התנהגות בזמן פלאשבקים ותחושה של החמרה
זה קרה ביום שלישי והפתיע אותי
מעבר לבכי בעומצות שבשום מצב אחר לא יכולות לצאת ממני..
מצאתי את עצמי מגינה על עצמי (התנוחה של היידים בעמידת מוצא בקרב מגע)..
הפציעה שהזיכרון הזה מגיע ממנה החמירה בחודשים האחרונים והתנהגיות אחרות שהיו ,לא אפשריות פיזית יותר..במקום הלרוץ לתפוס מחסה יש מעבר לכסא גלגלים וסיבוב ארוך בדירה עד שאני מסוגלת לחזור לחדר שלי..
הלילה האחרון היה בלי שינה בכלל, לא החלפתי טלפון עדיין אפלקציות מסוימות עדיין פעילות אצלי בסמאטפון .. אם יתחיל עכשיו משהו זאת פעם ראשונה שאני לא בתפקיד מאז גיל 18..
נרדמתי בשבע וחצי בבוקר לשעתיים בעזת תרופות עם אוזניות על מוזיקה בקולי קולות...
מה אני עושה כשזה קורה? לוקח לי לפחות 20 דקות עד שאני מסוגלת להגיד משהו , לא יודעת אם יש עוד דברים שאני לא זוכרת.. אולי עוד יכולה להופיע עוד התנהגיות שאני לא מצפה להן..
מעבר לזה אתמול הבנתי פתאום שאין לי מושג מה אני עושה עם עצמי מעכשיו במצבי חירום +לקח מעל חודש עד ששכנעו אותי שזה בסדר לעלות על אוטובוס בכסא גלגלים.. זה עדיין מעורר חרדה ..
זה קרה ביום שלישי והפתיע אותי
מעבר לבכי בעומצות שבשום מצב אחר לא יכולות לצאת ממני..
מצאתי את עצמי מגינה על עצמי (התנוחה של היידים בעמידת מוצא בקרב מגע)..
הפציעה שהזיכרון הזה מגיע ממנה החמירה בחודשים האחרונים והתנהגיות אחרות שהיו ,לא אפשריות פיזית יותר..במקום הלרוץ לתפוס מחסה יש מעבר לכסא גלגלים וסיבוב ארוך בדירה עד שאני מסוגלת לחזור לחדר שלי..
הלילה האחרון היה בלי שינה בכלל, לא החלפתי טלפון עדיין אפלקציות מסוימות עדיין פעילות אצלי בסמאטפון .. אם יתחיל עכשיו משהו זאת פעם ראשונה שאני לא בתפקיד מאז גיל 18..
נרדמתי בשבע וחצי בבוקר לשעתיים בעזת תרופות עם אוזניות על מוזיקה בקולי קולות...
מה אני עושה כשזה קורה? לוקח לי לפחות 20 דקות עד שאני מסוגלת להגיד משהו , לא יודעת אם יש עוד דברים שאני לא זוכרת.. אולי עוד יכולה להופיע עוד התנהגיות שאני לא מצפה להן..
מעבר לזה אתמול הבנתי פתאום שאין לי מושג מה אני עושה עם עצמי מעכשיו במצבי חירום +לקח מעל חודש עד ששכנעו אותי שזה בסדר לעלות על אוטובוס בכסא גלגלים.. זה עדיין מעורר חרדה ..