התלבטות

[cheera]

התלבטות

שלום לכולם! אני עתודאית מיועדת זקנה (נכנסתי לעניינים אחרי שנה של דחיית שירות) והתקבלתי גם לרפואת שיניים וגם למשפטים.... עכשיו... קראתי את הסילבוס של התואר במשפטים והקורסים נשמעו מאוד יבשים. רציתי לשאול אם יש אנשים שנהנים מההרצאות במשפטים והאם התואר מאתגר מנטלית? יש פה מישהו שנמצא בתוכנית המשולבת של משפטים- רפו"ש? יש פה עוד עתודאים? בתודה

 

[הייבי]

בוודאי שיש אנשים שנהנים מההרצאות

אף אחד לא רוצה ללמוד תואר שהוא סובל בו. גם אם חלק מההרצאות משעממות ולא כל המרצים מעניינים, לא הרבה אנשים היו מצליחים להחזיק 3.5 שנים במשהו שלא כיף להם. אבל, מעניין הוא עניין נורא אישי. רק מספיק להיות פה קצת כדי לראות את הדעות החלוקות על נושאים מעניינים/מרצים מעניינים וכו'. אף אחד לא יכול לדעת אם לך יעניין. על מסלול משפטים+רפואת שיניים לא שמעתי אף פעם. איפה אפשר ללמוד את השילוב הזה? ודבר אחרון- את צריכה לשאול את עצמך אם את רוצה להיות עו"ד או רופאת שיניים. אלו לא מקצועות דומים, חופפים וכו' אלא שמיים וארץ- לכי ללמוד מה שנראה לך שיעניין אותך לעסוק בו. הלימודים הם לרוב האמצעי לא המטרה.

 

[cheera]

המסלול המשולב קיים בירושלים....

ההתלבטות העיקרית היא בגלל העתודה. בכנות- לא חושבת שהייתי בוחרת ללמוד מקצוע שמספק לי תואר ראשון באזרחות (כדוגמת משפטים), ובמקצועות שהם לא ריאליים זה כמעט ולא קיים (למעט מסלול ישיר לדוקטורט שאני מכירה בחור שעשה אותו ונורא חסר לו עניין התואר השני כי הוא מרוויח גרושים... בכל אופן, כן, אלו דברים שונים מאוד. אני מאוד נוטה למשפטים דווקא בגלל השירות הצבאי בפרקליטות הצבאית. הייתי בכנס וזה נשמע לי כיף צרוף.... החלטה קשה.

 

[flutter girl]

את בטוחה שאת מוכנה ללימודים?

לפעמים הגישה כלפי הלימודים נובעת מאי-מוכנות נפשית להיכנס למערכת של לימודים אקדמאיים בגיל 18. לומדים איתי שני עתודאים (יש עוד כמה נדמה לי, אבל אני מכירה רק שניים) ואני רואה כמה שהראש שלהם לא נמצא בזה. בעיקר במקצוע כמו משפטים, שדורש המון המון השקעה ומאמץ שלא מאפיינים את סוג ההשקעה שהייתה בתיכון. כמובן שיש הרבה דברים חיוביים בעתודה ואני ממש לא נגד, אבל צריך לחשוב גם על הצד הזה של הדברים.

 

[אינסייד אאוט]

דווקא נראה לי שבתור עתודאי יותר קל

כי הם לא צריכים לקרוע את התחת להצטיין בשביל סטאז', ויכולים לקחת את הלימודים יותר באיזי ולשאוף לציונים מעט יותר נמוכים... יש מצב שזה לא כולם, אבל יש גם אנשים כאלה

 

[flutter girl]

זה עדיין לא מקזז

את העובדה שאחרי 12 שנות לימוד, צריך לחוות עוד 3.5... יש אנשים שיכולים לעשות את זה, אבל לאף אחד זה לא באמת קל. זה מאוד מתסכל, זה מוציא אותך מהמסגרת הרגילה, רוב החברים שלך יהיו בצבא ואתה תהיה בלימודים... הייתי הולכת על זה רק אם היו לי ממש שאיפות לתחום הזה ברמה של הצבא. העובדה שאתה לא משלם שכ"ל לא צריכה להיות הסיבה העיקרית לזה, ואצל הרבה אנשים היא כן...

 

[B L I M P]

הרבה אנשים נכנסים לעתודה

רק כדי להבטיח שהם יפלו טוב (או במקרה של בנים - לא יפלו לקרבי), ולפעמים הם לא יודעים שגם עם עתודה אתה יכול לפול רע, רק שאתה נופל רע ל -6 שנים...

 

[Anabol]

נכון לגמרי

עוד משהו שקורה, זה שההורים, שדר"כ לא ממש מבינים אלא רואים רק צד אחד של העניין, לוחצים מאוד על הילדים ללכת לעתודה.

