עדיין הקשר בין הנפש למוח לא ברור
בצעירותי קראתי את הספרון של ישעהו ליבוביץ' גוף ונפש הבעיה הפסיכופיזית.
הוא הציג שם את הנושא כבעיה עקרונית שאין לה (ולא יכולה להיות לה) תשובה אי פעם.
אנסה להסביר.
ישנו אורך הגל של אדום הפוגע בעין ומגיע לרישתית ומעובד במוח.
אבל ישנה גם התחושה הסוביקטיבית של הצבע אדום.
ישנו אורך הגל הבוקע מן המיתר ומגיע לאוזן ומעובד במוח.
אבל ישנה גם התחושה הסוביקטיבית של הצליל.
והקשר בינהם הוא מופלא.
כלומר במדע אתה יכול לתאר את מה שקורה במוח -לצליל הנקלט.
אבל לא יהיה הסבר איך זה מתרגם לתחושות הסוביקטיביות.
כלומר אני יכול לבנות מחשב עם מצלמה ואושניה - ולכתוב אלגורתימים עם
ראיה ממוחשבת, וזיהוי קולי - וזה יעבוד (נו ,,טוב לא תמיד)
אבל המחשב אינו רואה ואינו שומע (כלומר אין לו התחושה הסוביקטיבית הזאת).
זה פועל גם בכיוון ההפוך - כלומר הרצון הסוביקטיבי להזיז את היד , איכשהו מתרגם אי -שם במוח
לזרמים חשמליים , שמפעלים את העצבים המתאימים שמזיזים את היד.
ראיתי פה ושם מאמרים ב scientific american בנושא , אבל לא התעמקתי.
כלומר אם תשאלו אותי עכשיו אין פתרון רציונאלי לבעיה הזאת.
האם מדעי המוח קידמו את הנושא ? האם אי פעם יהיה פתרון
קטונתי