הצילו!!!

[נונה17]

אני דווקא נהנית

קצת עצבים בריאים וכעס מושחז עושים טוב לעור הפנים

אני רק צריכה ללמוד לא לקחת ללב כל כך...

 

[dify]

דפנטלי נותן אנרגיה, למרות שלפעמים זו תחושה שאת נלחמת בקיר, כל כך מיותר. כל פעם אני חושבת על החדשים התמימים שנכנסים לפה ולא יודעים עוד איזו שטיפה הם יקבלו בפורום שאליו מגיעים אנשים באחת מנקודות השפל של חייהם, כאילו לא מספיק להם מבחוץ.. והעיקר, תהיי רזה, תעשי כל מה שאישה צריכה לעשות ותשתקי. מי אמר שהתקדמנו למאה ה21? לא פה...

 

[nowonder]

זו אכן לא הכתובת הנכונה

בלי קשר לביקורת שלך על הפורום ובלי כל קשר לעובדה שהקושי שלה היא לא זוגיות במשבר, אלא חיים במשבר. היא לא צריכה תמיכה וירטואלית. היא צריכה תמיכה פיסית (אולי אפילו תרופתית), ותמיכה מציאותית נפשית (פסיכולוג, או יועץ). זה לא אחראי לתת עצות באופן וירטואלי למישהי במצבה ועל סמך פוסט אחד. היא בעיצומם של קשיים אובייקטיבים וסובייקטיבים וצריכה איש מקצוע ושיחה ארוכה יותר. גם בן הזוג שלה מאותת לה שהוא לא מצליח להתמודד עם הקשיים שלה. וזה לגיטימי מאוד.

 

[dify]

אני מרגישה אחרת

אני חושבת שאם חלילה היו חושדים שלאמא שלי ולאחותי יש גידול, הדבר הראשון שהייתי עושה זה לא הולכת לדבר עם פסיכולוג אלא הולכת לדבר עם בת הזוג שלי. אני גם חושבת שזה לגיטימי שאישה מיד אחרי לידה תחפש עזרה, תמיכה, הערכה, אין שום דבר לא הגיוני בציפיות שלה מבעלה, מלבד העובדה שהם הגיעו בו זמנית עם הדאגה למשפחה. אני מבינה שאת חושבת שהפתרון צריך לבוא מאיש מקצוע, לדעתי איש מקצוע נועד למיקרים קיצוניים, ממושכים, או למצבים שבהם מקור הבעיה היא באדם עצמו והוא רוצה לטפל בזה. זה לא המצב פה. קשה לי לדמיין מישהו שילך לקבל טיפול תרופתי בגלל שאצל אמא שלו יש חשש לסרטן... ועוד יותר עצוב לי שאישה אחרי לידה מקבלת יחס של "חולה" בגלל שהיא מצפה לאמפטיה.. בעיני ההצעה הזו מוציאה את הטעם מהמילה זוגיות. אם היא בדיכאון אחי לידה, זה משהו אחר כמובן. אבל אפשר סתם להיות תשושה מהטיפול והשינוי ולחפש אמפטיה. זה נורמלי. התגובה שלך משאירה עליה את כל האחריות אמנם אנחנו מתרשמים רק דרך פוסט אחד, אבל אם הייתי מקבלת מזוגתי את התגובה "נמאס לי לשמוע את ההתבכיינויות שלך" בין אם זה בעיקבות לידה ובין אם זה בעיקבות דאגה למשפחתי הקרובה, זה היה מעלה סימני שאלה רציניים מאד גבי -מה לעזאזל אני עושה עם אדם כל כך חסר רגישות, לא אמפטי ולא מכיל. בעלה לא צריך לפתור לה את הבעיות שלה, אבל לפחות לתת לה את התחושה שאיכפת לו ושהוא שם בשבילה. נו באמת. אם בעיניך זה שהיא תיקח תרופות פותר את בעיית חוסר הרגישות והתמיכה של הבעל... מה אני אגיד לך... אולי עדיף שלא אגיד...

