הר עיבל

yak141

New member
הר עיבל

ערב טוב, בדיוק היום סיימתי לקרוא את ספרו של אדם זרטל על המבזח בהר עיבל. זרטל נותן הרבה סיבות מנומקות לכך שמדובר במזבח. קודם לכך, קראתי את ספרם של פינקלשטיין וסילברמן "ראשית ישראל" בו נזכר כל נושא ה'מזבח, בעיבל בשלוש שורות בהן צויין כי ככל הנראה מדובר במגדל שמירה. האם ידוע לכם מה הדעה המקובלת על רוב החוקרים בנושא? על מה היא נסמכת? תודה!
 

Lakedaimon

New member
ובכן...

במקרה יצא שעלית על אחד הויכוחים היותר בעייתיים במחקר. אכן המבנה אותו מצא זרטל בהר עיבל דומה מאוד לתיאור המזבחות מספר דברים. אך מצד שני צריך להסתכל על כלל התיאור, על התמונה הגדולה, ולא על אתרים יחידאים. אני מוכן לקבל את תיאוריית זרטל על מזבח בהר עיבל (ואני בטוח שיהיו פה לא מעט שירימו גבה או שתיים), השאלה היא מה זה אומר לנו על הסיפור המקראי של ההתנחלות והכיבוש. מצד אחד- האם מזבח יחידאי שנמצא במקום בו יש עדות מקראית לקיומו, מאמת לנו את כל הסיפור? האם לאחר שנקבע כבר שבברזל 1 ליריחו לא היו חומות, העי לא התקיימה ובחלק גדול מן התילים אין שכבת חורבן שמתאימה לתיאור המקראי, יש משמעות למזבח? מצד שני- לדעתי לתיאוריית מגדל השמירה אין רגליים. אני אמנם מעדיף להגיע למקום ולראות בעצמי, אך מכיוון שלא נראה לי שזה יתאפשר בזמן הקרוב, אצטרך להסתפק בקריאה של הדוקטורט של זרטל בהזדמנות הקרובה. אני מניח שהוא נמצא אצלנו בספריה.
 

shay4442

New member
מקרה מעניין

הדעה המקובלת היא שהאתר שנחפר במדרון הצפון-מזרחי של הר עיבל(אל בורנאט בערבית)על ידי פרופסור אמריטוס זרטל מאוניברסיטת חיפה , הוא לא מרכז פולחני ובמיוחד לא אותו אחד שמוזכר ביהושע ח'. הראשון שהעלה את הרעיון שהמבנה שנחפר הוא מגדל שמירה ולא מרכז פולחני(מזבח וכו) היה יגאל ידין שהוזמן למקום על ידי זרטל זמן קצר אחרי מציאתו(1980) המבקר הכי גדול של פרופסור זרטל, וזיהוי האתר בפולחן המקראי היה פרופסור קמפינסקי ז"ל שלעיתים נכנס לעניינים פוליטים ואישיים בכל מה שקשור לביקורת שלו על זרטל(המשלחת שחפר בהר עיבל התארחו אצל תושבי שבי שומרון) הטענות של זרטל למרכז פולחני(מזבח פולחן):1.קראמיקה של ברזל 1 וחרפושיות מסוף שושלת 19 ותחילת שושלת 20 סוף הברונזה המאוחרת(המאה ה-13 לפני הספירה) 1.נמצאה כמות גדולה של אפר ועצמות 2.מרבית העצמות היו על טהרת הדינים(חוץ מעצמות יחמור הלא כשרות) 3.לטענת זרטל מידות המבנה תואמות למידות של המזבח שמוצגים במקרא ובספר מידות 3.האתר שוכן בנקודה מבודדת, וגבוהה( כמתואר במקרא ומתאים לסיטואציה של התקהלות פולחנית) הטענות של קמפינסקי נגד זיהוי האתר כאתר הפולחני שמוזכר ביהושע ח': 1.המבנה הארכיטקטוני שונה בצורה מהותית ממזבחות ישראליים אחרים שזוהו טיפולגית המבנה בעייתית מהידוע לנו על אתרי פולחן 2.מרבית כלי החרס אינם פולחניים תופעה יוצאת דופן כאשר מדובר באתר פולחני כ-70% מכלי החרס אלה קנקני אגירה שפת צוארון 3.המצאות עצמות יחמרים שלא עומדים במבחן הקורבן והטהרות
 

