התאבדות

שירן היי

את מאמינה כי ה' שלח את אותה נשמה בכדי להיוולד ולמות וכו'... לעומת זאת, אני מאמינה כי אותה נשמה בחרה להיוולד ולמות וכו' , בלי קשר לשליחתה מאת אלוהים. יש לי התנגדות לרעיון שאלוהים הוא שם ואנו פה ( רעיון של הפרדה ). הבחירות שלנו הן בחירותיו של אלוהים ועל כן ישנו איחוד עם אלוהים. לפי אמונתך כי אלוהים שלח את אותה נשמה וכו'... מבחינתי זו אמונה בהפרדה בין האדם "הנחות" ואלוהים רם המעלה. לפי אמונתי, קדושתו של האדם הינה שוות ערך לקדושתו של אלוהים וכן קדושתם של עולם החי, הצומח והדומם. ולגבי מה שאת חושבת כי אף נשמה לא היתה בוחרת להיוולד בגוף משותק, או בגוף עם בעיות לב וכדומה... אז תתפלאי ש..... כן ! אותה נשמה שבוחרת להיוולד בגוף נכה מכל סיבה שהיא, היא בוחרת להתנסות באותה נכות בכדי לחוות. אותה חוויה מעשירה את הנשמה בידע ממשי. אני אתן לך דוגמה לגבי התנסות וחוויה - דוגמה מהחיים : למשל את יודעת כי יש הופעה מצחיקה של האומן הפלוני אלמוני. ההופעה ממש קורעת את האנשים מצחוק. יופי, את יודעת - זה מצב בו אלוהים יודע וגם הנשמה יודעת. אך, בכדי להתנסות ולחוות, עליך ללכת להופעה. וכך גם בחיים, אותה נשמה יודעת כי מצב מסויים הינו סוג של חוויה אך עליה להתנסות באותו מצב ולחוות אותו וזה לא משנה באם זו חוויה טובה או רעה , או נעימה או בלתי נסבלת וכדומה. עכשיו לגבי מה שאת אומרת : " איך אפשר לבחור בדבר הזה?????????????" מבחינה הגיונית, רציונלית, ברור כי כל אחד היה רוצה לחוות רק דברים טובים ונעימים ושנהיה יפים, חכמים, מוצלחים,וכדומה אך, הבחירה שלנו מבעוד מועד, לחוות דברים מסויימים בחיים, גורמים לנו לחוות דברים אחרים שיש בהם קושי בהתמודדות (כמו נכות, אוטיזם, פיגור שיכלי וכדומה...). ישנם כאלו שיאמרו כי כל הפגמים באדם הם תיקונים ועונשים. אני אומרת כי אין דבר כזה תיקון ואין דבר כזה עונש משום שאלוהים לא ברא דברים מקולקלים על כן, אין גם צורך בעונש. הכל בחירה !
 

shirany

New member
../images/Emo42.gif../images/Emo20.gif../images/Emo39.gifזה לא שאלוהים ברא..

דברים מקולקלים...פשוט אלוהים ברא וכל אדם יצא שונה אחד מהשני אחד קיבל דבר כלשהו והשני קיבל דבר אחר... ואני אומרת שאנחנו משלימים את מה שעשינו בגילגול הקודם שלנו עד שנגיע לטוהר שאלוהים רוצה... אני מקבלת את דעתך בזרועות פתוחות
אך לא חושבת כמוך....
 

dadon1

New member
אולי אולי-- ואשמח לשמוע תגובות -

וללמוד מהם, כי אני די חדשה כאןיחסית והפורום הזה מרתק אותי פשוט. הידע שלי לא רחב, והחוכמה שלי די מוגבלת: רציתי להגיב על הנאמר עד כה: אולי כמו שהוא ניסה את אדם וחוה וכמו שהוא ניסה את אברהם בעקידה וכמו שהוא ניסה את איוב ואת כולם כך הוא מנסה אותנו - באיזה מובן?! במובן - שדבר אחד הוא השאיר לנו חופשי- וזה את הבחירה, כלומר הוא השולט בכל הוא היודע הכל הוא החוזה הכל הוא המתכנן הכל- משאיר משהו לא ידוע לגבי עצמו וזה- הבחירה שהאדם יעשה, זה איזה שהוא שיעור שמתמשך אצל כל אחד מאיתנו לאורך כל החיים- העיניין של ' מה תהיה הבחירה שלנו ואיך היא תשפיע על מהלך חיינו. יכול להיות ?! אשמח לשמוע תגובות !
 
