משתתף בצערך
כל כך מוכר, לצערי. כשמת הכלב שלי, או יותר נכון,כשהייתי צריך להרדים אותו, הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה שאני לוקח כלב, זה יהיה מסוג שחי לפחות 50 שנה, כי לא אוכל יותר להתמודד עם מוות של כלב. לצערי עדיין לא מצאתי סוג כזה. במקום, לקחתי חתול, ושיניתי קונספט. דומה אבל שונה. העיקר שהלב ישאר לו פתוח. אבל קח לך חית מחמד, אחת לפחות. האהבה הזו ללא תנאי, אין לה תחליף, למרות הכל.