "אמן" לגזירה הנוראית הנ"ל. אנא גם אתם תיתנגדו לתוכנית החדשה גם אם אתם לא חוויתם קושי בלהביא ילד לעולם יכול להיות שמישהו שאתם מכירים :חבר,שכן ,קרוב משפחה או מישהו מהצאצאים שלכם יחווה את הקושי הזה חס וחלילה. אני קוראת לכול אנשי הדת שבמדינה בכלל וביפרט לח"כ הדתיים היתנגדו לכך ,זה לא פחות חשוב ממימון ישיבות וכוללים אחת המצוות הגדולות בתורה היא:מצוות "פרו ורו" אני קוראת למערכת הבריאות ,הרופאים, וקופות החולים תנו לנו יד כדי לימנוע מהגזרה הזו מלהיתקיים. אני לא מבקרת בדבריי את אף אחד אני רק רוצה שתבינו שאנו המטופלים בטיפולי "פוריות "נימצאים במצב לא קל בילשון המעטה יש לנו להתמודד עם הרבה ולא היה לנו צורך בדאגה נוספת זו שיהיה לנו בהצלחה ושנה מתוקה שנה של הפתעות נעימות שנה של התרחבות ושרק נרבה ולא ניחסר שנה טובה לכם כל עם ישראל,עמי היקר.
מתפקדת ומספרת...
אני בת 28, בעלי בן 30, 5 שנות נישואין, 3 שנים מנסים להרות, שנה באופן טבעי, שנתיים טיפולים. הבעיה-לבעלי אין זרעואני עם שחלות פוליציסטיות וחצוצרה סתומה. הפתרון- רק IVF + שאיבת זרע ישירות מהאשך, זאת דרכנו היחידה להביא ילדים לעולם, אם בכלל. ניתן לעבור את הטיפול פעם בחצי שנה, כך שבזמן שלזוג רגיל יש את ההזדמנות להרות 12 פעמים בשנה, אצלנו הפוטנציאל הוא רק פעמיים. בטיפול האחרון שעברנו, שכבנו זה לצד זה בבית החולים , שנינו מעורפלים, לאחר הרדמה כללית, לבושי מדי בית החולים ומחוברים לאינפוזיה. מנסים לקרא לאחות שנמצאת מאחורי הוילון, שתבא ותצמיד מיטותינו, שנהיה קצת יותר קרובים...מאחר וקיימת האפשרות כי דרכנו היחידה להיות הורים היא להעזר בתרומת זרע, בחרנו לא לספר לאיש על בעייתנו ועל היותנו מטופלים. כמה קשים הטיפולים, כמה קשות הזריקות, כמה קשה האנונימיות, מנסים לשמור על שפיות, לחייך, לענות 'הכל טוב' ושום דבר לא טוב... ברחוב,לפעמים 'מתעמקים' בילדים לפעמים מתעלמים. מחליפים את החברים ברווקים או בכאלה שגם להם עדיין אין ילדים. ובריתות, זה נושא מאוד רגיש אצלנו. להיות בטיפולים זה לחיות עם התקווה הגדולה שלפני, ואם זה לא מצליח, לפול לבור עמוק יותר מהקודם. להתאושש, לאסוף כוחות ולהתחיל מהתחלה. אנו לא מאחלים, אף לא לשונאינו, לחוות את הצער והכאב הרב שאנו חווים יום יום, שעה שעה, עד שנגיע למחוז חפצינו, לחבוק עולל קטן משלנו. כבר קוללנו פעם אחת שגורשנו מגן העדן 'בצער תלדי בנים...', בבקשה מכם, כל הנוגעים בדבר, אל תקללו אותנו בפעם השניה. אנחנו את הגיהנום שלנו עוברים כבר כאן, ועכשיו. תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה
