התמודדות עם לחץ
- פותח הנושא אקו 2000
- פורסם בתאריך
כל העולם כולו גשר צר מאוד../images/Emo197.gif...
כמו העולם כך גם הנשימה, גם היא גשר צר מאוד. גשר מהמציאות החיצונית, הגסה, הניתפסת בחושים אל מציאות הנמצאת ברבדים עמוקים הרבה יותר. מציאות מעודנת, מוחלטת, אוניברסלית, לא ניתנת לחלוקה. מתרגלי 'תובנה' (ויפאסנה) פוסעים על גשר זה כל יום. פוסעים ועוברים על הגשר ואינם מתעסקים איתו, לא מסיטים אותו או מעצבים אותו או מגדילים אותו או מקטינים אותו, פשוט פוסעים עליו ויורדים. בגדה השנייה אנחנו חוקרים את המציאות המעודנת דרך תחושות גופנו. בזמן החקירה אנו שומרים על איזון מול כל תופעה שעולה ובכך מתחיל תהליך עמוק ביותר של טיהור הנפש מהמשקעים שבה. אינקה ואחרים אומרים "הגשר מסוכן", מצד שני, 25 מאות (2500 שנה) נשמר התרגול המקורי שפותח ע"י הבודהה, ובימינו אלפי או עשרות אלפי אנשים מתרגלים יום ביומו את חציית הגשר ומידי שנה מצטרפים עוד אלפים של מתרגלים חדשים ברחבי העולם. אמת היא שהליכה על גשר יש בה סכנה, משני הצדדים תהום, וישנם אנשים אשר נפגעים. יש לעשות מאמצים ונעשים בפועל מאמצים לסנן אנשים מועדים לפורענות לפני הסדנאות. אנשים נשאלים על משברים או מצוקה, טיפולים פסיכולוגיים או טיפול תרופתי. מתקיים ראיון לפני הסדנא ובמהלכה יש אנשי צוות תומכים ומדריכים. אינקה, כאשר יודע אתה מהיכן אתה בא ולאן אתה הולך, גם המסוכן שבגשרים נותן תמיכה לכף רגלך, וכאשר אינך יודע, אף הסלע המוצק שבמוצקים לא יתן לך ביטחון.
אומר : והעיקר לא לפחד כלל
כמו העולם כך גם הנשימה, גם היא גשר צר מאוד. גשר מהמציאות החיצונית, הגסה, הניתפסת בחושים אל מציאות הנמצאת ברבדים עמוקים הרבה יותר. מציאות מעודנת, מוחלטת, אוניברסלית, לא ניתנת לחלוקה. מתרגלי 'תובנה' (ויפאסנה) פוסעים על גשר זה כל יום. פוסעים ועוברים על הגשר ואינם מתעסקים איתו, לא מסיטים אותו או מעצבים אותו או מגדילים אותו או מקטינים אותו, פשוט פוסעים עליו ויורדים. בגדה השנייה אנחנו חוקרים את המציאות המעודנת דרך תחושות גופנו. בזמן החקירה אנו שומרים על איזון מול כל תופעה שעולה ובכך מתחיל תהליך עמוק ביותר של טיהור הנפש מהמשקעים שבה. אינקה ואחרים אומרים "הגשר מסוכן", מצד שני, 25 מאות (2500 שנה) נשמר התרגול המקורי שפותח ע"י הבודהה, ובימינו אלפי או עשרות אלפי אנשים מתרגלים יום ביומו את חציית הגשר ומידי שנה מצטרפים עוד אלפים של מתרגלים חדשים ברחבי העולם. אמת היא שהליכה על גשר יש בה סכנה, משני הצדדים תהום, וישנם אנשים אשר נפגעים. יש לעשות מאמצים ונעשים בפועל מאמצים לסנן אנשים מועדים לפורענות לפני הסדנאות. אנשים נשאלים על משברים או מצוקה, טיפולים פסיכולוגיים או טיפול תרופתי. מתקיים ראיון לפני הסדנא ובמהלכה יש אנשי צוות תומכים ומדריכים. אינקה, כאשר יודע אתה מהיכן אתה בא ולאן אתה הולך, גם המסוכן שבגשרים נותן תמיכה לכף רגלך, וכאשר אינך יודע, אף הסלע המוצק שבמוצקים לא יתן לך ביטחון.
הפחד הוא שלך
לא במקרה אתה מזכיר את הפחד ולא במקרה אתה משליך אותו עלי. הפחד הוא שהדרך שאתה הולך בה במרץ ובהתמדה אינה מובילה לכיוון הנכון ושאולי יש צדק בדברי. לכן אני חייב להיות פחדן, שקרן, מרושע, פראנואיד, בעל התקפי זעם וכל שאר ההשלכות שרצוי להשליך עלי במקום להתמודד עם ההצמדויות שלכם. מעבר לכך הטיעונים שהבאת אינם אלא סיסמאות. זה שמישהו עושה משהו או אפילו מליוני אנשים עושים משהו לא עושה את זה לנכון או מועיל. נסה לבחון האם אתה פתוח למידע חדש או מנסה להגן על הרעיונות והאמונות שלך - ההתפתחות האמיתית מגיעה דרך התמודדות כנה עם מה שהמציאות מביאה אליך וכרגע היא הביאה לך מידע שאינו נושא חן בעיניך. אז מה.
לא במקרה אתה מזכיר את הפחד ולא במקרה אתה משליך אותו עלי. הפחד הוא שהדרך שאתה הולך בה במרץ ובהתמדה אינה מובילה לכיוון הנכון ושאולי יש צדק בדברי. לכן אני חייב להיות פחדן, שקרן, מרושע, פראנואיד, בעל התקפי זעם וכל שאר ההשלכות שרצוי להשליך עלי במקום להתמודד עם ההצמדויות שלכם. מעבר לכך הטיעונים שהבאת אינם אלא סיסמאות. זה שמישהו עושה משהו או אפילו מליוני אנשים עושים משהו לא עושה את זה לנכון או מועיל. נסה לבחון האם אתה פתוח למידע חדש או מנסה להגן על הרעיונות והאמונות שלך - ההתפתחות האמיתית מגיעה דרך התמודדות כנה עם מה שהמציאות מביאה אליך וכרגע היא הביאה לך מידע שאינו נושא חן בעיניך. אז מה.