שירן היי

את מאמינה כי ה' שלח את אותה נשמה בכדי להיוולד ולמות וכו'... לעומת זאת, אני מאמינה כי אותה נשמה בחרה להיוולד ולמות וכו' , בלי קשר לשליחתה מאת אלוהים. יש לי התנגדות לרעיון שאלוהים הוא שם ואנו פה ( רעיון של הפרדה ). הבחירות שלנו הן בחירותיו של אלוהים ועל כן ישנו איחוד עם אלוהים. לפי אמונתך כי אלוהים שלח את אותה נשמה וכו'... מבחינתי זו אמונה בהפרדה בין האדם "הנחות" ואלוהים רם המעלה. לפי אמונתי, קדושתו של האדם הינה שוות ערך לקדושתו של אלוהים וכן קדושתם של עולם החי, הצומח והדומם. ולגבי מה שאת חושבת כי אף נשמה לא היתה בוחרת להיוולד בגוף משותק, או בגוף עם בעיות לב וכדומה... אז תתפלאי ש..... כן ! אותה נשמה שבוחרת להיוולד בגוף נכה מכל סיבה שהיא, היא בוחרת להתנסות באותה נכות בכדי לחוות. אותה חוויה מעשירה את הנשמה בידע ממשי. אני אתן לך דוגמה לגבי התנסות וחוויה - דוגמה מהחיים : למשל את יודעת כי יש הופעה מצחיקה של האומן הפלוני אלמוני. ההופעה ממש קורעת את האנשים מצחוק. יופי, את יודעת - זה מצב בו אלוהים יודע וגם הנשמה יודעת. אך, בכדי להתנסות ולחוות, עליך ללכת להופעה. וכך גם בחיים, אותה נשמה יודעת כי מצב מסויים הינו סוג של חוויה אך עליה להתנסות באותו מצב ולחוות אותו וזה לא משנה באם זו חוויה טובה או רעה , או נעימה או בלתי נסבלת וכדומה. עכשיו לגבי מה שאת אומרת : " איך אפשר לבחור בדבר הזה?????????????" מבחינה הגיונית, רציונלית, ברור כי כל אחד היה רוצה לחוות רק דברים טובים ונעימים ושנהיה יפים, חכמים, מוצלחים,וכדומה אך, הבחירה שלנו מבעוד מועד, לחוות דברים מסויימים בחיים, גורמים לנו לחוות דברים אחרים שיש בהם קושי בהתמודדות (כמו נכות, אוטיזם, פיגור שיכלי וכדומה...). ישנם כאלו שיאמרו כי כל הפגמים באדם הם תיקונים ועונשים. אני אומרת כי אין דבר כזה תיקון ואין דבר כזה עונש משום שאלוהים לא ברא דברים מקולקלים על כן, אין גם צורך בעונש. הכל בחירה !
 