אני בת 28, בעלי בן 30, 5 שנות נישואין, 3 שנים מנסים להרות, שנה באופן טבעי, שנתיים טיפולים. הבעיה-לבעלי אין זרעואני עם שחלות פוליציסטיות וחצוצרה סתומה. הפתרון- רק IVF + שאיבת זרע ישירות מהאשך, זאת דרכנו היחידה להביא ילדים לעולם, אם בכלל. ניתן לעבור את הטיפול פעם בחצי שנה, כך שבזמן שלזוג רגיל יש את ההזדמנות להרות 12 פעמים בשנה, אצלנו הפוטנציאל הוא רק פעמיים. בטיפול האחרון שעברנו, שכבנו זה לצד זה בבית החולים , שנינו מעורפלים, לאחר הרדמה כללית, לבושי מדי בית החולים ומחוברים לאינפוזיה. מנסים לקרא לאחות שנמצאת מאחורי הוילון, שתבא ותצמיד מיטותינו, שנהיה קצת יותר קרובים...מאחר וקיימת האפשרות כי דרכנו היחידה להיות הורים היא להעזר בתרומת זרע, בחרנו לא לספר לאיש על בעייתנו ועל היותנו מטופלים. כמה קשים הטיפולים, כמה קשות הזריקות, כמה קשה האנונימיות, מנסים לשמור על שפיות, לחייך, לענות 'הכל טוב' ושום דבר לא טוב... ברחוב,לפעמים 'מתעמקים' בילדים לפעמים מתעלמים. מחליפים את החברים ברווקים או בכאלה שגם להם עדיין אין ילדים. ובריתות, זה נושא מאוד רגיש אצלנו. להיות בטיפולים זה לחיות עם התקווה הגדולה שלפני, ואם זה לא מצליח, לפול לבור עמוק יותר מהקודם. להתאושש, לאסוף כוחות ולהתחיל מהתחלה. אנו לא מאחלים, אף לא לשונאינו, לחוות את הצער והכאב הרב שאנו חווים יום יום, שעה שעה, עד שנגיע למחוז חפצינו, לחבוק עולל קטן משלנו. כבר קוללנו פעם אחת שגורשנו מגן העדן 'בצער תלדי בנים...', בבקשה מכם, כל הנוגעים בדבר, אל תקללו אותנו בפעם השניה. אנחנו את הגיהנום שלנו עוברים כבר כאן, ועכשיו. תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה
תמי של יעל ומיכל
New member
אני בת 38 ובעלי בן 35, הורים
לתאומות בנות 6 שנולדו לאחר IVF רביעי ושני מחזורי מוקפאים. יש לנו בעית זרע קשה ביותר ואנו נאבקים כרגע להביא לבנותינו אח או אחות נוספים. עברנו כבר שני מחזורי מוקפאים ו 3 מחזורי IVF ( שתי הפלות ו3 הריונות כימיים). ללא IVF לא נוכל להצליח.
לתאומות בנות 6 שנולדו לאחר IVF רביעי ושני מחזורי מוקפאים. יש לנו בעית זרע קשה ביותר ואנו נאבקים כרגע להביא לבנותינו אח או אחות נוספים. עברנו כבר שני מחזורי מוקפאים ו 3 מחזורי IVF ( שתי הפלות ו3 הריונות כימיים). ללא IVF לא נוכל להצליח.
נוש של שחר
New member
מתפקדת
אנחנו זוג צעיר יחסית, אני בת 25 ובעלי בן 28. אחרי שנתיים וחצי של נסיונות, הגענו לIVF בעקבות בעיית זרע חמורה מאוד. ההחזרה הראשונה נכשלה, והצלחנו בהחזרת מוקפאים, כגרע אנחנו הורים לתינוק בן שבעה חודשים. החוק החדש יגרום לכך שבננו ישאר בן יחיד, אני לא חושבת שיש צורך להסביר כמה קשה המשמעות של דבר זה בחברה הישראלית, שכל כך מקדשת את הילודה.
אנחנו זוג צעיר יחסית, אני בת 25 ובעלי בן 28. אחרי שנתיים וחצי של נסיונות, הגענו לIVF בעקבות בעיית זרע חמורה מאוד. ההחזרה הראשונה נכשלה, והצלחנו בהחזרת מוקפאים, כגרע אנחנו הורים לתינוק בן שבעה חודשים. החוק החדש יגרום לכך שבננו ישאר בן יחיד, אני לא חושבת שיש צורך להסביר כמה קשה המשמעות של דבר זה בחברה הישראלית, שכל כך מקדשת את הילודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.