התלבטות.
- פותח הנושא talrod1
- פורסם בתאריך
Alm0st Happy
New member
ברור שיהיה הבדל
בדיוק כמו שבין האוניברסיטאות השונות יש הבדל, כך גם בין אוניברסיטאות למכללות. מה גם שבין המכללות יש מדרג פנימי. גם בין הבינתחומי/מכללה למנהל לבין שאר המכללות קיים הבדל, לדעתי הרבה יותר גדול מאשר בין שתי המכללות האלה לבין האוניברסיטאות. נכון שכולם עושים בסוף את בחינות הלשכה ומקבלים את הרישיון, אבל השאלה היא מה אתה עושה עם הרישיון הזה אחר כך, והתשובה אליה קשורה בין היתר למוסד הלימודים שלך.
בדיוק כמו שבין האוניברסיטאות השונות יש הבדל, כך גם בין אוניברסיטאות למכללות. מה גם שבין המכללות יש מדרג פנימי. גם בין הבינתחומי/מכללה למנהל לבין שאר המכללות קיים הבדל, לדעתי הרבה יותר גדול מאשר בין שתי המכללות האלה לבין האוניברסיטאות. נכון שכולם עושים בסוף את בחינות הלשכה ומקבלים את הרישיון, אבל השאלה היא מה אתה עושה עם הרישיון הזה אחר כך, והתשובה אליה קשורה בין היתר למוסד הלימודים שלך.
שני הבדלים עיקריים לטעמי
הראשון - במוסדות עם תנאי קבלה גבוהים, בממוצע, יהיו אנשים חכמים יותר. בהתאם, אני מאמינה שהדיונים בכיתות מעניינים יותר, ומנגד יותר קשה להוציא ציונים גבוהים, כי אתה מתמודד מול אנשים חכמים יותר (הציונים בפקולטות למשפטים מנורמלים, מה שאומר שכעקרון הציון שלך ניתן ביחס לציון של אחרים). השני - האיכות הנתפסת של חלק מהמוסדות היא יותר גבוהה משל אחרים. לפיכך, מי שלומד בהם צפוי לשפר את סכוייו להתקבל להתמחות טובה, ואולי גם לעבודה ראשונה/שניה טובה.
הראשון - במוסדות עם תנאי קבלה גבוהים, בממוצע, יהיו אנשים חכמים יותר. בהתאם, אני מאמינה שהדיונים בכיתות מעניינים יותר, ומנגד יותר קשה להוציא ציונים גבוהים, כי אתה מתמודד מול אנשים חכמים יותר (הציונים בפקולטות למשפטים מנורמלים, מה שאומר שכעקרון הציון שלך ניתן ביחס לציון של אחרים). השני - האיכות הנתפסת של חלק מהמוסדות היא יותר גבוהה משל אחרים. לפיכך, מי שלומד בהם צפוי לשפר את סכוייו להתקבל להתמחות טובה, ואולי גם לעבודה ראשונה/שניה טובה.
