הצילללו!

aviviel

New member
הצילללו!../images/Emo122.gif

הבן שלי מסרב לישון, וזה רק הולך ומחמיר. הוא ישן לילות שלמים עד גיל ארבעה חודשים (עבדתי על זה מאוד קשה - וזה הצליח). כשהתחיל ללכת למטפלת (המעצבנת), בימים שהיה אצלה - בכה פעמיים-שלוש בלילה. בימים שהיה איתי - ישן כל הלילה. אחרי חודש וחצי אצלה, התחיל לבכות פעמיים (בשתיים ובארבע) כל לילה.נותנים מוצץ - והוא מיד נרגע, ובכלל לא מתעורר, אבל עדיין - צריך לקום ולתת מוצץ - אחרת מתעורר ובוכה באמת. בחודשיים האחרונים, המצב הלך והתדרדר עד לבכי בכל עשרים דקות. לא חשבתי שזה יכול להיותיותר גרוע, אבל עכשיו, לא רק שהוא מתחיל לבכות - הוא מתעורר ממש, ודופק עם הרגליים והידיים, לא רוצה מוצץ וצריך להרגיע אותו במשך עשר דקות לפחות. כמובן שעיקר העומס נופל עליי: בעלי נשאר ער עד אחת וניגש אליו, אחר כך - זו רק אני (הוא טוען שהוא ניגש אליו בלילה, אבל לדעתי הוא חולם שהוא ניגש אליו בשעות הקשות. זה קורה אולי פעם בארבעה ימים). בחמש הוא מתעורר סופית, ואז אני מניקה, וצריכה לשחק איתו, אחרי לילה נוסף בלי שינה, עד שש ורבע, כדי שאבא יוכל לישון
, מעירה את אבא, מחכה בסבלנות שיואיל בטובו לקום, לצחצח שיניים, לשתות קפה וללכת לשירותים
, ואז יוצאת לעבודה. אני לא מצליחה למצוא את הסיבה להתעוררויות האלו: הוא לא רעב, כי כשהוא קם, הוא משחק עם עצמו במיטה כחצי שעה לפני שהוא קורא לי, וגם אז, הוא לא מבקש לאכול מיד. לא כואב לו כלום - עד כמה שניתן לדעת (הייתי אצל הרופאה חמישים אלף פעם). לא חם לו מדי, כי יש בחדר שלו 19 מעלות בלילה. לא קר לו, כי הוא מכוסה היטב. הוא לא מתעורר כדי לקבל תשומת לב, כי אנחנו לא מדברים איתו ולא משחקים איתו ולא מוציאים אותו מהמיטה, אלא רק מרגיעים אותו (מוצץ, יד על הגב), ומחכים שירדם בחזרה בשקט, בחושך. זה לא מתאים לתיאור של חרדת נטישה כי: א. זה התחיל הרבה יותר מדי מוקדם בשביל זה (גיל חמישה וחצי חודשים), ו-ב', משום שבמשך היום הוא ממש לא נודניק, ויכול להשאר עם אנשים זרים בלי בעיה. הוא כן נוחר לפעמים, והרופאה אמרה שזו יכולה להיות הסיבה, אבל זה קורה גם כשאנ ילא שומעת אותו נוחר לפני כן (עכשיו הוא בוכה מתוך שינה גם במהלך תנומות היום שלו). אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות, ולא מצליחה להמשיך לתפקד ככה. לא ישנתי יותר משעתיים רצופות כבר חודשיים. מישהי יכולה לחשוב על משהו? אני ממש אשמח לשמוע כל רעיון/הצעה/דעה.
 

