התוודות קטנה לי...
- פותח הנושא מחפשת דרך
- פורסם בתאריך
אני מוכן להיות הגוי
אחר ידידי איך אתה מוכר את החמץ שלך? לפי השער היציג? צמוד למדד? בדולרים? אירו? פרנקים? אני קונה הכל! פיתות באגטים לחמניות רוגלך קוראסונים פיצות עם תוספות ובלי. עוגיות (רק עם שוקולד או בצורה של חיות) בייגלה בלי חור בורקס של מעדנות(בגלל שאהבתי את הפרסומת) ותעשה לי מחיר אח שלי טוב? ובא לציון גואל וכ"ו >נתי מתחיל להיות רעב<
אחר ידידי איך אתה מוכר את החמץ שלך? לפי השער היציג? צמוד למדד? בדולרים? אירו? פרנקים? אני קונה הכל! פיתות באגטים לחמניות רוגלך קוראסונים פיצות עם תוספות ובלי. עוגיות (רק עם שוקולד או בצורה של חיות) בייגלה בלי חור בורקס של מעדנות(בגלל שאהבתי את הפרסומת) ותעשה לי מחיר אח שלי טוב? ובא לציון גואל וכ"ו >נתי מתחיל להיות רעב<
בני - לא כל כך רע. סתם הערה
יש אנשים שלא טורחים לפתוח ולקרוא את כל ההודעה ולכן אם כתבת אותה כתגובה למחפשת אבל שמת אותה אחרי הודעה שלי והכותרת "העלבת אותי באופן אישי" זה נראה כאילו אתה נסוב עליי וחבל שדווקא באשכול הזה אתה עמדת בצד שלי שהוא המנוגד למיכל ולכן כדיי לשים לב לאיפה להכניס את ההודעה
יש אנשים שלא טורחים לפתוח ולקרוא את כל ההודעה ולכן אם כתבת אותה כתגובה למחפשת אבל שמת אותה אחרי הודעה שלי והכותרת "העלבת אותי באופן אישי" זה נראה כאילו אתה נסוב עליי וחבל שדווקא באשכול הזה אתה עמדת בצד שלי שהוא המנוגד למיכל ולכן כדיי לשים לב לאיפה להכניס את ההודעה
חנה של ליאור
New member
מיכל
יוצאים בשאלה יש הרבה. כל אחד הגיע לכאן מסיבותיו שלו ועם ההיסטוריה שלו. יש כאלה שהיה להם נורא רע שם והם פשוט חיפשו משהו אחר. יש כאלה שחקרו וחיפשו עד שהחליטו מהי הדרך הנכונה. יש כאלה שרוצים חיים נהנתנים וחסרי משמעות. יש כאלה שחושבים שהחיים בחברה החילונית בעלי משמעות יותר מהחיים בחברה החרדית. תחליטי מה שתחליטי. את צריכה להרגיש נוח בדרך שלך. אם מצאת רק את השטחיות שבחיים החילוניים - אל תעברי לשם. אני חושבת שיש הרבה עומק בחיים וזה תלוי רק בך אם את רואה אותו או לא. היופי בחיים החילוניים הוא שהכל תלוי רק בנו ואנחנו אלה שמעצבים את החיים שלנו ולא אף רב או ספר שמישהו כתב/חלם/הגה.
חנה
יוצאים בשאלה יש הרבה. כל אחד הגיע לכאן מסיבותיו שלו ועם ההיסטוריה שלו. יש כאלה שהיה להם נורא רע שם והם פשוט חיפשו משהו אחר. יש כאלה שחקרו וחיפשו עד שהחליטו מהי הדרך הנכונה. יש כאלה שרוצים חיים נהנתנים וחסרי משמעות. יש כאלה שחושבים שהחיים בחברה החילונית בעלי משמעות יותר מהחיים בחברה החרדית. תחליטי מה שתחליטי. את צריכה להרגיש נוח בדרך שלך. אם מצאת רק את השטחיות שבחיים החילוניים - אל תעברי לשם. אני חושבת שיש הרבה עומק בחיים וזה תלוי רק בך אם את רואה אותו או לא. היופי בחיים החילוניים הוא שהכל תלוי רק בנו ואנחנו אלה שמעצבים את החיים שלנו ולא אף רב או ספר שמישהו כתב/חלם/הגה.
