התלבטות אישית - המשך
אני רוצה להודות לכל המגיבות להודעה שפרסמתי בזמנו בקשר להתלבטות שהעסיקה אותי זמן-מה האם לשלוח מכתב בקשה לפטור מטעמי מצפון או פשוט לסרב להתחייל ביום הגיוס. אני רוצה להבהיר מספר אי-הבנות שנפלו כנראה עקב ניסוח לוקה בחסר מצידי, ועל כך אני מתנצל. ראשית, אני כבר החלטתי לא להתגייס לצבא הישראלי, וההתלבטות שלי נוגעת אך ורק למסלול החוצה. שנית, נהיר לי שאינני מסוגל מצפונית להתגייס לצבא. שלישית, באומרי "מרי אזרחי" אני מתכוון לסירוב גלוי על חוק הסותר את הצדק שבסיס הדמוקרטיה באופן מתמשך, לאחר שניסו לפתרו באמצעים אחרים, ולא למחאה דמוקרטית חוקית או אחרת. מעבר לכך לפני שאני אמשיך אני אולי בכל זאת אנסה לחדד בקצרה את הסוגיה- על ידי פנייה לועדת מצפון אני לא רק מצהיר שלסירובי יש גם מניעים מצפוניים, שזאת מבחינתי עובדה אמפירית וריאלית שאצהיר תהא בחירתי אשר תהא, אלא אני מבקש פטור מהצבא בדרך חוקית במקום להתעמת איתו על ידי סירוב לחוק המחייב אותי להתגייס, טענה שזוהי חובתי כאזרח לסרב לו, וקריאה לכל יתר האזרחים למלא את חובתם זו. אף על פי שסביר להניח שהועדה לא תמצא אותי זכאי לפטור ואני ממילא אמצא את עצמי מסרב לחוק, אני חושב שבמיוחד כאשר מדובר בנתיב הסירוב יש חשיבות עקרונית להצהרתיות הטמונה בכל צעד בו אתה פוסע. סבורני שניתן להבין מההודעה הקודמת, ובמיוחד מההודעה הזאת, שאני נוטה כרגע שלא לפנות לוועדת מצפון, למיטב ידיעתי בניגוד לסרבני וסרבניות הכיבוש הקודמות, ושאולי הפור כבר נפל. בשבוע הבא במידה ותתקיים הפגישה הראשונה של קבוצת הנוער של פרופיל חדש בתל-אביב, אני אהיה שם. לפי מה שהבנתי חגי מטר יהיה אחד המדריכים כך שאוכל לשאול אותו מה הביא אותו בזמנו לבחור אחרת ממני, ולאתגר את עצמי עם תשובתו.
אני רוצה להודות לכל המגיבות להודעה שפרסמתי בזמנו בקשר להתלבטות שהעסיקה אותי זמן-מה האם לשלוח מכתב בקשה לפטור מטעמי מצפון או פשוט לסרב להתחייל ביום הגיוס. אני רוצה להבהיר מספר אי-הבנות שנפלו כנראה עקב ניסוח לוקה בחסר מצידי, ועל כך אני מתנצל. ראשית, אני כבר החלטתי לא להתגייס לצבא הישראלי, וההתלבטות שלי נוגעת אך ורק למסלול החוצה. שנית, נהיר לי שאינני מסוגל מצפונית להתגייס לצבא. שלישית, באומרי "מרי אזרחי" אני מתכוון לסירוב גלוי על חוק הסותר את הצדק שבסיס הדמוקרטיה באופן מתמשך, לאחר שניסו לפתרו באמצעים אחרים, ולא למחאה דמוקרטית חוקית או אחרת. מעבר לכך לפני שאני אמשיך אני אולי בכל זאת אנסה לחדד בקצרה את הסוגיה- על ידי פנייה לועדת מצפון אני לא רק מצהיר שלסירובי יש גם מניעים מצפוניים, שזאת מבחינתי עובדה אמפירית וריאלית שאצהיר תהא בחירתי אשר תהא, אלא אני מבקש פטור מהצבא בדרך חוקית במקום להתעמת איתו על ידי סירוב לחוק המחייב אותי להתגייס, טענה שזוהי חובתי כאזרח לסרב לו, וקריאה לכל יתר האזרחים למלא את חובתם זו. אף על פי שסביר להניח שהועדה לא תמצא אותי זכאי לפטור ואני ממילא אמצא את עצמי מסרב לחוק, אני חושב שבמיוחד כאשר מדובר בנתיב הסירוב יש חשיבות עקרונית להצהרתיות הטמונה בכל צעד בו אתה פוסע. סבורני שניתן להבין מההודעה הקודמת, ובמיוחד מההודעה הזאת, שאני נוטה כרגע שלא לפנות לוועדת מצפון, למיטב ידיעתי בניגוד לסרבני וסרבניות הכיבוש הקודמות, ושאולי הפור כבר נפל. בשבוע הבא במידה ותתקיים הפגישה הראשונה של קבוצת הנוער של פרופיל חדש בתל-אביב, אני אהיה שם. לפי מה שהבנתי חגי מטר יהיה אחד המדריכים כך שאוכל לשאול אותו מה הביא אותו בזמנו לבחור אחרת ממני, ולאתגר את עצמי עם תשובתו.