bananacream

New member
הי

גם אנחנו בתקופה כזו אחרי מספר חודשים של לילות רצופים (הילדה בת 8 חודשים) יכול להיות שזה מספר גורמים: בקיעת שיניים, יישן הרבה אצל המטפלת, אולי הוא מצונן ? מנסיון עם הגדולים זה יעבור ויחזור לקדמותו בלי שנבין את הסיבה אבל בינתיים.... חשוב להמשיך "בנוהל לילה" - סדר קבוע לפני השינה, אם הוא מתעורר בלילה לא לדבר איתו, לא לצחוק (אפילו שזה מאד קשה -זה למטרה טובה), לא להדליק אורות ולא לשחק איתו בלילה ואצלי אסור להכנס למיטה שלנו לישון לכל אחד יש את המיטה שלו ושם הוא יישן...... אולי לברר כמה שעות הוא ישן אצל המטפלת - כך אגב "עליתי" על המטפלת הז!#$^ שהיתה לבכור שלי שכל רגע אפשרי הוא ישן כדי שיהיה לה נח.כמובן שהוצאתי אותו משם מיד..... לגבי צבירת כוחות: לחשוב על חלוקה יותר טובה של מי שקם לפי הנוחות שלכם: לילה את ולילה הוא וכך לפחות אחת ליומיים תשני רצוף, אולי חצי לילה ראשון הוא ואחר כך את תלוי מה מתאים לכם ואולי בתקופה הקרובה לעשות בסופי שבוע משמרות שינה על מנת לעבור תקופה קשה זו. מקווה שעזרתי אבל מנסיוני יש תקופות שהם חורגים מהמסלול אבל השמירה על העקרונות הנ"ל גם בתקופות "חריגות" וקשות הובילה לחזרה למסלול אחרי תקופה זו או אחרת..... סופשבוע נעים
 

aviviel

New member
היי -היי ומצטערת על האיחור בתגובה - נסענו

לסופ"ש אצל ההורים, במהלכו הגעתי למסקנה שפשוט קשה לו לנשום בלילה. היום השכבנו אותו לישון על מזרון עם זוית (שמתי שמיכה מתחת לראש המזרון) ואני מקווה לטוב. הרופאה המליצה לנסות את זה, ומשום מה שכחתי...
שיניים לא נראה לי סביר, כי הבקיעה עצמה היא הקטע הסיוטי, ולא יתכן שכבר חודשיים בוקעות לו אותן השיניים מחד, ולא נראות לעין מאידך.
אני מכריחה את המטפלת לרשום את מה שקרה איתו במשך היום, כי היא מתעקשת לא לשמור על סדר יום קבוע
אצלה הוא ישן בין שעה לשלוש שעות, בד"כ ב"תשלומים" של 20-40 דקות, פעם בשעתיים. אצלי הוא ישן שעה וחצי-שעה וארבעים, פעמיים ביום. לפעמים זה קצת יותר מפוזר, אבל לא כמו אצלה. השינה שלו תמיד היתה "אישיו", ותמיד הופרעה בקלות, והיא פשוט לא מאפשרת לו תנאי שינה אופטימליים (רוצה שישן בטיול בעגלה, בחדר רועש, עם אור וכולי).
מצונן - מתברר שכן. מסכנון. מחרחר נורא, והיום בערב התחיל גם לדלוף. אוכל בינתיים כרגיל, ומצב רוח טוב. במהלך התקופה הזו היה חולה בעוד משהו קטן שעבר בקלות. לא ראיתי שמשהו מזה שינה את הבכי המוזר הזה. לגבי נוהל שינה - בדיוק כמו אצלך ונשמר באדיקות. מאוד מעציב אותי שלמרות המאמצים הרבים שהשקעתי ביצירת הרגלי שינה טובים אצלו, הדרדרנו למצב הנוכחי. רק מראה שזה לא משנה כמה את קונטרול פריק, עדיין יהיו הפתעות... מניסיונך, משך כמה זמן, בערך (סדר גודל - ימים/שבועות/חודשים) נמשכת תקופה כזו של התעוררויות? האם הצלחתם לפעמים לגלות את הגורם? ואם כן - מה הוא? מה קורה עם הילדים האחרים כשהקטנה מתעוררת (סתם מסקרנות)?
 

