הצטרפנו זה עתה
- פותח הנושא Linda30
- פורסם בתאריך
שלומות, גם כשחולקים ראוי לשמור על שפה מכבדת
לבקש לכבד את הקוראים זה סתימת פיות?
אבחון מדויק הוא חשוב מאוד
זה לא העיקר לתת חותמת ולסגור עניין.
אם הטיפול לא מתאים, אז לא רק שהזקנו לילד, אלא לעתים לכל הסביבה שלו.
mcdd שונה בכמה דברים מאשר אוטיזם.
למשל, לילד יש מחשבות שווא.
תראה, הבן שלי למשל (וגם שלך) אובחן בגיל מבוגר יחסית. אבל אף פעם לא היו לבן שלי הרהורי שווא.
אם ילד בא ואומר שהוא יכול לעוף כי הוא סופרמן (וזו סתם דוגמה) - אז האם כיתת תקשורת תעזור לו, או שהוא יעוף משם על טיל, כי המורה תפחד בכל פעם שהוא יעלה על הגג ויצעק שהוא סופרמן?
אבחון קריטריונים לMDD כולל:
1. התנהגות חברתית/ סנסטיבית קלוקלת, דומה להתנהגות אוטיסטית, כמו למשל:
· חוסר עניין חברתי.
· המנעות מחברת אחרים.
· יחסים פגומים עם חברים.
· קשר רגשי אמביוולנטי.
· מוגבלות באמפתיה או בהבנה שאחרים חושבים או מרגישים.
2. תסמינים רגשיים, הכוללים:
· ויסות לא תקין של רגשות.
· חרדה עזה לא הולמת.
· פאניקה נשנית.
· אי יציבות רגשית, ללא סיבה ברורה.
3. תסמיני הפרעה בחשיבה, כמו למשל:
· התפרצות אי רציונלית פתאומית במחשבות נורמליות.
· מחשבות מאגיות.
· בלבול בין מציאות לדמיון.
· הזיות כגון מחשבות פרנואידיות או פנטזיה על כוח על.
ילדים המראים סימפטומים משלושת הקטגוריות עשויים להיות מאובחנים כMDD.
כיום, MDD הינה קטגוריה מחקרית, בלי משמעות של טיפול או חינוך. כיוון שידוע לנו כמו מעט על הפרעה זו, מוקדם להציע התערבות ספציפית. ילדים עם MDD צריכים להיות מטופלים בתוכנית חינוכית אינדוידואלית אשר תתוכנן בשיתוף פעולה עם הורים, מורים, וצוות רב תחומי.
הורים יכולים להוועץ בפסיכיאטר על מנת להחליט איזה טיפול תרופתי יעזור בהפרעות החשיבה.
אז יש נקודת השקה לאוטיזם בקשיים החברתיים, אבל זה בכל זאת לא מאוד דומה, ויש גם דברים שונים כמו הבלבול בין מציאות ודמיון.
אבל כנראה שלא מספיק לדעת אותם מאבחנים שחושבים שזה לא ממש שייך לבעיות אוטיזם, ולכן אינם רושמים את זה.
אני לא יודעת כמה ילדים עם אבחון כזה לומדים בכיתת תקשורת, אבל בהחלט יכול להיות שלחלק מהם זה פשוט ממש לא מתאים. ולכן האבחון הזה קצת עושה להם עוול כי הם מקבלים טיפול לא מתאים.
זה לא העיקר לתת חותמת ולסגור עניין.
אם הטיפול לא מתאים, אז לא רק שהזקנו לילד, אלא לעתים לכל הסביבה שלו.
mcdd שונה בכמה דברים מאשר אוטיזם.
למשל, לילד יש מחשבות שווא.
תראה, הבן שלי למשל (וגם שלך) אובחן בגיל מבוגר יחסית. אבל אף פעם לא היו לבן שלי הרהורי שווא.
אם ילד בא ואומר שהוא יכול לעוף כי הוא סופרמן (וזו סתם דוגמה) - אז האם כיתת תקשורת תעזור לו, או שהוא יעוף משם על טיל, כי המורה תפחד בכל פעם שהוא יעלה על הגג ויצעק שהוא סופרמן?
אבחון קריטריונים לMDD כולל:
1. התנהגות חברתית/ סנסטיבית קלוקלת, דומה להתנהגות אוטיסטית, כמו למשל:
· חוסר עניין חברתי.
· המנעות מחברת אחרים.
· יחסים פגומים עם חברים.
· קשר רגשי אמביוולנטי.
