התלמוד התל אביבי

[טופז2]

התלמוד התל אביבי

כתבה בקישור. ברגע הראשון חייבת לומר שחשבתי, הנה חבר'ה צעירים שמנסים להרחיב את השכלתם ומנסים להתחבר למסורות ולחוכמות. באמת מבורכת היוזמה וגם הנסיון להבין את הטקסט המאד קשה. אבל אח"כ, ככל שהמשכתי, חשבתי שהגישה שלהם מרגישה שבאה ממקום של יהירות ושהתיחסותם בכלל שטחית. כל עוד הם יודעים (?) את זה או קי. אבל אם לא והם חושבים שקנו ידע מופלא וכד', אישית, דוחה את הגישה. תלמוד למשל ממה שיודעת, מצריך שליטה וידע במקורות רבים + חדות ועמקות מחשבה. האם בכלל בהיר להם מהי הגמרא בצורה רצינית? חסרה כאן קצת צניעות ואולי לא רק שוב, כל הכבוד על הנסיון להתקרב ליהדות, חריג בקרב הצעירים היום שנתפשים יותר כרדודים ובוחרים ב"ראש קל"

 

[אטיוד5]

מדוע כל הכבוד ...

על נסיון להתקרב לדת (כלשהי)? מילא, ללמוד, הייתי מבין. אבל להתקרב, על זה מגיע כבוד?

 

[טופז2]

יש שינוי בערכים היום ונוצרה

"הויה תרבותית" ותהליך של התרחקות מהדת בקרב צעירים. והם כידוע חשופים מאד להשפעות אלה על אלה. אף בקרב משפחות דתיות, יש שינוי, לעומת שנים עברו שבהם הבנים נמנעו מחוויה של היתקלות באבות שהחמירו ודרשו לציית לאידיאל הלמדנות הדתית, שמירת קיום מצוות וערכי הדת ועוד.

 

[תם ונישלם]

אז מדוע מגיע "כבוד"

למי שמחמיר עם עצמו ועוסק בפלפולי פלפולים של גמרא ופוסקים? למה לא מגיע כבוד למי שלומד פיזיקה? או חינוך גופני? או ספרות נורבגית? אני למשל מתעניין לאחרונה בגמרא, ואינני סבור כלל ועיקר, כי מגיע לי כבוד על כך...

 

[טופז2]

להיות שונה מן הכלל אצל צעירים

+ נון-קונפורמיסט זו העזה לא מובנית מאליה וחריג אצלם, כמו גם הנסיון להגדרת זהות חדשה: "יהודי חילוני" (ימים יגידו, אך זה נראה כענין של אופנה חולפת).

 

[renjintso]

אני לא רואה את זה

לא העזה, לא נון קונפורמיזם, לא ניסיון לבנות זהות, גם לא יהירות. בסה"כ אני רואה אנשים שמצאו חוג נחמד ומעניין לשעות הערב, שזה תמיד דבר מבורך, אבל לא כ"כ ברור לי למה הוא צריך להגיע לעיתון.

 

[שבולת ירוקת העין]

זה לא נראה

כ"התקרבות לדת" במובן של חזרה בתשובה, אלא כרצון ללמוד מספרים שעל פי רוב הם נתפסים כנכסי הדתיים. חבל שזה כך, וכל ניסיון כזה הוא בעיקרון מבורך בעיני. השאלה היא כמובן "מה יוצא מזה". וזה תלוי בין השאר באילו עיניים נכנסים לזה מלכתחילה. בספרי "ארון הספרים היהודי" יש תכנים רבים שלעיני האדם המודרני עשויים במקרה הטוב להיות "רק" בלתי מובנים, ובמקרה הפחות טוב לעורר אנטגוניזם. אני מקוה שהמורים באותם מוסדות מוצאים את הדרכים ללמד מן הספרים האלה לא רק "טקסטים" אלא גם את מה שמעבר למילה הכתובה.