 

[nowonder]

זה לא מה שכתבתי

אני תוהה אם יש בכלל טעם להבהיר, כי די ברור שאת מוציאה את דברי מהקשרם. לא כתבתי שהיא חולה בגלל שהיא אחרי לידה. לא כתבתי שהיא צריכה טיפול תרופתי כי לאמא שלה יש סרטן. לא כתבתי שהיא לא צריכה לצפות לאמפטיה. לא פטרתי את בן הזוג שלה מאחריות. ואני יכולה להמשיך לכתוב מה לא כתבתי. מה שכן כתבתי הוא שאני חושבת שמדובר כאן בהצטברות (הצטברות, הצטברות, הצטברות, לא כל קושי לחוד, אלא הצטברות) של קשיים שהם מעבר ליכולתו של בנאדם לפתור לבד (הבנאדם הזה הוא לא רק היא, אלא גם בן הזוג שלה). לידה והריון הם טראומה לגוף. הורות היא טראומה לנפש. תוסיפי לכך את הטראומות המשפחתיות שהיא עוברת עכשיו, והרי לפניך מקרה שהוא מעבר לכוחות החובבניים של הפורום להתמודד איתו. וכנראה שהוא גם מעבר לכוחות של בנהזוג. אני חושבת שהיא צריכה שמישהו חיצוני יעריך את מצבה ויתאים לה את הטיפול הראוי. זה יכול להיות טיפול תרופתי (לסדר את ההתפרצויות ההורמונליות שהגוף הנשי חווה אחרי לידה) וזה יכול להיות טיפול תרפי בדמות שיחות. זה יכול להיות גם טיפול זוגי עם בן הזוג, כדי לתת גם לו את הכלים להתמודד עם הקשיים שלה. אין שום דבר מעליב בעיצה לחפש עזרה מקצועית, ואין שום דבר משפיל בחיפוש אחר עזרה מקצועית. וחוץ מזה, בן הזוג שלה ניסה, לפחות לפי הכתוב בפוסט, להיות התומך שלה. את לא יודעת כמה זמן הוא מאותת שקשה גם לא, את רק יודעת שעכשיו הוא צועק שהוא כבר לא יכול יותר. אני כמובן יכולה לזעוק שהוא חלש ובן זוג איום ולא תומך. אני לא רואה איך זה עוזר לה להרגיש יותר טוב. את יודעת, תמיכה היא לא רק אייקון של חיבוק.

 

[dify]

הצטברות...

נכון, יש פה הצטברות, אבל לא של איזה משהו קיצוני שלא קרה לאף אחד מעולם קודם. בואי נדמיין עולם בדיוני שבו היתה לה המון אמפטיה מהסביבה. שבו היא היתה מקבלת הכלה והקשבה מהאנשים שקרובים אליה. קרובים, זה לא רק בשביל ארוחות חג ומסיבות חתונה. קרובים זה בשביל שיהיו שם גם כשצריך אותם שלא יגידו שנשבר להם לשמוע אותך מתבכיינת על דברים שיש לך סיבה טובה אובייקטיבית לקחת ללב. טיפול הורמונלי- כמובן שאני עבד, אחרי הכל הגוף באמת עבר איזשהו שינוי חד בתקופה האחרונה. אבל מעבר לזה, גם אם יש פה היצטברות של דברים, אין הצדקה לסמם את הגוף כדי לגרום לה לשכוח מהמצב, זה לא שהיא נוטה להקצין את המציאות, המציאות לא קלה, להתעלם ממנה זה לא פתרון. ברור שאני גם בעד טיפול פסיכותראפי, אגב, מאמינה גדולה שטיפול עם מטפל טוב יכול להועיל לכל אדם בכל שלב בחיים. אבל עם כל הכבוד, שעת טיפול פעם בשבוע לא נועדה כדי שיהיה לך למי לשפוך את הלב, זה לא במקום שיחה טובה עם אדם אוהב, זה נועד לעבודה טיפולית. אם היא רוצה לעבוד על עצמה כדי להתמודד עם דברים- אני לגמרי בעד, אבל אם זה במקום איכפתיות מהסביבה. אז לא, פסיכולוג זה לא חבר להשכרה. אותי לא ראית שמה אייקונים של חיבוקים תמיכה מבחינתי זה להיות שם בשביל מישהו להאשים אותו שהוא אחראי להכל זה לא להיות שם בשביל אף אחד. הקשבה, זה בהחלט כן.

