הקניית הקריאה

[פלגיה]

../images/Emo45.gif

 

[Kalla]

השאלה היא מה ההנעה של הילד.

בעצם, זו רק אחת השאלות.

 

[לורליי43]

תמיד בחיים את בוחרת את המסגרת?

באיזה עולם נפלא את חיה

אפילו אם אני מסכימה לעבוד במקום עבודה מסויים, לפעמים אלה אילוצים. לפעמים דבר אחד נוח לי איתו ודברים אחרים פחות. אני בודאי לא בוחרת את האנשים שאני עובדת איתם ואני בהחלט חייבת להתחשב גם בכאלה שלא ממש בא לי עליהם, לפעמים זה אפילו הבוס...

 

[Kalla]

שום בחירה אינה לגמרי חופשית.

בחיים תמיד יש אילוצים. אם בחרתי להתחתן עם אדם מסוים אני חייבת להתחשב בו. אם בחרתי להיות לבד אני חייבת להתמודד עם בדידות או עם בעיות אחרות שנובעות מכך. אם בחרתי להביא ילדים אני חייבת לוותר על דברים מסוימים. אם בחרתי לא להביא ילדים - אני חייבת לוותר על דברים אחרים. תמיד לכל החלטה שלנו, אפילו הרצויה ביותר, מתלווים צדדים שבשמחה היינו מוותרים עליהם אך אנו נאלצים לחיות איתם כדי לשמר את הצדדים החיוביים והרצויים מבחינתנו. האם בטוח שכל הילדים בחינוך הביתי רוצים לשבת בבית? האם זו בחירתם? האם ככה הם יחיו את כל חייהם כבוגרים? כך או כך, חופש הבחירה הוא מאוד מוגבל ובחלקו הגדול מדומה.

 

[צוציקגדול]

מפונקים אף לא מוותרים הם

פשוט רוקעים ברגליים.

 

[Kalla]

אולי יש לי קליטה איטית היום, אך ../images/Emo35.gif

 

[צוציקגדול]

התכוונתי שילדים ואנשים מפונקים

לא עושים בחירות כאלו, הם דורשים את הכל וסוג של בחירה לא מטריד אותם. רוצים גם את המשחק הזה וגם את זה, את הממתק הזה וגם את זה. זה כמובן לא מכוון אישית אליך. אחד מססמנו הבגרות היא היכולת לברור מתוך מגוון של אפשרויות ולדעת לוותר על חלק מהאפשרויות.

 

[Kalla]

לא הבנתי היכן זה סותר את דבריי.

 

[צוציקגדול]

לא סותר. עומד בזכות עצמו.

 

[תבשיל קדרה]

נניח שיש בנאדם מבוגר (מפונק)

שמצליח לקבל את ה "גם וגם" שלו. מה רע?

 

[Kalla]

הלוואי על כולם.

רק שהרבה פעמים החיים אינןם מאפשרים זאת, וחייבים לדעת להתמודד גם עם זה.

 

[תבשיל קדרה]

תיקון טעות

חינוך ביתי אין פירושו "לשבת בבית".

 

[Kalla]

לא התכוונתי לשבת בבית במובן הפיזי

אלא במובן של לא לצאת למסגרת.

 

[נועה לביא]

את יודעת,

את כל זה פוגש גם ילד רחוב (או שמא את חושבת ששם אין חוקים?). הבעיה בסביבה לא ביתית זו (ואכן, סביבה ביתית לעולם לא תוכל לספק התמודדות עם סביבה לא ביתית, אך נראה לי שיצטרכו מאמצים עליונים בשביל למנוע מהתמודדות כזו לקרות כך או כך) היא הדברים השליליים אשר היא טומנת בחובה עבור הילדים. כך גם בי"ס (תלוי בילד ובמסגרת).

 

[נועה לביא]

את יודעת,

את כל זה פוגש גם ילד רחוב (או שמא את חושבת ששם אין חוקים?). הבעיה בסביבה לא ביתית זו (ואכן, סביבה ביתית לעולם לא תוכל לספק התמודדות עם סביבה לא ביתית, אך נראה לי שיצטרכו מאמצים עליונים בשביל למנוע מהתמודדות כזו לקרות כך או כך) היא הדברים השליליים אשר היא טומנת בחובה עבור הילדים. כך גם בי"ס (תלוי בילד ובמסגרת).

 

[לורליי43]

חוקי רחוב, באמת השוואה מרשימה...

אז לשיטתך גם באנרכיה יש חוקים, אז למה לא לחיות באנרכיה?

 

[נועה לביא]

את רוצה להסביר את עצמך?

 

[תבשיל קדרה]

כאן אנחנו חלוקות.

 

[תבשיל קדרה]

למה חידד בעיה?

הילד מבין ממש לעומק את הקונספט של מספרים זוגיים/אי זוגיים. אולי הוא צריך עוד טיפונת מחשבה על זה. עכישו, תגידי לו איך קוראים לזה, או מישהו יגיד לו איך קוראים לזה בעוד 5 שנים, וזה יושב אצלו (יחד עם המונחים) יותר טוב מאצל כל ילד שלמד את זה *מהתחלה* ממישהו אחר, באופן מסודר.

 

[ציפי ג]

אחד הדברים החשובים בלימוד מובנה

מעבר להבנה, שהיא חשובה לאין ערוך, הוא הקניית מושגים המשותפים לכלל האוכלוסיה. שימוש במינוח חיבור וחיסור הוא בדיוק שימוש במושג המשותף לכלל האוכלוסיה. אני לא בטוחה (יותר נכון אני יודעת שלא ) שאנשים מארצות בהם אין בתי ספר לא מחברים ומחסרים, ואולם הם לא משתמשים במינוח הזה. כלומר הם מבצעים את הפעולה החשבונית אבל לא מעניקים לה שם. נכון שילד יכול לרכוש את המושג גם בגיל 10 חמש שנים לאחר חבריו. אבל אם אין לו שום בעיה קוגנטיבית לרכוש את המושג שהוא ישתמש בו בבא היום, כבר בגיל 5, למה לא להגיד לילד שמחבר ומחסר, שזו הפעולה שהוא עושה? למה לא להגדיר לו מהם מספרים זוגיים ואי זוגיים? הרי יש לכך משמעות מבחינת שיח בין אנשים שונים.