Lakedaimon

New member
מאוד מעניין

התיארוך נופל טוב, לסוף ה LB ותחילת הברזל 1. כמות כה גדולה של אפר ועצמות היא בהחלט אינדיקציה טובה לאתר פולחן. כשרות היחמור מופיעה בתוספת מאוחרת בספר דברים (לפי נוסחת "לשום שמי שם) לֹא תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה. ד זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר. (דברים י"ד 3-5) לא מצאתי את האיסור להקריבו כקרבן. אני לא סגור על טיפולוגיה של מבני פולחן כיוון שהזיהוי שלהם ככאלה לעיתים מוטל בספק, אני לא חושב שניתן לסווג מבני פולחן רבים מספיק כדי לבנות טיפולוגיה שלהם, לא בבממלכה הצפונית ולא בדרומית. אם נזכור כיצד בוצע סינון החרסים בתקופה נוכל לראות שלסטטיסטיקה אין הרבה משמעות, מיטב החוקרים היו מסננים החוצה כל מה שהוא לא ברזלי ולא תמיד נשארות השפיות כדי לסווג את כלי החרס.
 

shay4442

New member
הטעויות של 2 הצדדים

אדם זרטל טעה במתודולוגיה שהשתמש בה, במספר ראיונות שנעשו איתו כמו כן מאמר שהוא כתב הוא מציין במפורש שאחרי מציאת האתר, והערכה שמדובר במזבח הפולחני שמוזכר במקרא נעשו השוואות!!! זאת טעות פטאלית שמעלה ניחוח לא מדעי כידוע בדיקת ממצא ארכיאולוגי תוך התבססות על ממצא כתוב הוא בעייתי ולעיתים לחוקר אין בעיה "למצוא" את ההקבלות המתאימות לו מהכתוב. קשה לקהילת הארכיאולוגים(בצדק גמור לפי דעתי) להתייחס ברצינות לטענות כאשר ההתבססות שלהם מקראית נטו. זרטל היה צריך פשוט לנתח את האתר בצורה עצמאית, ולהערכתי תוך התבוננות על הממצאים הוא היה נמצא כמרכז פולחני(מזבח פולחני) בכל מקרה אבל ההתעקשות על האתר כמזבח מקראי קרוב לודאי עורר אנטגוניזם. הטעות של הצד השני היה ביטול האתר כמקום פולחן והצגתו כמשהו אחר(מגדל שמירה וכו) קשה להסביר אפר וכמות גדולה של עצמות בעלי חיים באתר צבאי-ביטחוני אכילת בשר נחשבה למותרות שקשורה בצורה חזקה לענייני פולחן באותה תקופה, וקשה להאמין שהאנשים שהיו במקום אכלו "ועשו על האש" כל כך הרבה. עניין היחמורים הוא די שטותי בגלל שלא ידוע רמת האדיקות הדתית ועד כמה אותם קבוצת אנשים קיבלו את כל ההוראות הדתיות. עניין כלי הפולחן הוא באמת יוצא דופן(אני כמעט לא מכיר מקרה שאתר זוהה כפולחני ולא נמצאו בו כמות יוצאת דופן של כלי פולחן(ווטיבים) לעיתים אתר מוזהה פולחני רק על סמך הכלים..... הפיתרון שלי: אחרי קריאת פרק ח' וההתרשמות החזקה לגבי הנופך האידיאולגי-דתי-לאומני שמעביר הפרק שמדבר על התקהלות בני ישראל ומרכיביו תחת אותו מזבח תוך כדי כתיבת תורת משה על ידי יהושע מדובר בשימוש בסיפור אטיולוגי ממסורת קדומה(בדומה להעי) על מנת להכניסו לסיטואציה שמוצגת בספר יהושע. אתר פולחני קדום חד-תקופתי שממוקם בנקודה בולטת לעין ככל הנראה השאיר את חותמו והשפעתו על תושבי המקום והיה ידוע לכותבי המקרא היותר מאוחרים הכרת המקום גם יכול להסביר את התיאום המפליא של מידות המבנה
 

masorti

New member
אני מניח שעכשיו חסרה רק התגובה שלי....

