השערת הרצף

basenew

New member
השערת הרצף

ממה שהבנתי השערת הרצף טוענת שבין הרציונאליים (שברים) לממשיים לא קיימת קבוצת ביניים (שהיא בין הרציונאליים לממשיים)?
אני צודק (?!)
 

אורי769

New member
בערך

קבוצת ביניים במובן של קבוצות ודאי שקיימת. יש קבוצה המכילה ממש את הראציונליים ומוכלת ממש בממשיים. הדיון הוא על עוצמות.
הראציונליים, כמו גם הטבעיים, הם קבוצה מעוצה א0, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר. הממשיים לעומת זאת הם מעוצמה א0^2 (2 בחזקת א0), כלומר הם שקולי עוצמה לאוסף תתי הקבוצות של הטבעיים. לפי משפט קנטור, העוצמה הזו היא גדולה ממש מ-א0. השאלה היא האם קיימת עוצמת ביניים בין שתי העוצמות הללו. קנטור שער שלא. זו השערת הרצף.
 

basenew

New member
2 בחזקת אלף-אפס

מהו החישוב שמראה שזו עוצמת הממשיים?
 

אורי769

New member
השאלה מה אתה מכיר בנושא?

לפי משפט קנטור-ברנשטיין, אתה צריך להוכיח ש
|(R| =< |P(N|
|P(N)| =< |R|
כלומר להוכיח שניתן לשכן את R בתת הקבוצות של הטבעיים (או של הראציונליים) ושניתן לשכן את תת הקבוצות שת הטבעיים ב-R.
האם התיאוריה הזו מוכרת לך? אם כן, אתה מוזמן לצאת לדרך לחפש את השיכונים האלה. יש הרבה אפשרויות ורובן מסתמכות על פיתוח עשרוני או פיתוח בבסיס אחר של R.
 

basenew

New member
עוצמות

אני יודע שקבוצה בת מנייה - N - היא התאמה בין כל איבר למספר סידורי שלם, שסומן כ-N, המתחיל מ-1 עד N (מס' שלם כלשהו). יש "התחלה" (1) אבל אין סוף. אבל לא הבנתי כיצד העוצמה של הממשיים היא 2 בחזקת N? מהו החישוב שלפיו אנחנו יודעים שמדובר ב-אלף אפס בחזקת 2?
 

אורי769

New member
הבנתי

אני מבין מדברייך שלא למדת באופן מסודר את התיאוריה של עוצמות, כולל משפט קנטור, משפט קנטור-ברנשטיין וכדומה.
כדי להבין באופן מדוייק ואמיתי למה עוצמת הממשיים היא 2 בחזקת א0 (ולא א0 בחזקת 2 כפי שכתבת), צריך רקע יותר ממה שיש לך.
אם אתה רוצה הסבר אינטואיטיבי בלבד, אז אני יכול לספק לך אחד כזה.
 

אורי769

New member
הנה

נראה התאמה שהיא "כמעט" חח"ע ועל בין תתי הקבוצות של N למספרים בקטע [0,1].
הרעיון הוא כזה... כל קבוצה של טבעיים B אפשר לרשום באופן פשוט כסדרה an של 0 ו-1. פשוט אומרים ש-an=1 אם n שייך ל-B ואם לא אז an=0.
לדוגמא אם {B={2,4,5 אז הסדרה המתאימה היא
0,1,0,1,1,0,0,0,.... (כל שאר הסדרה היא אפס)
ואם B זה הזוגיים אז
0,1,0,1,0,1,0,1,... (אפס ואחד לסירוגין).
סדרה כזו של 0,1 אפשר לחשוב עליה כעל מספר בקטע [0,1] בבסיס בינארי. לדומגא B בדוגמא הראשונה יתאים למספר
0.01011
ואילו B בדוגמא השניה
0.0101010101..... (אפס ואחד לסירוגין עד אינסוף).

לטענתי ההתאמה הזו היא על. כלומר כל מספר בקטע [0,1] מתקבל. לצערי היא לא חח"ע למרות שהיא כמעט. אתה מוזמן לחשוב למה זה על, למה זה לא חח"ע ולמה מספיק להראות התאמה לקטע [0,1].
 
למעלה