בוא נחזור להתחלה
בחיוך בבקשה, בסופו של עניין - איזון הוא אמת מידה חשובה בכל דרך בה נצעד. כתבת :"מה אומר לך ומה אוסיף? אני מאמין לך שההנחייה של גוואנקה היא להקשיב להתבונן בנשימה הטבעית, אבל כאן בדיוק הבעיה - מעט מאוד אנשים מסוגלים לכך מבלי לשנות את הנשימה הטבעית. ההנחייה המילולית בסדר, אבל מהותית היא מבקשת דבר שלרוב האנשים אינו אפשרי. המתרגלים מצידם חייבים לעשות משהו אז מה שהם עושים זה לשים לב לנשימה, להעביר אליה את תשומת הלב הגסה והרצונית שלהם. הנשימה שהיא תהליך חיים עדין ואוטונומי מושפעת מייד מתשומת הלב הרצונית ומשתנה בהתאם כדי לשרת את המודעות המוגברת שהאדם כופה על עצמו. הקשבה לנשימה הטבעית לא תקבל מכך בעד כל הון שבעולם, ומכאן הנזקים." הנזקים שעליהם אתה מדבר אינם נגרמים ממודעות לנשימה, אלא כאשר אל הסדנה מגיע אדם שאינו מאוזן נפשית או בשעת משבר. אותם אנשים בודדים עלולים להתקשות לחזור לאיזון בזמן הסדנה ואף להתפרק לאחריה. למעשה כל התנאים בסדנה אינם מתאימים לאדם בשעת משבר או שאינו מאוזן ולאו דווקא נושא הנשימה. מאידך, אנשים בריאים ומאוזנים המגיעים ללמוד את הטכניקה אינם ניזוקים או נפגעים למרות הקשיים ואפילו יוצאים מרווחים ורצים לספר לחברה ולמשפחה. הסיבה שאנשים נורמליים אינם נפגעים, לא מהנשימה ולא משאר התרגול היא : שכוחות האיזון בגוף, האוטונומיים והרצוניים מחזירים את הגוף תמיד לנקודת האיזון. גם הנשימה שאינה רגילה לתשומת הלב לומדת לחזור לטיבעה האוטונומי. כל אדם בזמן שלו. מעבר לכך כל ההנחייה והלימוד בסדנה מכוונים כל הזמן חזרה אל האיזון ואל המציאות הטבעית. בסופו של דבר הויפאסנה היא סדנה של בחירה וכל אדם בוחר אם ללכת או לא. הרבה מאוד אנשים בוחרים ללכת ולהתנסות אחרי המלצות שקיבלו מחברים או משפחה, ויש אנשים הבוחרים בדרך הזאת כדרך לחיים. כאשר אתה מציג את המקום כבית חרושת למשוגעים אתה חוטא לאמת ועמוק בפנים אתה חוטא לעצמך(להציל את כל הברואים...). לגבי המידע שהבאת, זה מאוד מוצא חן בעיני ומקובל עלי. בתקופה האחרונה אני מתרגל שעתיים כל יום, בוקר וערב, ובהחלט מודע לנושא הנשימה ושינוי קצב הנשימה וחזרתה לקצב רגיל. מה שהתנגדתי אליו הוא שלב המסקנות בדבריך והטלת הדופי ללא תמיכה עובדתית. תודה על הדיון המרתק.
בחיוך בבקשה, בסופו של עניין - איזון הוא אמת מידה חשובה בכל דרך בה נצעד. כתבת :"מה אומר לך ומה אוסיף? אני מאמין לך שההנחייה של גוואנקה היא להקשיב להתבונן בנשימה הטבעית, אבל כאן בדיוק הבעיה - מעט מאוד אנשים מסוגלים לכך מבלי לשנות את הנשימה הטבעית. ההנחייה המילולית בסדר, אבל מהותית היא מבקשת דבר שלרוב האנשים אינו אפשרי. המתרגלים מצידם חייבים לעשות משהו אז מה שהם עושים זה לשים לב לנשימה, להעביר אליה את תשומת הלב הגסה והרצונית שלהם. הנשימה שהיא תהליך חיים עדין ואוטונומי מושפעת מייד מתשומת הלב הרצונית ומשתנה בהתאם כדי לשרת את המודעות המוגברת שהאדם כופה על עצמו. הקשבה לנשימה הטבעית לא תקבל מכך בעד כל הון שבעולם, ומכאן הנזקים." הנזקים שעליהם אתה מדבר אינם נגרמים ממודעות לנשימה, אלא כאשר אל הסדנה מגיע אדם שאינו מאוזן נפשית או בשעת משבר. אותם אנשים בודדים עלולים להתקשות לחזור לאיזון בזמן הסדנה ואף להתפרק לאחריה. למעשה כל התנאים בסדנה אינם מתאימים לאדם בשעת משבר או שאינו מאוזן ולאו דווקא נושא הנשימה. מאידך, אנשים בריאים ומאוזנים המגיעים ללמוד את הטכניקה אינם ניזוקים או נפגעים למרות הקשיים ואפילו יוצאים מרווחים ורצים לספר לחברה ולמשפחה. הסיבה שאנשים נורמליים אינם נפגעים, לא מהנשימה ולא משאר התרגול היא : שכוחות האיזון בגוף, האוטונומיים והרצוניים מחזירים את הגוף תמיד לנקודת האיזון. גם הנשימה שאינה רגילה לתשומת הלב לומדת לחזור לטיבעה האוטונומי. כל אדם בזמן שלו. מעבר לכך כל ההנחייה והלימוד בסדנה מכוונים כל הזמן חזרה אל האיזון ואל המציאות הטבעית. בסופו של דבר הויפאסנה היא סדנה של בחירה וכל אדם בוחר אם ללכת או לא. הרבה מאוד אנשים בוחרים ללכת ולהתנסות אחרי המלצות שקיבלו מחברים או משפחה, ויש אנשים הבוחרים בדרך הזאת כדרך לחיים. כאשר אתה מציג את המקום כבית חרושת למשוגעים אתה חוטא לאמת ועמוק בפנים אתה חוטא לעצמך(להציל את כל הברואים...). לגבי המידע שהבאת, זה מאוד מוצא חן בעיני ומקובל עלי. בתקופה האחרונה אני מתרגל שעתיים כל יום, בוקר וערב, ובהחלט מודע לנושא הנשימה ושינוי קצב הנשימה וחזרתה לקצב רגיל. מה שהתנגדתי אליו הוא שלב המסקנות בדבריך והטלת הדופי ללא תמיכה עובדתית. תודה על הדיון המרתק.
