גבולות המדע
למדע, כמו לכל מושג אחר, יש הגדרה ברורה ולכן יש לו גם גבולות שמגדירים את טווח הפעולה שלו.
עמנואל קאנט הפריד בין מושגים אפריוריים כמו "זמן" ו"מרחב" שנמצאים מחוץ לתחום המחקר המדעי לשאר המושגים שאפשר לבחון אותם באמצעות תצפיות וניסויים.
בזמנו המושגים האלו היו באמת "מחוץ לתחום" ולכן שייכים לתחום האמונה או המטפיזיקה.
איינשטיין פרץ את הגבול והחזיר גם את שני המושגים האלו לתחום המחקר המדעי - וכולנו יודעים מה הייתה המשמעות של פריצת הדרך הזו.
"תודעה" ו"מודעות" הם שני מושגים אפריוריים - כלומר, קיימים אבל בלתי ניתנים למדידה או מחקר מדעי כי לא נמצאה עדיין התיאוריה שתסביר את קיומם.
ולכן יש לנו 3 אפשרויות: להאמין בקיומם ולחפש תשובות בתיאוריות לא-מדעיות, להכחיש את קיומם ולהיאחז בתיאוריות הקיימות או לחפש את התשובה באזורים האפלים שעדיין לא נחקרו ולכן הם מחוץ לגבולות המדע.
לשאלת המחקר שמובילה לשם קוראים "המכונה שמנסה להבין את עצמה". השאלה הזו בעצמה חורגת בתחום המחקר האקדמי כי הנחת היסוד שלה שגויה - בני אדם הם לא מכונה.....
התשובה יכולה להתקבל רק בפרדיגמה מדעית חדשה שמבוססת על ההנחה שהעולם כולו הוא רשת של תקשורת או של קישורים או קשרים.
הפרדיגמה הזו הולכת וצומחת עכשיו, ותופסת תאוצה במקביל להשתרשות האינטרנט בחיינו (רשת שמידע שמחברת את האנושות כולה ועוזרת לנו להבין עד כמה מטפורת השעון לא מתאימה) - ולכן יש מאבק בין הממסד הקיים למדע שממשיך להתפתח רחוק מאור הזרקורים של "בעלי המאה" ששולטים עכשיו במוסדות שהולכים וקורסים. (בעלי המאה הם תעשיית התרופות ותעשיית הנשק, ולא קשה לנחש מי משניהם עומד מאחורי המוזיאון בבאר שבע...)
למדע, כמו לכל מושג אחר, יש הגדרה ברורה ולכן יש לו גם גבולות שמגדירים את טווח הפעולה שלו.
עמנואל קאנט הפריד בין מושגים אפריוריים כמו "זמן" ו"מרחב" שנמצאים מחוץ לתחום המחקר המדעי לשאר המושגים שאפשר לבחון אותם באמצעות תצפיות וניסויים.
בזמנו המושגים האלו היו באמת "מחוץ לתחום" ולכן שייכים לתחום האמונה או המטפיזיקה.
איינשטיין פרץ את הגבול והחזיר גם את שני המושגים האלו לתחום המחקר המדעי - וכולנו יודעים מה הייתה המשמעות של פריצת הדרך הזו.
"תודעה" ו"מודעות" הם שני מושגים אפריוריים - כלומר, קיימים אבל בלתי ניתנים למדידה או מחקר מדעי כי לא נמצאה עדיין התיאוריה שתסביר את קיומם.
ולכן יש לנו 3 אפשרויות: להאמין בקיומם ולחפש תשובות בתיאוריות לא-מדעיות, להכחיש את קיומם ולהיאחז בתיאוריות הקיימות או לחפש את התשובה באזורים האפלים שעדיין לא נחקרו ולכן הם מחוץ לגבולות המדע.
לשאלת המחקר שמובילה לשם קוראים "המכונה שמנסה להבין את עצמה". השאלה הזו בעצמה חורגת בתחום המחקר האקדמי כי הנחת היסוד שלה שגויה - בני אדם הם לא מכונה.....
התשובה יכולה להתקבל רק בפרדיגמה מדעית חדשה שמבוססת על ההנחה שהעולם כולו הוא רשת של תקשורת או של קישורים או קשרים.
הפרדיגמה הזו הולכת וצומחת עכשיו, ותופסת תאוצה במקביל להשתרשות האינטרנט בחיינו (רשת שמידע שמחברת את האנושות כולה ועוזרת לנו להבין עד כמה מטפורת השעון לא מתאימה) - ולכן יש מאבק בין הממסד הקיים למדע שממשיך להתפתח רחוק מאור הזרקורים של "בעלי המאה" ששולטים עכשיו במוסדות שהולכים וקורסים. (בעלי המאה הם תעשיית התרופות ותעשיית הנשק, ולא קשה לנחש מי משניהם עומד מאחורי המוזיאון בבאר שבע...)