 

[dify]

עבד=בעד

 

[nowonder]

את מבינה

על זה בדיוק אנחנו חלוקות. אני מסכימה איתך שהיא זכאית לאמפטיה מבןהזוג (שלפי מה שהיא כותבת היא גם קיבלה לאורך זמן, ורק עכשיו, אחרי תקופה של התמודדות הוא צועק שהוא לא יכול עוד). אני חושבת שצריך להקשיב גם לו. ואני חושבת שבהחלט ייתכן שמה שיש כאן גדול על כוחותיו. המשפט שהוא אמר לה, הוא משפט אומלל ומיותר. הוא היה צריך להציע במקום שהם שניהם יעזרו בגורם חיצוני. אבל אני לא נוהגת לחרוץ דין אנשים לפי משפט אומלל אחד שהם אומרים. ואני לא חושבת שבשיבתי בעמדת השופט אני יכולה לעזור למישהו. למרות שזו אינה הצטברות קיצונית או ייחודית בעינייך ואולי גם בעיני הסביבה. ולמרות שההצטברות הזו אינה זכאית להקרא "התמוטטות נפשית" על פי דין העולם שמסביב, ברמה הסובייקטיבית ההצטברות הזו יכולה להיות קיצונית מאוד עבור אנשים עם מבנה אישיות מסויים (לא, אני לא אומרת חלשים. לפעמים גם חזקים נשברים). לכן אני חושבת שזה מאוד מסוכן לתת עיצה והקשבה וירטואלית, ולא להציע לה בחום ללכת לעזרה חיצונית. לא בגסות או בזילזול או כלאחר יד אני מציעה את זה.

 

[נונה17]

הכותבת המקורית לא חזרה

כדי לפרש לנו מה הכוונה בכך שבעלה הרים ידיים ופרש. אנחנו גם לא מכירים את הרקע ויכול מאוד להיות שהוא מרגיש מוצף ולא קל לו וצריך להקשיב לו, אבל נראה שבשורה התחתונה כשהיא עוברת משבר קשה מאוד נראה שאין לה עם מי לדבר ואין לה מי שיתמוך בה. יכול להיות שלא קל לו עם המעבר לאבהות ועם אישה שמתפרקת לו, אבל הוא לא עבר לידה והוא לא עבר אמא ואחות עם חשד לסרטן. שלושה תיקים בבת אחת יכולים לשבור כל אחד. ובניגוד לכל אלו שאומרים שהיא לא אמורה לצפות ממנו - אם לא ממנו אז ממי, בחיי?

 

[nowonder]

אחד הדברים שאנחנו לומדים

על ההורים שלנו מתישהו בחיים (כך לפחות אני מקווה), הוא שהם בסך הכל בני אדם. ששוגים הרבה ומשתדלים מאוד ולא יכולים להיות הכל בשבילנו. גם על בן הזוג צריך ללמוד את זה. אני לא אומרת שהיא לא צריכה להשען עליו אף פעם. אני כן אומרת שהוא לא יכול להיות הכל בשבילה. בדיוק כמו שכתבת, התיקים האלו הם תיקים גדולים להתמודדות. (ואגב, משבר ההורות לא פוסח על גברים. גם להם מאוד מאוד קשה להתמודד עם ילד חדש שבא לעולם. גם אם ההתמודדות הזו אחרת מהתמודדות הנשית). אין אדם אחד שיכול להיות הכל עבור מישהו. אנשים צריכים מערכת של תמיכה. חברים, חברות, בן זוג, הורים, משפחה, ומטפלים מקצועיים חיצוניים. לכל אחד יש עת וזמן. אדם רק צריך לדעת מתי להרפות ממשענת אחת.

