הקרב על קצב

[מיטללל]

הקרב על קצב

שמעתם שעורכי הדין של קצב התפטרו? האם לטעמכם זה מגיע ממקום של לעשות מניפולציה ולדחות את המשפט, או שאולי ממקום אמית והבנה שבתנאים הנוכחים לא יצליחו להגן עליו על הצד הטוב ביותר?... זה עורר אצלי תהיות. האם בנושא הזה יש גבולות? ובעצם - איזה נאשם לא הייתם מוכנים לייצג? (אנס, רוצח, נאצי, מתעלל בילדים, שודד קיוסקים וכו')

 

[גשם של נובמבר]

לדעתי יש בזה גם וגם

אולי לגרום ללחץ על בית המשפט, שהרי קבעו שהמשפט יתנהל 4 ימים בשבוע, והם טוענים שזה אינטנסיבי מדי אז אולי הם מנסים להשפיע על בית המשפט שישנה את החלטתו. אני לא חושבת שיש בזה רצון לדחות את המשפט, אבל יכול להיות שבין היתר הם גם מרגישים שלא יוכלו לתת לו ולאחרים את השירות הטוב ביותר שהם זקוקים לו. ובנוגע לגבולות, זה הכל תלוי איך את מסתכלת על זה. יש אנשים שזה טאבו מוסרי מוחלט אצלם, אבל אם חושבים על זה גם לאנסים/רוצחים וכד' מגיעה הגנה ראויה ומשפט הוגן כמו כולם. בנוגע לנאצים, זה כבר משהו אחר, את אייכמן למשל שום עו"ד יהודי לא היה מוכן לייצג (ואת זה אפשר להבין בהחלט), ולכן הוא יוצג ע"י עו"ד גרמני.

 

[assafy1000]

יש לי הצעה חמה בשבילך...

השיגי את הספר "בית המשפט", על הביוגרפיה של השופט, ואחד הפרקליטים הפליליים הגדולים ביותר-סמואל ס. לייבוביץ' (הוא גם יהודי, סתם לידע כללי). את הביוגרפיה כתב קוונטין ריינולדס, ובו הוא סיפר על כל המשפטים הכי מפורסמים שלייבוביץ' השתתף בהם על הכריכה מופיע הציטוט הנודע ביותר שלו: "אני שומע רבים צועקים 'הענישו את האשמים', אך רק בודדים מזדעקים כדי לטהר את שמם של החפים מפשע." הספר הוא כמעט 400 עמודים, אבל קראתי אותו בפחות משבוע מרוב שהוא ריתק אותי, וזה פשוט נותן לך המון חומר למחשבה על כל מה שקשור למשפט פלילי. אם את מתעניינת במשפט, ואני מתאר לעצמי שאת כן, אסור לך להחמיץ את הספר הזה

 

[Atenolol]

ס' 125 לחסד"פ, ואתיקה של עורכי דין

ובכן, הסעיף אומר כך: 125. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך. "יום אחר יום עד גמירא", זו לשון החוק. נשמע טוב. וכבר לימד אותנו דר' ק. באתיקה, שכאשר עורך דין נוטל על עצמו יצוג כאשר אינו יכול להתפנות לכך, זו עבירה אתית, בגינה ניתן לפצוח בהליך משמעתי נגדו בלשכת עורכי הדין. אני מודה, אני לא רואה את הלשכה מעמידה לדין את פלדמן וציון אמיר בעילה הזו, אבל שיפסיקו לבלבל את המוח.

 

[Kiru]

וכיצד אמור סניגור לדעת

אם הוא יכול להתפנות לתיק מסוים? עליו לבחור בין שתי אפשרויות: א. לעולם לא לטפל בשני תיקים שמתנהלים במקביל; ב. ללמוד איך בפועל מתנהל הלו"ז של בתי המשפט, ולפי זה להחליט. אם יבחר באפשרות א', יישב בטל רוב הזמן שהרי רוב התיקים לא מתנהלים בצורה אינטנסיבית כל כך. אם יבחר באפשרות ב', הוא חשוף לאפשרות ששופט עם שיקול דעת בעייתי יעשה לו תרגיל עוקץ (במתכוון או שלא). יש הצעות?