שחף 24

New member
IMHO

זה מוביל לשאלה האם אנחנו כאן במקרה או עם תכלית. אני מאמין באפשרות השניה. אני חושב שיותר נעים לחיות באמונה כזו. אם אני כאן, סימן שאני צריך להיות כאן, זה מה שמתאים וטוב לי, אפילו אם אני כרגע לא מבין למה. המסקנה מכאן היא לחיות את מה שהחיים מביאים לפני, ללמוד מכל התנסות, ולצמוח ממנה בכיוון של יותר לחיות. אני חושב שאדם שמאמין שאנחנו כאן במקרה, ובעבר נמשכתי לתאוריות האלה, מתמקד בעיקר בשכל, ושאב הנאה ממחשבות. מאמונה כזו אפשר להסיק שאם אני כאן במקרה, אז באותה מידה אני יכול לא להיות, ויאללה ביי. הייתי מזמין אדם כזה, ששוקל התאבדות, להרגיש את החיות שבו. כמובן צריך גם לתת לו תמיכה בקושי שלו. וזה נושא הרבה יותר רחב ממה שאני יכול לכתוב כאן... אז למה אסור? אולי אין אסור או מותר, ויש מה שמקדם אותך, ומה שעוצר אותך. וב"אותך" אני מתכוון לאני השלם, כולל הנשמה וכולי. וגם זה נושא ליותר ממשפט אחד... אבל, גם אם כל זה נכון, זה לא בדיוק הסבר שמתאים לאדם שנמצא בקושי כל כך גדול שמביא אותו לרצות לשים קץ לחייו. שחף
 
שחף 24 שלום

אני רוצה להתייחס לדברים שלך לפי סדר כתיבתך. כל מה שאומר ואתייחס אליו, מקורו באמונתי האישית כך שאם יהיו אי אילו סייגים, זה מובן וברור. וכעת להתייחסות: אנו כאן לא במקרה - אין מקרה ואין מקריות. אנו כאן עם תכלית - התכלית הינה לחוות את החיים בכל רגע ורגע על פי בחירתנו. אתה אומר שאם אנו כאן משמע אנו צריכים להיות כאן, זה מה שמתאים וטוב - צודק. צודק לא רק ברעיון כי אנו צריכים להיות כאן, צודק גם ברעיון כי מה שמתאים וטוב. אני במכוון לא מתייחסת למה שמתאים וטוב לך אלא מתייחסת לכלל, לכל אחד ואחד. ואפתח את ההתייחסות למה שמתאים וטוב - לא רק הנוכחות שלנו מתאימה וטובה אלא גם האירועים המיוחדים שקורים בחיינו הינה מתאימה לנו וטובה לנו. ובכללם גם המצב המסויים בחיי אדם שמביאים אותו לכדי התאבדות. ועל פי מה שאמרתי קודם, שהתכלית שלנו הינה לחוות את החיים על פי בחירה שלנו, המצב המסויים בחיי האדם הינו בחירתו של אותו אדם לחוות אותו וכן בחירתו של אותו אדם להתמודד עם המצב, בבחירת התאבדות. הגעת למסקנה שלחיות את מה שהחיים מביאים לפניך, ללמוד מכל התנסות ולצמוח ממנה בכיוון של יותר לחיות... מה שאתה אומר בעצם זה שאין לנו שליטה בחיים שלנו , לפי דבריך "לחיות את מה שהחיים מביאים". אם תחשוב לעומק - הינה אני מחזירה אותך אל השכל שלך - תבין כי אנו מביאים לחיים שלנו ולא החיים מביאים לנו. אגב, אמרת כי בעבר התמקדת בשכל , זה לא פסול, שהרי האדם מורכב מגוף + שכל + נפש/נשמה . אני מזהה אצלך "גדילה" בהתמקדות שלך תוך ראיית ה"שלם" שלך. במילים אחרות, מודעותך "גודלת". במכוון אני שמה את המילה גודלת/גדילה במרכאות משום שאתה כבר גדול אך אתה צריך להיות מודע לזה שאתה גדול, זה תהליך ההתפתחות - ואתה בדרך. היית מזמין אדם ששוקל התאבדות, להרגיש את החיות שבו ושכמובן צריך לתת תמיכה בקושי שלו... שני דברים נאמרו פה ואתייחס לראשון: להרגיש את החיות שבו - מאיפה אתה יודע שאותו אדם אינו מרגיש את החיות שבו בבחירתו להתאבד בגלל המצב המסויים הזה שנמצא בחייו - שהוא בחר להיות בו ( כן, כן, בחירה זו באה לו עוד בטרם נולד והגיע לעולם עלי אדמות ). מאיפה אתה יודע כי מה שהוא בוחר לעשות ולהתאבד, זה מוטעה? האם כשהוא יתאבד, הוא ימות? האם כשהוא יתאבד, הוא יפסיק לחוות? לא ! כשהוא יתאבד הוא לא ימות, רק גופו יפסיק להתקיים, רק הגוף הפיזי. כשהוא יתאבד, הוא לא יפסיק לחוות שהרי לא ימות. ולגבי הרעיון של התמיכה בקושי שלו - זה לא תמיד ואם בכלל, אפשרי. כי מרגע שאדם החליט להתאבד אבל ממש להתאבד ולא מצהיר כי רוצה להתאבד והצהרתו מביעה בקשה לעזרה, הוא מתאבד וזהו. יש הבדל בין אחד שזועק לעולם כי רוצה להתאבד ובין אחד שמתאבד. אמרת, אולי אין אסור ואין מותר - נכון, צודק. אכן, האסור והמותר, הינם מושגים אנושיים המתורגמים לרוח הזמן. האסור והמותר משתנים מאדם לאדם. אמרת כי יש מה שעוצר אותך ויש מה שמקדם אותך... זוכר כי אמרתי שאני מזהה כי אתה "גדל"? ובכן, אין עוצר ואין מקדם - יש גילויי. הגילויי זה "הגדילה" , הזה שמקדם אותך ומביא אותך למודעות רחבה יותר. ולמשפט האחרון שלך: " אבל גם אם כל זה נכון, זה לא בדיוק הסבר שמתאים לאדם שנמצא בקושי כל כך גדול שמביא אותו לרצות לשים קץ לחייו... מה שיש לי לומר זה : נכון. אי אפשר להסביר את זה לאותו אדם וגם אי אפשר להסביר לאותו אדם כי לא יוכל לשים קץ לחייו ובעצם לא ימות אלא ישתנה - יפסיק להיות בגוף האנושי בו קיים באותו רגע. שחף, תודה על ההתייחסות שלך.
 

