התנשאות ?
בואו נניח מצב היפוטתי לחלוטין שבו אנחנו מחלקים את העולם הספרותי לשלושה חלקים: -ספרות עיון -ספרות מופת -ספרות טיסה. אני אשאיר לכם לשים בכל קטגוריה את הסופרים שבא לכם, מצדי כל הסופרים מא' עד ט' שיהיו בראשונה וכו'
. ובואו נניח מצב לגמרי דמיוני שבו באותו היום מגיעים שני אנשים לפורום ואומרים שני דברים מנוגדים: אדם א' אומר: מי שלא קורא ספרי עיון, הוא אדם רדוד ושטוח שקורא רק ספרי טיסה. אדם ב' אומר: מי שקורא ספרי טיסה הוא אדם רדוד ושטוח כי הוא לא קורא ספרי מופת. ועוד לא התחלתי לדבר על אינטלגנציה
עכשיו באים אנשים מהפורום (עדיין, דמיוני לגמרי !) ומציעים כל מיני הצעות: - בואו נכבד כל קורא לומשנה באיזה מילים הוא משתמש - בואו ננסה לחנך אנשים לספרות ברמה גבוהה יותר - בואו ננסה להקשיב לכולם וכו' וכו' מלא הצעות. עכשיו אני שואלת, והפעם זאת שאלה לחלוטין לא דמיונית, לגמרי אמיתית, לגמרי מעולם ההתחבטויות של עצמי: מה מתוך זה נחשב לכם להתנשאות ? כשלעצמי, לא נראה לי שהגדרה של ספרות אחת כמופתית ואחרת כטיסתית היא התנשאות, ובאותה מידה לא נראה לי שלנסות "לחנך" אנשים לטעם קצת יותר מורכב הוא התנשאות. למעשה זה נראה לי תהליך חינוכי תרבותי וגם נראה שזה פשע נתעב מצד המדינה שהיא לא מכניסה אותו לבתי הספר לאורך כל שנות הלימוד בבתי הספר. בקיצור, האם נסיון להגיד למישהו, "עזוב אותך מX בוא תנסה את Y" הוא התנשאות ?
בואו נניח מצב היפוטתי לחלוטין שבו אנחנו מחלקים את העולם הספרותי לשלושה חלקים: -ספרות עיון -ספרות מופת -ספרות טיסה. אני אשאיר לכם לשים בכל קטגוריה את הסופרים שבא לכם, מצדי כל הסופרים מא' עד ט' שיהיו בראשונה וכו'