התלבטות קשה לגבי Kaze Arashi Ryu

ננדין

New member
ת'אמת אתה צודק (ואני טעיתי...)

איקידו מעולם לא התיימרה להיות שיטת קוריו והיא בהחלט איננה כזאת שמלמדת טכניקות קרב עתיקות...אבל KAR היא כן כזאת שמלמדת טכניקות קרב עתיקות שהיו בשימוש הסמוראים ולי אישית לא משנה באם הסילבוס הורכב מעירבוב של שיטות קוריו אחרות או שKAR היא אכן שיטת קוריו עתיקה לפי כל אמות המידה המחמירות (אני מבין שלך אכפת וזה לגיטימי לגמרי...) מה לגבי שיטות האיידו? האם הם לא ערבוב של קאטות משיטות קוריו אחרות? הדיון הזה כבר מזמן גלש מעבר לשאלה המקורית האם "גולנצ'יק" צריך ללכת ללמוד KAR בארץ (וכולם המליצו לו שכן...) אבל אם אנחנו כבר בנושא אני רק רוצה להגיד שבאמת קשה לי להאמין שמייסד השיטה הצליח להרכיב בעצמו שיטה כל כך אותנטית שמשקפת את רוח שיטות הקוריו... אגב, מקודם כתבתה: "שיטות קנג'וטסו אי אפשר לבדוק במציאות - בניגוד לבריחים או חניקות - לכן לי חשובה הידיעה כי מה שאני מתרגל מקורו בידע אמיתי שנשתמר כמעט ללא שינוי, ועבר מאב לבן במשך מאות שנים..." וגם: "עבודת חרב אי אפשר לבדוק. אי אפשר לחתוך אנשים כדי לקבוע איזה חיתוך עובד ואיזה לא. אי אפשר לבתר גופות כדי לבדוק איכות של חרבות. אי אפשר לנהל קרבות לחיים ולמוות על מנת לקבוע איזו טכניקה יעילה יותר...." למה אי אפשר? מה לגבי קנדו? מה לגבי יצירת שיטת קנדו שמאפרת מכות חרב לכל האזורים? מה לגבי עריכת קרבות עם שיטות אחרות בסגנון של A.C.T? מה לגבי מבחני טמאשיגירי? האם מבחנים אלו לא יעידו על אפקטיביות הטכניקות הרבה יותר ממגילת יחוס של השיטה?
 

Ryuha

New member
זו בדיוק השאלה שהוצגה

האם KAR היא אכן שיטה הקשורה באופן ישיר לשיטות הקוריו העתיקות. אולי תנסה (אם יש לך סבלנות) לקרוא את הדיון המקורי ולהחליט בעצמך. לגבי עניין האיאיידו, לרבים יש טעות בעניין. שיטות האיאיי הן עתיקות ומתועדות היטב. לכל שיטה הדרך שלה, האסטרטגיה שלה והקאטות שלה. על מנת לאפשר שיתוף פעולה בין אסכולות שונות, קיום מבחני דרגה ותחרויות, נפגשו מספר מאסטרים משיטות שונות ופיתחו יחד את הסאיטי-גאטה. הסאיטי גאטה הן קאטות מודרניות (הגם שנלקחו מאסכולות שונות) שמהוות את הבסיס לאימון באיאיידו. אחרי שלומדים את הסאיטי גאטה המשותפות לכולם עוברים לקאטות העתיקות עצמן (קוריו) כל אסכולה עם הקאטות שלה. לכן המחשבה כי שיטות האיאיידו הן ערבוב של קאטות משיטות שונות היא מוטעית לחלוטין. למידע נוסף על הסאיטי גאטה ניתן לקרוא כאן. לגבי השאלה מדוע אי אפשר לבדוק במציאות: החרב הורגת הקנדו בודק רק אספקט קטן מעבודת החרב. השינאי (חרב הבמבוק) עובדת שונה מאוד מחרב אמיתית. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא קל לחתוך עם חרב יפנית. לכן בשיטות הקוריו חילקו את העבודה לקאטות יחיד, קאות זוגות, אימון טאמשיגירי (חיתוך חפצים) קנדו (קרב בחרבות במבוק) על מנת לקבל מושג רחב מאוד כיצב מתנהגת החרב במצב אמת. אך לעולם לא יהיה זה תחליף לקרב אמת, קרב שבו אתה נפצע, מדמם, מזיע, מאבד איברים חיוניים, חושש לאבד את חייך. אם החרב לא תחתוך בזווית נכונה תגרום לשריטה קלה לכל היותר, שגם היא אגב עלולה להשפיע על היריב אם תווצר במקום אסטרטגי (כמו מצח - דבר שיגרור דימום מסיבי ואבדן ראייה) קרב חרב אינו מסובך יותר מידי מבחינה טכנית. אלו האלמנטים הנלווים - זאנשין,מושין, תזמון, אסטרטגיה, וכמובן הידע לבצע חיתוך אמיתי, היכולת לסכן איברי גוף ולהתגבר על פחד המוות, המוכנות להרוג את היריב, לצפות בו בעודו גוסס, לצפות בגופו כרות הראש קורס לקרקע במתז דם הנישא למרחק של כמה מטרים. ומעל הכל, הנכונות למות בקרב... אלו הדברים שיכריעו קרב אמיתי בחרב, ואילו בדיוק הדברים שאי אפשר לתרגל בקרב אימון, יהיה זה אשר יהיה. הידע הזה צרוב בתוך הקאטות העתיקות. האלמנט החסר הוא הנכונות להרוג או למות.
 
