טוב, אני לא מדברת ממקום של מדענית
נגיד, אני לא מכירה את המודל האטומי או המתימטי של הכבידה, אבל אני לא צריכה אותו כדי לקשר את כח הכבידה לתפוח שנופל. וגם לפני שהיה איינשטיין או אפילו ניוטון, אנשים זיהו את הכח שמושך למטה, ולא התעלפו מפליאה כל פעם שזה קרה. לא היה צורך בשום מודל כדי לזהות את הקשר בין הנחת דבר באוויר לבין נפילתו.
אנשים ידעו את הקשר הזה מעצם זה שהם חיו בעולם. אם אתה אומר שזה לא נקראה ידיעה, כלומר, אם לוקחים את הדרך הפילוסופית בה לא ניתן לדעת כלום שבכלום מתוך צפייה פשוטה בעולם בלי מודל, אז אני לא
מסכימה בכלל עם הנחות הדיון. כלומר אני מבינה את זה אבל זאת נראית לי דרך לא מעניינת וחסרה מכדי לאמר משהו שאני אתפוס כבעל משמעות.
אבל אם מקבלים כבעלת משמעות את רמת הידיעה הפשוטה שניתן להגיע אליה מצפייה בעולם, אם מקבלים את הידיעה שאנשים ידעו שאם תעזוב משהו הוא ייפול, כי זו התכונה של הדברים בעולם, כי הם ראו את הקשר כל הזמן, אז בדיוק באותה צרוה אני לא חשה צורך הכל המודל המדעי שיסביר איך הדיוק הפולסים עושים וואטאבר, כדי לקשר אותם לתודעה שלי, ולהבין שזה מה יש.
ברגע שאני מבינה שדברים קורים במח כשאני חשה, זה מספיק אינטואיטיבי בשבילי כדי להבין איך ואיפה נוצרת התודעה ושאני בסך הכל חשה תהליכים פיזיקליים, כפי שכשאני חשה חום אני חשה תהליכים פיזיקליים שמתרחשים בעולם.
והפולס אינו הסיבה לבחירה משום שהוא הבחירה בעצה, ברמה נמוכה מאד מסויימת כל התהליכים הקוגניטיביים הם פולסים. אם נאמר שהפולסים הם הסיבה להם, אנחנו הופכים אותם למשהו אחר מהפיזיות, ונראה לי שזו הטענה של הצד השני..