הפסטיבל התחיל

[Vendetta]

הפסטיבל התחיל

עכשיו שבוע שלם שצריך לשמוע "שירו שיר לשלום...". איזה עינוי. אני מוכן להתוודות גם על הרצח של ארלוזרוב, ולא רק של רבין, אם תבטיחו לי שאני לא אצטרך לשמוע יותר את השיר הזה בחיים.

 

[Continuum]

צומי צומי צומי

 

[חמדונה]

זה בסדר,

כל עוד הוא לא עובר את רמת הצומי שלך.

 

[Continuum]

כן, טוב..

ואביב גפן חרא של אמן.

 

[gray wolf]

לא הוא לא

 

[Continuum]

והוא גם מכוער.

 

[חמדונה]

זה הטיעון שלך?

הוא מכוער? זה מה שמוריד מהערך שלו? אחח, השטחיות, השטחיות..

 

[Continuum]

ומסריח.

 

[חמדונה]

אבל במקרה

הוא גם מחונן, אמיתי, מוכשר, חכם, ועוד כמה דברים.

 

[סלוניק]

../images/Emo6.gif

 

[חמדונה]

זה לא כזה מצחיק אתה יודע.

הוא באמת אחד האנשים, אם לא ה-איש, שאני הכי מעריכה.

 

[Vrock]

אבל הוא כזה נקניק....:|

 

[חמדונה]

לא, הוא לא. הוא ממש לא.

די לרדת על אביב גפן. אם אין לכם טיעונים הגיוניים, אז אל תטענו כלום.

 

[Vrock]

יש לי טיעונים הגיוניים.

טיעונים לא מעטים. אני לא בטוח שזה הפורום, אבל..

 

[Vrock]

אם כבר....

אני חושב שהוא יומרני, ושאין לו בשורה, ושהוא רוכב על הגל. כלומר, שירי האהבה שלו הם התגלמות הקיטש. השירים הפוליטיים שלו הם טקסט שמאל טיפוסי- מה שמאפיין אותם זו בכיינות סטייל חורף 73(כמו בפנייה שלו אל המדינה שלו כדי שתיתן לו את הכוח לאהוב אותה, הוא "רומז" שהמדינה שלו בוגדנית ואיומה ושהוא חש תחושת ניכור למדינה, ואפילו מודה שאין לו כוונה לשנות) , מחאה ילדותית ,בלתי בוגרת ולא מתוחכמת, וכמובן- חוסר פתרונות ממשיים.הדבר מתבטא בטקסט סתום, ילדותי ובעל מושגים מופשטים שרואה הכל בצורה חד מימדית ועם המון חורים בלוגיקה (לכבוש את השלום, ולא את השטחים) וברעיונות שאולים משמאלנים רדיקליים שקדמו לו והתפרסמו (ג'ון לנון, הנוסחה הבטוחה), כמו הרעיונות המקוממים, שהובעו בשיר IMAGINE, לפיהם שלום יושג רק על ידי שימוד האינדיבידום (קומוניזם פשיסטי קלאסי) (השורה שמבקשת מאיתנו לקבל את השלום, בלי גזע ולאום, היא שיבוט של IMAGINE). זו רק הליריקה. אם תגיבי על זה, אוסיף את השאר. אני קצר בזמן, לצערי.

 

[חמדונה]

תשמע,

אני לא מנסה לשכנע אותך להקשיב לו או ללכת להופעה, או אפילו לקנות דיסק. פשוט לא. אבל תסכים איתי, שזכותי המלאה להעריך ולהעריץ אותו? אני לא רואה בשירי האהבה שלו התגלמות הקיטש, מלבד אחד שאני לא סובלת ולא מקשיבה לו אף פעם (הו אילנה). אני כן רואה אותו כאיש בשורה, ואני לא רואה אותו כטיפוסי. אני רואה בשירי האהבה שלו כנות, אמת, צדק, והמון הזדהות. אני רואה בשירי הפוליטיקה שלו תחנונים לשלום, שאני מאד מזדהה איתם, וכן, יש בהם גם פרקטיקה. אני רואה בשירים החברתיים שלו צרחה שאני מאד מתחברת אליה, צרחה שמאד נכונה, ובעיקר- צרחה שחייבת להיצרח. אני רואה בשירי הפילוסופיה שלו המון, המון, המון, תבונה. זהו. שלום ולא להתראות.

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif אמממ

שירדו עליו, מה אכפת לך?

 

[Continuum]

טיעוני ההגיוניים:

המוזיקה שלו לא מתוחכמת, לא חדשנית, לא משפיעה ובעיקר -- תקופתית (ותיעלם בשלב כלשהו). מבחינת ביצוע - הסאונד שלו ממוצע מבחינת רוק ישראלי, הנגינה שלו הרבה פחות מממוצעת וכך גם השירה. יש עשרות אמנים בארץ (לפחות), שעולים עליו ממש בכל אחד מהתחומים הנ"ל. והוא גם פלצן.

 

[S u p e r S h e e p]

בגלל זה טענת שהוא מסריח?../images/Emo4.gif../images/Emo163.gif

 

[Continuum]

ומכוער.