bananacream

New member
תמשיכי להיות עיקבית

לדעתי זה ישתלם לך .... אצלינו כל פעם זה היה משהו אחר מהאופציות שהצעתי אבל היו פעמים שלא ידענו מה גרם לזה וזה פשוט חלף.... אצלינו אף אחד לא מתעורר בגלל השני ואני מאמינה שזה בגלל שהרגלנו אותם לישון ברעש.... דוקא בקטע הזה אני חושבת שההתנהגות של המטפלת צריכה לשמח אותך, אנחנו אף פעם לא הקפדנו על שקט במשך היום, ובטח שלא על חושך כי רצינו להקנות הבדלי לילה ויום ואין סיבה שאנחנו נלך על קצות האצבעות כי הם צריכים לישון והאמונה שלי היא שהם צריכים לישון בכל מצב ולא בתנאי מעבדה. בהצלחה יקירתי ולילות שקטים...
 

aviviel

New member
../images/Emo13.gif חדשות טובות ../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

נראה לי שמצאנו את הבעיה - אתמול היינו אצל רופאה אחרת (לא הקבועה), והיא חשבה שאולי הוא מתעורר בלילה כי העור היבש (שקיבל ממני
) מציק לו. אמרתי לה שאני כבר מורחת לו אקווה קרם וזה לא ממש עוזר, אז היא רשמה לנו איזה קרם יקר בטירוף. קניתי, מרחתי, ו... הילד התעורר רק שלוש פעמים הלילה (ב11, 3.5 ו-4.5), מה שאומר שזכינו לארבע וחצי שעות שינה רצופות! ומה שהכי משמח הוא, שהעור שלו נראה מצוין - בלי קילופים ובלי פריחה של יובש (למען האמת - גם העור שלי נראה מצוין אחרי הקרם הזה
). אה, ולהגנתי יאמר, שמרגע לידתו הילד רגיש בצורה קיצונית לרעש (רפלקס מורו שלו הופעל בכל פעם שמישהו עבר במסדרון), ולתנועה (רק לפני חודשיים הוא התחיל להיות מסוגל להירדם בנסיעה, ולהמשיך לישון גם כשהרכב משנה את מהירות הנסיעה שלו). הוא יכול לישון כשיש סביבו רעש מונטוני (נגיד, של טלויזיה), אבל שינוי ברמת הרעש (נגיד, כשמישהו חדש נכנס לבית, או כשמדליקים טלויזיה אחרי שהוא כבר ישן) גורמים לו להתעורר גם היום. כנ"ל לגבי תאורה. מה לעשות? יש ילדים שנולדים עם רמת רגישות גבוהה יותר (ואגב, גם שני ההורים שלו כאלו...). וחוצמזה, אני לא מבינה - אם הילד לא ישן בעגלה, ובוכה בכי היסטרי בכל פעם שהוא עייף ורוצה לישון, ומכריחים אותו לנסות לישון בעגלה, למה להתעקש על זה? תני לו לישון במיטה בבית, וכשהוא מתעורר - קחי אותו לטיול. נורא מרגיז, במיוחד בהתחשב בעובדה שאין לה שום שגרה קבועה - אני עדיין לא מבינה את הקטע הזה עם העגלה
 

א י ו ש י

New member
הילה בול ככה../images/Emo4.gif רגישה לכל פיפס

אני לא צריכה לומר לך איזה קשה להיות עם תינוק כזה אנחנו בשיא השקט כשהיא ישנה כדי שלא תתעורר כל מגע/רעש/אור ותחשבי כשיש עוד ילד בבית שרוצה לשחק וצריך לשתוק גם לנו קשה מאוד בלילות עדיין , נהיה ממש גרוע והרופא שלל כל בעיה גופנית שמחה שעליתם על הבעיה
שרק ישתפר!
 