דעתי שונה משלך
לדעתי גם אנשים נורמליים נפגעים, הם רק לא מגיעים לרמת פגיעה שמחייבת אישפוז. הפגיעה אינה רק במצבם הנפשי אלא מה שחמור יותר בעיני זו רכישת גישה שגוייה לתרגול, להתפתחות ואל עצמם. האם זה לגיטימי לחשוב כך? אבל מה נהראש, אני איני זכאי לדעתי גם אם היא מנומקת להפליא. דעתי מטרידה אותך, את שנטי ואחרים במידה שמצדיקה לקרוא לי פראנואיד, פחדן, סובל מהתקפי זעם, מחוסר איזון (רמזת לכך בפתיחת תגובתך זו), נגרר אחרי אחרים ומה לא. למה? למה זה מטריד אותכם כל כך שאתם מוכנים לצאת למלחמת חמס נגד הדעה הזו? ויותר חמור מכך לצאת אישית נגד מי שמשמיע אותה? האמנם באלימות הזו תציל את הברואים? באמת אשמח לשמוע מה לדעתך מצדיק התנפלות כזו. אם יש בך מעט כנות ויושרה אשמח להיווכח בהם.
לדעתי גם אנשים נורמליים נפגעים, הם רק לא מגיעים לרמת פגיעה שמחייבת אישפוז. הפגיעה אינה רק במצבם הנפשי אלא מה שחמור יותר בעיני זו רכישת גישה שגוייה לתרגול, להתפתחות ואל עצמם. האם זה לגיטימי לחשוב כך? אבל מה נהראש, אני איני זכאי לדעתי גם אם היא מנומקת להפליא. דעתי מטרידה אותך, את שנטי ואחרים במידה שמצדיקה לקרוא לי פראנואיד, פחדן, סובל מהתקפי זעם, מחוסר איזון (רמזת לכך בפתיחת תגובתך זו), נגרר אחרי אחרים ומה לא. למה? למה זה מטריד אותכם כל כך שאתם מוכנים לצאת למלחמת חמס נגד הדעה הזו? ויותר חמור מכך לצאת אישית נגד מי שמשמיע אותה? האמנם באלימות הזו תציל את הברואים? באמת אשמח לשמוע מה לדעתך מצדיק התנפלות כזו. אם יש בך מעט כנות ויושרה אשמח להיווכח בהם.
מיהו הקורבן לאלימות?
האם הקורבן הוא התוקף או המותקף? אתה מרגיש קורבן לאלימות? מי הקריב אותך? מי שם אותך על הצלב? לגבי השאלה הראשונה, תשובתי היא : שניהם. על פני השטח נראה לכאורה שאחד חזק ואלים תוקף אחד שהוא חלש ומסכן, אך בעומקם של הדברים הסבל שלהם משותף. שניהם קורבנות של סבלם שלהם, סבלם הפנימי הנפשי. הדרך לשחרור מהסבל אינה כרוכה בתיקון האחר אלא בשינוי פנימי מעמיק, בהשתחררות מהרגל התגובה האוטומטית השוכן בעומק הנפש. כאשר נלמד לא להגיב ולהישאר מאוזנים נשתחרר גם מתחושת הקורבנות. לגבי השאלות הנוספות, יענה כל אחד לעצמו. בכבוד והערכה.
האם הקורבן הוא התוקף או המותקף? אתה מרגיש קורבן לאלימות? מי הקריב אותך? מי שם אותך על הצלב? לגבי השאלה הראשונה, תשובתי היא : שניהם. על פני השטח נראה לכאורה שאחד חזק ואלים תוקף אחד שהוא חלש ומסכן, אך בעומקם של הדברים הסבל שלהם משותף. שניהם קורבנות של סבלם שלהם, סבלם הפנימי הנפשי. הדרך לשחרור מהסבל אינה כרוכה בתיקון האחר אלא בשינוי פנימי מעמיק, בהשתחררות מהרגל התגובה האוטומטית השוכן בעומק הנפש. כאשר נלמד לא להגיב ולהישאר מאוזנים נשתחרר גם מתחושת הקורבנות. לגבי השאלות הנוספות, יענה כל אחד לעצמו. בכבוד והערכה.
אתה מוסיף לבחור את תפקיד ה'נפגע'
ערב טוב, אתה בוחר להיפגע ואז מאשים אותי או אחרים. שחרר את התפקיד והמשך הלאה, בחיוך... אם אתה מצפה ממני לדבר מה או לפעולה מסויימת נכונה לך אכזבה רבה כי אני פועל לפי דרכי ולא בהתאם לציפיותיהם של אחרים. לגבי אחריות, יביט כל אחד אל קנקנו ויבחן את מעשיו וימשיך הלאה. כל רגע מודע, כל רגע מאוזן, זוהי דרך לשחרור מהסבל.
ערב טוב, אתה בוחר להיפגע ואז מאשים אותי או אחרים. שחרר את התפקיד והמשך הלאה, בחיוך... אם אתה מצפה ממני לדבר מה או לפעולה מסויימת נכונה לך אכזבה רבה כי אני פועל לפי דרכי ולא בהתאם לציפיותיהם של אחרים. לגבי אחריות, יביט כל אחד אל קנקנו ויבחן את מעשיו וימשיך הלאה. כל רגע מודע, כל רגע מאוזן, זוהי דרך לשחרור מהסבל.
חייבים לחתוך את סגנון ההשמצות הזה
לפני ששמעת את נימוקי לשאלת הנשימה כבר האשמת אותי בפחדנות. מבלי יכולת לאמוד את מצבי הנפשי ייחסת לי חוסר איזון. עכשיו מבלי לדעת מה מצבי הרגשי אתה מייחס לי הצמדות לתפקיד הנפגע. אכן אני רוצה שתודה בטעויותך, וזה מה שכנראה אינך רוצה לעשות. אני רוצה בזאת לא מפני שזה ישחרר איזו פגיעה אלא מפני שרק הודאה בכך מפיך תמנע בעתיד התנפלות כזו על דעה שאינה מוצאת חן בעינייך וניהול קמפיין של השמצות נגד מי שמשמיע אותה. תודה וערב טוב.