· מוגבלות באמפתיה או בהבנה שאחרים חושבים או מרגישים.
2. תסמינים רגשיים, הכוללים:
· ויסות לא תקין של רגשות.
· חרדה עזה לא הולמת.
· פאניקה נשנית.
· אי יציבות רגשית, ללא סיבה ברורה.
3. תסמיני הפרעה בחשיבה, כמו למשל:
· התפרצות אי רציונלית פתאומית במחשבות נורמליות.
· מחשבות מאגיות.
· בלבול בין מציאות לדמיון.
· הזיות כגון מחשבות פרנואידיות או פנטזיה על כוח על.
ילדים המראים סימפטומים משלושת הקטגוריות עשויים להיות מאובחנים כMDD.
כיום, MDD הינה קטגוריה מחקרית, בלי משמעות של טיפול או חינוך. כיוון שידוע לנו כמו מעט על הפרעה זו, מוקדם להציע התערבות ספציפית. ילדים עם MDD צריכים להיות מטופלים בתוכנית חינוכית אינדוידואלית אשר תתוכנן בשיתוף פעולה עם הורים, מורים, וצוות רב תחומי.
הורים יכולים להוועץ בפסיכיאטר על מנת להחליט איזה טיפול תרופתי יעזור בהפרעות החשיבה.
אז יש נקודת השקה לאוטיזם בקשיים החברתיים, אבל זה בכל זאת לא מאוד דומה, ויש גם דברים שונים כמו הבלבול בין מציאות ודמיון.
אבל כנראה שלא מספיק לדעת אותם מאבחנים שחושבים שזה לא ממש שייך לבעיות אוטיזם, ולכן אינם רושמים את זה.
אני לא יודעת כמה ילדים עם אבחון כזה לומדים בכיתת תקשורת, אבל בהחלט יכול להיות שלחלק מהם זה פשוט ממש לא מתאים. ולכן האבחון הזה קצת עושה להם עוול כי הם מקבלים טיפול לא מתאים.
בעיות נפשיות מתפתחות כשאדם כל החיים
נלחם בסביבה 'עם הראש בקיר'.
וזה קורה אצל א"סים שמאובחנים מאוחר (או לא מאובחנים בכלל).
אם לא הייתי עושה שום דבר עםה החמרה במצב של הבן שלי בגיל 12 (ואם הוא לא היה מאובחן בגיל 14 ) לך תדע לאיזה מצב נפשי הוא היה מגיע.
נכון, זה לא קורה לילדים שמאובחנים בגיל צעיר . כי כשיש אבחנה בגיל צעיר, יש גם הבנת המצב וילד לא צריך להלחם בכל העולם.
האם אי פעם ילדים מתחת לגיל בית ספר יסודי אובחנו כ MCDD ?
נלחם בסביבה 'עם הראש בקיר'.
וזה קורה אצל א"סים שמאובחנים מאוחר (או לא מאובחנים בכלל).
אם לא הייתי עושה שום דבר עםה החמרה במצב של הבן שלי בגיל 12 (ואם הוא לא היה מאובחן בגיל 14 ) לך תדע לאיזה מצב נפשי הוא היה מגיע.
נכון, זה לא קורה לילדים שמאובחנים בגיל צעיר . כי כשיש אבחנה בגיל צעיר, יש גם הבנת המצב וילד לא צריך להלחם בכל העולם.
האם אי פעם ילדים מתחת לגיל בית ספר יסודי אובחנו כ MCDD ?
כיצד מתפתחת הפרעה נפשית?
האם היא תורשתית, או קוראת כתוצאה של מקרים שקורים לאדם?
האם זה שילוב של השניים?
למקרים שאת מביאה יכולה להיות סיבה אחרת. כי השאלה מה הסיבה הראשונית ומה השניה.
אולי זה להפך. לילד יש בעיה נפשית, שמפריעה לו בתפקוד החברתי? יכול להיות שלילד יש קושי חברתי כי הוא מתקשה להבחין בין מציאות ודמיון?
למרות כל הקשיים שבנך עבר, הוא ידע להבדיל בין מציאות ודמיון וגם ילדים אחרים במצבו. למרות מצבי התסכול הוא לא הגיע למצב שהוא עומד על הגג ומנסה לקפוץ בטענה שלא יקרה לו כלום ושהגוף שלו ביוני.
כשלא מבינים אותך אתה יכול להגיע למצבים של דכדוך, של התכנסות בעצמך ולא של אבדן קשר עם המציאות.
האם היא תורשתית, או קוראת כתוצאה של מקרים שקורים לאדם?