שחף 24

New member
אנחנו די באותו כיוון,

וזה נחמד. אני מסכים שיש לנו שליטה בחיים. לא במובן המקובל של "אני יכול לקבל מה שאני רוצה", אלא שיש לי אפשרות בחירה בין אפשרויות, וחלק מה"גדילה" הוא לדעת להרגיש איזו בחירה מתימה לי (זה דורש לפעמים לנטרל את האגו, וגם זה חלק מהגדילה). בנוסף, מה שאנו חווים בחיים (מביאים לחיים) בעקבות הבחירות שלנו, יכול לשמש הזדמנות לגדילה נוספת. במובן זה, לא "לחיות את מה שהחיים מביאים" זה לא לנצל את ההזדמנות. לעניין השכל - יותר נכון לומר שבעבר הדחקתי את נשמה והרגש, כך שנשאר בעיקר השכל, וזה מקום די תקוע. אדם שיתאבד, יפסיק לחוות את החיים, ויפסיק (או יאבד את ההזדמנות להתחיל את הגדילה הקשורה בהם. בלי הצמדת תווית של "טוב" או "רע", אם באנו הנה עם תכלית, אז להתאבד לא נראה לי בכיוון. הראש כבר קצת מתעייף לי, אז פשוט -
שחף
 

Sam Anand Nityo

New member
חיים ובחירה חופשית

לדעתי כל מחזור חיים שאנו חיים, אנו בוחרים אותו מתוך סך החוויות שאנו מבקשים לחוות. נסו לתאר לכם את המצב הבא: אתם בוחרים לכם תכנית כושר בחדר כושר, משלמים ונכנסים. בהתחלה הכל כיף, זה מעניין, זה חדש, זה מאתגר. לאט לאט, לפי התכנית עולה דרגת הקושי, ואתם נתקלים באתגרים קשים מדי לטעמכם, ואתם חושבים שאינכם מסוגלים לעמוד בקושי. הרי תמיד עומדת לכם האפשרות לצאת החוצה, לנטוש, לפרוש, ולסיים את התהליך כולו. אבל אתם הרי יודעים שאתם דופקים פה רק את עצמכם. כי כשתגיעו החוצה, זה שוב יראה לכם כיף וכדאי וטוב, אבל אתם כבר בחוץ. עכשיו תצטרכו להתחיל מההתחלה. וייתכן ששוב תגיעו לאותה דרגת קושי שתגרום לכם לומר נואש. ההבדל בין זה לבין החיים, שלעתים ממש אבל ממש רחוקות ונדירות אתם זוכים למודעות כלשהיא לגלגולים האחרים ומה שביניהם. אבל בד"כ אינכם זוכרים. ואז אתם כאילו ממש מתחילים מההתחלה בלי לדעת ש"היינו פה כבר". בגדול - אינני מתנגד להתאבדות, אבל אני כן חושב שזה בעצם לתקוע גול עצמי.
 