לפני ששמעת את נימוקי לשאלת הנשימה כבר האשמת אותי בפחדנות. מבלי יכולת לאמוד את מצבי הנפשי ייחסת לי חוסר איזון. עכשיו מבלי לדעת מה מצבי הרגשי אתה מייחס לי הצמדות לתפקיד הנפגע. אכן אני רוצה שתודה בטעויותך, וזה מה שכנראה אינך רוצה לעשות. אני רוצה בזאת לא מפני שזה ישחרר איזו פגיעה אלא מפני שרק הודאה בכך מפיך תמנע בעתיד התנפלות כזו על דעה שאינה מוצאת חן בעינייך וניהול קמפיין של השמצות נגד מי שמשמיע אותה. תודה וערב טוב.
A r j u n a
New member
התבוננות בתופעות
שלום לך גברת מאדים, כאשר מנסים להשתמש לטעון לשימוש בסטאטיסטיקה בקרב קבוצות דתיות כיתיות, זה צריך יותר מכל - לגרום לזהירות משנה בגישה לנתונים. כתות רבות המנסות להעניק לעצמן נופח מדעי משהו מציגות כביכול סטאטיסטיקות של הצלחה ושיפור כתוצאה מתרגול. מתנגדיהן מנסים לעומתן להציג סטאטיסטיקות הפוכות. מי צודק? ובכן, אם תבני טבלת אמת תגלי שיש 4 אפשריות: הכתות צודקות, המתנגדים צודקים, 2הם צודקים, 2הם טועים. סטאטיסטיקה היא אך מילה שמשמעותה מדידה של דבר מה לאורך זמן. כיצד אם כן יש הפרשים כה משמעותיים בנתונים. התשובה די פשוטה, תלוי מה מודדים ומתי. לכל כת ליה תגיעי תשמעי מצד התלמידים נפלאות אודות הגורו ועל חוכמתו ועזרתו הרבה בשיפור חיי התלמידים. האם זה נכון? ובכן, מה לגבי אותם תלמידים להם לא הצליח הגורו לעזור? יתר התלמידים יאמרו: "אין כאלו" ומה בכך, שכן אותם התלמידים להם הגורו לא הצליחו לעזור, התיאשו לבסוף ופנו לחפש מזלם בשדות ירוקים יותר, או שחלו ומתו, או שאושפזו בבתי משוגעים, בכל מקרה הם אינם נוכחים בעת ביצוע המפקד. וכאן אנו מגיעים לשתי האפשרויות האחרונות בטבלת האמת: 2הם צודקים. אלו שנוכחים, אכן נעזרו בגורו, אלו שאינם אכן לא היו מרוצים. מתנגדי הכתות יפנו לרוב לצוד כל מידע אפשרי אודות מקרים כושלים אלו ויפרסמו אודותם מחקר או לפחוּת כתבה בעיתון תחת הכותרת: "נפגעי כתות". האם הם צודקים? גם לא, שכן החוקרים המתנגדים אינם יכולים להוכיח מעל ומעבר לכל ספק שלאותם נפגעים לא היו בעיות אחרות מוקדמות אשר הן שהובילו לאי הצלחת השיטה או הגורו בפעולותם על אנשים ספציפיים אלו. אלא שהעולם איננו מבוסס על סטאטיסטיקה. והעולם לא סובל סתירות. 2הם צודקים ו- 2הם טועים, משמעו ש- 2 תשובות אלו אינן משקפות את המציאות. המציאות היא שכל טכניקה, שנוסתה ונבדקה הינה לרוב בעלת אפקטיביות נורמאלית ובעלת חוסר אפקטיביות נורמאלית. לפי מודל התפלגות גרף הפעמון. ובאשר לויפאסאנה. אני התנסתי. מול עיני התעלפה נערה שהיתה נוכחת במקום והחלה לפרכס. איש מהנוכחים לא עשה דבר, ולו כדי להזיזה לצל, או לבדוק שלא מדובר בהתקף אפילפסיה, שנכנס לפעולה. לבסוף פניתי לעשות זאת אני, דבר שאין ספק שהפריע בתרגול המקורי שלי, אך העניק לי זווית ראיה מאד מסויימת על התרגול, המתגלים והמורים בשיטה. השורה התחתונה היא - חוסר מקצועיות, הגובלת ברשלנות פושעת. ובשעה שרוב האנשים - יתרגלו בודאי בלא פגע, אך עם אי נוחות מסוימת, יהיו גם מקרים בודדים שיגיעו למקרים קיצוניים של סכנת חיים מידית. כמה מאות אנשים נפגעים מדי שנה בתאונת דרכים. כמה מאות מתוך 6.5 מליון - זה אחוז זניח, אבל כשזה קורה לך - אתה לא מרגיש זניח כלל ועיקר. כשזה קורה לך - זה 50 50, או שזה קרה לך או שלא... עד כאן - באשר לנפגעים במיידי. באשר לנזק עתידי או נזק מצטבר, התהליכים המועברים בסדנאות ויפאסאנה מוגדרים רפואית כמקרים של הפעלת תנאים קיצוניים, תחת אותה הקטגוריה של צומות, דיאטה המבוססת על סוג מזון מוגבל, ריצת מרתון, חיים בלא אור או בלא חושך או בלא שינה. אין זה משנה אם מדובר בהוספת אלמנט אקוטי לתוך המערכת או על גריעתו של אלמנט, התוצאה זהה - הטית המערכת כולה אל מחוץ לשיוו המשקל של החיים הרגילים. אין כל ספק כי אנשים החווים ארוע מסוג זה, ארוע המתויג בשפה הרפואית כטראומה מערכתית (לא פסיכולוגית אלא רפואית), יחוו לאחר מכן תופעות רפואיות כמו גם פסיכולוגיות, בהן המערכת שלהם תנסה להתיצב שוב, אך תזכור תמיד את המצב הטראומטי. כל נזק לטווח ארוך הוא נושא מעניין למחקר מדעי ממושך. ככל הידוע לי טרם נערך מחקר שכזה. לכן, כל התדינות בנושא סטייל אינקה מחד כמו גם סטייל שניטידווה מאידך - חסרת משמעות. 2 הם צודקים ו 2הם טועים. עם הרבה כבוד ואהבה