aviviel

New member
איה, יכול להיות שבגיל של הילה זה כבר מאוחר

אבל מה שעזר לי מאוד מאוד מאוד עם אלון (והביא אותנו למצב של שינה כל הלילה, עד שכאמור, המטפלת הגיעה
), היא טכניקת העיטוף. השמיכה יוצרת תחושה של חיבוק וסביבה מוגנת, ובמקביל, מונעת התעוררות עקב תנועות לא רצוניות. אלון הוא גם תינוק מאוד פעיל, וכשהתחיל להתשתמש בידיים, הוא היה משחק במשיכות בסדין, וגם זה היה מעורר אותו, והעיטוף עזר גם כאן. עכשיו הוא כבר גדול והעיטוף מגביל מדי בשבילו, אז הפסקנו עם זה (בסביבות גיל חמישה חודשים). עוד דבר שעזר, אבל עליו אני לא ממליצה - רק מספרת שתדעי, כי זה נוגד את הנחיות משרד הבריאות - הוא השכבה על הבטן. מאוד מאוד עזר. קנינו בייבי סנס והשכבנו על הבטן. זהו. אפשר לדווח עלי למועצה לשלום הילד. ועוד דבר: אתם בהחלט יכולים לנסות להשכיב אותה לישון בחדר עם דלת סגורה+מכשיר קשר - זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו רוצים להרעיש מאוד (יחסית, יחסית...). עוד דבר שעשינו עם הרעש - התחלנו להשכיב אותו כשהטלויזיה דולקת בסלון בווליום סביר - לא רועש, אבל מספיק בשביל שיהיה המהום מונטוני כזה, וכשהוא נרדם עם הרעש הזה ברקע (דווקא ההשכבה תמיד הולכת בקלות, טפו, טפו, טפו), אז זה לא מפריע לו לשמוע את זה גם בהמשך. ומה עשינו לגבי הדחת מים בשירותים בלילה - זה אני לא אספר
 

א י ו ש י

New member
רגע את לא מניקה?

כי עם ההנקה זה סיפור אחר היא במיטה איתי וככה יותר נוח לי להניק האיש כבר לא שם מאז לידתה (ישן עם קסם בחדר, הזוי אני יודעת) בכלל כל המערך של הבית סובב סביבה
הכל השתנה (וזה אחרי שאומרים שילד 2 נכנס למשפחה קיימת ומשתלב בה, כן בטח אצלינו הפוך) אפילו כלים לא עושים פה בערב ולגבי השירותים...............אין הורדות מים בלילות
לא נורמלי..... מקרווה שישתפר בקרוב אני ממש על סף התמוטטות יהיה טוב לא יודעת על איזה גנרטור רזרבי אני נמצאת
 

aviviel

New member
מניקה, אבל כבר לא הנקה מלאה...