היי סם

גול עצמי? מה עם החוויה שבחרנו לחוות את הקושי? מה עם החוויה שבחרנו לחוות בהתאבדות? מה עם הבחירה האישית? ולגבי רעיון של מכון הכושר - אם אני מגיעה למכון כושר ורואה כי זה הופך לקשה יותר ויותר ואחרי ששילמתי, פרשתי. האם אני צריכה שוב להגיע לאותו קושי שבגינו פרשתי? לא ! אני יכולה לבחור באלטרנטיבה אחרת. במקום חדר כושר, אני יכולה להתחיל לצעוד מידי יום, לשחות מידי יום, להחליט כי אפסיק להשתמש במדרגות ואעלה לביתי לקומה השמינית ( אגב, ביתי בקומה השניה ) ברגל, אחליט לסחוב את הקניות לביתי בעצמי במקום להשתמש בשרות המשלוח וכך אחזק את ידיי - ישנם המון אפשרויות אחרות שמביאות אותנו למה שאנו רוצים מבלי לחוות את הקושי ולהשיג את התוצאות הרצויות לנו. כל הנחלים זורמים אל הים, עלינו לבחור בנחל המתאים לנו ביותר. תודה על ההתייחסות
 

shirany

New member
אז בכל זאת את מקשה על עצמך....

במקום שירות עד הבית את צריחכה לעשות את העבודה ...
 

kallel

New member
למה אסור להתאבד

האדם הוא כמו העולם, מלא מים, אויר, גאות ושפל אני תמיד מדמה את האדם כעולם קטן ממש כמו בבושקה של העולם שהוא הבובה הגדולה, אולי החיידקים שלנו והתאים שלנו בגוף הם שווי ערך לבני אדם שנמצאים על העולם הזה., אני מאמינה כי האנרגיה שלנו נכנסה אם הגוף הזה כדי לשפר ולשנות דברים פנימיים כמו חיצוניים. הגוף כל פעם מתמלא באנרגיה מחדש בדיוק כמו שתחליפי נורה ישנה בחדשה, האנרגיה קיימת בין הזרם אך בשביל לראות אור יש צורך לעטוף את האנרגיה בגוף. כדי שהגוף והנשמה לא יסבלו יותר יש כמובן עבודה עצמית שהיא לא קלה בכדי לפחות להגיע לתושת אושר כדי לא לחשוב אפילו על התאבדות, ברגע שקטעת את גופך, גרמת לאנרגיה שלך שהיא הנשמה (אולי כך יותר קל להבין זאת) להמשיך לחפש גוף נוסף בכדי להראות את האור, וכמובן שהגוף החדש יסבול עוד יותר כדי לתקן את המעוות שנעשה לו בגוף הקודם. אז יקירתי, ראי את האור, קבלי את עצמיך, וכמובן שאין כאן מותר או אסור, יש כאן בגרות והחלטה לקבל כדי לשנות את הדברים כדי להגיע להרמוניה בין השניים ולא להתעסק בשאלות האלה. אני חילונית גמורה שמאמינה ולא באלוהים המוכר של כולם, אלא באהבה. בהצלחה
 