אדם זרטל לא טעה במתודולוגיה שלו בכך שערך השוואות לממצא כתוב. זו שטות מוחלטת להתעלם מממצאים כתובים ולעבוד עם עיניים קשורות ומידע חסר. ההתאמה למקרא מראה שבסבירות גבוהה מאוד מאוד מדובר על אתר פולחני ישראלי. אני שולל מכל וכל את הטענה שלך על "סיפור אטיולוגי". זה נשמע לי כמו נסיון לאלץ את הממצא להתאים לתיאוריה שפוסלת את אמיתות המקרא. באנלוגיה... נניח שמוצאים בשדה במרכז הארץ קבר אחים, ובמקביל יש עדויות כתובות שבדיוק באותו מקום נערך קרב במלחמת השיחרור ובסופו נטמנו שם מספר הרוגים יהודים. המסקנה... מדובר בקבר של כמה פלאחים ערבים שהיה מוכר לבני דור תש"ח, ועליו הולבש סיפור אטיולוגי של קבורת אחים של לוחמים הרוגים. הפתרון שלי למזבח בעיבל: מדובר במזבח מראשית תקופת ההתנחלות (סוף המאה ה-13) שאכן שימש את בני ישראל. יש להניח לפי המימצא שזה היה אתר פולחני חשוב שלהם. האם המזבח הזה שימש את יהושע, או אולי הוקם עשר שנים אח"כ, או שיהושע בכלל לא התקיים... נשאר בגדר שאלה פתוחה.
 

Lakedaimon

New member
כמה דברים...

1. לטענתך כי "אדם זרטל לא טעה במתודולוגיה שלו בכך שערך השוואות לממצא כתוב."- גם לפי עדותו, אדם זרטל לא הבין כי מדובר במקום פולחן עד שלא עזרו לו היושבים בשבי שומרון. כפי שהוא מציג את זה: מהו, אם כן, המבנה שמצאו? בייאושו, שירטט זרטל סקיצה כוללת של המבנה שנחשף. הוא הראה אותה לסובבים אותו ושאל לדעתם... לפתע קפץ אחד התושבים...הוא חזר משם כעבור זמן קצר כשבידו ספר משנה...במסכת מידות המתארת את מבנה המקדש...המזבח שעמד במקדש... היה דומה להפליא למבנה שמצא זרטל. זה הספיק לשכנע את זרטל שהמתקן שמצא הוא בכל זאת מזבח יהושע, שהרי אם המשנה מתארת מזבח שעמד במקדש, אמנם כמה מאות שנים אחר-כך, ואותו מזבח דומה כל-כך למתקן בהר עיבל, כי אז ברור שגם המזבח בהר עיבל קשור לעם ישראל...הכלים שנמצאו ...מתוארכים על-פי אופיים למאה ה-12 לפני הספירה, היא הזמן המתאים להתנחלות בני ישראל בארץ על-פי התנ"ך, כי אז ברור שזהו מזבח יהושע. אם הוא היה מסווג את המבנה מלכתחילה כאתר פולחן, ולאחר מכן בודק האם יש עדות מקראית למתקן פוחני בהר עיבל, אני מקווה שתסכים איתי כי הסיווג היה יותר מתקבל על הדעת, גם בקרב יושבי גילמן... 2. שוב, אין פה ניסיון "לאלץ את הממצא להתאים לתיאוריה שפוסלת את אמיתות המקרא." אף אחד לא מנסה לפסול או להכחיש את המקרא, מצד שני אני (ואני מניח שגם שי, למרות שלא שאלתי אותו) לא מתייחס למקרא כספר היסטוריה, מהסיבה הפשוטה שהוא לא. 3. לגבי האתר בהר עיבל- לדעתי הוא אתר פולחן של הממלכה הצפונית, שאכן מתוארך לסוף המאה ה13, על התפר שבין סוף ה LB או תחילת הברזל 1. אך עד שנמצא עדות קונקרטית לעניין, אין לי שום סיבה להניח כי הוא לא היווה דוגמה או "שבלונה" למידות מקדשים מאוחרות יותר בארץ.
 

masorti

New member
אתה לא מדייק...