שלום לך גברת מאדים, כאשר מנסים להשתמש לטעון לשימוש בסטאטיסטיקה בקרב קבוצות דתיות כיתיות, זה צריך יותר מכל - לגרום לזהירות משנה בגישה לנתונים. כתות רבות המנסות להעניק לעצמן נופח מדעי משהו מציגות כביכול סטאטיסטיקות של הצלחה ושיפור כתוצאה מתרגול. מתנגדיהן מנסים לעומתן להציג סטאטיסטיקות הפוכות. מי צודק? ובכן, אם תבני טבלת אמת תגלי שיש 4 אפשריות: הכתות צודקות, המתנגדים צודקים, 2הם צודקים, 2הם טועים. סטאטיסטיקה היא אך מילה שמשמעותה מדידה של דבר מה לאורך זמן. כיצד אם כן יש הפרשים כה משמעותיים בנתונים. התשובה די פשוטה, תלוי מה מודדים ומתי. לכל כת ליה תגיעי תשמעי מצד התלמידים נפלאות אודות הגורו ועל חוכמתו ועזרתו הרבה בשיפור חיי התלמידים. האם זה נכון? ובכן, מה לגבי אותם תלמידים להם לא הצליח הגורו לעזור? יתר התלמידים יאמרו: "אין כאלו" ומה בכך, שכן אותם התלמידים להם הגורו לא הצליחו לעזור, התיאשו לבסוף ופנו לחפש מזלם בשדות ירוקים יותר, או שחלו ומתו, או שאושפזו בבתי משוגעים, בכל מקרה הם אינם נוכחים בעת ביצוע המפקד. וכאן אנו מגיעים לשתי האפשרויות האחרונות בטבלת האמת: 2הם צודקים. אלו שנוכחים, אכן נעזרו בגורו, אלו שאינם אכן לא היו מרוצים. מתנגדי הכתות יפנו לרוב לצוד כל מידע אפשרי אודות מקרים כושלים אלו ויפרסמו אודותם מחקר או לפחוּת כתבה בעיתון תחת הכותרת: "נפגעי כתות". האם הם צודקים? גם לא, שכן החוקרים המתנגדים אינם יכולים להוכיח מעל ומעבר לכל ספק שלאותם נפגעים לא היו בעיות אחרות מוקדמות אשר הן שהובילו לאי הצלחת השיטה או הגורו בפעולותם על אנשים ספציפיים אלו. אלא שהעולם איננו מבוסס על סטאטיסטיקה. והעולם לא סובל סתירות. 2הם צודקים ו- 2הם טועים, משמעו ש- 2 תשובות אלו אינן משקפות את המציאות. המציאות היא שכל טכניקה, שנוסתה ונבדקה הינה לרוב בעלת אפקטיביות נורמאלית ובעלת חוסר אפקטיביות נורמאלית. לפי מודל התפלגות גרף הפעמון. ובאשר לויפאסאנה. אני התנסתי. מול עיני התעלפה נערה שהיתה נוכחת במקום והחלה לפרכס. איש מהנוכחים לא עשה דבר, ולו כדי להזיזה לצל, או לבדוק שלא מדובר בהתקף אפילפסיה, שנכנס לפעולה. לבסוף פניתי לעשות זאת אני, דבר שאין ספק שהפריע בתרגול המקורי שלי, אך העניק לי זווית ראיה מאד מסויימת על התרגול, המתגלים והמורים בשיטה. השורה התחתונה היא - חוסר מקצועיות, הגובלת ברשלנות פושעת. ובשעה שרוב האנשים - יתרגלו בודאי בלא פגע, אך עם אי נוחות מסוימת, יהיו גם מקרים בודדים שיגיעו למקרים קיצוניים של סכנת חיים מידית. כמה מאות אנשים נפגעים מדי שנה בתאונת דרכים. כמה מאות מתוך 6.5 מליון - זה אחוז זניח, אבל כשזה קורה לך - אתה לא מרגיש זניח כלל ועיקר. כשזה קורה לך - זה 50 50, או שזה קרה לך או שלא... עד כאן - באשר לנפגעים במיידי. באשר לנזק עתידי או נזק מצטבר, התהליכים המועברים בסדנאות ויפאסאנה מוגדרים רפואית כמקרים של הפעלת תנאים קיצוניים, תחת אותה הקטגוריה של צומות, דיאטה המבוססת על סוג מזון מוגבל, ריצת מרתון, חיים בלא אור או בלא חושך או בלא שינה. אין זה משנה אם מדובר בהוספת אלמנט אקוטי לתוך המערכת או על גריעתו של אלמנט, התוצאה זהה - הטית המערכת כולה אל מחוץ לשיוו המשקל של החיים הרגילים. אין כל ספק כי אנשים החווים ארוע מסוג זה, ארוע המתויג בשפה הרפואית כטראומה מערכתית (לא פסיכולוגית אלא רפואית), יחוו לאחר מכן תופעות רפואיות כמו גם פסיכולוגיות, בהן המערכת שלהם תנסה להתיצב שוב, אך תזכור תמיד את המצב הטראומטי. כל נזק לטווח ארוך הוא נושא מעניין למחקר מדעי ממושך. ככל הידוע לי טרם נערך מחקר שכזה. לכן, כל התדינות בנושא סטייל אינקה מחד כמו גם סטייל שניטידווה מאידך - חסרת משמעות. 2 הם צודקים ו 2הם טועים. עם הרבה כבוד ואהבה
אני מקור המידע שלו
הייתי שם וראיתי משוגעים. יותר מדי משוגעים. ואתה מבין נהראש , אני מסתובב במקומות כאלו או אחרים , הולך לקולנוע , הולך לבתי קפה, אני עובד במקום בו מסתובבים ארבע מאות אנשים כל יום. והאמת , בשום מקום לא ראיתי משוגעים. סתם, ראיתי אחד כשחניתי ליד צומת גראפיטי כשהלכתי לסופר בלילה בשבוע שעבר אבל זה לא אומר כלום כי מאה מטר משם ישנו בית משוגעים אמיתי , אורגינאל. לא מדברים על זה , אבל הוא שם. אז אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שב מ ק ר ה באותו היום הגיעו כמה משוגעים לגוואנקה , כאשר הם לא מגיעים לשום מקום אחר. בסדר?
הייתי שם וראיתי משוגעים. יותר מדי משוגעים. ואתה מבין נהראש , אני מסתובב במקומות כאלו או אחרים , הולך לקולנוע , הולך לבתי קפה, אני עובד במקום בו מסתובבים ארבע מאות אנשים כל יום. והאמת , בשום מקום לא ראיתי משוגעים. סתם, ראיתי אחד כשחניתי ליד צומת גראפיטי כשהלכתי לסופר בלילה בשבוע שעבר אבל זה לא אומר כלום כי מאה מטר משם ישנו בית משוגעים אמיתי , אורגינאל. לא מדברים על זה , אבל הוא שם. אז אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שב מ ק ר ה באותו היום הגיעו כמה משוגעים לגוואנקה , כאשר הם לא מגיעים לשום מקום אחר. בסדר?