kallel היי

ראשית, תודה על המלצתך בלראות את האור ובקבלת עצמי ולא להתעסק בשאלות אלו. שנית, לדעתי את טיפונת טועה. במה את טועה? ברעיון של לא להתעסק בשאלות אלו. לשאלה זו ששאלתי יש תכלית. כמובן שאין לי שום בעיה ואכן, אורי גלויי ורב וקבלתי את עצמי הינה מוחלטת . ולגבי השאלה- התכלית הינה לגלות את רעיון המותר והאסור ולגלות את המוות שבעצם אינו קיים. לגבי השאלה: למה אסור לאדם לשים קץ לחייו? באמת למה? התשובה היא כי השאלה מכילה שני רעיונות שיקריים, היא מבוססת על שני הנחות שיקריות, היא מכילה שתי טעויות. ההנחה השיקרית הראשונה היא שיש "מותר" ו"אסור" ההנחה השיקרית השניה היא שאפשר להרוג. בהתייחס להנחה השניה שאפשר להרוג - אז אי אפשר להרוג, אפשר לשנות צורה. אשליית המוות הינה כאשליית החיים. אשליית החיים היא הבחנתנו את עצמנו כפרט. אשליית המוות היא הבחנתנו את עצמנו כפרט. ובהתייחס להנחה הראשונה שיש "מותר" ו"אסור": מותר ואסור הם שני קצוות פילוסופים במערכת הערכים האנושית שאין להם שום קשר למציאות האולטימטיבית. מערכת הערכים האנושית משנה את דעתה בנוגע למה שמותר ואסור, כפי שמתאים לה. מותר ואסור הם יצירי דמיון אנושית וש"בסדר" ו"לא בסדר" הם רק הצהרה של העדפה. כך שלמעשה, השאלה היתה צריכה כן להישאל על מנת להגיע לגילויי. עכשיו, לדימויי שלך את התאים בגוף האדם שהינם כאדם הנמצא בעולם הזה - הדימויי שלך יפה. מה שקורה לנו בגוף, במיקרוקוסמוס, קורה לאדם בעולם, במקרוקוסמוס. עכשיו, את אומרת כי את מאמינה כי האנרגיה שלנו נכנסה לגוף שלנו בכדי לשפר דברים פנימיים וחיצוניים... מה זאת האנרגיה הזו שלנו? ואיך האנרגיה הזו שלנו מתמלאת מחדש? אשמח כי תעני לי על שאלותיי בכדי שנוכל לפתח את הנושא. תודה.
 

kallel

New member
חת שפ סות, זו אני והאנרגיה../images/Emo121.gif

הרי כולנו בעצם לא ממש יודעים הכל אבל לפעמים מרגישים, זה תמיד תחושות שכ"כ קשה להסביר אותן במילים, זה כמו שהייתי צעירה בלילות הייתי מקבלת ליטופים על כל הגוף, הייתי יורדת בבכי להורים שחשבו שאני לא נורמלית, לכי תסבירי לאנשים שלא רואים כלום ואתה יודע שמישהו נמצא איתך בחדר. כן אני יודעת שאני מחוברת למקומות יותר גבוהים, אבל מודה שעדיין נתקפת בפחד ועדיין לא מצליחה לדבר איתם כמו שצריך. וזו בדיוק כמו השאלה על האנרגיה, הרי ממה הכל התחיל בעצם, מהרצון להיות יותר, כלומר מהרצון כאילו להיות כמו האלוהים, הרי בהתחלה לא היו אנשים כפי שאנחנו יודעים ורואים היום, האנרגיה הזו שהסתובבה לה בחלל היא בעצם פוטנציאלים שהיו ממוששים עד שהרצון השתלט והכל התפוצץ והפכנו להיות אנשים, וכדי שהפוטנציאלים/אנרגיה/נשמות האלה יחזרו או יגיעו לאמת שלהן אנחנו הכלי החיצוני. כמובן שאני לא נגד שאלות, הרי כל פעם שאני מגיעה לעוד מידע עמוק זה בעצם ע"י שאלות שבסוף לבד אתה מגיע לתשובה, כנראה שזו האמונה כי אכן לאעלם לא נדע אם זה נכון לא נכון מותר או אסור, זה כמו שתשאלי אותי למה יש עוני בעולם? זה הכל הגיע מהרצון הזה לשלוט כמו שהסבתרי מקודם, ככל שהרצון לשלוט הוא חזק יותר חוסר הקבלה העצמית היא גדולה יותר וכן, הרסנית יותר, הרי הדת זה הסטארט אפ הראשון כנראה, המצאה למטרה אחת בלבד - לא אלוהים ולא נעליים, אלא שלטיה על כמה שיותר וכח יותר חזק, האם נראה לך נכון שפיליפינים שבתרבותם הקדומה מאמינים באריזה פסל בודי וכו', הפכו להיות פתאום נוצרים? או אינדונזים שפתאום הפכו להיות מוסלמים? הכל מתחיל מהחוסק קבלה עצמית וזו הרס הנשמה. האמת שאני לא יודעת אם יש לי ממש תשובות לשאלותייך אבל אני מודה לך שיש לי את הכייף לכלוב לך ולדסקס על הבלתי ידוע.
 