השאיבה בעבודה ייבשה לי את החלב די מהר, ונשארתי עם שתי הנקות (דבר ראשון בבוקר והנקה אהח"צ, כשחוזרים מהמטפלת), בקבוק סימילאק אצל המטפלת + שתי ארוחות מוצקים וארוחת-לפני השינה של סימילאק. כשהוא איתי אני מחליפה לו את הבקבוק של הבוקר במוצקים נוספים (בד"כ דיסה ביתית). גם אני לא עושה כלים אחרי שעת השינה. עושה את זה מהר מהר לפני שאני ממלאה אמבטיה (מקלחים אותו במטבח... הזוי אמרנו? אבל זה לא באשמתו - זה בגלל חדר האמבטיה המחורבן לתפארת בדירה שלנו). לגבי ההנקה - אני לא מניקה לפי דרישה. לא מקובל עליי, אני לא מוצץ ולא עובדת במחלבה. אוכלים בשעות קבועות. למזלי, אלון נולד עם מחזור אכילה "לפי הספר" (כל שלוש שעות), אז לא הייתי צריכה להתאמץ כדי ללמד אותו לאכול בזמנים קבועים. חוצמזה, כשהוא בכה הרגעתי אותו בד"כ באמצעים אחרים. לא הנקתי במיטה אלא בסלון, בפינה שנוחה לי, ולא יצרתי קשר בין שינה לאכילה. הוא אוהב את ההנקות, אבל לא זקוק להן כדי להרגע, ואני כן משתמשת במוצץ (לא אהב בהתחלה, אבל אבא שלו לימד אותו להשתמש בו...). אם את בוחרת לישון איתה במיטה, ולהיות זמינה להנקה כל הזמן, אז כדאי לעשות את זה כי זה מקובל עליך וטוב לך. אם זה לא מתאים - אז לא. למדי אותה לינוק בזמנים קבועים, לינוק כדי לאכול ולא כדי לספק צרכים אחרים, ומלאי את הצרכים האחרים לא באמצעות השד (הרי כשקסם זקוק לך, את יודעת איך להיות שם בשבילו גם בלי לתת לו ציצי, לא?). בסך הכל, הרגישות של אלון לא התפתחה למגבלה, כי השקענו בזה המון מחשבה, ובדקנו בכל פעם מחדש את הגבולות שלנו, ומה אנחנו מסכימים שיהיה ומה לא, וכל זה מתוך המחשבה, שהרגלים שנוצרים בגיל הזה קל לשנות הרבה יותר ממשהו שממשיך חודשים ארוכים, או אפילו שנים...
 

א י ו ש י

New member
הלוואי שהיתי יודעת איך לעשות את זה../images/Emo10.gif

הכל פה מטורף בערב/לילה
וכן אני מניקה לפי דרישה היו כבר לילות שהיא סחבה גם 6-7 שעות של שינה וכיום היא לא רוצה היא נרדמת רק עם ציצי או נדנודים שזה בכל גומר אותנו לא יודעת איך עושים אחרת
אוף
 

aviviel

New member
../images/Emo13.gifאם תרצי - בשמחה אבוא לנסות ביחד איתך...

אבל הכל תלוי בהחלטה שלך ושכנוע פנימי עמוק, שאת עושה את הדבר הכי נכון בשבילך ובשבילה, כי אחרת אי אפשר לעמוד בזה. אני ישבתי לבד, בשקט ובחושך, כל הלילה, במשך שלושה לילות רצופים, עד שהצלחתי ללמד את אלון שבלילה לא יוצאים מהמיטה. הייתי שם לידו כדי לנחם אותו, ואם הוא בכה באמת, אז הרמתי אותו, והרגעתי אותו, והחזרתי מיד למיטה, בלי לשחק, ובלי לתת ציצי. אני חייבת לומר שזה היה הרבה יותר קשה בשבילי מאשר בשבילו - כי הוא לא ציפה לציצי כאמצעי נחמה (כי כאמור, כבר מההתחלה לא עשיתי את זה), אבל עצם העובדה שידעתי שכל מה שצריך עכשיו זה להדביק אותו לציצי כדי לזכות בשעתיים של שינה, היה דבר שהתקשתי לעמוד בפניו. למרות הכל, עמדתי בזה, כי ידעתי שהדבר האחרון שאני רוצה זה יונק בן שנה שלא מוכן לישון בלי ציצי. אני מאוד לא אוהבת את התלות הזו, ואם לא הייתי משוכנעת ביתרונות הבריאותיים של ההנקה, הייתי מוותרת עליה בשמחה, לא אתמול, אלא אחרי שבועיים... הפואנטה לעניות דעתי, ואם את מסוגלת לעמוד בזה - עדיפים שלושה לילות של חוסר שינה ובכי, על פני חודשים ארוכים של חוסר שינה וקצת פחות בכי
 