האם זה שילוב של השניים?
למקרים שאת מביאה יכולה להיות סיבה אחרת. כי השאלה מה הסיבה הראשונית ומה השניה.
אולי זה להפך. לילד יש בעיה נפשית, שמפריעה לו בתפקוד החברתי? יכול להיות שלילד יש קושי חברתי כי הוא מתקשה להבחין בין מציאות ודמיון?
למרות כל הקשיים שבנך עבר, הוא ידע להבדיל בין מציאות ודמיון וגם ילדים אחרים במצבו. למרות מצבי התסכול הוא לא הגיע למצב שהוא עומד על הגג ומנסה לקפוץ בטענה שלא יקרה לו כלום ושהגוף שלו ביוני.
כשלא מבינים אותך אתה יכול להגיע למצבים של דכדוך, של התכנסות בעצמך ולא של אבדן קשר עם המציאות.
רונן שפירא1
New member
יש גם הפרעות נפשיות שאינן תלויות בסביבה
ולא כדאי לבלבל בין זה לבעיות נפשיות אחרות, אפילו אם הן קשות.
בעבר חשבו שהפרעות כגון פסיכוזה מתפתחות גם בגיל מבוגר, היום יודעים שהן יכולות להופיע מגיל מוקדם.
ושילוב בין זה עם אוטיזם הוא שילוב קשה ביותר אולם הרבה יותר מסוכן זה להתעלם מכך ולהתרכז רק באוטיזם בטענה שהשאר יעלם עם הזמן.
ולא כדאי לבלבל בין זה לבעיות נפשיות אחרות, אפילו אם הן קשות.
בעבר חשבו שהפרעות כגון פסיכוזה מתפתחות גם בגיל מבוגר, היום יודעים שהן יכולות להופיע מגיל מוקדם.
ושילוב בין זה עם אוטיזם הוא שילוב קשה ביותר אולם הרבה יותר מסוכן זה להתעלם מכך ולהתרכז רק באוטיזם בטענה שהשאר יעלם עם הזמן.
נכון יש כאלו מקרים
והם מאוד נדרים ומאוד קשה לאבחן אותם,
וצריך באמת להיות מאוד בטוחים שמאבחנים ילד בכזה דבר כי אם טועים וזה לא מדע מדויק חוצים את דינו של הילד למשהו מאוד מאוד קשה, בעצם חרצנו את דינו לכל החיים באבחון כזה, אז
לא יקרה כלום אם דבר כזה יישאר בגדר סודיות ובחדרי חדרים ואפילו לא להעלות את זה על הכתב והכל על מנת לא לדון את הילד לגזר דין "מוות"
וכן זה גזר דין "מוות" כי החברה לצערנו לא מקבלת אבחון כזה וכן גם לא רוצים לטפל בילד כזה על אף התיפייפות כאן של גולשים שאפשר לטפל וצריך
אז לא המטפלים בכלל לא נכנסים לטיפול באבחון כזה והיו הורים שכתבו את זה בכמה מקומות באינטרנט!
מצבו של ילד רע ומר !
אז אם כל התפיפות שיש כאן בשרשור, אני ממליצה לאמא ללכת למאבחן ולבקש שימחקו את האבחון השני או לבדוק במקום אחר אם זה בכלל נכון ויתכן מאוד שזה אבחון שגוי!
והייתי ממליצה לה לשמור הכי בסוד על הנושא של האבחון השני ..
והם מאוד נדרים ומאוד קשה לאבחן אותם,
וצריך באמת להיות מאוד בטוחים שמאבחנים ילד בכזה דבר כי אם טועים וזה לא מדע מדויק חוצים את דינו של הילד למשהו מאוד מאוד קשה, בעצם חרצנו את דינו לכל החיים באבחון כזה, אז
לא יקרה כלום אם דבר כזה יישאר בגדר סודיות ובחדרי חדרים ואפילו לא להעלות את זה על הכתב והכל על מנת לא לדון את הילד לגזר דין "מוות"
וכן זה גזר דין "מוות" כי החברה לצערנו לא מקבלת אבחון כזה וכן גם לא רוצים לטפל בילד כזה על אף התיפייפות כאן של גולשים שאפשר לטפל וצריך
אז לא המטפלים בכלל לא נכנסים לטיפול באבחון כזה והיו הורים שכתבו את זה בכמה מקומות באינטרנט!
מצבו של ילד רע ומר !