 

[אינסייד אאוט]

תראי אני מאוד חושבת שזה תלוי בבנאדם

כשאני אישית סיימתי תיכון, לא יכולתי לחשוב על להמשיך ללמוד והבגרויות כבר יצאו לי מהאוזניים

אבל, בעיקר הרגשתי שאני עוד ממש לא יודעת מה מעניין אותי ומה אני רוצה לעשות בחיים ומזל שיש בשביל זה את הצבא באמצע

(שבאמת גרם לי להמון תובנות על עצמי והחיים ובהחלט נפלו לי כמה וכמה אסימונים אז). לדעתי זה גיל נורא מוקדם להחלטות כאלה. אמנם תמיד קינאתי באלה שמגיל 10 ידעו מה הם רוצים לעשות עם עצמם, אבל מצד שני אני חושבת שזה טוב שזה בא כהחלטה שקולה ולא סתם חלום ילדות שיכול להתנפץ לך בפנים.. אז אם יש אדם שיודע שיש משהו שמלהיב ומענין אותו- אני חושבת שעתודה יכול להיות אופציה טובה. אני חושבת, ותקנו אותי אם אני טועה שיחסית במשפטים השיבוץ כן נעשה בתחום המקצועי אז גם אפשר ללמוד כמה דברים במהלך השירות..

 

[flutter girl]

לא השוותי ביחס לשירות עצמו

אמרתי שבגיל 18 צריך שתהיה המון תשוקה למקצוע כדי באמת להנות מכל התהליך (הלימודים ואז העבודה בצבא). אני, ד"א, בגיל 18 תכננתי ללמוד מדעי המחשב ואפילו לא חשבתי על משפטים. מזל שהלכתי לשירות הלאומי.

 

[B L I M P]

גם אם השיבוץ הוא בתפקיד

אתה יכול פתאום לגלות בצבא שאתה אולי נורא נהנית מלימודי משפטים, אבל אתה סובל ממש מלהיות עו"ד, ואז אתה עדיין תקוע, או שלחלופין תבחר לעשות משהו שלא קשור לתפקיד, אבל עדיין תהיה מחוייב לקבע. להתחייב ל-6 שנים למסגרת כמו הצבא (נוקשה ובלתי מתפשרת לרוב) נראה כמו סיכון ענק, שכדאי לקחת רק אם ממש אין ברירה אחרת (כמו לדוגמא תלמידי רפואה שאין להם את הכסף לממן את הלימודים, והם צריכים להסתכן עם קבלת מלגות).

 

[אינסייד אאוט]

אבל אין מה לעשות שצריך פרקליטים צבאיים../images/Emo3.gif

 

[סטודנטית עייפה מדי]

צריך הרבה מקצועות בצבא

בשביל זה יש אזרחים עובדי צה"ל

 

[אינסייד אאוט]

אני לא חושבת שמשפטנים הם אע"צים..

וזה דיון אחר אם צריך שיהיה לנו צבא עם גיוס חובה או צבא מקצועי..

 

[אינסייד אאוט]

*כלומר שהם יכולים לעבוד כאע"צים..

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אהההה...... אבל כאן אנחנו מבלבלים

בין הדין הרצוי לדין המצוי... אם לא היו מספיק משפטנים בעתודה, היה מה לעשות (ולא כדברייך "אין מה לעשות") והצבא פשוט היה שוכר לו אזרחים עובדי צה"ל. מצוי? כנראה שלא. רצוי? תלוי את מי שואלים. ויש לי תחושה שאנחנו לא אמורים לשאול את זה כאן, או שהמנהלת תערוף את ראשנו (כמו שקרה לצ'ארלס הראשון ב-1649. אוף, הלך לי על הפנים במבחן במשפט מקובל)

 

[sacrament]

טוב שהזכרת לי...

 

[סטודנטית עייפה מדי]

glad to be of service

 

[אינסייד אאוט]

אבל אין מה לעשות שהמגזר הציבורי לא ממש מושך

אנשים רבים... הרוב המוחלט של המשפטנים מעדיף ללכת לבוכטות הגדולות במגזר הפרטי..

 

[סטודנטית עייפה מדי]

ועדיין יש מספיק משפטנים גם בעירייה

וגם במשרד היועמ"ש. זה תלוי מה אדם רוצה לעשות בחיים. אני דווקא יכולה לחשוב על די הרבה אנשים שיראו בייצוג צה"ל שליחות, כי הם מאמינים שחלק מהבעייה כיום היא שצה"ל לא מצליח לדחוף את עצמו בזירה המשפטית, ולכן לא מצליח להגיע גם להישגים בזירה הצבאית, בשל הגבלות מהזירה המדינית (כמה זירות....) כך שאל דאגה, עם מספר המשפטנים שעוברים הכשרה בימים אלו, בשנייה שצה"ל ירצה אזרחים עובדי צה"ל לפרקליטות הצבאית, הוא ימצא עשרות מתמודדים על כל תפקיד. יכול להיות שאפילו אני הייתי שולחת קו"ח.