אם תקרא בספרו של זרטל "עם נולד" החל מעמוד 80, אתה תראה שהוא פיצח בעצמו בעזרת האנציקלופדיה המקראית את זיהוי המבנה כמזבח ישראלי. את הסקיצה הוא צייר לאחר הזיהוי בשיחה על הנושא, וספר המשנה רק הוכיח את השערתו. אתה טועה בניתוח קו המחשבה של זרטל. זה לא שהוא נתקל במבנה והלביש עליו בכוח ציור מהמשנה. הוא לא זיהה בהתחלה את המבנה כמזבח בגלל שצורתו לא התאימה למה שידוע על מזבחות כנעניים. אבל ברגע שקלט שהמבנה מתאים לחוקי המקרא ולציור בספר המשנה, המסקנה ברורה. אני לא יכול להבין מדוע לדעתך מבנה שמתאים בול לתיאור של המפרט הטכני של מזבח עברי, ושמופיע במקום בו יש מסורת על מזבח עברי ובתקופה בה נטען שהגיעו העברים - אינו מזבח עברי. דווקא העובדה שזרטל לא זיהה את המבנה בהתחלה כאתר פולחני היא שמחזקת התיאוריה שלו, כי זה מוכיח שלא מדובר באתר פולחן כנעני (שהיה אולי השראה לתנ"ך). נפלא מבינתי כיצד אתר שאתה מודה שמתוארך לסוף המאה ה-13 יכול להיות שייך לממלכה הצפונית. הממלכה הצפונית העברית קמה מאות שנים אח"כ, ואני מניח שאינך מדבר על ממלכה צפונית כנענית (כי אם היה ניתן לשייך את האתר לפולחן כנעני - כל מכחישי המ'קרא היו שמחים לעשות זאת). ברור שהאתר בעיבל היה "שבלונה" למידות מקדשים מאוחרים בארץ. הרי המפרט הטכני למזבח עברי נוצר לפני הקמת האתר בעיבל, וכל המזבחות אח"כ השתמשו באותו מפרט.
 

Lakedaimon

New member
אולי זה האתר עצמו...

אבל באותה כתבה כתוב שהוא לא ידע מהו המבנה.... אז או שאנחנו מניחים שעורכי האתר שינו את הסיפור כדי שיתאים לאג'נדה שלהם, או שאנחנו מניחים שזרטל שינה את הגירסה שלו. יש בניווטים בצבא מינוח של "אונס מפה", כשהכוונה היא שאתה רוצה להיות במקום מסוים לפי הנ"צ, ולכן אתה אונס את המפה כדי שתתאים לראיה שלך של השטח. לצורך העניין זה לא משנה אם אתה במקום הנכון או לא. גם אם אתה בנ"צ הנכון (ואני אישית מאמין כי הנ"ל הוא אכן אתר פולחן קדום, עברי, כנעני, פלישתי או גירגשי...) זה עדיין אינוס המפה. הממלכה הצפונית הגיעה מאיפשהו. אולי אפשר להניח שזו הייתה התחלתה, כיוון שפרט למקרא, אין לנו עדות על ממלכה מאוחדת? ההפך, הממצא החומרי מתפרש לרוב בצורה שונה. עכשיו, לפי סוף תגובתך אני יכול להבין כי אתה מוכן לקבל את ביקורת המקרא, על כך שספר מלכים נכתב בגלות בבל (כתבת על כך בהזדמנות אחרת), אבל לא מוכן לקבל את ביקורת המקרא על כך שספר דברים עצמו, נכתב ממלכות יאשיהו והלאה?
 

masorti

New member
בוא ונתחיל מהציטוטים של זרטל...

בעמ' 79 בספרו מתאר זרטל כיצד דוד עיטם הגיע לאתר וזרק לו הערה: "הקופסה. אתה מדבר כל הזמן על הקופסה:המבנה, הקירות,הסובב. ואולי נחשוב אחרת: מה דעתך להתרכז דווקא במילוי?" בעמ' 80 זרטל מעיד שההערה לא נתנה לו מנוח, ואז הוא פתח את הערך "מזבח" בכרך הרביעי של האנציקלופדיה המקראית. בפיסקה המדברת על צורת המזבחות הישראליים הוא מצא דיון על צורת המזבח במשכן, והדיון כלל איזכור של המילוי. בשלב זה זרטל מעיד שפתח את ספר שמות (מופיע בעמ' 81 ציטוט ארוך מתוך שמות כ"ז),ומתוך הציטוט הסיק.. "המזבח במשכן היה קופסה ממולאה, ממש כמו זה של הר עיבל". ובהמשך העמוד כותב זרטל: "ההבנה הזו מילאה אותי התרגשות. אם נכון הדבר, יתכן שההערה של עיטם "פיצחה" את פשר המבנה המוזר הממולא עפר,אבנים ואפר". רק אח"כ זרטל מתאר את נסיונו לחפש הוכחות נוספות, ובתוכו את השיחה עם הציור וההשוואה למשנה. מבחינתי מה שכתוב בספרו של זרטל הוא הגירסה הנכונה, ולא מה שכתוב בכל מיני כתבות.
 

Lakedaimon

New member
מה? שינו את הסיפור כדי להתאים לאג'נדה?