אז אם כל התפיפות שיש כאן בשרשור, אני ממליצה לאמא ללכת למאבחן ולבקש שימחקו את האבחון השני או לבדוק במקום אחר אם זה בכלל נכון ויתכן מאוד שזה אבחון שגוי!
והייתי ממליצה לה לשמור הכי בסוד על הנושא של האבחון השני ..
רונן שפירא1
New member
זה שמתעלמים ממסקנות זאת חריצת גורלות של הילד
כי אפשר היום לטפל בהפרעות פסיכוטיות ולאזן את המצב.
הרבה יותר מסובך זה להתמודד עם מישהו שיצא מאיזון כי התעלמו מהצורך לטפל בבעיות הללו...
וההכללות שלך נכונות רק למה שאת מכירה, אז בבקשה,יש גם מסגרות שאת לא הכרת.
כי אפשר היום לטפל בהפרעות פסיכוטיות ולאזן את המצב.
הרבה יותר מסובך זה להתמודד עם מישהו שיצא מאיזון כי התעלמו מהצורך לטפל בבעיות הללו...
וההכללות שלך נכונות רק למה שאת מכירה, אז בבקשה,יש גם מסגרות שאת לא הכרת.
את מה שכתבת כאן על MCDD
יש כאלה שחושבים על PDD.
איך היית מרגישה אם אדם שקיבל אבחון של ADD וגם PDD והיו נותנים לו עצה להתעלם מהאבחון השני?
כי באמת יש יחס יותר חיובי לאבחון של ADD מאשר אבחון של PDD או אוטיזם ממש. (כלומר, המילה אוטיזם).
עצם העובדה, למשל, שחברה שלי הייתה מודעת לכך שאבחון של NVLD כולל בחובו גם אפשרות דכאון בגיל ההתבגרות גרמה לה להיות ערנית לכך, וכשהילד היה בגיל ההתבגרות היא שמרה עליו בשבע עיניים, והסתבר שאכן הייתה לכך סיבה טובה, לצערנו, והיא ממש הצילה את הילד שלה.
ילד שלא יראו את האבחון שלו הזה לא יקבל יחס טוב, כי אף אחד לא יבין למה הוא מתנהג ככה בכלל. זו התנהגות שונה מאוד ומפחידה לצוות חינוכי, ויכול להביא לזריקה שלו מבית הספר. ולעתים דווקא ישיבה של ההורים עם הצוות יכולה להביא להבנה שלהם.
כמו שמאבחן אמור לרשום PDD אם הוא רואה את זה ולא להפעיל שיקולים זרים של 'אבחון יתר' או 'חסר' אלא לכתוב מה שהוא רואה, כך הוא אמור לעשות עם אבחונים אחרים.
וכמובן, שתמיד הורים יכולים לנסות להתווכח עם המאבחן, אם הם חושבים שהוא טעה ואם הוא לא מצליח לשכנע אותם או שהם לא מצליחים לשכנע אותו, ללכת לאבחון במקום אחר.
השאלה היא אם הם בעצמם מרגישים שזה לא מבטא את הילד שלהם.
התעלמות מהמצב יכולה להביא להחרפה שלו, וזה מאוד מסוכן, במיוחד במקרים של מחשבות שווא.
יש כאלה שחושבים על PDD.
איך היית מרגישה אם אדם שקיבל אבחון של ADD וגם PDD והיו נותנים לו עצה להתעלם מהאבחון השני?
כי באמת יש יחס יותר חיובי לאבחון של ADD מאשר אבחון של PDD או אוטיזם ממש. (כלומר, המילה אוטיזם).
עצם העובדה, למשל, שחברה שלי הייתה מודעת לכך שאבחון של NVLD כולל בחובו גם אפשרות דכאון בגיל ההתבגרות גרמה לה להיות ערנית לכך, וכשהילד היה בגיל ההתבגרות היא שמרה עליו בשבע עיניים, והסתבר שאכן הייתה לכך סיבה טובה, לצערנו, והיא ממש הצילה את הילד שלה.
ילד שלא יראו את האבחון שלו הזה לא יקבל יחס טוב, כי אף אחד לא יבין למה הוא מתנהג ככה בכלל. זו התנהגות שונה מאוד ומפחידה לצוות חינוכי, ויכול להביא לזריקה שלו מבית הספר. ולעתים דווקא ישיבה של ההורים עם הצוות יכולה להביא להבנה שלהם.
כמו שמאבחן אמור לרשום PDD אם הוא רואה את זה ולא להפעיל שיקולים זרים של 'אבחון יתר' או 'חסר' אלא לכתוב מה שהוא רואה, כך הוא אמור לעשות עם אבחונים אחרים.