למיכל המחפשת
מיכל היקרה אני כל כך מבין אותך .את יודעת למה? בגלל שכל מה שקשה לך בעולם החופשי החופש המוחלת,היכולת ללכת לאיבוד בחלל,חוסר הגבולת.אלו הדברים שעושים לי חשק לקום בבוקר.אני לא יכול לחשוב על חיים אחרים.ואני לא חיכתי לעולם החילוני ששיחות לי תפרות הקדושות.אני שחתתי אותן בעצמי.(ולא אין לי תחליפים לפרות אבל בהחלת יש דברים שקדושים לי ) אני כל כך מבין אותך בגלל שאני בעצמי לא יודע אם עזבתי את העולם הדתי בגלל בעיות באמונה, שאלות,דברים שמציקים לי, שדוחים אותי. או בגלל שפשוט "זה לא מתאים לי".ואני אסביר: תהליך היציאה שלי היה מאוד מחושב ,תמיד עם יד על הדופק. הלכתי לסמינרים קראתי ה מ ו ן,דברתי עם כל מי שהיה מוכן לשמוע, רבים, מרצים ,באבות, הכל.אפי´ הלכתי ללמוד במרכז הרב כמה שבועות רק בשביל להיות בטוח שגם בלאומים דתיים האור לא נמצא. לא היה עץ שלא טיפסתי עליו. ובאמת היום אני לא מאמין באלוהים של הדתים. ובאמת היום הם דוחים אותי.ובאמת היום אני לא מבין איך אפשר לברך ברוך שלא עשני אשה,שלא עשני גוי ולהישאר שפוי.איך אפשר להאמין בלי שיפריעו לך מליון ואחד דברים.אז לכאורה התהליך שלי לא היה רדוד.ונכון, שיצאתי הייתי בטוח בצדקת דרכי הצודקת. אבל שאני חושב על זה היום אני רואה את הדברים אחרת. היום ברור לי שהדעות (האנטלקטואליות) שלנו נובעות ממי שאנחנו,ואין אמת מוחלטת (או שיש ורק אנחנו קטנים מדאי). הגבולות דקים מדאי. אין לי מה להגיד למאמין אני יכול להתווכח איתו בסגנון "ערכים". להכות אתו ב"דעת של אמת" לתת לו מתחת לחגורה.אבל לא יהיה לי מה להגיד לו אם הוא ילחש "אמונה זה משהוא שבלב, כמו אהבה ... אתה יודע את זה וזהו... טוב לי פה".( ואני צופה פגיעה מהאקס´ בחורי הישיבות ורואי שחור לבן למינם, שיגידו היה מעמד הר סיני או לא? התורה ניתנה משמים? תוכיח!. אז תרגיעו ) אז ברור לי היום שאפשר להיות אדם דתי, מאמין, חרדי, שומר קלה כחמורה, ירא שמים ובנוסף להיות עם ראש על הכתפיים, ואולי אפי´ ומאושר. אבל לי זה לא מתאים אני צריך יותר מזה. אני צריך חופש. אני צריך אומנות חסרת גבולות. אני צריך הוכחות חותכות הרבה יותר מאמונה. לא יודע, אולי אני מדבר שטויות.אולי אני שוב טועה ואולי יש שחור ולבן. אני באמת לא יודע. זו האמת שלי אלו החיים שלי.וטוב לי עם זה! אז אחות שלי אני במקומך הייתי עושה הכל הפוך.אבל אני מבין אותך. נ.ב לא התיחסתי לכל הקטע הזה עם בנים ושידוכים כי לא רציתי לנבל תפה. אבל רק שתדעי שאם גבולות את מחפשת, אז שתמצאי אהבה לא יודע אם כל כך תוהבי אותם. באהבה(חופשית) משה
