התלבטות

[אינסייד אאוט]

אני לא נגד המגזר הציבורי,אבל אנחנו די במיעוט.

 

[yaari88]

את מוזמנת לשלוח..

אמנם לא תהיי במעמד של אזרחית עובדת צה"ל אבל הפרקליטות הצבאית מקבלת גם אנשים לא עתודאים. צריך רק להתגייס מחדש, לעשות קורס קצינים מקוצר אאל"ט ונכנסים לפרקליטות.. בכל מקרה רציתי לציין שגם אני עתודאי ואני דיי מהסוג שידע כל השנים שזה מה שהוא רוצה. בנתיים אין חרטות והמסלול נראה לי מצוין. אכן כמו שעדי אמרה (אני חושב שאני סיפרתי לך על זה ) עתודאים בפרקליטות משובצים תמיד במקצוע. אם כי חשוב לציין ש90 אחוז בערך (אל תתפסו אותי במילה) מהתקנים בפרקליטות הם בעלי אופי פלילי. זהו תחום שכמות יחסית מצומצמת של סטודנטים מתענינים בו (לפחות בפקולטה הפלצנית של את"א LOL) ולכן כדאי לשואלת השאלה לחשוב עם עצמה עם האפשרות הזאת מתאימה לה (יש עוד תחומים מענינים בשוליים כמו יחידה של דין בן- לאומי ויחידות ייעוץ משפטי לגופים מענינים (כמו נציבות קבילות החיילים))..

 

[yaari88]

עם האפשרות= אם האפשרות

אני צריך להמנע מלהגיב בשעות כאלה..

 

[limorlim]

עניין זה דבר מאוד סובייקטיבי

אני מאוד נהנית מהתואר... מצד שני הייתי מעדיפה להשתעמם מהתואר ולא להכניס ידיים לפיות של אנשים (אבל זו רק אני).

 

[cheera]

יש פה אולי מישהו שהיה/עדיין עתודאי למשפטים?

 

[Anabol]

יש פה כמה עתודאים למשפטים, אולי הם עוד מעט

יצוצו. ממה שנאי יודע, רוב העתודאים למשפטים נהנהים, ואם את רוצה להתעסק בקטע הפלילי/מדיני/צבאי זה מקום מעולה. מה גם שבוגרי עתודה למשפטים לרוב מגיעים למקומות טובים אחרי השחרור. בקשר לדילמה שלך: א. לגבי הישלוב אין לך מה לחשוב בכלל, כי את עתודאית. הצבא לא יאשר אותו. מה גם שאין שימוש לשילוב של משפטים ורפו"ש בצבא. אם את באמת רוצה את שניהם הייתי ממליץ לחכות ולהלשלים את התואר הנוסף בשלב מאוחר יותר. ב. קשה לי להבין איך מישהו יכול לבקש עצה לגבי מה ללמוד: משפטים או רפו"ש. שתי המקצועות שונים לחלוטין, באופי העבודה, באופי התכונות של העוסק בהם, בשעות העבודה, באחריות וכו'. את ח-י-י-ב-ת קודם כל להיסגר על מקצוע ועל כיוון לחיים, זה קריטי.

 

[MiloM]

עדיין עתודאי

מה את רוצה לדעת?

 

[sacrament]

../images/Emo6.gifפאוסט נהיה ממש פופולרי בחתימות...

 

[sacrament]

אני חושבת שאת תופתעי מאוד ממשפטים

אם לטובה ואם לרעה- זה כבר תלוי בך לדעתי זה לא "יבש". לא צריך לשנן חוקים אלא ליישם אותם. וזה משלב המון תחומים בפנים (קצת פילוסופיה, קצת סוציולוגיה, קצת כלכלה...). אני אישית נהנית. יש לי הרבה חברים שסובלים, ויש שנהנים. בד"כ כל אחד מוצא את הנישה שלו...

 

[תלמידי עירוני ד]

משפטים

תשמעי אוכל לומר לי כי לראייתי העיסוק במשפטים יותר מעניין מהלמידה עצמה, בשנה א מלבד הקורסים בדיני עונשין ובמשפט חוקתי לא הראתי בשאר הקורסים סוג של התעניינות, את צריכה לראות מה מעניין אותך במשפטים באופן ספיציפי כיוון שזה מקצוע מאוד רחב. אני עושה את התואר המשולב-משפטים כלכלה. בברכה, אמיר

 

[אינסייד אאוט]

בטח את מכירה אבל אני אמליץ בכל מקרה

לשאול גם ספציפית בפורום עתודה..