א י ו ש י

New member
מכירה את השיטה, ניסיתי ונקרעתי../images/Emo10.gif

היא צרחה עד לב שמיים, הרמתי, חיבקתי, החזרתי חזרה לא נרדמה מה אגיד לך נראה לי שכעת כבר מאוחר לשנות וכ,ן הרגלי השינה שלה דפוקים לגמרי אני רק מתפללת שזה ילך וישתפר לא יודעת איך אני מחזיקה מעמד בכלל ויותר מזה לא משלבת תמ"ל תודה על הרצון לסייע בנתיים אני חייבת לעצמי (אחרי כשלון חורץ עם קסם בהנקה) לומר שלפחות יש לי חצי שנה של הנקה מלאה, הנקה נטו!!!!
 

aviviel

New member
אם כך - הנחמה היחידה היא, שבסוף, זה מסתדר אצל

כולם, אפילו שרלוט, זאת שישנה עם אמא עד גיל 17, ישנה היום במיטה משלה
 

hanchuk

New member
../images/Emo207.gif |הצילו| ילדה בת שנתיים שישנה איתנו

היא קמה באמצע הלילה ובוכה שהיא רוצה לבוא לישון איתנו. אבא שלה נמס וטוען שהיא כ"כ בוכה ושהיא עוד קטנה. אני טוענת שאם היא תבכה פעם אחת ולא ניתן לה לבוא היא לא תרצה יותר. מה אתם אומרים? הילדונת עכשיו נהייתה שנתיים. בועטת בי חופשי (מתוך שינה במוכן) ואוהבת לישון לרוחב המיטה
 
שחבל שהיא צריכה לבכות בשביל זה

ושהיא לא יודעת שאבאמא תמיד שם בשבילה ושאם יש לה חרדות בלילה היא מוזמנת אליכם. אני לא מאמינה שיצירה מכוונת של חסך תגרום לחוסר צורך... אני כן מאמינה שילדה בגיל הזה (וגם בגילאים הרבה יותר מבוגרים) היא לפעמים בעלת צורך אמיתי (ולא פינוק חלילה) בנוכחות הורית בשעות הלילה המפחידות.
 

hanchuk

New member
אבל אז אני לא ישנה כל הלילה

זה פשוט הופך להיות בלתי אפשרי 3 אנשים במיטה של שניים. מאיזה גיל זה נהיה לא לגיטימי לבוא למיטה של ההורים באמצע הלילה? ואולי אני אשים אותה מההתחלה במיטה שלנו ואז היא לא תקום לי באמצע הלילה? (אני מדמיינת אותה ישנה איתנו עד גיל 18...בעעעעע....)
 
"לא לגיטימי"?

תלוי. מאיזה גיל זה לא לגיטימי יותר לפחד? אני עדיין (33 עוד מעט) מתעוררת בחרדה לפעמים בלילה ושולחת יד לתפוס את היד של הבעל כדי לדעת שמישהו שומר עלי... עוד לא שמעתי על ילדים שגדלו בלינה משפחתית והמשיכו זאת בגיל 18.
 

hanchuk

New member
../images/Emo13.gif לא נראה לי שאצלה זה מפחד

זה יותר מפינוק. לא שיש לי בעיה עם פינוק. אבל, זה עד גבול מסויים. אגב, אם הייתי חושבת שזה מפחד - הייתי מנסה לטפל גם במקור הפחד - כי במקרה כזה לבוא לאמא ואבא זה לא "רק" הפיתרון
 

aviviel

New member
יש כזה דבר במשפחה המופרעת שלי...

ואת יכולה לדמיין מה הן התוצאות...
 
גם אצלי הם "בילו" אצלי במיטה עד גיל מאוד

מאוחר ובשלב מסויים הפסיקו, מעצמם. הבעל קצת התלונן בהתחלה, אבל כשהבהרתי לו שאם הוא לא רוצה שהם ישנו איתנו, הוא זה שאחראי להחזיר אותם למיטה שלהם, כי אני לא אקום באמצע הלילה (מה גם שאני אוהבת להתכרבל איתם ולהסניף אותם) - הוא נכנע. הקטן עוד מגיע אלינו מדי פעם, אבל ממש לעיתים רחוקות.
 
למעלה