 

[יחבא]

אבל אנחנו כבר יודעים

שלימוד רק "טקסטים" אינו אפשרי, כיוון שהמלים נושאות עמן משמעויות המשפיעות על התודעה של הקורא. כל התיחסות לטקסט היא פרשנות.

 

[יחבא]

יש סיכוי שתסבירי לי את המשפט הזה?

חשבתי שהגישה שלהם מרגישה שבאה ממקום של יהירות ?

 

[טופז2]

פשוט

ההרגשה שעולה היא, כפי שכתבתי, שהם יהירים בבורותם. חשים שהם בעלי ידע מופלא כשלמדו סוגיא למשל בזמן קצר ומדובר על נושאים שדורשים זמן והעמקה רציניים הרבה יותר . גם האמירות על התלמוד בכתבה, שממה ששמעתי כאמור, מצריך שליטה וידע במקורות רבים. ההתעסקות בנושאים נשמעת שטחית והם מרגישים שקנו כך את עולמם (החדש).

 

[יחבא]

אז מדוע זה כתוב בעברית

שדורשת הסבר נוסף?

 

[טופז2]

לא מבינה את השאלה שלך

לדעתך, הלימוד שלהם אינו רדוד מכיון שעובדה היא למשל, שהם אינם מסתפקים בתרגום מילולי אלא מחפשים את המהות יותר?

 

[amit1270]

זה מתורגם מאנגלית .../images/Emo3.gif

 

[shellyland]

מדונה, שם, שם.

 

[תרנגולת ערומה]

לפי הכתבה הדפיסו להם "דפי עבודה"

בנושא "סקסי". הם לא לומדים מסכת שלמה אלא קטעים נבחרים, ולכן זה נראה לי שטחי. את הנושאים הכבדים והיבשים יותר הם בטח לא יכסו- מה זה משנה מה זו סוכה תקנית ומאימתי קורין קריאת שמע, מעניינות יותר הלכות חברתיות.

 

[תופס עוגב]

וזו אולי בדיוק הנקודה שבלי ההתעסקות

בנושאים הכבדים, ההבנה אפעס לוקה בחסר, גם כשמדובר בנושאים פשוטים לכאורה.

 

[יחבא]

או שכן או שלא

 

[תופס עוגב]

טוב.

 

[shellyland]

אני תמיד שואלת את עצמי במקרים כאלה

אם מוטב חצי (או עשירית) על לא כלום. אין לי תשובה.

 

[תם ונישלם]

לענ"ד תמיד מוטב קצת על כלום

וכמובן לא רק בגמרא וביהדות. למשל, ברוכה בעיני יוזמת משרד החינוך לחייב לימוד מדעים לבגרות,בתיכון , ולו בהיקף של 2 יחידות לבגרות. המצב בו תלמיד זוכה היום לתעודת בגרות ללא שום מושג בסיסי על מדע כלשהו הוא בעיני בלתי נסבל. באשר ללימודי יהדות וגמרא, טובים בעיני כל מי שמקדישים מזמנם לכך. חילונים שיעמיקו יותר מדי בגמרא ימצאו שם בנקל את כל גיבובי השטויות והפלפולים חסרי התועלת על סוגיות שאינן רלוונטיות כלל ועיקר לחייהם ואף לא לחחייהם של היהודים החרדים ביותר, לכן במקרה הזה ( כמו גם בכל נושא אחר) מעט זה בעיני חיוני, ויותר מדי זה לפעמים מיותר. בסך הכל יש בקרב החילונים בורות גדולה מדי, לטעמי, בענייני יהדות. האם הגדלת לימודי היהדות על חשבון משהו אחר היא הפתרון? לדעתי לא, כאשר ממילא לומדים מעט מדי בבית הספר בכל נושא - ספרות, מדעים, ובוודאי היסטוריה ואזרחות. בנושאים החיוניים שרמת הלימוד בהם סבירה בחלק מבתי הספר, כמו אנגלית ומתמטיקה, בוודאי שאסור לקצץ.