לגבי התוכנית של משפטים ורפו"ש- תראי מצד אחד היום, אני (טוב ההורים שלי ספרו לי..) שיש לא מעט רופאים שבגילאים מתקדמים (50-60) סיימו עכשיו תואר במשפטים בנוסף לעיסוקם הרגיל, כדי לתת חו"ד משפטיות טובות יותר ולהביא מההבט המקצועי שלהם בעיקר בתחום של רשלנות רפואית. שילוב כזה מלכתחילה, כשאת עוד צעירה, ויש לך כוח זמן ואין לך משפחה על הראש- יכול להיות מעולה (ורווחי) להמשך הדרך. אבל במהלך הלימודים יש כמה בעיות- לימודי משפטים בעברית נעשים בפקולטה שבהר הצופים ורפואה נלמדים בקמפוס בעין כרם, שהם די בקצוות שונים של העיר. העומס במשפטים הוא לא פשוט, לפחות בשנה א' ולימוד של כל תוכנית משולבת הוא לא קל. ברפו"ש אני מניחה שהלימודים הם גם לא ממש פיסת עוגה

כמה נ"ז התואר ברפו"ש? האם אחרי שלומדים את ה3.5 של משפטים את ממשיכה לעוד 2.5-3.5 (כמה זה רפו"ש?) של השלמות? איזה סטאז' תעשי- ברפו"ש או במשפטים? את צריכה לחשוב מה יהיה "המקצוע" העיקרי שתשיגי בו רישיון ותעשי את כל המבחני הסמכה והכל. לגבי ההרצאות במשפטים- אני יכולה להגיד לך שזה נורא תלו. חלק הסילבוס נשמע משעמם וזה ככה במציאות

חלק ממש מפתיע לטובה. וחלק כל שיעור הוא אחרת, פעם ככה ופעם ככה. באיזון הכללי אני אישית הייתי מרוצה. אני גם ממש לא רואה את עצמי לומדת משהו אחר... שיהיה בהצלחה!!

 

[cheera]

קודם כל תודה לכולם!!!

בקשר לשילוב... הצבא ייאשר לי אחרת אני לא אלך לעתודה ברפואת שיניים... אני לא יודעת אם אני רוצה להיות עו"ד, אבל אני צריכה גם לימודים הומניים...ומשפטים (בגלל התוכנית המשולבת) נראה לי פצצה. את התואר במשפטים הם ממליצים להתחיל מהשנה השניה של לימודי רפו"ש, ולמרוח אותו לקצת יותר מאשר 3.5 (כי אפשר). סביר להניח שבצבא ישבצו אותי ברפו"ש (אני נורא רוצה להאמין שמה שאומרים לי על הפרקליטות הצבאית נכון, אבל אני מניחה שיש הרבה אנשים שלא נופלים טוב) אבל עוד השכלה זה תמיד טוב, וזה בסך הכל עוד שנתיים של קבע (אם אני אתגייס זה לקורס פרמדיקים שאורכו 40 חודשים - 36 חודשי חובה + 4 קד"צ). וכן, עיסוק בנושאי רשלנות רפואית זה מאוד מאוד מעניין אותי. אולי היחיד חוץ ממשפט שקשור לחוקה ומדינה. תודה על הייעוץ חבר'ה!

 

[Anabol]

נשמע שאת יודעת מה את רוצה

אבל משפטים כמו "זה סך הכול עוד שנתיים קבע" גורמים לי לחשוב שאולי את לא מבינה בדיוק עדיין את ההשלכות ואת הפרקיות של הרצונות והשאיפות שלך. קחי בחשבון גם את הקושי של ללמוד את שתי המקצועות, ואת היחס בין התמורה/השקעה בצבא, שהוא גם בתנאים רגילים נמוך.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

לי מעניין מאד

הרבה יותר מעניין ממה שחשבתי שיהיה. היו קורסים שאמרתי לעצמי שפשוט צריך לבלוע אותם בשביל ללמוד את השאר, ודווקא בהם לפעמים אני הכי נהניתי. והוא בהחלט מאתגר שכלית. כלומר, לא צריך להיות איינשטיין בשביל לעבור, אבל בקורסים עצמם (וגם בתרגולים הפרונטליים) הדיונים והנושאים מאד מאתגרים. וגם עבודות בבית אפשר לעשות ברמה גבוהה, ואז הם בהחלט מאתגרים. בקיצור, אם עניין זה מה שמפחיד אותך, אז בהחלט אפשר מאד למצוא עניין בלימודים. אם זה יעניין אותך, זו כבר שאלה אחרת. אני לא מכירה אותך, אבל אותי זה מעניין. בהצלחה!

 

[סטודנטית עייפה מדי]

*הן בהחלט מאתגרות

העבודות מאתגרות, לא מאתגרים. וכנראה שבעיקר אני מאותגרת (טענת הגנה: סיכול. היום תשעה באב וגם אני קוראת פס"ד (כן, כן, מהמקור) לקראת המבחן שלי בחוזים ביום חמישי. הטעויות הדקדוקיות שלי יכולות להיות קצת יותר מובנות על רקע זה. בכ"ז, עמכם/ן הסליחה)

 

[efpsycho]

מי חיפש עתודאים ?