 

[Atenolol]

פשוט מאד

כשיש עוד שני עורכי דין במשרד, נגמרות כל הבעיות.

 

[Kiru]

אפילו לא התחילו

כי אם זה הפתרון, תמיד חלק מהם יהיו בסטנד-ביי (כלומר לא יעשו כלום), או שהמשרד יהיה צריך לסרב לתיקים ולא להיות זמין ללקוחות שנעצרו. מה גם שבלי קשר, אני לא מבין מה פתאום צריך לזרז את משפט קצב על חשבון משפטים של נאשמים אחרים, שאולי עצורים עד תום ההליכים.

 

[Atenolol]

מממ...

קירו, בכל משרד עורכי דין חלק מהעבודה קצת פחות דחוף, ויכול להיעשות בין הפיקים של הלחץ, כך שעורכי דין לא ימצאו עצמם ללא תעסוקה. תמיד יש תיוקים, מעקב אחר פסיקה, סידורים בעירייה, בטאבו, במס הכנסה, ברשם החברות ובממ"י, שלא לדבר על שווק ויחסי ציבור. חוץ מזה, עורך דין שיש לו שעת שקט זה לא אסון כל כך גדול, בודאי לאור עלותו המיזערית. כאשר עורך דין מגיע למצב בו אינו יכול להקדיש את תשומת הלב הנדרשת לתיק פעיל, זו עבירה אתית, ובצדק. שישכור עורכי דין נוספים (ויטחן סטאז'רים במקום לילל בבית המשפט. את משפט קצב צריך לנהל כחוק, דהיינו יום יום עד גמירא, בעיקר כי יש אינטרס ציבורי אדיר בבירור מהיר של העניין, וגם כי הנאשם הספציפי הוכיח כבר את עניינו הפעיל בסחבת (ראה למשל התנהלותו בקשר לעסקת הטיעון).

 

[Kiru]

בוודאי שיהיה מה לעשות

כמו שבצבא תמיד יש לגרף עלים

. אבל מעשית, אם משרד צריך להיות זמין למשפטים כ"כ אינטסיביים, זה אומר שמספר התיקים שהוא יוכל לנהל יהיה נמוך ממספר עורכי הדין במשרד וזה מצב בלתי נסבל. אבל זה באמת לא העניין, אם כך היה בכל המשפטים אז המערכת הייתה בנויה לזה. אני לא מקבל את זה שמשפט קצב צריך להיות שונה ממשפטים אחרים. אם כבר יש משפטים שצריכים לקבל קדימות, אלה משפטים שהנאשמים בהם עצורים עד תום ההליכים. יכול להיות שאתה צודק בקשר לעיכובים המכוונים של קצב, אבל המערכת צריכה לעבוד לפי האינטרס הכללי ולא "לעשות דווקא" לנאשם כי הוא הצליח לתמרן אותה קצת, על חשבון עינוי דין של נאשמים אחרים.

 

[smart one]

תשובה

לא מניפולציה ולא אמת והבנה. פשוט מאד: אף אחד לא אוהב לעבוד באינטנסיביות כזו ועו"ד - על אחת כמה וכמה. בקשות לדחיית מועד דיון/הגשת בקשה ל.../הגשת תגובה ל.../הגשת סיכומים וכיוצ"ב הן השכיחות ביותר. כמעט שום מסמך לא מוגש בימינו במועדו לפי התקנות. כל מה שניתן לדחות - דוחים. הנ"ל הוא בידיעה והסכמה שבתיקה ולא בשתיקה של המערכת. כבר אמר שופט מחוזי כלשהו ביום עיון שנערך לאחרונה: הבקשה הכי אהובה על שופטים היא "בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון". ואם הוא, אחד החרוצים שבשופטים, אומר זאת - אפשר להאמין לו. לגבי התקנה המחייבת דיונים מיום ליום עד לגמירא: לא נאכפת וזאת מאילוצי בית המשפט. אפילו "נימוקים מיוחדים שירשמו" - אין. מאותה סיבה לא נאכפות התקנות המחייבות מתן פסק דין תוך X ימים וכיוצ"ב. פשוט לא קורה. אלא שמשפט קצב זה כבר שואו אחר. פה העיניים נשואות לבית המשפט ולשופט ג' קרא. פתאום חשוב קיים משפט מיום ליום.