וכמובן, שתמיד הורים יכולים לנסות להתווכח עם המאבחן, אם הם חושבים שהוא טעה ואם הוא לא מצליח לשכנע אותם או שהם לא מצליחים לשכנע אותו, ללכת לאבחון במקום אחר.
השאלה היא אם הם בעצמם מרגישים שזה לא מבטא את הילד שלהם.
התעלמות מהמצב יכולה להביא להחרפה שלו, וזה מאוד מסוכן, במיוחד במקרים של מחשבות שווא.
רונן שפירא1
New member
איזו גסות רוח שגובלת בעלילת דיבה
המטרה שלי אף פעם לא היתה להגן על אנשי מקצוע אלא להשיג את הטיפול הטוב ביותר האפשרי למי שצריך..
באותה מידה אני יכול להגיד עלייך שאין טעם להגיב למי שמטרתו להזניח טיפול בילדים סובלים - ואני בטוח שזאת לא מטרתך
המטרה שלי אף פעם לא היתה להגן על אנשי מקצוע אלא להשיג את הטיפול הטוב ביותר האפשרי למי שצריך..
באותה מידה אני יכול להגיד עלייך שאין טעם להגיב למי שמטרתו להזניח טיפול בילדים סובלים - ואני בטוח שזאת לא מטרתך
תארי לעצמך שזה היה להפך
כלומר, שהייתי כותבת לך "אין לי כוונה להתווכח עם גולשים שמטרתם לתקוף אנשי מקצוע..."
אין לי שום מטרה להגן על אנשי מקצוע. אני לא אשת מקצוע וגם לי יש לעתים בקורת על אנשי מקצוע, אבל לא צריך לתקוף אוטומטית.
אני לא מכירה את הילד מהאובחן ולא יודעת אם האבחנה מתאימה לו או לא, ולכן הויכוח הוא עקרוני. את חושבת אולי שאין כזה אבחון בכלל, וזה מפריע לך שמאבחנים ילד באבחון הזה - וזו זכותך לחשוב כך, אבל עובדה שהילד קיבל אבחון כזה, ולכן עכשיו יש להורים שתי אפשרויות, אם האבחון נראה להם מתאים, לפעול לי ההמלצות ואם לא, אז או להתווכח ולנסות לשכנע את המאבחן שהוא טעה, או ללכת למקום אחר לאבחון.
מפותחת ההודעה לא נראה היה שהם מערערים על נכונות האבחון.
ודרך אגב, את האבחון של אספרגר לא תקפתם, למרות שיש טוענים שאין בכלל דבר כזה. ויש כאלה שטוענים שקיים, אבל לא שייך לאוטיזם.
אני למשל גם לא כתבתי את זה כתגובה לפותחת השרשור, שכן היא לא שאלה אם יש או אין אספרגר ואם יש או אין MCDD. אלא בקשה עזרה ספציפית. שאותה, למרבה הצער, היא דווקא לא קבלה.
כלומר, שהייתי כותבת לך "אין לי כוונה להתווכח עם גולשים שמטרתם לתקוף אנשי מקצוע..."
אין לי שום מטרה להגן על אנשי מקצוע. אני לא אשת מקצוע וגם לי יש לעתים בקורת על אנשי מקצוע, אבל לא צריך לתקוף אוטומטית.
אני לא מכירה את הילד מהאובחן ולא יודעת אם האבחנה מתאימה לו או לא, ולכן הויכוח הוא עקרוני. את חושבת אולי שאין כזה אבחון בכלל, וזה מפריע לך שמאבחנים ילד באבחון הזה - וזו זכותך לחשוב כך, אבל עובדה שהילד קיבל אבחון כזה, ולכן עכשיו יש להורים שתי אפשרויות, אם האבחון נראה להם מתאים, לפעול לי ההמלצות ואם לא, אז או להתווכח ולנסות לשכנע את המאבחן שהוא טעה, או ללכת למקום אחר לאבחון.
מפותחת ההודעה לא נראה היה שהם מערערים על נכונות האבחון.
ודרך אגב, את האבחון של אספרגר לא תקפתם, למרות שיש טוענים שאין בכלל דבר כזה. ויש כאלה שטוענים שקיים, אבל לא שייך לאוטיזם.
אני למשל גם לא כתבתי את זה כתגובה לפותחת השרשור, שכן היא לא שאלה אם יש או אין אספרגר ואם יש או אין MCDD. אלא בקשה עזרה ספציפית. שאותה, למרבה הצער, היא דווקא לא קבלה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.