דעות שונות
קלה, אנחנו הרי לא בתחרות הדעה הפופולרית כאן. וגם אני מאוד מעריכה את הנכונות שלך לבוא ולהציג את דעותיך גם כאשר נראה לך כעת שאת במיעוט. הרי מה שכולנו עושים כאן זה לשתף במחשבות שלנו על הצידה שבה נצייד את הילדים שלנו בדרכם לפענח את שאלת הזהות שלהם. וכל אחד מדבר מנקודת המבט המאוד אמיתית שלו. יכול להיות גם שכל אחד מאיתנו נשען על צורך אחר שהוא מבקש לפתור. אני מדברת על נושא הזהות האישית ומרכיביה, ואת (כמו סולאנז´ ואחרות) מדברות על אכזבות ושברון לב. לולא רציתי להפגש בעוד דעות הייתי מקלידה לעצמי הודעות בבית וקוראת אותן (תחשבי על החסכון בחשבון הטלפון). ולעצם הנושא. שוב, אני מאוד מסכימה איתך שאין מקום לעודד מחשבות לא מציאותיות ומנותקות מן המציאות. אני רק חושבת שצריך מאוד להקשיב גם למה שהילד אומר וגם לשלב ההתפתחותי שלו. יכול להיות שהוא עכשיו בסך הכל מנסה להבין מי הנפשות הפועלות וכלל אינו פנוי לשפע המידע שמצוי בידנו (אם וכאשר מצוי מידע שכזה). וצריך לברר שכאשר את מתחילה למסור מידע, הילדה כבר מסוגלת להפריד בין ההיסטוריה של לידתה ושל משפחתה הביולוגית ובין מרכיבי זהותה. בכל מקרה, מה שברור זה שאסור לשקר. ילדים לא ממהרים לסלוח על שקרים. זוהי גם הסיבה שאני (כמו אינגליש ודנה) מציעה לך לנסות למצוא אצלך בלב איזה שהוא חיבור לאמא הביולוגית שילדה את היפה שלך. זו שישנה עכשיו כנראה בשלווה ובכלל לא יודעת שאמא וחברותיה מתייסרות בשאלה איך יגיבו כשיום אחד בעוד חמש או שש שנים תפתיע אותך בארוחת צהרים, או באמצע נסיעה לחוג ציור, עם שאלה על אמה הביולוגית. וכן, את המאמץ שתעשי, ברור שתעשי למען דליה. לילה טוב לשתיכן
קלה, אנחנו הרי לא בתחרות הדעה הפופולרית כאן. וגם אני מאוד מעריכה את הנכונות שלך לבוא ולהציג את דעותיך גם כאשר נראה לך כעת שאת במיעוט. הרי מה שכולנו עושים כאן זה לשתף במחשבות שלנו על הצידה שבה נצייד את הילדים שלנו בדרכם לפענח את שאלת הזהות שלהם. וכל אחד מדבר מנקודת המבט המאוד אמיתית שלו. יכול להיות גם שכל אחד מאיתנו נשען על צורך אחר שהוא מבקש לפתור. אני מדברת על נושא הזהות האישית ומרכיביה, ואת (כמו סולאנז´ ואחרות) מדברות על אכזבות ושברון לב. לולא רציתי להפגש בעוד דעות הייתי מקלידה לעצמי הודעות בבית וקוראת אותן (תחשבי על החסכון בחשבון הטלפון). ולעצם הנושא. שוב, אני מאוד מסכימה איתך שאין מקום לעודד מחשבות לא מציאותיות ומנותקות מן המציאות. אני רק חושבת שצריך מאוד להקשיב גם למה שהילד אומר וגם לשלב ההתפתחותי שלו. יכול להיות שהוא עכשיו בסך הכל מנסה להבין מי הנפשות הפועלות וכלל אינו פנוי לשפע המידע שמצוי בידנו (אם וכאשר מצוי מידע שכזה). וצריך לברר שכאשר את מתחילה למסור מידע, הילדה כבר מסוגלת להפריד בין ההיסטוריה של לידתה ושל משפחתה הביולוגית ובין מרכיבי זהותה. בכל מקרה, מה שברור זה שאסור לשקר. ילדים לא ממהרים לסלוח על שקרים. זוהי גם הסיבה שאני (כמו אינגליש ודנה) מציעה לך לנסות למצוא אצלך בלב איזה שהוא חיבור לאמא הביולוגית שילדה את היפה שלך. זו שישנה עכשיו כנראה בשלווה ובכלל לא יודעת שאמא וחברותיה מתייסרות בשאלה איך יגיבו כשיום אחד בעוד חמש או שש שנים תפתיע אותך בארוחת צהרים, או באמצע נסיעה לחוג ציור, עם שאלה על אמה הביולוגית. וכן, את המאמץ שתעשי, ברור שתעשי למען דליה. לילה טוב לשתיכן