Jazz Jackrabbit
New member
משתי התשובות שקיבלת אתה למד
שההבדל הוא - לרוב - בעיני מי שאתה שואל אותו. מבלי לפגוע או לזלזל בחברותיי ותשובותיהן - 1. כשהשאלה היא "מה ההבדל", והתשובה היא "ברור שיש הבדל" - חוששני שלא קיבלת תשובה. 2. איזה אחד רצה לדעת מה המשמעות של 'ממוצע'. אץ הוא ורץ הוא ללבוש מכנס קצר עם כפכפים. רגל אחת הוא שם בתוך דלי עם מים רותחים, רגל שניה הוא שם בתוך דלי עם מים קפואים, קרים כקרח. בממוצע - היה לו נעים. 3. לא יודע מה זה אנשים "יותר חכמים". מישהו שהוציא 700 בפסיכומטרי יותר חכם ממישהו שהוציא 600? מישהו שבבית ספר למד והוציא 90 בהיסטוריה ואזרחות ולמד 5 יחידות מתמטיקה יותר חכם ממישהו שהוציא 60 בספרות ולשון ולמד 4 יחידות מתמטיקה? לא יודע. הסביבה אולי אמרה לו כל הזמן "אתה חכם", אבל מה זה משנה מה הסביבה אומרת? 4. ופה הגענו לנקודה החשובה שהועלתה גם ע"י חברתי: האיכות של האוניברסיטה נתפסת כגבוהה יותר. הן ע"י הסטודנטים (שלומדים באוניברסיטה), הן ע"י עורכי דין (שיצאו מהאוניברסיטה). אתה מכיר את זה שאתה מכוון גבוה כדי לפגוע קצת יותר נמוך? אז זה אותו דבר. בשוק מוצף בעורכי דין שיש בו תחרות קשה, כל אחד מנסה להיות קצת יותר טוב מהסביבה שלו. זה אומר לנסות ללמוד במקום הכי טוב שאתה יכול, להוציא את הציונים הכי טובים שאתה יכול, להגיע להתמחות שהכי "נחשבת" (בעיניי אחרים). למה? כי הגישה הרווחת היא שאם תעשה התמחות במקום נחשב (נגיד בעשירייה הראשונה), אז כשתחליט/יחליטו שאתה לא נשאר שם אחרי ההתמחות יהיה לך יותר קל. לראיונות שתעשה בעשיריה השניה תגיע כ"בוגר התמחות ב-HFN" (סתם דוגמה), ותזכה בנקודות על פני מי שיתחרה איתך על אותה משרה, שהוא יגיע מהתמחות במשרד זרובבל. את אותה אנלוגיה אפשר לעשות לגבי מוסד הלימודים - אוניברסיטה/מכללה, וחיפה/ת"א/ירושלים/בר-אילן. ולפני שזה יהפוך לשרשורפלצת על מכללה/אוניברסיטה, נאמר לילה טוב
שההבדל הוא - לרוב - בעיני מי שאתה שואל אותו. מבלי לפגוע או לזלזל בחברותיי ותשובותיהן - 1. כשהשאלה היא "מה ההבדל", והתשובה היא "ברור שיש הבדל" - חוששני שלא קיבלת תשובה. 2. איזה אחד רצה לדעת מה המשמעות של 'ממוצע'. אץ הוא ורץ הוא ללבוש מכנס קצר עם כפכפים. רגל אחת הוא שם בתוך דלי עם מים רותחים, רגל שניה הוא שם בתוך דלי עם מים קפואים, קרים כקרח. בממוצע - היה לו נעים. 3. לא יודע מה זה אנשים "יותר חכמים". מישהו שהוציא 700 בפסיכומטרי יותר חכם ממישהו שהוציא 600? מישהו שבבית ספר למד והוציא 90 בהיסטוריה ואזרחות ולמד 5 יחידות מתמטיקה יותר חכם ממישהו שהוציא 60 בספרות ולשון ולמד 4 יחידות מתמטיקה? לא יודע. הסביבה אולי אמרה לו כל הזמן "אתה חכם", אבל מה זה משנה מה הסביבה אומרת? 