זה פשוט שערוריתי...
באמת שלא הייתי מצפה לזה מאתר שמציג את עצמו כ "מרכז ההסברה החרדי" או "המרכז למידע יהודי" אני מקווה שההודעה נקלטת באותו הומור בה היא נכתבה...
 

masorti

New member
מה אתה בדיוק רוצה ממני?

אני לא חרדי, ולא עורך דין של האתרים החרדיים. הויכוחים התיאולוגיים שלי עם נציגי החרדים בפורומי תפוז הם לא פחות חריפים מהויכוחים שלי עם נציגי בנין גילמן בפורום זה.
 

masorti

New member
ולגבי יתר הנושאים...

מצחיק שאתה מאשים אותי ב"אונס מפה" ובאותה פיסקה מדבר על הממלכה הצפונית. אני מזכיר לך שמצבת מרנפתח, המתוארכת 20-30 שנה לאחר המזבח בעיבל (בהנחה שהמזבח הוא מהמאה ה-13), מגדירה את בני ישראל כשבטים נוודים. אז על איזה ממלכה צפונית אתה מדבר? בתקופה שבה נבנה המזבח בעיבל לא היתה ממלכה צפונית עברית ולא ממלכה דרומית עברית ולא ממלכה מאוחדת עברית. היה ראש גשר של בני ישראל בצפון השומרון. אני מוכן לקבל באופן כללי את ביקורת המקרא, ובתנאי שמדובר על ביקורת מדעית ולא מגמתית. אני מוכן להניח שספר דברים נכתב בצורתו המוכרת בתקופת המלוכה, אבל אני לא מוכן לקבל את הטענה שהוא הומצא בתקופת המלוכה (יאשיהו והלאה). לא כל דבר שאמר ולהאוזן או הרצוג חייב להיות תורה מסיני (או מיאשיהו). לטענה לפיה ספר דברים הוא המצאה של סופרי יאשיהו אין שום בסיס. אפילו אם יוכיחו אותם חוקרי ספרות המתחזים לחוקרי מקרא שפסוקים מסוימים לא יכלו להיכתב לפני תקופת יאשיהו, הרי שכל מה שהוכיחו הוא שמספר פסוקים בטקסט נוספו או שוכתבו בתקופת יאשיהו. הלוגיקה העקומה של אותה "ביקורת מקרא" מגמתית היא שאם הראינו שמקטע אחד קטנטן בספר מקראי מסוים הוא מאוחר, אזי כל הספר הוא מאוחר ועל הטוען אחרת להוכיח את דבריו. שטויות במיץ עגבניות. גם היום עורכים מודרניים משפצים טקסטים לצורך בהירות או בגלל פוליטקלי-קורקט או מאלף סיבות אחרות. זה לא מוכיח שהטקסט כולו הינו מודרני.
 

shay4442

New member
אסטלת מרנפתח לא מדברת על "שבטים נודדים"

זאת הפרשנות שלך ואחרים שמחפשים חיזוקים למקרא, אסטלת מרנפתח מדברת על 3 מקומות שמקבלים את המגדיר של "עיר"(גזר,ינועם,אשקלון) ואת ישראל שמקבל מגדיר אתני ולא של "עיר" אולי של "עם" לא שמעתי אף אג'יפטולוג שמפרש את זה כשבטים נודדים, אולי אם היו מוזכרים השאסו או הסוטו(כינוי כולל גנאי לשבטים עויינים) אז אפשר היה לדבר על שבטים נודדים...... אני לא חוקר מקרא ולכן לא מתיימר לפענח את המקרא על חלקיו את זה אני משאיר לאנשים שחקרו ולמדו מקרא במשך חייהם, מצד שני המבט שלי הוא ארכיאולוגי נטו , מי שחושב שימצא את התשובות במקרא שיבושם לו
 

masorti

New member
אסטלת מרנפתח **כן** מדברת על שבטים נוודים...