גולנצ'יק נכבד!

בהגיעך ללמוד אומנות לחימה מסויימת נסה לחפש לך בראש ובראשונה מקום בו נעים לך לבוא להתאמן ושיש לך כימיה עם המאמן, כל השאר לא חשובים. כמובן שצריך לשאול למקורותיו של המאמן ועל הסמכתו ואם הוא מוכר ועובד מסודר אבל מרגע שאלה ענו על ציפיותיך אתה על הגל הנכון. אם היית באימון והתרשמת מהמאמן ומדרך העבודה שלו גם אם זה ריקודי עם סינים עם ניב תאילנדי בפנים אז שיהיה לך הצלחה ואתה תהנה. אם באת למקום בו שיטת לחימה מוכרת אבל המורה הוא לא בן אדם ולא מתייחס אילך כאל מישפחה אז מה שווה אומנות הלחימה שלו אם אתה לא מסוגל ללמוד אצלו. ישנם הרבה ארגונים "מיקצועיים" וגדולים שסובלים בדיוק מאותה בעיה לכאורה אך חניכיהה אינם חלק בעניין זה והם מתאמנים ונהנים מכל רגע. אחי צא ולמד ותהנה, לא יהיה טוב? זוז למקום אחר אף אחד לא התחתן עם שיטה מסויימת... בהצלחה וקח בקלות.
 
שלום גולנציק!

שמי מאיר פריד ואני לומד את השיטה אצל סנסיי מנחם גולדברג כ 7חודשים. אני אוהב מאוד את מה שאני עושה ולומד, בשיטה יפה ועמוקה זו.אני שמח מאוד שנפל בחלקי להיות תלמיד של סנסיי מנחם גולדברג.אני חושב שהוא מורה,מלמד ,מדריך ואדם במובן השלם והעמוק ביותר שיש. אני ממש שמח על השרשור המכובד והארוך שנכתב כאן,דבר שבד"כ לא קורה באמנות לחימה לא פופולרית כמו קאזה ארשי ריו. לעיניינו:אני חושב כמו שרבים לפניי כתבו, שההיסטוריה בין אם היא נכונה ובין אם לא, פחות חשובה לעצם העניין שלך והרצון שלך למצא את האמנות שתתאים לך.ואם כבר מצאת אותה, אז אשריך.הדבר היחיד שאתה זקוק לו עכשיו ,הוא ללכת לאימון ולבדוק האם הדבר מתאים לך. האם האומנות הספציפית הזאת אכן היא מה שחשבת, האם הסנסיי שלך הוא כל מה שציפית ממורה ומאדם שממנו תלמד והאם האנשים,האווירה וכו, וכו, הבדיקה הזאת אורכת לפעמים יותר משיעור בודד אחד,לכן התאזר בסבלנות. בהצלחה.
 