4. ופה הגענו לנקודה החשובה שהועלתה גם ע"י חברתי: האיכות של האוניברסיטה נתפסת כגבוהה יותר. הן ע"י הסטודנטים (שלומדים באוניברסיטה), הן ע"י עורכי דין (שיצאו מהאוניברסיטה). אתה מכיר את זה שאתה מכוון גבוה כדי לפגוע קצת יותר נמוך? אז זה אותו דבר. בשוק מוצף בעורכי דין שיש בו תחרות קשה, כל אחד מנסה להיות קצת יותר טוב מהסביבה שלו. זה אומר לנסות ללמוד במקום הכי טוב שאתה יכול, להוציא את הציונים הכי טובים שאתה יכול, להגיע להתמחות שהכי "נחשבת" (בעיניי אחרים). למה? כי הגישה הרווחת היא שאם תעשה התמחות במקום נחשב (נגיד בעשירייה הראשונה), אז כשתחליט/יחליטו שאתה לא נשאר שם אחרי ההתמחות יהיה לך יותר קל. לראיונות שתעשה בעשיריה השניה תגיע כ"בוגר התמחות ב-HFN" (סתם דוגמה), ותזכה בנקודות על פני מי שיתחרה איתך על אותה משרה, שהוא יגיע מהתמחות במשרד זרובבל. את אותה אנלוגיה אפשר לעשות לגבי מוסד הלימודים - אוניברסיטה/מכללה, וחיפה/ת"א/ירושלים/בר-אילן. ולפני שזה יהפוך לשרשורפלצת על מכללה/אוניברסיטה, נאמר לילה טוב
לא מסכים
אי אפשר לומר שסטודנטים באוניברסיטה בהכרח חכמים יותר מסטודנטים במכללה, אבל פסיכומטרי בשילוב עם ציון בגרות גבוה יכול להעיד על תכונות אחרות, שיכולות להיות קשורות לחוכמה, כמו למשל: התמדה, יכולת שינון, עמידה בלחץ של זמן, חריצות ועוד. אם אתה רוצה לומר לי שמישהו שסיים בגרות כשרוב הזמן הוא היה בים עם חברים, בממוצע 85, ומישהו שסיים בגרות עם ממוצע 106, הרחיב פיזיקה כימיה וביולוגיה, ולמד לפסיכומטרי 3 פעמים כדי להוציא 702 ולהתקבל לעברית/את"א הם אותו הדבר לחלוטין, אז אתה טועה. לגבי איכות המוסד - כל אחד רואה את זה כמשהו אחר. תנסה להשוות בין כמות המאמרים שיוצאים מהעברית לבין כמות המאמרים שיוצאים ממכללה כלשהי, לדוגמא. תקרא מבחן של סטודנט מהעברית ומבחן של סטודנט ממכללה כלשהי. תבדוק דירוגים ותקציבים. יש אינספור אינדיקציות על כך שאוניברסיטה יותר טובה ממכללה. כמובן, שאם אתם רוצים להמשיך לשקר לעצמכם ולהאמין שמכללה טובה לא פחות מאוניברסיטה (ואף יותר, כי יש שם עילויים למכביר) אז שיהיה לכם בכיף.
אי אפשר לומר שסטודנטים באוניברסיטה בהכרח חכמים יותר מסטודנטים במכללה, אבל פסיכומטרי בשילוב עם ציון בגרות גבוה יכול להעיד על תכונות אחרות, שיכולות להיות קשורות לחוכמה, כמו למשל: התמדה, יכולת שינון, עמידה בלחץ של זמן, חריצות ועוד. אם אתה רוצה לומר לי שמישהו שסיים בגרות כשרוב הזמן הוא היה בים עם חברים, בממוצע 85, ומישהו שסיים בגרות עם ממוצע 106, הרחיב פיזיקה כימיה וביולוגיה, ולמד לפסיכומטרי 3 פעמים כדי להוציא 702 ולהתקבל לעברית/את"א הם אותו הדבר לחלוטין, אז אתה טועה. לגבי איכות המוסד - כל אחד רואה את זה כמשהו אחר. תנסה להשוות בין כמות המאמרים שיוצאים מהעברית לבין כמות המאמרים שיוצאים ממכללה כלשהי, לדוגמא. תקרא מבחן של סטודנט מהעברית ומבחן של סטודנט ממכללה כלשהי. תבדוק דירוגים ותקציבים. יש אינספור אינדיקציות על כך שאוניברסיטה יותר טובה ממכללה. כמובן, שאם אתם רוצים להמשיך לשקר לעצמכם ולהאמין שמכללה טובה לא פחות מאוניברסיטה (ואף יותר, כי יש שם עילויים למכביר) אז שיהיה לכם בכיף.