אני מצטט מספרו של זרטל "עם נולד", עמוד 119: "המגדיר הסמוך למילה "ישראל" פירושו במצרית "שבט".מילה זו מנוגדת לצורה "יושב קבע". אפשר ללמוד שהישראלים בתקופה זו, שפגש מרנפתח, לא היו עדיין יושבי קבע". מבחינתי זרטל הוא בר-סמכא לפרשנות של אסטלת מרנפתח, ואינו בגדר "אחרים שמחפשים חיזוקים למקרא". נהפוך הוא... אחרים שמחפשים הפרכות למקרא מנסים "להעלים" את הקישור בין "ישראל" באסטלת מרנפתח לבני ישראל המוכרים מהמקרא. חוץ מזה, גם אתה מודה ש"ישראל" מתואר יחד עם מגדיר שמשמעותו עם. אז מה תרויח מזה שלא יהיה מדובר בהכרח בשבטים נודדים? מבחינתי אפשר להגיע איתך להסכמה שמרנפתח נתקל באימפריה שהקים יהושע ברחבי א"י.
 

shay4442

New member
פרשנות טהורה

עם כל הכבוד לזרטל ויש כבוד ,הוא לא אג'יפטולוג והניתוח שלו לא מבוסס על כלום, ההתמחות שלו היא אחרת לגמרי וממש לא בפיענוח הירוגליפים. אני לא אומר שהוא מאה אחוז טועה אני רק אומר שהוא לא בר סמכא בנושא בדיוק כפי שעמיחי מזר וישראל פינקלשטיין לא ברי סמכא בנושא אסטלת מרנפתח והירוגליפים..........
 

masorti

New member
הבנתי...

את הטיעון שמדובר במגדיר שהוא "ניגוד ליושבי קבע" זרטל המציא ממוחו הקודח. הוא כידוע לא מסוגל טכנית להתייעץ עם אגיפטולוגים או לקרוא מאמרים שלהם בנושא.
 

shay4442

New member
חס וחלילה ברור שהוא מסוגל

אבל לעניות דעתי או לפחות עד שלא יפנה אותנו לאג'יפטולוג שממנו לקח את הרעיון, הוא השתמש בנתון שידוע לכל לגבי השם ישראל והמגדיר האתני/עם והוסיף את הפרשנות שלו לעניין לגיטימי לחלוטין כל עוד הוא לא מנסה להשליך בעזרת הפרשנות האישית שלו על פרשנות ממצא שהוא מצא.........
 

masorti

New member
בוא ונעיין יחד...

בערך העוסק במצבת מרנפתח בויקיפדיה באנגלית, ובפרט בפיסקה הבאה:
the hieroglyphs which refer to Israel instead employ the determinative sign used for foreign peoples: a throw stick plus a man and a woman over three vertical plural lines. This sign is typically used by the Egyptians to signify nomadic groups or peoples without a fixed city-state, thus implying a seminomadic or rural status for Israel in Merneptah's Year 5.[5]​
שים לב לרפרנס המופיע בסוף הקטע. הנה מקור ביבליוגרפי מספר 5: Redmount, op.cit., p.97 אני מניח שהכוונה לאותו מקור שמופיע כמספר 1 ברשימה: Carol A. Redmount, 'Bitter Lives: Israel in and out of Egypt' in The Oxford History of the Biblical World, ed. Michael D. Coogan, (Oxford University Press: 1999), p.97 נשאר לנו לבדוק מיהי Carol A. Redmount. את זה נעשה בעזרתו האדיבה של מר גוגל, ונגלה שהיא טיפ-טיפונת מבינה באגיפטולוגיה. כנראה שהקישור של המגדיר ממצבת מרנפתח לשבטי נוודים אינו המצאה של זרטל כדי לאלץ את המימצא להתאים לתנ"ך. (אולי ההתנגדות לפרשנות המוסמכת הזו נובעת ממניעים שעיקרם רצון לפסול על הסף היתכנות של התיאור המקראי)
 

shay4442

New member
חחח ברור שזה לא המצאה שלו

זאת לא פעם הראשונה שמתמשים באסטלת מרנפתח בצורה כזאת, מאז שהיא נמצאה זאת הפרשנות!! שנותנים לה צריך לזכור שהמקרא בעבר ומשליך להיום נתפס באמינות גבוהה אצל הרבה חוקרים בעולם. בכל מקרה אין ספק שאזכור שם ישראל בדרום כנען זה נתון משמעותי ומעניין שמלמד אותנו על היווצרות קבוצה אתנית בעלת השם הזה כבר בסוף המאה ה-13 לפני הספירה. השאלה המעניינת כמובן זה המקום המיסתורי שקשה להקיש עליו לפי התיאור הסכמתי אשקלון וגזר זה החוף הדרומי והמרכזי, לגבי ינועם זה לא כל כך ברור אולי יוקנעם בגליל המזרחי(למרות שאני מתנגד לפרשנות הזאת) אולי עמק הירדן . ככל הנראה באזור ההיר המרכזי אולי אף בשומרון
 
למעלה