בית המשפט
אינקה ודרול הנכבדים, בחיוך רחב אני אומר לכם שאילו היה פה משפט אמיתי על הוצאת דיבה הייתם משלמים הרבה מאוד כסף. פשוט אין פה אפילו טענה אחת רצינית שיש לה בסיס עובדתי או מחקרי או התנסותי (חוץ מההתנסות של דרול, שגם היא לא רצינית). אינקה, אתה "שיווקת" תקופה ארוכה את תודעת "לא יודע" של הזן , אולי תוכל להסביר איך באותה תודעה "גרים ביחד" גם 'לא יודע' וגם אוסף מרשים של דעות קדומות, חצאי אמי/ תות, בורות והטלת דופי באחר ללא סיבה. בקיצור- למה אתה מדבר ומטיל דופי על עניין שאינך מכיר? דרול, כל אחד מאתנו רואה מסביבו את השתקפות נפשו. נפש מסוכסכת תראה סיכסוך בכל מקום אליו תפנה ונפש מאוזנת תראה ותשאף לאיזון מסביבה. אז תבדוק מאיפה בתוכך מגיעות ההשמצות ואולי תגיד למקום הזה STOP. לעניין סדנת הויפאסנה, מנסיוני האישי שכולל ישיבה ב3 סדנאות של 10 ימים ומתן שירות בחלק מסדנא נוספת, לא ראיתי או שמעתי על אדם שהשתגע או יצא מדעתו. רוב רובם של מסיימי הסדנא יוצא ממנה בתחושה טובה ובחיוכים ענקיים ויש מעט מאוד אנשים הנותרים מבולבלים( להיות מבולבל זה בסדר גמור). ההתקדמות בסדנא היא אישית לחלוטין ומבוססת על הבנה אישית של התרגול. ההנחייה הגורפת היא להתבונן ולקבל את המציאות כפי שהיא. במהלך התרגול ההתבוננות בנפש מעמיקה ומשקעים שליליים וחיוביים עולים על-פני השטח והתודעה לומדת להכיל אותם, לעיתים ההכלה קשה וכרוכה בסערת נפש או בהצפת רגשות, בהחלט יש תמיכה וניתנים כלים להתמודד. בסופו של דבר טיהור הנפש מחייב אותנו לעסוק במשקעים השוכנים בתוכה, וכאשר מנקים נוגעים בלכלוך וזה בסדר,זה חיוני. בכל אופן אני מאוד ממליץ להתנסות באופן אישי ורק אז לגבש דיעה לכאן או לכאן. מי יתן ונשתחרר כולנו מהמשקעים שבנפש ונזכה בשחרור מלא.
אינקה ודרול הנכבדים, בחיוך רחב אני אומר לכם שאילו היה פה משפט אמיתי על הוצאת דיבה הייתם משלמים הרבה מאוד כסף. פשוט אין פה אפילו טענה אחת רצינית שיש לה בסיס עובדתי או מחקרי או התנסותי (חוץ מההתנסות של דרול, שגם היא לא רצינית). אינקה, אתה "שיווקת" תקופה ארוכה את תודעת "לא יודע" של הזן , אולי תוכל להסביר איך באותה תודעה "גרים ביחד" גם 'לא יודע' וגם אוסף מרשים של דעות קדומות, חצאי אמי/ תות, בורות והטלת דופי באחר ללא סיבה. בקיצור- למה אתה מדבר ומטיל דופי על עניין שאינך מכיר? דרול, כל אחד מאתנו רואה מסביבו את השתקפות נפשו. נפש מסוכסכת תראה סיכסוך בכל מקום אליו תפנה ונפש מאוזנת תראה ותשאף לאיזון מסביבה. אז תבדוק מאיפה בתוכך מגיעות ההשמצות ואולי תגיד למקום הזה STOP. לעניין סדנת הויפאסנה, מנסיוני האישי שכולל ישיבה ב3 סדנאות של 10 ימים ומתן שירות בחלק מסדנא נוספת, לא ראיתי או שמעתי על אדם שהשתגע או יצא מדעתו. רוב רובם של מסיימי הסדנא יוצא ממנה בתחושה טובה ובחיוכים ענקיים ויש מעט מאוד אנשים הנותרים מבולבלים( להיות מבולבל זה בסדר גמור). ההתקדמות בסדנא היא אישית לחלוטין ומבוססת על הבנה אישית של התרגול. ההנחייה הגורפת היא להתבונן ולקבל את המציאות כפי שהיא. במהלך התרגול ההתבוננות בנפש מעמיקה ומשקעים שליליים וחיוביים עולים על-פני השטח והתודעה לומדת להכיל אותם, לעיתים ההכלה קשה וכרוכה בסערת נפש או בהצפת רגשות, בהחלט יש תמיכה וניתנים כלים להתמודד. בסופו של דבר טיהור הנפש מחייב אותנו לעסוק במשקעים השוכנים בתוכה, וכאשר מנקים נוגעים בלכלוך וזה בסדר,זה חיוני. בכל אופן אני מאוד ממליץ להתנסות באופן אישי ורק אז לגבש דיעה לכאן או לכאן. מי יתן ונשתחרר כולנו מהמשקעים שבנפש ונזכה בשחרור מלא.
הפטנט שלי למצבי פניקה
לא בדיוק מתאים לפירוק מתחים וגם לא נראה לי שלמצבי חרדה קיצוניים אבל כן מתאים לשלב המחשבות האובססיביות המסתחררות ומחנק של הסגר אמבטיה קרירה עם קצת שמן גרניום אופציונלי למצב רוח טוב ולהחזיק את הראש מתחת למים, כל פעם קצת (זה לא תחרות נשימה מתחת למים, אז בעדינות). או שעה שחייה בבריכה. תרגישו טוב, תשחררו ותתחזקו, תאכלו מזון בסיסי מרגיע וטרי , קצת רסקיו רמדי לא מזיק למי שלוקח את העניינים קשה והלוואי שיהיה לכם כל טוב
לא בדיוק מתאים לפירוק מתחים וגם לא נראה לי שלמצבי חרדה קיצוניים אבל כן מתאים לשלב המחשבות האובססיביות המסתחררות ומחנק של הסגר אמבטיה קרירה עם קצת שמן גרניום אופציונלי למצב רוח טוב ולהחזיק את הראש מתחת למים, כל פעם קצת (זה לא תחרות נשימה מתחת למים, אז בעדינות). או שעה שחייה בבריכה. תרגישו טוב, תשחררו ותתחזקו, תאכלו מזון בסיסי מרגיע וטרי , קצת רסקיו רמדי לא מזיק למי שלוקח את העניינים קשה והלוואי שיהיה לכם כל טוב
לחץ ולחצים הם תוצר של תפיסה ולא מציאות...
