התחלתי לכתוב תגובה והיא נמחקה../images/Emo105.gif
ועכשיו. הסירוב שלך מורכב משני דברים: בזה שאת מסרבת את בעצם אומרת לצבא ולמדינה שאת לא מסכימה עם מה שקורה פה, השיטה לא עובדת וכשהשיטה לא עובדת צריך להחליף אותה. אני לא יודעת כמה זה באמת יכול להשפיע, אם בכלל קוראים את המיכתבים ששולחים להם, או אם ביכלל מקשיבים לטיעונים בוועדות מצפון, או עם מישהו לא ישן בלילה בגלל מה שהוא שמע, אבל אפשר להגיד, שכשאת בתהליך של סירוב, את משמיע את קולך בנושא. החלק השני, והוא בעיקר על מה שהוועדה מתבססת, הוא זה שאת לא מוסגלת להיות בחלק ממערכת צבאית. המצפון שלך לא מאפשר לך להיות חלק ממערכת שמתבססת על אלימות. זה גם על מה שהוועדה משחררת אותך בסופו של דבר, על היותך אדם שלא מסוגל לתרום באיזו שהיא צורה למעגל האלימות, על זה את חותמת בתצהיר, על זה סביר להניח יבנה המיכתב שלך( אם תכיתבי אותו), וזה מה שאת צריכה לגרום להם להבין בוועדה. אז השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הם: א. האם את באמת רואה את עצמך פצפיסטית, עד כדי כך שאת מכונה לעבור את כל תהליך סירוב המצפון? ב. האם את ביכלל יכולה להיות במסגרת צבאית, על כל המשמעויות שבה?, אם תחליטי להתגייס, המצפון שלך יניח לך?, או שתסתובבי במשך שנתיים עם רגשות אשם על כך שאת נמצאת במסגרת שנוגדת את כל ה:"אני מאמין" הפנימי שלך? לא יודעת עם עזרתי, או סתם חזרתי על הדברים שאחרים אמרו, אבל זה מה שיש לי להגיד בנושא.