מסכים מאוד, אי אפשר לומר שסטודנטים באוניברסיטה בהכרח חכמים יותר מסטודנטים במכללה. גם בתור סטודנט במכללה אני יכול לומר שבשיעורים השונים מתקיימים דיונים רצינים, עמוקים ומקיפים. לא מסכים עם החלק השני. לדעתי קיימים הבדלים שונים בין אוניברסיטה למכללות אך כיום המכללות הגדולות - המכללה למנהל והבינתחומי סוגרות את הפער ונחשבות הן ברמת הלימודים והן באיכות המרצים והסטודנטים לפחות או יותר שוות ערך לאוניברסיטאות. כך גם בעיני משרדי עורכי הדין בשוק. אני לא מדבר על כל מיני מכללות קיקיוניות שצצות כפטריות אחרי הגשם, אלא רק על שתי המכללות הגדולות האלה. הגישה שאוניברסיטאות יותר איכותיות ממכללות בזמן הקרוב תיעלם לדעתי. כבר עכשיו אין הבדלים משמעותיים וזה רק ילך ויתאזן.
הערה קטנה
פסיכומטרי ודומיו הוכחו כבעלי מתאם גבוה לאינטלגנציה. יש על זה מאות מחקרים. פסיכו' ובגרויות מנבאים באחוזים מאוד גבוהים הצלחה בתואר. גם זה נבדק. עכשיו, אומנם אי אפשר ליישם את זה לגבי כל אדם בצורה פרטנית, אבל, בממוצע, בעלי ציוני קבלה גבוהים יהיו יותר חכמים. שוב, הדגש פה הוא על בממוצע. וכן,מדובר באינטלגנציה ולא בתכונות אחרות (שאולי גם בהן הם יותר גבוהים). אם תיקח 50 אנשים עם פסיכו' 700 ועוד 50 אנשים עם פסיכו' 500, ההצלחה של הקבוצה הראשונה כמעט בכל מטלה שכלית תהיה גבוהה יותר.
פסיכומטרי ודומיו הוכחו כבעלי מתאם גבוה לאינטלגנציה. יש על זה מאות מחקרים. פסיכו' ובגרויות מנבאים באחוזים מאוד גבוהים הצלחה בתואר. גם זה נבדק. עכשיו, אומנם אי אפשר ליישם את זה לגבי כל אדם בצורה פרטנית, אבל, בממוצע, בעלי ציוני קבלה גבוהים יהיו יותר חכמים. שוב, הדגש פה הוא על בממוצע. וכן,מדובר באינטלגנציה ולא בתכונות אחרות (שאולי גם בהן הם יותר גבוהים). אם תיקח 50 אנשים עם פסיכו' 700 ועוד 50 אנשים עם פסיכו' 500, ההצלחה של הקבוצה הראשונה כמעט בכל מטלה שכלית תהיה גבוהה יותר.