 

[מדען טילים סובייטי]

דווקא התחלת טוב,

ואני מצטט - "המשפט "אני ממש לא חזקה וחייבת מישהו שיחזק אותי" הוא משפט שצריך לצאת מהלקסיקון. אי אפשר כל החיים להישען על אחרים כמקור הכוח הבלעדי" איך קרה שהצטרפת למקהלת המקוננות?

 

[נונה17]

תיקון טעות

סיימתי טוב (המשפט הזה קינח את ההודעה שלי) אבל בוא לא נהיה קטנוניות. תקרא מה כתבתי לפני כן. וברצינות, למרות שזה לא נראה הצד החזק שלך

- זה לא סותר אחד את השני. בן זוג לא צריך להישבר ולפרוש כשאשתו חודש אחרי לידה ואחותה ואמה אולי חולות סרטן. זה בדיוק הזמן לתמוך. בלי קשר - אם מישהי רואה בעצמה אדם לא חזק שצריך מישהו שיחזק אותו, היא צריכה ללמוד למצוא את גרעין הכוח שלה ולהפסיק לספר לעצמה את הסיפור שהיא סיפרה כל החיים שלה, שהיא אדם חלש. אבל זה לא נותן לבעלה פטור.

 

[מדען טילים סובייטי]

אבל זאת היא שביקשה עצה,

לא בעלה, ככה שהפטור שאת מואילה בטובך להעניק לו (או לא) לא ממש מעניין מישהו. או שמא את מתנדבת לערוך לו שיחת לאן פנינו במקומה

?

 

[נונה17]

ההודעה שלי כוונה בעיקר לשאר הכותבים

כולל אתה אבל לא רק, שביצעו בה לינץ' רק כי היא העזה לבקש תמיכה מבעלה, שומו שמיים. חוץ מזה, לא נראה לי שהדיון הזה מעניין גם אותה כי היא לא ממש חזרה להגיב.

 

[מדען טילים סובייטי]

ובמילים אחרות -

הפיתרון שלך למצוקתה של השואלת הוא בשניים - 1. לתמוך בה, להקשיב לה, להכיל אותה לשלוח לה חזקי ואמצי וכו' וכו'. 2. לשלוח אותה לנהל שיחת לאן פנינו עם בעלה ולפרט באוזניו בדיוק למה היא מצפה ממנו - הסכים, הפנים ויישם - מצויין. לא - שתעיף אותו לכל הרוחות ותימצא לעצמה גבר אחר, תומך, מבין, מכיל וכד'. ובקיצור - לדעתך, כל מה שחסר לשואלת בחיים זה הגבר הנכון - בלעדי הגבר הזה היא אפס, אין לה סיכוי להגיע לכלום, כדי למצוא את הגבר הזה את ממליצה לה, שימי לב, לזרוק את בעלה ולצאת לחפש לה גבר אחר - אמא לילדה בת חודש, אם ואחות חולות סרטן ועכשיו גם לבד - מסתובבת בעולם מחפשת את הגבר שיציל אותה - זאת ה"אחריות" שאת מצפה ממנה לקחת על החיים שלה. וזה מה שנקרא בלקסיקון שלך "לעזור"

? בחיי, מזל שבאת

.

 

[הפסימית האופטימית]

../images/Emo45.gif בהחלט הכתובת הלא נכונה

כאשר גם מנסים לתת עצות מועילות האנשים החביבים בפורום הזה נותנים לך הרגשה שאם אתה לא חלק מהקבוצה החמימה שלהם אין לך מה לעשות פה... אולי עדיף שתפוז יסגור את הפורום ויפתח קומונה לקבוצה הזו?

 

[אייבורי]

../images/Emo24.gif

רק אם תבואי איתי לקומונה אני זז מפה.