kagekun

New member
נושא אהוב וכאוב

רבים כבר קפצו עלי שהתעסקתי באותנטיות של אמנות כזו או אחרת בעבר. דיברתי במסרים עם מורים כאלה ואחרים שמלמדים שיטות שהאותנטיות שלהן מוטלת בספק ושיש להם תלמידים רבים וכולם מרוצים. אז זה שהם מרוצים זה טוב ויפה ובסופו של דבר זה לא משנה לאף אחד מאיפה הם הביאו את השיטה כל עוד המשתתפים מרוצים ממה שהם עושים. מה שהרגיז אותי אז ואולי זו הנקודה החשובה היא איך שזה מוצג בעיני הכלל. לכבוד השירשור הזה אני יושב מול מודעת פירסום ל"אמנות הלחימה של הנינג'ה" משנת 1988, ושוב אני שואל את עצמי איפה כאן השימוש הלא כל כך הוגן במיתוס כדי למשוך ילדים תמימים (בעידן שלפני האינטרנט, הוויקיפדיה וקבוצות הדיון שבו...) לבוא להשקיע זמן וכסף ועוד ועוד באיזשהו דבר שהוא לא ברור. איך הייתם מגיבים כלפי היום אם הייתי מספר שאני מלמד את שיטת הלחימה של לוחמי הנינג'ה מיפן? מלמד היעלמויות (יא ווארדי הנה ארניסדור! שמשום מה בפורום הזה ניכסו את המונח 'נינג'ה' יחד עם ירידה על המהות שלו) או ריגול ועוד... איפה הגבול בשימוש במיתוסים כיום כשהנגישות לידע קלה מבעבר? ולכל אלה שאומרים שלא הדרך חשובה אלא המורה, הבן אדם והקבוצה. זה נכון אולי בחלק או ברוב המקרים. אבל, יש כאלה שמה שמניע אותם זו דוקא כן הדרך. אם מורה משנה את דרכו, פתאום זה לא מתאים לתלמידים ואז הם ממשיכים בדרך בלעדיו או עם מורה אחר. זה קורה, קרה ויקרה... (גם בחו"ל וגם בארץ) אז אני לא אוהב שממציאים שיטות וטוענים שהן ממקור עתיק, מצד שני שיעשו מה שהם רוצים. כל הדיונים האלו הם סתם לטחון מים... תנו להתאמן בשקט ;)
 
גילוי נאות ../images/Emo45.gif

לא משנה עד כמה אתה טוב: חשוב לומר דברים כהוויתם. אם המצאת - ספר שהמצאת. זה מן הסתם ירחיק קהל אשר מחפש דברים אחרים: אבל אולי ההפסד הוא כולו שלו... ואולי מלכתחילה, אין זה קהל עבורך. ו- kagenkum יקירי: אף אחד לא יכל להיעלם אלא אם כן, הוא ג'ימי הופה. כשמזבלים לי את השכל בסופרלטיבים סוג ז' - זה מוציא ממני את ה-
ואין לזה קשר לשום שיטה ספציפית...
 

Toledano9

New member
מצד שני - סופרלטיבים מוכרים

מי שרוצה למכור את עצמו נאלץ לנפח את האמת, כך בפרסום של מוצר או מכירה עצמית כאשר מחפשים עבודה (קו"ח). על אחת כמה וכמה כאשר אתה מנסה למשוך לקוחות חסרי נסיון וידע שחיים בסרטים של ג'קי צ'אן וג'ט לי או מאמינים באנרגיות או פנטאזיות אחרות.
 
ומצד שלישי...

מה להעלם, מה
נינג'ה זורה אבקה בעיני אוייביו ונס על נפשו הוא הגרסה המוקדמת למי שמשפיץ לך גז מדמיע בפרצוף ודופק מילוט. יעיל וטוב: רק שאין כאן מטאפיסיקה, וכל מיתוס באשר הוא - מצחיק אותי, מה לעשות... אותו דין לסיפור על נינג'ה הגז ונעלם - כסיפור על איזה ארניסדור שנימח כויכול, במקל מעץ - כל קונקיסטדור ספרדי החמוש בשריון ובחרבות פלדה. ולעניינו וימנו אנו: לשווק את המציאות האפורה במארז צבעוני, זה אקט שיווקי מקובל ואף הכרחי - אבל לא בכדי קיים המונח אמת בפרסום
 
בלי שום קשר, מחמאת מודרטור:

חברים, אתם מנהלים דיון מעניין ויפה, בצורה רהוטה ומכובדת להפליא. פשוט תענוג לקרוא. תודה רבה רבה לכל המשתתפים.
 
למעלה