Jazz Jackrabbit
New member
גם אני לא מסכים
התחלת עם "אי אפשר לומר שסטודנטים באוניברסיטה בהכרח חכמים יותר מסטודנטים במכללה", וסיימת ב-"אם אתם רוצים להמשיך לשקר לעצמכם ולהאמין שמכללה טובה לא פחות מאוניברסיטה אז שיהיה לכם בכיף". התחלת מפוייס ובניסיון להסביר את דעתך, סיימת בסגנון של "אם אתם לא מסכימים למה שאני אומר - אז אתם לא מבינים כלום". נראה שבאמצע הצלחת לשכנע לפחות את עצמך שמה שאתה אומר הוא נכון. מה זו חוכמה? חוכמה זה התמדה? אז למה המציאו עוד מילה לתאר התמדה? חוכמה זה יכולת שינון? עמידה בלחץ זמן? אולי זה בכלל מכלול שלם של תכונות שנמצא מתחת למטרייה שקוראים לה "חוכמה"? כשאתה חושב על אדם שאתה מחשיב אותו כחכם, מה הדבר הראשון שעולה לך בראש לגביו? אני לא הייתי מחשיב מישהו חרוץ כחכם רק בגלל שהוא חרוץ. או מישהו שמתמיד במשהו (גם כלב מתמיד באותם דברים כל הזמן). <---> ממוצע 85 אגב רביצה בים לעומת ממוצע 106 + 3 פעמים פסיכומטרי של 702. בוא נתחיל מזה שציונים, בשום מקום, הם לא מדד לחוכמה. הם כנראה אפילו לא מדד לידע של החומר (תשאל את נבחני נובמבר 2011). ציונים הם דרך (גרועה, לטעמי) להעריך ביצועים. אז בהערכת ביצועים של שני האנשים שנתת - כן, זה קל מאוד לראות מי "יותר טוב". בוא נראה הערכות אחרות: ממוצע 90 + פסיכומטרי 702 (בפעם השניה) ממוצע 90 + פסיכומטרי 702 (בפעם הראשונה) ממוצע 85 + פסיכומטרי 720 (בפעם הראשונה) ממוצע 85 + פסיכומטרי 720 (בפעם השניה) אם תוכל, דרג לי את האנשים הנ"ל לפי מדד החוכמה שלך. גם הפסיכומטרי, הוא לא מדד לחוכמה. זה שציון גבוה הפך להיות סמל סטטוס, זה הדבר הכי מגוחך בעיניי. ציון פסיכומטרי זה בסך הכל מדד לכמה השקעת בלמידה, ואם נהיה יותר מדויקים - כמה הצלחת להכנס לראש של כותב השאלה. כן, יש כאלה עם תפיסה יותר מהירה שצריכים להשקיע פחות; וכן, יש כאלה עם תפיסה יותר איטית שצריכים להשקיע יותר. ועדיין - הפסיכומטרי הוא כלי ותו לא. אגב, אם אתה תוהה למה ציונים הם דרך גרועה להעריך ביצועים, הנה הסיבה: אם לא הגעת לתשובה שרצה כותב השאלה, בדרך שרצה כותב השאלה - טעית. בתור מישהו שכל חייו חשב שהוא ילמד משהו "ריאלי" ולא "הומני", אני אומר לך שגם במדעים מדויקים יכולה להיות יותר מתשובה אחת ויותר מדרך אחת לפתור שאלה שהציגו לך. <---> בוא נדבר על איכות המוסד. כמות מאמרים? באמת? להוציא את זה שכל פרופסור וכל דוקטור חייב להוציא X מסוים של מאמרים באוניברסיטה כדי להמשיך ולהתקדם (שיטה מפגרת למדיי, כי לא בודקים את איכות המאמר, אלא רק את הכמויות שהוצאו), כמה שנים קיימת האוניברסיטה העברית? כמה שנים קיימות מכללות ללימודי משפטים? הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה קיימת 20 שנה. בהכרח, כמות המאמרים שיצאה משם תהיה נמוכה מהעברית. סביר שעורכי דין שלמדו בירושלים, יעדיפו לחזור לשם ולהרצות. סביר שכל תלמיד שבגר והפך למרצה, יעדיף ללמד במוסד שאותו הוא מכיר. (מעבר לכך שירושלים-ת"א הן במרכז הארץ, והרבה יותר נגישות להרבה יותר אוכלוסיות). גם מרצים ממכללות מוציאים מאמרים, אבל הם עדיין צעירים