מיכל היקרה אני כל כך מבין אותך .את יודעת למה? בגלל שכל מה שקשה לך בעולם החופשי החופש המוחלת,היכולת ללכת לאיבוד בחלל,חוסר הגבולת.אלו הדברים שעושים לי חשק לקום בבוקר.אני לא יכול לחשוב על חיים אחרים.ואני לא חיכתי לעולם החילוני ששיחות לי תפרות הקדושות.אני שחתתי אותן בעצמי.(ולא אין לי תחליפים לפרות אבל בהחלת יש דברים שקדושים לי ) אני כל כך מבין אותך בגלל שאני בעצמי לא יודע אם עזבתי את העולם הדתי בגלל בעיות באמונה, שאלות,דברים שמציקים לי, שדוחים אותי. או בגלל שפשוט "זה לא מתאים לי".ואני אסביר: תהליך היציאה שלי היה מאוד מחושב ,תמיד עם יד על הדופק. הלכתי לסמינרים קראתי ה מ ו ן,דברתי עם כל מי שהיה מוכן לשמוע, רבים, מרצים ,באבות, הכל.אפי´ הלכתי ללמוד במרכז הרב כמה שבועות רק בשביל להיות בטוח שגם בלאומים דתיים האור לא נמצא. לא היה עץ שלא טיפסתי עליו. ובאמת היום אני לא מאמין באלוהים של הדתים. ובאמת היום הם דוחים אותי.ובאמת היום אני לא מבין איך אפשר לברך ברוך שלא עשני אשה,שלא עשני גוי ולהישאר שפוי.איך אפשר להאמין בלי שיפריעו לך מליון ואחד דברים.אז לכאורה התהליך שלי לא היה רדוד.ונכון, שיצאתי הייתי בטוח בצדקת דרכי הצודקת. אבל שאני חושב על זה היום אני רואה את הדברים אחרת. היום ברור לי שהדעות (האנטלקטואליות) שלנו נובעות ממי שאנחנו,ואין אמת מוחלטת (או שיש ורק אנחנו קטנים מדאי). הגבולות דקים מדאי. אין לי מה להגיד למאמין אני יכול להתווכח איתו בסגנון "ערכים". להכות אתו ב"דעת של אמת" לתת לו מתחת לחגורה.אבל לא יהיה לי מה להגיד לו אם הוא ילחש "אמונה זה משהוא שבלב, כמו אהבה ... אתה יודע את זה וזהו... טוב לי פה".( ואני צופה פגיעה מהאקס´ בחורי הישיבות ורואי שחור לבן למינם, שיגידו היה מעמד הר סיני או לא? התורה ניתנה משמים? תוכיח!. אז תרגיעו ) אז ברור לי היום שאפשר להיות אדם דתי, מאמין, חרדי, שומר קלה כחמורה, ירא שמים ובנוסף להיות עם ראש על הכתפיים, ואולי אפי´ ומאושר. אבל לי זה לא מתאים אני צריך יותר מזה. אני צריך חופש. אני צריך אומנות חסרת גבולות. אני צריך הוכחות חותכות הרבה יותר מאמונה. לא יודע, אולי אני מדבר שטויות.אולי אני שוב טועה ואולי יש שחור ולבן. אני באמת לא יודע. זו האמת שלי אלו החיים שלי.וטוב לי עם זה! אז אחות שלי אני במקומך הייתי עושה הכל הפוך.אבל אני מבין אותך. נ.ב לא התיחסתי לכל הקטע הזה עם בנים ושידוכים כי לא רציתי לנבל תפה. אבל רק שתדעי שאם גבולות את מחפשת, אז שתמצאי אהבה לא יודע אם כל כך תוהבי אותם. באהבה(חופשית) משה
באשר תלכי - לכי בשלום
שלום מיכל אני מאד מבין את ההרגשות שאת מתארת. המשוררת זלדה ביטאה זאת נפלא: "לא ארחף בחלל משלחת רסן , פן יבלע ענן את הפס הדקיק שבליבי, שמפריד בין טוב לרע. אין לי קיום בלי הברקים והקולות, ששמעתי בסיני!" רבים מאלו שגדלו בעולם דתי/חרדי, מתקשים לקבל את מה שנתפס כ´חוסר גבולות´ בעולם החילוני. אני חושב שרבים מאיתנו, ממש זקוקים לזה. השרשרת הביזארית של חיפוש דווקאי של ´עבירות מיוחדות´, כאן בפורום כמה שורות מתחת, רק מעידה שגם אלה שמתיימרים להשתחרר מעול תורה עוד לא עשו את זה באמת.