הקניית הקריאה

[אשנתי]

פלגיה יש לי שאלה

מה את אומרת על החוברות "פשוט חשבון"? של שרה הוכנר ואיריס בלזובסקי (יעוץ מדעי ד"ר רותי שטינברג). יש כאלה לכתה א' וב'. תודה מראש

 

[פלגיה]

לא מכירה אותן

שאלתי חברה שהיא מדריכה במשרד החינוך והיא אמרה שהם ממש טובות. השיטה בנויה על הרבה למידה עצמית בקבוצות קאנות, ומכסה את כל החומר הנדרש.

 

[פלגיה]

קאנות=קטנות

 

[לורליי43]

ממש "המשפט האחרון של פרמה"../images/Emo13.gif

בספר הזה ממש אפשר לראות איך אנשים עם רקע מתמטיקאי בהתאם לתקופה (שזה בערך מקביל יחסית לתלמידי בית ספר יסודי כיום), הגיעו לרמות מדהימות של הבנה רק מתוך מוטיבציה.

 

[Tנקר בל]

התשובה שלו בעניין הזוגי - אי זוגי

תשובה ראשונה - "כן, כי חיבור זה לא לחלק". לא הייתי בטוחה שהוא הבין, אז שאלתי למה. הנ"ל נתן לי מחמאה נהדרת "צריך להיות חכמים כדי להבין"

ואז הוא הואיל בטובו לתת לי תשובה אחרת "כי אם עושים למשל 13+13, אז זה כבר שניים, וזה גם מתחלק".

 

[פלגיה]

תשובה נחמדה

יותר טובה מהסברים שניתנו ע"י חלק גדול מתלמידי כיתה ז'. היא רק לא כוללת את המקרה שבו לא מחברים מספרים אי זוגיים זהים . (ואז צריך להביא בחשבון שכל אי זוגי נותן שארית 1 בחלוקה ב-2 וביחד יש לנו זוג נוסף). אבל יופי של תשובה. תני לו צל"ש.

 

[Tנקר בל]

אני יודעת../images/Emo13.gif

עליתי כמובן על האינדוקציה הרחבה מדי. אני מניחה שאם הייתי ממשיכה לשאול, הוא היה מגיע לפתרון הנכון. אגב, הוא לא ידע מה זה מספר זוגי ו/או אי זוגי, מה שחידד לי את הבעיה של חינוך לא פורמלי ומובנה. האמת היא שאף פעם לא עלה על דעתי חינוך ביתי, בגלל הצד החברתי. כשקראתי את מה שכתבה תבשיל קדרה, זה מאוד קרץ לי. הנסיון הקצרצר עם מערכת החינוך (בן יומיים וקצת) והפערים בין מה שהבטיחו לי למה שנראה לי שאנחנו מקבלים, מאוד מתסכל אותי.

 

[Tנקר בל]

סליחה...

הייתי בטוחה שכתבתי לך כבר תודה על המאמץ שבחיפוש החוברת שלו, תכננתי לכתוב הודעה, אבל כתבתי במקביל להשכבתם לישון, ומסתבר שלא עשיתי זאת - אז אני מודה לך עכשיו

 

[פלגיה]

../images/Emo9.gif

ה"מאמץ" כלל הוצאת הספר המדובר מהמדף (היחיד) ודפדוף קליל בו. אני הגעתי למסקנה ש"הוראה ביתית" (שזה המונח שאני מעדיפה) לא מתאים לי ביופ-יום, אבל אני משתדלת לא להזניח את זה כשמתאפשר.

 

[לורליי43]

יש בזה יותר מאשר רק הוראה או חינוך

ולדעתי בסופו של דבר בפועל, זה החלק המשמעותי. יש ב"חינוך הבייתי" ניסיון ליצור מציאות שונה בבית ובסביבה המיידית, כדי שהילדים לא יגדלו לתוך המציאות שבחוץ.

 

[תבשיל קדרה]

כמעט.

כמו שאמרת, אבל "לתוך המציאות שבבית הספר".

 

[לורליי43]

שהיא שיקוף המציאות שבה העולם חי

מחוץ לבועה שהורים בחינוך בייתי מנסים ליצור. המחשבה שאם ידחה המפגש עם המציאות לגיל מבוגר, אז יכולת ההתמודדות עם מה שקורה מחוץ לבועה תהיה יותר טובה היא מחשבה בעייתית בעיני. לדעתי הדרך האופטימאלית היא "חיזוק המערכת החיסונית" על ידי תמיכה מסיבית לאורך כל הדרך ולא "חיסון" ושחרור לחיים.

 

[תּמר]

אני לא מסכימה שזה שיקוף של המציאות

בחיים. אלא אם כן החיים הם בית סוהר (מסיפורים ששמעתי מעצורים בהתנתנקות - הדימיון רב על השונה)

 

[לורליי43]

בית ספר = בית סוהר?

איפה? ובעיני זה בודאי משקף מערכת של - חוקים, מסגרת, מערכות יחסים עם אנשים שלא בהכרח בחרת שבאים מרקע מגוון. כמו בחיים.

 

[Kalla]

אין ספק שכשמישהו משדר לילדיו

שבית ספר הוא בית סוהר - מירב הסיכויים שהם אכן ירגישו כך. אני לא הרגשתי כך ובני לא מרגיש כך. אלא אם כן הוא משוגע לגמרי וכשיוצא לחופשה מתגעגע מאוד לבית כלאו. כנראה תסמונת האסיר המזדהה עם הסוהרים. יכולים להיות בהחלט מקרים קיצוניים שבהם המוסד כה גרוע והיחס בו כזה שילדים ירגישו בו בבית ססוהר. אגב, יכולים להיות גם בתים כאלה. אבל לא לזה הרי הכוונה.

 

[תּמר]

אני הרגשתי כך

ואני לא יודעת אם אני משדרת את זה לילדים שלי. אני בטוחה שההורים שלי לא שידרו לי את זה. בינתיים אני צופה בילדים. אם אראה שהם נחנקים שם כמו שאני נחנקתי - בהחלט אשקול פתרונות אחרים.

 

[Kalla]

אין לי כל ויכוח איתך או עם רגשותיך.

כל מה שניסיתי להגיד הוא שאולי כדאי לבוא מראש עם גישה חיובית ולא מתוך חשש. אם יהיה רע (ואני לא פוסלת את האפשרות הזאת, זה יכול לקרות) - ממילא הילדים ירגישו זאת. אבל חשדנות וגישה שלילית מראש יכולות להשפיע גם איפה שאין לכך הצדקה במציאות.

 

[ציפי ג]

היות ובתיכון כל הזמן "ברחתי"

לא הרגשתי שזה בית סוהר. יש משהו בכל מסגרת שגורם לאנשים האוהבים חופש לחוש כבולים.

 

[פלגיה]

ממה שאני ראיתי

רוב אלה שמחפשים מסגרות אלטרנטיביות לילדיהם עושים זאת בגלל שהם סבלו בבית הספר כילדים, ולא תמיד כמענה לצורך של הילדים עצמם.

 

[נועה לביא]

ומה הבעיה בכך?

אני משוכנעת שרוב ההורים בפורום הזה (ובכלל) אשר ילדיהם לומדים בבי"ס רגילים הכניסו את ילדיהם לשם אוטומטית כשהגיעו לגיל, מבלי לעצור ולהקדיש מחשבה לבחינת הצרכים של הילד והאם שליחתו לשם באמת תואמת את צרכיו באופן אופטימלי. מה הבעיה עם אלה שיש להם ברירות מחדל אחרות?