במקצוע, עדיין לא "קרעו זוג נעליים". חכה כמה שנים, ונראה בוגרי מכללות שמתברגים כשופטים, שותפים במשרדים גדולים, שותפים במשרדים פחות גדולים, יועצים משפטיים, סנגורים, תובעים. נסכם: (1) לא ברור מהי חוכמה, ולא ברור גם איזה תכונות אחרות "קשורות" לחוכמה. לדעתי יכולת שינון זה בכלל לא חוכמה. אם כן - אז גם תוכי מדבר הוא חכם. (2) ציונים הם דרך גרועה להערכת ביצועים. לכן, אין טעם להתרשם מציון כזה או אחר, אלא רק להתרשם מהאדם שמאחורי הציונים (אגב, בוא נשאל שאלה פילוסופית-לוגית: אם אתה שומע על מישהו שהוציא פסיכומטרי 702 ובגרויות 106, אתה חושב שהוא חכם? ומה אם הוא מספר לך שהוא העתיק בבגרויות ורימה בפסיכומטרי? האם הוא יכול לעבור ממצב של "חכם" למצב של "לא חכם" רק ע"י אמירת כמה מילים? אם כן, אז למה המסלול ההפוך הוא לא אפשרי? ואם אפשר לעבור מ"חכם" ל"לא חכם" בכמה מילים, אז אולי התואר הזה "חכם" לא שווה כלום? (3) כמות פרסומים כמדד לאיכות המוסד - דבר טפשי להחריד. כמות פרסומים היא פונקציה של המעמד של המפרסם + לחץ מצד הנהלת המוסד לפרסם + רצון של המפרסם להתקדם. אגב, בשביל הספורט, תבדוק כמה מהפרסומים הם בעברית וכמה הם באנגלית, בארה"ב. ספר מה תגלה, וספר אם זה משנה משהו בעיניך. אגב, כדי למנוע עוד משפטים כמו המשפט האחרון שלך, בוא נתחיל את הדיון מזה שאני לומד באוניברסיטה, עם פסיכומטרי גבוה מ-700, נחשב לחכם בעיני מכריו (אל תשאל אותי למה), ואני עדיין חושב שאין הבדל משמעותי בין מכללות לאוניברסיטה. ככה אולי תבין שאני לא מנסה "לשקר" לעצמי.
התחלת עם "אי אפשר לומר שסטודנטים באוניברסיטה בהכרח חכמים יותר מסטודנטים במכללה", וסיימת ב-"אם אתם רוצים להמשיך לשקר לעצמכם ולהאמין שמכללה טובה לא פחות מאוניברסיטה אז שיהיה לכם בכיף". התחלת מפוייס ובניסיון להסביר את דעתך, סיימת בסגנון של "אם אתם לא מסכימים למה שאני אומר - אז אתם לא מבינים כלום". נראה שבאמצע הצלחת לשכנע לפחות את עצמך שמה שאתה אומר הוא נכון. מה זו חוכמה? חוכמה זה התמדה? אז למה המציאו עוד מילה לתאר התמדה? חוכמה זה יכולת שינון? עמידה בלחץ זמן? אולי זה בכלל מכלול שלם של תכונות שנמצא מתחת למטרייה שקוראים לה "חוכמה"? כשאתה חושב על אדם שאתה מחשיב אותו כחכם, מה הדבר הראשון שעולה לך בראש לגביו? אני לא הייתי מחשיב מישהו חרוץ כחכם רק בגלל שהוא חרוץ. או מישהו שמתמיד במשהו (גם כלב מתמיד באותם דברים כל הזמן). <---> ממוצע 85 אגב רביצה בים לעומת ממוצע 106 + 3 פעמים פסיכומטרי של 702. בוא נתחיל מזה שציונים, בשום מקום, הם לא מדד לחוכמה. הם כנראה אפילו לא מדד לידע של החומר (תשאל את נבחני נובמבר 2011). ציונים הם דרך (גרועה, לטעמי) להעריך ביצועים. אז בהערכת ביצועים של שני האנשים שנתת - כן, זה קל מאוד לראות מי "יותר טוב". בוא נראה הערכות אחרות: ממוצע 90 + פסיכומטרי 702 (בפעם השניה) ממוצע 90 + פסיכומטרי 702 (בפעם הראשונה) ממוצע 85 + פסיכומטרי 720 (בפעם הראשונה) ממוצע 85 + פסיכומטרי 720 (בפעם השניה) אם תוכל, דרג לי את האנשים הנ"ל לפי מדד החוכמה שלך. גם הפסיכומטרי, הוא לא