...אוביקטיבית. אנחנו יוצרים את הלחץ ולא המציאות. לכן, קודם כל יש לראות את הצד החיובי של המציאות שבה נמצאים, כמו הרפתקאה והתנסות מיוחדת שמלמדת יותר על החיים. שנית צריך את כח האמונה, צריך להאמין באופן לא הגיוני ממש שתמיד יש תקווה ותמיד יכול להיות משהו טוב. ושלישית לנסות להירגע בכמה רמות: 1. גופנית = בליעת כדורי הרגעה מחומרים לא ממכרים. 2. רגשית = על לקיחת טיפות של פרחי בך ( יש את זה בבתי מרקחת ). 3. רוחנית = בעזרת מדיטציות קלילות של ישיבה נוחה על כסה נוח או ספה, ידיים בנוח על הידיות, סגירת עייניים ונשימות מרגיעות, עדיף מול חוף הים או בטבע. לאחר מדיטציה קלילה של כמה דקות לנסות לחשוב חיובית ולראות חיובית על מה שיש כרגע. העתיד יהיה טוב. והעיקר, לא לפחד. לנסות לא לפחד. כדי שיהיה יותר קל צריך ללמוד איך לראות את הצד החיובי בחיים צנועים חומרית. גדולי הדורות חיו בחי צניעות חומרית ומיעוט חומרנות. לא צריך לפחד מזה. לעיתים מחשבות מפחידות עולות אז צריך לחשוב מחשבות חיוביות. וכן, כדאי להימנע מחדשות רעות או סרטים לא מצחיקים. והעיקר: להרבות בצחוק ובשמחה, לנסות לראות סרטי קומדיה וסיפורים מצחיקים. בהצלחה !
...אוביקטיבית. אנחנו יוצרים את הלחץ ולא המציאות. לכן, קודם כל יש לראות את הצד החיובי של המציאות שבה נמצאים, כמו הרפתקאה והתנסות מיוחדת שמלמדת יותר על החיים. שנית צריך את כח האמונה, צריך להאמין באופן לא הגיוני ממש שתמיד יש תקווה ותמיד יכול להיות משהו טוב. ושלישית לנסות להירגע בכמה רמות: 1. גופנית = בליעת כדורי הרגעה מחומרים לא ממכרים. 2. רגשית = על לקיחת טיפות של פרחי בך ( יש את זה בבתי מרקחת ). 3. רוחנית = בעזרת מדיטציות קלילות של ישיבה נוחה על כסה נוח או ספה, ידיים בנוח על הידיות, סגירת עייניים ונשימות מרגיעות, עדיף מול חוף הים או בטבע. לאחר מדיטציה קלילה של כמה דקות לנסות לחשוב חיובית ולראות חיובית על מה שיש כרגע. העתיד יהיה טוב. והעיקר, לא לפחד. לנסות לא לפחד. כדי שיהיה יותר קל צריך ללמוד איך לראות את הצד החיובי בחיים צנועים חומרית. גדולי הדורות חיו בחי צניעות חומרית ומיעוט חומרנות. לא צריך לפחד מזה. לעיתים מחשבות מפחידות עולות אז צריך לחשוב מחשבות חיוביות. וכן, כדאי להימנע מחדשות רעות או סרטים לא מצחיקים. והעיקר: להרבות בצחוק ובשמחה, לנסות לראות סרטי קומדיה וסיפורים מצחיקים. בהצלחה !
A r j u n a
New member
שלום לך אקו
ברוכה הבאה לפורום, משבר משפחתי, הנו לרוב עניין רגשי. לעתים זהו עניין רגשני. ההבדל טמון ביכולת להבדיל בין בעיה אמיתית לדמיונית. כשלון בבחינות סוף הסמסטר - בעיה שעשויה לגרום לרגשנות, דכאון ואולי גם דיכוי מצד הורים שמאוכזבים. פרידה מבן זוג - תגרום לרגשנות, ואולי גם לסערה, אך 2 אלה אינם שקולים כלל למחלה קשה פציעה קשה או מוות - בעיה שבוודאי תגרום לכאב רגשי. לכל דבר מקום וזמן. כרגע יש לך משבר, אילו היית לומדת ומתרגלת מדיטצה במשך זמן מה, חודשים ואף שנים, סביר להניח שתרגול כעת, בעת המשבר היה יכול לעזור להקל את התחושות אותן את מתארת. אני רושם להקל, כיוון שאם מדובר בטראומה רצינית, הרי שמתרחשים בגוף תהליכים הורמונליים קבועים, היוצרים תופעות שרק מתרגלים וותיקים ורציניים (אנשים שמתרגלים מדיטציה במשך שעות מדי יום) עשויים להעזר במדיטציה כדי להתמודד עמם. השאלה שלך, האם זהו הפורום הנכון - נכונה. הזמן שבו את שואלת את השאלה - איננו נכון. הדבר משול לאדם שחווה תאונת דרכים ושוכב כעת על הכביש מתחת להריסות רכבו, שולף את הנייד שלו ומתקשר למכון כושר הולמס-פלייס. "שלום, תסבירו לי איך אני דוחק רכב במשקל חצי טון שיושב לי על רגלי השבורה מבלי לגרום לריסוקה לכריתתה או לאובדנה?" אם מהצד השני יושב אדם רציני הוא ישאל אותך, האם את מורגלת לדחוק משקלים כבדים. כשתעני לו שלא, הוא יענה בצער, שאין ביכולתו לעזור לך ויפנה אותך למד"א וגורמים המוסמכים. חשוב שתביני מה מדיטציה היא כן ומה היא לא. מדיטציה עושה נפלאות, אבל זה לוקח זמן. לרוב האנשים זה לוקח שבועות חודשים ושנים. אבל, מדובר לרוב באנשים שיכלו להתחיל לתרגל בנסיבות של פנאי ולא במצב חירום. בדיוק כמו מפתח גוף שמתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע ואוכל וישן בהתאם, כך גם המודט, זו צורת חיים. כאשר מגיע משבר, בו יש צורך "להשתמש" בכלי הנרכש, הרי שיהיה זה ההרגל והתרגול שיעזרו לאדם בשעת