שלום שלום... אני עתודאי באוניברסיטת תל אביב ואני ממש נהנה מההרצאות ובכלל מחומר הלימודים, מסיבה פשוטה: ידעתי מראש שזה המקצוע שאני ארצה לעסוק בו. חבל לך להכנס למסלול העתודה בלי שאת בטוחה לגבי החוג לימודיו אליו את נכנסת, מעבר לעניין של הקבע שעליו את תהיי חתומה יש הרבה מאד שיקולים נוספים שצריך לקחת בחשבון. והמרכזי שבינהם- אין שום סיבה לבזבז 3-4 שנים על לימודים, ולבסוף להתקע עם מקצוע שאת לא מרוצה ממנו ומלכתחילה לא היית בטוחה לגביו. שני התחומים תובעניים כשלעצמם בלי קשר לעתודה, ואת צריכה לראות איפה את ממקמת את עצמך בצורה טובה יותר. אולי בכלל את בעניין של מקצוע שלא מוצע במסלול העתודה... כניסה לעתודה בלי בטחון לגבי המקצוע היא טעות. דבר ראשון זקנה את לא... סך הכל בת 19 עצתי לי אלייך, עזבי אותך ממסלול העתודה, כנסי לשירות צבאי, תשרתי את השניים האלה, תני לך חופש טיפה מהלימודים ומעבר לזה תני לעצמך זמן לגיבוש החלטה איזה מקצוע את רוצה.

 

[Anabol]

זו אולי העצה שנראית לי הכי מתאימה

ומצחיק שהיא באה מעתודאי.

 

[flutter girl]

האלו, חצוף

אני אמרתי בדיוק אותו הדבר!!

 

[Betty Davis Eyes]

כמה דברים

1. חשוב לדעת שכעתודאי משפטים בצה"ל כל העיסוק במשפטים הוא קצת שונה משום שיש מיזוג מוזר של החוק עם חוקי צה"ל (פקודות מטכ"ל) אז מצד אחד אכן מתעסקים במקצוע אך מצד שני זה במקרים רבים מאוד מאוד ספציפי (השיפוט הצבאי שונה ועוד כל מיני פקודות מטכ"ל שלא תופסות באזרחות..) 2. למי שכתב למעלה- משפטנים בצבא הם לא אע"צים אלא קצינים לכל דבר ומסתבר שדירוג משפטנים בצה"ל יותר גבוה מדירוג מהנדסים (!) ומדירוג דצ"י (שאר המקצועות הכלליים) כך שהשכר (בקבע) הוא יפה מאוד ולאו דווקא צריך לנהור לכיוון הבוחטות במגזר הפרטי... ספציפית אליך- אני הייתי ממליצה לחכות עם ההחלטה ולהתגייס ולו בגלל העובדה שאת לא סגורה על עצמך ומתלבטת בין 2 מקצועות שהם שונים בתכלית השינוי. גם אני חשבתי לפני הגיוס שאלמד מדמ"ח ובסוף שיניתי כיוון ב-180 מעלות למשפטים. התקופה הזו מאוד מעצבת ומהיכרות אישית רחבה מאוד עם עתודאים- יש הרבה שמתחרטים שבחרו בעתודה כי מצאו עצמם עוסקים במקצוע שהם לא אוהבים ומשועבדים לצה"ל ל6 שנים ארוכות..מאוד..

 

[PoisonousLitchi]

תגובה

אם את לא באמת סגורה עד הסוף על מה את רוצה ללמוד/להיות- חבל ללכת לעתודה. ממש חבל. כמו שקראתי בפורום עתודה לפני כמה ימים , את צריכה לרצות מקצוע מסוים- ואז לשאול את עצמך אם תוכלי להגשים את עצמך בו דרך העתודה, ולא לרצות ללכת לעתודה ואז לחפש משהו ללמוד. אני לא בעתודה, אבל חלק מהחברים שלי כן, ולעניות דעתי זה פשוט חבל. נכון שעכשיו זה נראה לך נוצץ ומפתה להתחיל ללמוד במקום להתגייס, אבל את מתחייבת למסלול ארוך מאוד, מאוד לא גמיש, ואני לא יודעת עד כמה הוא משתלם. במקומך לא הייתי קופצת לזה. תעשי את השנתיים שלך ואז תהיי חופשייה לעשות מה שתרצי, וגם תקבלי את ההחלטות האלה בראש הרבה יותר צלול. ובכל מקרה- תקראי את המאמרים בפורום עתודה (יש שם כל מיני מכתבים של אנשים בסוף השירות או כאלה שכבר סיימו. זה יכניס לך פרופורציות).