אני בהחלט רואה את עצמי, ותמיד אראה את עצמי, כמי שבא מהעולם דתי ומהישיבות. משם אני בא וזה הטביע בי סוג של שייכות, חוויות ושפה שאי אפשר ואין צורך להתנער ממנה. לעולם אהיה במידה מסויימת זר בעולם החילוני לעומת מי שנולד וגדל בו. ובכל זאת, יתרונו מבחינתי שהוא נותן לי ולשכמותי חופש כמו שאני רוצה, מה שהעולם הדתי לא נותן. אישית, לא התאכזבתי מהעולם החילוני כי יצאתי אליו ללא כל ציפיות [מה שהתגלה כמוצדק…]. עם כל הנוסטלגיה והגעגועים שיש בי לעולם הדתי ולעולם הישיבות [ויש בי], אני מבין שאיני יכול ואיני רוצה לחזור אליו. בתור נוסטלגיה זה מתאים, אך בתור חיים ריאליים בהווה, זו טעות חמורה. ומצד שני, כפי שמישהו כתב, יש היום בחברה הדתית מגוון מאד גדול של אנשים אוטונומיים ופתוחים ובהחלט יתכן שתמצאי את דרכך. בשורה התחתונה – איני מכיר אותך, כפי שאחרים אמרו – כל הדרכים כשרות, עשי מה שטוב ומתאים לך, ממקום של שלום ושלמות פנימית, לא להיגרר, לא להיכנע וללא אשליות – לשום כיוון. ביחרי במקום שמגשים עבורך את הצו "ובחרת בחיים". מה המקום הזה עבורך – רק את יודעת [אני מקווה]. כי האמת לא נמצאת בשום מקום, בשום חברה ושום תרבות. ולא שייכת לאף מפלגה . כל אחד מאיתנו צריך למצוא את המקום הנכון לו בחיים, את חלקו בעולם שעליו הוא מרגיש "זאת נחלתי עדי-עד, פה אשב כי אוויתיה". הרבה פעמים זו לא הכרעה מושלמת, אלא נק´ איזון שמפשרת בין רצונות שונים שהאדם נקרע ביניהם, ואנחנו נאלצים ללכת לעיתים דרך מאד ארוכה כדי להגיע לשם. אין אפשרות לבחון ולקבוע ולהעיד על עצמנו ועל אחרים באופן מוחלט למה בחרנו בדרך מסויימת – אידיאולוגיה, אינטרסים אישיים, יצרים וכו´?! – זה תמיד פתוח לפרשנויות שונות. מה שאפשר זה לנסות להיות כנים עם עצמנו –מחשבתית ורגשית לקחת את האחריות על כתפינו ולהכריע – אין דרך אחרת. גם לבחור להסתמך על מישהו או ציבור מסויים – זו הכרעה עצמית [לגיטימית], אבל האחריות להכרעה תישאר עלייך. אז בהצלחה.ובאשר תלכי - לכי בשלום
שלום מיכל אני מאד מבין את ההרגשות שאת מתארת. המשוררת זלדה ביטאה זאת נפלא: "לא ארחף בחלל משלחת רסן , פן יבלע ענן את הפס הדקיק שבליבי, שמפריד בין טוב לרע. אין לי קיום בלי הברקים והקולות, ששמעתי בסיני!" רבים מאלו שגדלו בעולם דתי/חרדי, מתקשים לקבל את מה שנתפס כ´חוסר גבולות´ בעולם החילוני. אני חושב שרבים מאיתנו, ממש זקוקים לזה. השרשרת הביזארית של חיפוש דווקאי של ´עבירות מיוחדות´, כאן בפורום כמה שורות מתחת, רק מעידה שגם אלה שמתיימרים להשתחרר מעול תורה עוד לא עשו את זה באמת.