צרה. כך גם אדם שנקלע למשבר כספי, להמליץ לו כעת לחסוך כסף - זו שטות. הילינג זה דבר אחר, זהו מצב בו אדם אחר מעביר לך אנרגיות, ולרוב את שלו עצמו (גם אם הוא טוען שהן אינן שלו והוא רק מתעל אותן). כמו כן אדם זה נותן לך את הקרמה הטובה שלו ולוקח ממך או חולק אתך בקרמה השלילית שלך. אני לא מציע כרגע גם לא את זה. מה שאני כן מציע, זה שתנסי לגשת למצב בשלושה שלבים: א. עזרה ראשונה - רסקיו - טיפות באך, הנמכרות בלא מרשם בכל בית מרקחת, או כל תחליף אחר, ב. עזרה לתקופה הקרובה - במידה והתחושות הקשות והמועקה, הצער והכאב נעשים כאלו שביכולת לשאת, אלא מחמירים - אנא פני לגורם מקצועי, קרי, פסיכולוג המתמחה בעזרה במקרים פוסט טראומטיים. אין בכך כל בושה, כשחלשים וחווים טראומה שלא יודעים להתמודד עמה צריך להעזר במומחה שמבין. אינני מתכוון לפניה לכל פסיכולוג, לפסיכולוג של חברה או לפסיכולוג של השכנה או קרובת משפחה, אלא בדיוק למה שרשמתי, פסיכולוג המתמחה בטיפול במקרים פוסט טראומטיים. (לקבלת פרטים נוספים את מוזמנת לפנות אלי במסר פרטי) ג. לאחר שהמצב ירגע קצת, וכך גם את, תוכלי לחזור ולהתעניין במדיטציה. עם הרבה כבוד ואהבה
ברוכה הבאה לפורום, משבר משפחתי, הנו לרוב עניין רגשי. לעתים זהו עניין רגשני. ההבדל טמון ביכולת להבדיל בין בעיה אמיתית לדמיונית. כשלון בבחינות סוף הסמסטר - בעיה שעשויה לגרום לרגשנות, דכאון ואולי גם דיכוי מצד הורים שמאוכזבים. פרידה מבן זוג - תגרום לרגשנות, ואולי גם לסערה, אך 2 אלה אינם שקולים כלל למחלה קשה פציעה קשה או מוות - בעיה שבוודאי תגרום לכאב רגשי. לכל דבר מקום וזמן. כרגע יש לך משבר, אילו היית לומדת ומתרגלת מדיטצה במשך זמן מה, חודשים ואף שנים, סביר להניח שתרגול כעת, בעת המשבר היה יכול לעזור להקל את התחושות אותן את מתארת. אני רושם להקל, כיוון שאם מדובר בטראומה רצינית, הרי שמתרחשים בגוף תהליכים הורמונליים קבועים, היוצרים תופעות שרק מתרגלים וותיקים ורציניים (אנשים שמתרגלים מדיטציה במשך שעות מדי יום) עשויים להעזר במדיטציה כדי להתמודד עמם. השאלה שלך, האם זהו הפורום הנכון - נכונה. הזמן שבו את שואלת את השאלה - איננו נכון. הדבר משול לאדם שחווה תאונת דרכים ושוכב כעת על הכביש מתחת להריסות רכבו, שולף את הנייד שלו ומתקשר למכון כושר הולמס-פלייס. "שלום, תסבירו לי איך אני דוחק רכב במשקל חצי טון שיושב לי על רגלי השבורה מבלי לגרום לריסוקה לכריתתה או לאובדנה?" אם מהצד השני יושב אדם רציני הוא ישאל אותך, האם את מורגלת לדחוק משקלים כבדים. כשתעני לו שלא, הוא יענה בצער, שאין ביכולתו לעזור לך ויפנה אותך למד"א וגורמים המוסמכים. חשוב שתביני מה מדיטציה היא כן ומה היא לא. מדיטציה עושה נפלאות, אבל זה לוקח זמן. לרוב האנשים זה לוקח שבועות חודשים ושנים. אבל, מדובר לרוב באנשים שיכלו להתחיל לתרגל בנסיבות של פנאי ולא במצב חירום. בדיוק כמו מפתח גוף שמתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע ואוכל וישן בהתאם, כך גם המודט, זו צורת חיים. כאשר מגיע משבר, בו יש צורך "להשתמש" בכלי הנרכש, הרי שיהיה זה ההרגל והתרגול שיעזרו לאדם בשעת צרה. כך גם אדם שנקלע למשבר כספי, להמליץ לו כעת לחסוך כסף - זו שטות. הילינג זה דבר אחר, זהו מצב בו אדם אחר מעביר לך אנרגיות, ולרוב את שלו עצמו (גם אם הוא טוען שהן אינן שלו והוא רק מתעל אותן). כמו כן אדם זה נותן לך את הקרמה הטובה שלו ולוקח ממך או חולק אתך בקרמה השלילית שלך. אני לא מציע כרגע גם לא את זה. מה שאני כן מציע, זה שתנסי לגשת למצב בשלושה שלבים: א. עזרה ראשונה - רסקיו - טיפות באך, הנמכרות בלא מרשם בכל בית מרקחת, או כל תחליף אחר, ב. עזרה לתקופה הקרובה - במידה והתחושות הקשות והמועקה, הצער והכאב נעשים כאלו שביכולת לשאת, אלא מחמירים - אנא פני לגורם מקצועי, קרי, פסיכולוג המתמחה בעזרה במקרים פוסט טראומטיים. אין בכך כל בושה, כשחלשים וחווים טראומה שלא יודעים להתמודד עמה צריך להעזר במומחה שמבין. אינני מתכוון לפניה לכל פסיכולוג, לפסיכולוג של חברה או לפסיכולוג של השכנה או קרובת משפחה, אלא בדיוק למה שרשמתי, פסיכולוג המתמחה בטיפול במקרים פוסט טראומטיים. (לקבלת פרטים נוספים את מוזמנת לפנות אלי במסר פרטי) ג. לאחר שהמצב ירגע קצת, וכך גם את, תוכלי לחזור ולהתעניין במדיטציה. עם הרבה כבוד ואהבה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.