מדד לחוכמה. זה שציון גבוה הפך להיות סמל סטטוס, זה הדבר הכי מגוחך בעיניי. ציון פסיכומטרי זה בסך הכל מדד לכמה השקעת בלמידה, ואם נהיה יותר מדויקים - כמה הצלחת להכנס לראש של כותב השאלה. כן, יש כאלה עם תפיסה יותר מהירה שצריכים להשקיע פחות; וכן, יש כאלה עם תפיסה יותר איטית שצריכים להשקיע יותר. ועדיין - הפסיכומטרי הוא כלי ותו לא. אגב, אם אתה תוהה למה ציונים הם דרך גרועה להעריך ביצועים, הנה הסיבה: אם לא הגעת לתשובה שרצה כותב השאלה, בדרך שרצה כותב השאלה - טעית. בתור מישהו שכל חייו חשב שהוא ילמד משהו "ריאלי" ולא "הומני", אני אומר לך שגם במדעים מדויקים יכולה להיות יותר מתשובה אחת ויותר מדרך אחת לפתור שאלה שהציגו לך. <---> בוא נדבר על איכות המוסד. כמות מאמרים? באמת? להוציא את זה שכל פרופסור וכל דוקטור חייב להוציא X מסוים של מאמרים באוניברסיטה כדי להמשיך ולהתקדם (שיטה מפגרת למדיי, כי לא בודקים את איכות המאמר, אלא רק את הכמויות שהוצאו), כמה שנים קיימת האוניברסיטה העברית? כמה שנים קיימות מכללות ללימודי משפטים? הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה קיימת 20 שנה. בהכרח, כמות המאמרים שיצאה משם תהיה נמוכה מהעברית. סביר שעורכי דין שלמדו בירושלים, יעדיפו לחזור לשם ולהרצות. סביר שכל תלמיד שבגר והפך למרצה, יעדיף ללמד במוסד שאותו הוא מכיר. (מעבר לכך שירושלים-ת"א הן במרכז הארץ, והרבה יותר נגישות להרבה יותר אוכלוסיות). גם מרצים ממכללות מוציאים מאמרים, אבל הם עדיין צעירים במקצוע, עדיין לא "קרעו זוג נעליים". חכה כמה שנים, ונראה בוגרי מכללות שמתברגים כשופטים, שותפים במשרדים גדולים, שותפים במשרדים פחות גדולים, יועצים משפטיים, סנגורים, תובעים. נסכם: (1) לא ברור מהי חוכמה, ולא ברור גם איזה תכונות אחרות "קשורות" לחוכמה. לדעתי יכולת שינון זה בכלל לא חוכמה. אם כן - אז גם תוכי מדבר הוא חכם. (2) ציונים הם דרך גרועה להערכת ביצועים. לכן, אין טעם להתרשם מציון כזה או אחר, אלא רק להתרשם מהאדם שמאחורי הציונים (אגב, בוא נשאל שאלה פילוסופית-לוגית: אם אתה שומע על מישהו שהוציא פסיכומטרי 702 ובגרויות 106, אתה חושב שהוא חכם? ומה אם הוא מספר לך שהוא העתיק בבגרויות ורימה בפסיכומטרי? האם הוא יכול לעבור ממצב של "חכם" למצב של "לא חכם" רק ע"י אמירת כמה מילים? אם כן, אז למה המסלול ההפוך הוא לא אפשרי? ואם אפשר לעבור מ"חכם" ל"לא חכם" בכמה מילים, אז אולי התואר הזה "חכם" לא שווה כלום? (3) כמות פרסומים כמדד לאיכות המוסד - דבר טפשי להחריד. כמות פרסומים היא פונקציה של המעמד של המפרסם + לחץ מצד הנהלת המוסד לפרסם + רצון של המפרסם להתקדם. אגב, בשביל הספורט, תבדוק כמה מהפרסומים הם בעברית וכמה הם באנגלית, בארה"ב. ספר מה תגלה, וספר אם זה משנה משהו בעיניך. אגב, כדי למנוע עוד משפטים כמו המשפט האחרון שלך, בוא נתחיל את הדיון מזה שאני לומד באוניברסיטה, עם פסיכומטרי גבוה מ-700, נחשב לחכם בעיני מכריו (אל תשאל אותי למה), ואני עדיין חושב שאין הבדל משמעותי בין מכללות לאוניברסיטה. ככה אולי תבין שאני לא מנסה "לשקר" לעצמי.