אני בהחלט רואה את עצמי, ותמיד אראה את עצמי, כמי שבא מהעולם דתי ומהישיבות. משם אני בא וזה הטביע בי סוג של שייכות, חוויות ושפה שאי אפשר ואין צורך להתנער ממנה. לעולם אהיה במידה מסויימת זר בעולם החילוני לעומת מי שנולד וגדל בו. ובכל זאת, יתרונו מבחינתי שהוא נותן לי ולשכמותי חופש כמו שאני רוצה, מה שהעולם הדתי לא נותן. אישית, לא התאכזבתי מהעולם החילוני כי יצאתי אליו ללא כל ציפיות [מה שהתגלה כמוצדק…]. עם כל הנוסטלגיה והגעגועים שיש בי לעולם הדתי ולעולם הישיבות [ויש בי], אני מבין שאיני יכול ואיני רוצה לחזור אליו. בתור נוסטלגיה זה מתאים, אך בתור חיים ריאליים בהווה, זו טעות חמורה. ומצד שני, כפי שמישהו כתב, יש היום בחברה הדתית מגוון מאד גדול של אנשים אוטונומיים ופתוחים ובהחלט יתכן שתמצאי את דרכך. בשורה התחתונה – איני מכיר אותך, כפי שאחרים אמרו – כל הדרכים כשרות, עשי מה שטוב ומתאים לך, ממקום של שלום ושלמות פנימית, לא להיגרר, לא להיכנע וללא אשליות – לשום כיוון. ביחרי במקום שמגשים עבורך את הצו "ובחרת בחיים". מה המקום הזה עבורך – רק את יודעת [אני מקווה]. כי האמת לא נמצאת בשום מקום, בשום חברה ושום תרבות. ולא שייכת לאף מפלגה . כל אחד מאיתנו צריך למצוא את המקום הנכון לו בחיים, את חלקו בעולם שעליו הוא מרגיש "זאת נחלתי עדי-עד, פה אשב כי אוויתיה". הרבה פעמים זו לא הכרעה מושלמת, אלא נק´ איזון שמפשרת בין רצונות שונים שהאדם נקרע ביניהם, ואנחנו נאלצים ללכת לעיתים דרך מאד ארוכה כדי להגיע לשם. אין אפשרות לבחון ולקבוע ולהעיד על עצמנו ועל אחרים באופן מוחלט למה בחרנו בדרך מסויימת – אידיאולוגיה, אינטרסים אישיים, יצרים וכו´?! – זה תמיד פתוח לפרשנויות שונות. מה שאפשר זה לנסות להיות כנים עם עצמנו –מחשבתית ורגשית לקחת את האחריות על כתפינו ולהכריע – אין דרך אחרת. גם לבחור להסתמך על מישהו או ציבור מסויים – זו הכרעה עצמית [לגיטימית], אבל האחריות להכרעה תישאר עלייך. אז בהצלחה.ובאשר תלכי - לכי בשלום
אומנות או נמות
New member
את מיוחדת מחפשת
מיוחדת כי את לא מקבלת כמובן מאליו את המציאות אליה נולדת, כי את מביאה את עצמך בצורה כ"כ חשופה ואותנטית שאי אפשר לטעות בך - את אמיתית, כי את לא מתביישת להגיד שאת לא יודעת, שאולי טעית, וזה דורש אומץ שלא לכל אחד יש אותו, כי את רגישה ולא מפחדת לבטא זאת. וכל השאר עוד יתברר ויתבהר וישתחרר. התרגשתי ממה שכתבת, ותודה ששיתפת אותנו.
מיוחדת כי את לא מקבלת כמובן מאליו את המציאות אליה נולדת, כי את מביאה את עצמך בצורה כ"כ חשופה ואותנטית שאי אפשר לטעות בך - את אמיתית, כי את לא מתביישת להגיד שאת לא יודעת, שאולי טעית, וזה דורש אומץ שלא לכל אחד יש אותו, כי את רגישה ולא מפחדת לבטא זאת. וכל השאר עוד יתברר ויתבהר וישתחרר. התרגשתי ממה שכתבת, ותודה ששיתפת אותנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.