 

[seeyou]

אולי עדיף שהנהלת תפוז תנתב את הפניות?

יש ביקורת בונה ויש ביקורת הורסת את בכוון הנכון- לסגור את הפורום בגלל שהדעות שלך לא מקובלות על יתר המשתתפים? נכון,יש חיבור בין כמה משתתפים אבל את מפספסת את המטרה של הפורום את רשאית לכתוב את הדעה שלך מבלי להיכנס לוויכוח עם משתתפים אחרים. גם בין "מומחים" יש דעות שונות לאותה בעיה. הפילוסוף הצרפתי,מונטין,דגל בסיסמא -אין אדם נפגע כל כך ע"י מה שמתרחש כמו שהוא נפגע ע"י מה שהוא חושב על מה שמתרחש אז את נפגעת מתשובות שקיבלת? הגיוני הבעיה היא הפרוש שאת נותנת ולא עצם התשובות לבעיה ספציפית עצה מחובבנים דומה לתרומה. אני מחליט למי לתת וכמה ולא המבקש. הוא לא יכול לבקש סכום כראות עיניו ישנם בתפוז כמה פורומים מוגדרים כתמיכה: תמיכה טכנית תמיכה יוצרת תמיכה למבוגרים תמיכה נפשית לחיילים תמיכה נפשית למבוגרים תמיכה נפשית לצעירים גם בפורומים האלו האחראיות חל על מקבל העצה ולא על הנותן בבתי חולים מחתימים את החולה לפני ניתוח או טיפול-האחראיו חלה על המטופל. יוסי

 

[הפסימית האופטימית]

זו לא הסיבה שאני חושבת שצריך לסגור את הפורום

יש כמה סיבות: - יש פורמים אחרים שיכול לעזור לאנשים שבאים לפה, וכמה מהאנשים שכותבים פה כותבים גם בפורום בינו לבינה, פורום מלחמת המינים. פורומים אחרים שאנשים יכולים לשאול יהיה ב- נשואים טריים, נשואים ונשואות , זוגיות, אינטימיות וכו' וכו' - כך שאם הפורום ייסגר אי אפשר להגיד שאנשים לא יימצאו את האוזן הקשבת שהם מחפשים. - אם אנשים שואלים בפורומים האחרים שציינתי לרוב הם יקבלו יותר תגובות ויותר תגובות רלוונטיות. - נכון אני באמת מפספסת את המטרה של הפורום - אני לפעמים עונה - ולפעמים רואה את ההודעה במקום אחר. כך שאני לא חושבת שיש ייחוד לפורום הזה. - מה שמפריע לי זה לא שיש כאן משתתפים שהם חברים בחיים האמיתיים או שיש להם חיבור - מה שמפריע זה שיש פה קול אחד. לי זה מרגיש כאילו 5/6 משתתפים פשוט אומרים את אותו הדבר. לפעמים זה קורה כאשר מתחברים עם אנשים - חושבים דומה. אבל זה לא מטרת הפורום - מטרת הפורום לקבל מספר תגובות שונות - מה שאפשר לקבל בפורומים אחרים אבל פה יהיו 5 תגובות שקשורות לנושא הפורום ו10 תגובות של חברים של הפורום שמתכתבים ביניהם על נושא אחר. -וכן זה מפריע לי שיש פה 5 משתתפים או 6 שמחוברים ולכן אי אפשר להגיב שונה כי פתאום יתנפלו עלייך....

 

[chenby]

לא קצת קפצת?

הגעת לפורום לפני כמה ימים ואת חורצת את גורלו? יפה לך.. תקראי את הודעת המנהלת.. כל אחד רשאי להביע את דעתו, ואף אחד לא חייב לקבל אף דעה. זה המטרה של פורום.. כל פורום. לא מוצא חן לך, אמרת שיש מלא פורומים טובים יותר. אז תהיי איפה שאת בוחרת, וחיי ותני לחיות. שבוע נפלא.