כן ו, לא...
במקרה שהבעלים הוא בן אדם שבסך הכל קיבל/קנה סוס מתוך גחמה, לא יודע להחזיק אותו, אבל בכל זאת יש לו מצפון או פחד מעונש, זה יכול לעבוד. בהחלט אם לאגודה באותו זמן תשובה יותר טובה זה לפחות משהו. מצד שני, דווקא העבריינים שבין מחזיקי הסוסים, יכולים לנייד אותם ממקום רע אחד למקום גרוע אחר בזמן קצר וזה כמובן לא לטובת הסוס. אני יכול להציע מספר הצעות בונות: 1 לא לחכות למקרה ההתעללות שתתקלו בו ולהצטרף בעצמכם לאגודה שנראית לכם הכי מתאימה. באגודות יש לא פעם בעייה של פעילים וחברים ורוב המאמץ נופל לרוב על מספר פעילים פאנאטיים אומנם אך גם מבוגרים מאד ועייפים ממאבקים. אחרי שהוכחתם את עםמכם תקופה, תוכלו להרים את נושא הסוסים באותה האגודה ביתר הצלחה. 2 האפשרות הפחות "סקסית" - לנסות ולעזור לבעל הסוס. להביא לו מיידע על החזקה נכונה, טיפול נכון ואפילו עזרה בהשגת מקורות מזון וסיוע לטיפול וטרינרי אם מדובר באחד מעלובי החיים שבאמת רוצים לתת את מה שהם יכולים לסוס אבל אין להם אפילו לעצמם. במקרה כזה תצטרכו להתגבר גם על חומות החשדנות של בעל הסוס ואם הוא לא מתקדם, תהיו בדילמה רצינית אם תצטרכו להעביר את הטיפול בכל זאת לרשויות. 3 רעיון נוסף, אם כי לא מבריק, הוא להסתייע בוטרינר סוסים מהאזור. האנשים האלה למדו את המקצוע מתוך אהבת סוסים ולרוב אין ניגוד אינטרסים בין החשש מאיבוד לקוח ועזרה לאכוף את החוק על מי שאינו מטפל בסוס. האנשים האלה מהווים גם מן הסתם מקור סמכות נחשב יותר לשוטרים, וטרינרים רשותיים וכל מי שצריך לסייע לכם לטפל בתלונה והם יכולים גם לעזור במתן טיפול ראשוני ולסייע במציאת מקום חלופי לסוס גם לכם וגם למשטרה/וט רשותי. בזמנו נעזרתי מאד במספר וטרינרים כאלה שתרמו מידיעותיהם, ממרצם וגם חומרים ותרופות, באזור בן שמן/רמלה ובאזור אלפי מנשה - ד"ר ישי בר דב, בשרון - ד"ר אמיר בלגה, באזור גוש דן עזר לי ד"ר עידו שיאון שעבר נדמה לי לאזור בניימינה וכמובן: ד"ר דן כרמלי מהעמותה למען הסוס באזור הצפון. צ.
