מחפשת האמת
New member
השירשור האומנותי
שירים, סיפורים, ציורים, ספרות כחולה... *קריצה* *קריצה* אתם כתבתם? פרסמו כאן אתם ממליצים? פרסמו כאן אתם מחפשים? טוב זה תלוי מה... *שריקה תמימה* בקיצור זה במקום לספרות, קלונוע, אומנות פלסטית, תאטרון ועוד כל מני בלעעעעעעעעע אני מכריזה בזאת על פתיחתו של השירשור האומנותי צאו לדרך
שירים, סיפורים, ציורים, ספרות כחולה... *קריצה* *קריצה* אתם כתבתם? פרסמו כאן אתם ממליצים? פרסמו כאן אתם מחפשים? טוב זה תלוי מה... *שריקה תמימה* בקיצור זה במקום לספרות, קלונוע, אומנות פלסטית, תאטרון ועוד כל מני בלעעעעעעעעע אני מכריזה בזאת על פתיחתו של השירשור האומנותי צאו לדרך
זה היה אחר צהריים שלו שקט ורגוע באמצע החופש הגדול, באחד הימים החמים ביותר של הקיץ. יצאתי מדלת הבית, חיכיתי למעלית. הדלת נפתחה לאיטה כמו במין ציפיה ליראות מישהו עומד ומחכה רק לך. וכך, ראיתי אותו עומד שם במבט חסר ביטחון, אך במלוא הדרו ויופיו. הסתכלתי עליו. הוא בפנים ואני עדיין בחוץ. הדלת התחילה להיסגר ובתנועות חפוזות ומגושמות חמקתי פנימה. מבוכה. עמדתי מולו. למשך מאית שנייה שנימשכה כמו נצח מבטינו הצטלבו. עייני היו נעוצות עמוק בתוך עינייו התכולות הטהורות והתמימות. הוא הסיט מבטו ארצה. וכך גם אני. זו הייתה הפעם הראשונה ששמתי לב לנוכח קיומו. לא התחרטתי על אף רגע. בימים הקרובים לא הפסקתי לחשוב עליו ועל המבט ששרוע על פניו היפות. מחזור הדם בגופי השתולל עם כל מחשבה ופנטזייה עליו. מחשבות עלינו, ביחד. בכל הפעמים הבאות שראיתי אותו, הוא התעלם ממני אבל לא מפני שבחר לעשות זאת. יכולתי להרגיש שהוא רוצה להסתכל עליי רק מלשמוע את נשימותיו המהירות וצעדיו הפזיזים. החלטתי לעשות משהו. זה לא יכול להימשך ככה. דפקתי על הדלת שלו. הוא ניגש בצעדים קלילים, ראיתי את ראשו מתקרב על עינית הדלת מביט בפליאה על דמותי המשתקפת בתוך עיניו. אט אט הוא פתח את הדלת בעדינות ובתמיהה רבה. עמדתי שם מולו. הסתכלתי על הילתו. על גופו המחוטב על קווי פניו ועצמות לחיו הבולטות. גופי רעד כליל. לא אמרתי מילה במשך דקה שלמה. תנועות גופו רמזו לי להיכנס. הוא פינה לי את הדרך והוביל אותי לחדרו. התיישבתי על המיטה. צללי אור שמש של אחר הצהרים הסתמנו על גופו המחוטב והזוהר ברגע שהתיישב לידי. הוא מתקרב אליי, וקרבתו גורמת לי לתחושת כובד פתאומית, כאילו גופו מחליק לאורך גופי. הוא התקרב עוד וכעת נשימותיו הרכות לוטפות את צווארי. שום היגיון שבעולם לא יסביר את תחושת החמימות שהרגשתי. הוא מלטף את הורידים הבולטים שעל גב כף ידי. המגע מסעיר את שנינו. נצמדתי אליו עד שמצחינו התחכחו זו בזו. קצוות שערו הבהיר והחלק מלטפים בעדינות את מצחי, עינינו מושפלות מטה. קצב נשימותינו המתגבר התחבר והפך לאחד. ציוץ הציפורים, רעש המכוניות והילדים המתרוצצים מבעד לחלון לא נשמעו עוד. שום רחש אחר לא נשמע פרט לנשימותיו הקצובות. כף ידו החמימה והגברית לופתת את עורפי. נצמדתי אליו יותר, חום גופו היה מורגש כעת יותר מאי פעם. הוא משך את גופי אל המזרן, משקל גופו היה מלא ומענג. נשימותינו התערבבו זו בזו יחד, נלחצנו זה כלפי זה, חום נחלף בחום, בעודו גונח לתוך שערי. בתוך השובל השקט של הרגע, ראשו הוסט אל מול ראשי, אפינו התחכחו זה בזה, שפתיו החמימות התקרבו אל שפתי, החום הגדול שנפלט מהם הטריף אותי רציתי לחוות את הלהט להרגיש את שפתותינו מתחברות זה בזו. הוא חיכך את שפתיו בפי, טעמו היה מתקתק מאין כמוהו חמים כמו מתוך כבשן עמוק ולוהט. הרגע נמשך והפך לארוך ביותר בחיי. בעוד גופינו מתכרבלים אחד בשני מתחת לשמיכה שפתיו המתוקות נצמדו לשפתי הלחות הוא נשק לי באיטיות ובעדינות ידיו עברו ברוך לאורך כל גופי בתשוקה בעוד שפתותינו מתחברות אחת בשנייה בשלמות. נשקתי לצווארו הרך, את עצמות הבריח הבולטות שלו את תחית סנטרו ואת חזהו. הרחתי את הריח העדין של גופו. יכולתי ממש לטעום אותו בקצה לשוני הוא אחז בעורפי, כאילו חשש שמא אברח לו. הרגשתי את האצת הקצב של לבו ההולם. הוא התחיל לנוע ביותר ביטחון מנשק את פניי מושיט יד לחולצתי, כל תנועה שלו קלה ומעודנת, הוא ממש מבין מה עליו לעשות כדי לענות על צרכיי. שכבנו שם מכורבלים אחד בתוך השני. שקענו כל אחד במחשבותיו. לפתע ניזכרתי שבכלל אינני יודע את שמו, ובעצם מעולם לא דיברנו. הוא הסתכל עליי וחייך, ראיתי את שפתיו מתחילות לנוע ורק אחר כך קלטתי את שאמר. "אני יודע על מה אתה חושב..." חייכתי בחזרה ונשקתי על שפתיו.
