הקדר והמלך
הרון אל ראשיד, מלך המאמינים, נהג להתחפש לעני ולהסתובב בין בני עמו. יום אחד הגיע לשוק הקדרים ועד מהרה משך את תשומת לבו קדר אחד, שידע לעצב מחימר כדים מופלאים. הנה כד בצורת תרנגול, כד בצורת מסגד, כד בצורת עוף, וכל כך מדוייקים ויפים הכדים עד כי נדמה שהכד בצורת עוף עומד לעוף. "מה נפלאים מעשי ידיך" אמר המלך. "מה תועלת בהתפעלותך? הלוא עני אתה, וידך אינה משגת לקנות את כדיי" ענה הקדר. החליט המלך ללמדו לקח, ולמחרת הופיע במלוא הדרו במרכבה ואמר לקדר "שמע אמנותך הגיע לאוזני, וברצוני לרכוש מכדיך". הזדרז הקדר להראות לו את מיטב עבודותיו. כד בדמות נחש, כד בדמות יונה וכד בדמות ארמון. עיקם הרון אל ראשיד את אפו ואמר: "אין הכדים האלה מוצאים חן בעיני. האין לך כדים יפים יותר?" מיהר הקדר והביא לו כדים עוד יותר יפים. כד בדמות פיל שמים נובעים מחטמו הארוך, כד בדמות חסידה שמים נובעים ממקורה ונרקיס יפה שמים נובעים מכותרתו. "אין כדים אלה מוצאים חן בעיני. פשוטים הם למדי. האין לך כדים יותר יפים" שאל המלך. "אין לי" ענה הקדר. "לשוא מהללים את מעשי ידיך. כדיך כלל אינם ראויים להקרא כדים". עלה המלך למרכבתו וחזר אל ארמונו. למחרת חזר בדמות העני ופנה אל הקדר אשר ישב נדכא ואומלל בין כדיו,ואמר: "כמה נהדרים הכדים האלה. מעשי קדר אמן הם". זקף הקדר את ראשו, אורו עיניו ואמר: אכן, טוב לי לשמוע את דבריך, העני, מאשר לשמוע את דברי העשיר שאמנם כסף בידו אך אינו בעל טעם רב באמנות, ואינו מסוגל להעריך כמוך את מעשיי ידי". חייך המלך וחזר לארמונו שבע רצון.
הרון אל ראשיד, מלך המאמינים, נהג להתחפש לעני ולהסתובב בין בני עמו. יום אחד הגיע לשוק הקדרים ועד מהרה משך את תשומת לבו קדר אחד, שידע לעצב מחימר כדים מופלאים. הנה כד בצורת תרנגול, כד בצורת מסגד, כד בצורת עוף, וכל כך מדוייקים ויפים הכדים עד כי נדמה שהכד בצורת עוף עומד לעוף. "מה נפלאים מעשי ידיך" אמר המלך. "מה תועלת בהתפעלותך? הלוא עני אתה, וידך אינה משגת לקנות את כדיי" ענה הקדר. החליט המלך ללמדו לקח, ולמחרת הופיע במלוא הדרו במרכבה ואמר לקדר "שמע אמנותך הגיע לאוזני, וברצוני לרכוש מכדיך". הזדרז הקדר להראות לו את מיטב עבודותיו. כד בדמות נחש, כד בדמות יונה וכד בדמות ארמון. עיקם הרון אל ראשיד את אפו ואמר: "אין הכדים האלה מוצאים חן בעיני. האין לך כדים יפים יותר?" מיהר הקדר והביא לו כדים עוד יותר יפים. כד בדמות פיל שמים נובעים מחטמו הארוך, כד בדמות חסידה שמים נובעים ממקורה ונרקיס יפה שמים נובעים מכותרתו. "אין כדים אלה מוצאים חן בעיני. פשוטים הם למדי. האין לך כדים יותר יפים" שאל המלך. "אין לי" ענה הקדר. "לשוא מהללים את מעשי ידיך. כדיך כלל אינם ראויים להקרא כדים". עלה המלך למרכבתו וחזר אל ארמונו. למחרת חזר בדמות העני ופנה אל הקדר אשר ישב נדכא ואומלל בין כדיו,ואמר: "כמה נהדרים הכדים האלה. מעשי קדר אמן הם". זקף הקדר את ראשו, אורו עיניו ואמר: אכן, טוב לי לשמוע את דבריך, העני, מאשר לשמוע את דברי העשיר שאמנם כסף בידו אך אינו בעל טעם רב באמנות, ואינו מסוגל להעריך כמוך את מעשיי ידי". חייך המלך וחזר לארמונו שבע רצון.