מסכים ומסתייג
לדעתי יש כל מיני רמות של אינלטגנציה לא כל אחד מהם יכול לבחון פסיכומטרי. לדוגמה, בנאדם שקרא מלא ספרים ושפת האם שלו עברית והוא גם תותח בשפה האנלגית, אבל למד 3 יחידות מתמטיקה ונורא מתקשה בחלק הזה. לא משנה כמה זמן יקח לו ללמוד מתמטיקה לא יוציא מעל 650. או אותו מקרה רק הפוך...האם זה יכול להעיד על זה שהוא פחות חכם ממישהו שלא קרא ספרים בחייו, אבל חרש למד את כל המילים ובנוסף היה מטבעו גם תותח מתמטיקה...אז אחד כזה יקבל מעל 700. למרות שאין לבנאדם אחד כזה אין מושג מהחיים לא יודע מה קורה מסביבו ולא קורה ספרים או עיתונים. ואולי אתם תצחוק אני מכיר מישהו שלא ישקיע יותר משעתיים כל יום בלמידה הוציא ציון מעל 600 בפסיכו בזכות שיש לו חשיבה מתמטית מאוד טובה, אבל הבנאדם ריק תשאלו אותו עיר בירה של גרמניה הוא לא ידע ואני לא צוחק. "יש כאלה עם תפיסה יותר איטית שצריכים להשקיע יותר. ועדיין - הפסיכומטרי הוא כלי ותו לא." עכשיו לגבי התפיסה אני קצת מסתייג אולי זה כן מעיד על אינטלגנציה מסויימת.
לדעתי יש כל מיני רמות של אינלטגנציה לא כל אחד מהם יכול לבחון פסיכומטרי. לדוגמה, בנאדם שקרא מלא ספרים ושפת האם שלו עברית והוא גם תותח בשפה האנלגית, אבל למד 3 יחידות מתמטיקה ונורא מתקשה בחלק הזה. לא משנה כמה זמן יקח לו ללמוד מתמטיקה לא יוציא מעל 650. או אותו מקרה רק הפוך...האם זה יכול להעיד על זה שהוא פחות חכם ממישהו שלא קרא ספרים בחייו, אבל חרש למד את כל המילים ובנוסף היה מטבעו גם תותח מתמטיקה...אז אחד כזה יקבל מעל 700. למרות שאין לבנאדם אחד כזה אין מושג מהחיים לא יודע מה קורה מסביבו ולא קורה ספרים או עיתונים. ואולי אתם תצחוק אני מכיר מישהו שלא ישקיע יותר משעתיים כל יום בלמידה הוציא ציון מעל 600 בפסיכו בזכות שיש לו חשיבה מתמטית מאוד טובה, אבל הבנאדם ריק תשאלו אותו עיר בירה של גרמניה הוא לא ידע ואני לא צוחק. "יש כאלה עם תפיסה יותר איטית שצריכים להשקיע יותר. ועדיין - הפסיכומטרי הוא כלי ותו לא." עכשיו לגבי התפיסה אני קצת מסתייג אולי זה כן מעיד על אינטלגנציה מסויימת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.