kallel שלום

אמרת איזה משפט שמאוד "הפריע" לי: " אני יודעת שאני מחוברת למקומות יותר גבוהים, אבל מודה שעדיין נתקפת בפחד ועדיין לא מצליחה לדבר איתם כמו שצריך" ובכן, מה הפריע לי במשפט הזה שלך? הפחד ! אם החיבור שלך למקומות הגבוהים גורם לך לפחד, זה מפני שאת חסרה בידע. הידע הוא החוק של דומה מושך דומה. אנו מושכים אלינו אנשים, אירועים, חפצים, הכל. אם אנו מחוברים למקומות טובים, נמשוך אלינו דברים טובים ולהיפך. החיבור שלנו לדבר מסויים, קשור בבחירה שלנו. בסקאלה של הקוטביות ישנה האהבה בצד אחד והפחד בצד האחר וכל מה שביניהם. החיבור שלנו לנקודה מסויימת בסקאלה, היא זו שיוצרת לנו את המצבים הנמשכים אלינו על ידינו. ועכשיו לגביך, אם את נמצאת במקום של פחד, הדברים שתמשכי יבואו לידי ביטוי בצורת פחד. את תוכלי לדבר איתם כמו שצריך, לאחר שתביני כי את זו השולטת ברוח הדברים.
 

shimrite

New member
תשובה.....

אסור לאדם לקחת את חייו כי ערך החיים הוא עליון מבחינת התורה. האדם לפיה נברא בצלם האל ומיצירתו ולכן אל לא לזלזל בכך ולקחת על עצמו את ההחלטה מתי לקחת את חייו מעל העולם הזה.... כך זה לפי היהדות לפחות....
 

shirany

New member
יפה יפה שמרית........../images/Emo23.gif../images/Emo42.gif../images/Emo20.gif

יפה יפה אני חושבת שאת צודקת (אגב אני שמחה שהחלטת להיכנס לכאן!!!!)
 

interDist

New member
עזרה בהתאבדות?

היי, אני אינני משתתף פעיל בפורום, אבל התוודעתי אליו כבר לפני זמן מה ומבקר לעיתים. ההודעה המקורית (לגבי האם אסור או מותר לשים קץ לחיים) העלתה אצלי שאלה: הרי בספר הראשון של "שיחות" נאמר במפורש, שכאשר הנשמה ביצעה את מטלתה בגלגול הנוכחי, היא תרצה לחזור חזרה לאלוהים, וקשה מאוד להחזיק אותה על האדמה (לגוף האדם עצמו או לאנשים האחרים). במקרה הגרוע, יכריחו אותה להישאר עוד מעט, אבל זה יהיה רק לרעתה. אפשר להתייחס לחלק מההתאבדויות דווקא מנקודת המבט הזו - האדם מרגיש שסיים תפקידו. אז האם עזרה לאדם כזה היא נכונה? האם יש למישהו זכות לעזור לאדם לשים קץ לחייו? (אולי שמעתם בחדשות על דוקטור בצרפת אשר עזר לאנשים, שאינם חולים סופניים, להתאבד וכרגע מועמד לדין פלילי).
 
למעלה