הפניה בלשון זכר?

[אמיר.]

זה כמובן לא נכון.

כתבת ש... "הבחירה בלשון זכר בשפה העברית לתיאור שני המינים היא איננה בחירה שרירותית כי אם משקפת תפיסות חברתיות הרואות את האדם בתור גבר, ואת האישה כמשנית לו. " אולי דווקא הזכר הוא המקופח כי אין לו דרך פניה מיחדת לו והוא נבלע בקהל כ´סתם אדם´ לעומת האישה הנהנית מהכרה ביחודה ובערכה הראוי להקצאת משאבי לשון. אפשר לומר שיש אפוא שני מינים בשפה העברית: מין כללי ומין נקבה. הזכר - הוא המקופח. טענתך היתה יכולה אולי להיות נכונה לו לא הייתה בעברית כל התיחסות למין נקבה. אל תחפשי קיפוח היכן שאין.

 

[nirdagan]

וואלה שכנעת אותי ../images/Emo31.gif

וכמו כן הפניה לאלוהים (שאין לה מין) בלשון זכר מעידה על כך שאין פניה מיוחדת לזכר אלא רק פניה סתמית. (וגם אין פניה מיוחדת לרבים כי לאלוהים האחד והיחיד פונים ברבים). ניר

 

[אמיר.]

אתה צודק (אבל אני חושש שלא מבין)

הבורא הוא אכן חסר מין. אמנם תורת הסוד מיחסת לבורא תכונות זכריותאו נקביות על פי ההקשר (ואני ממש לא בקי בזה) אבל זה אזוטרי. בכל מקרה, אם זה מענין אותך (משמעות השם ´אלוהים´ במקרא) אני אשמח לתת לך הפניות. אולי תחכים.

 

[נועה בנוש]

אני חולקת עלייך

קשה לי להנות מהכרה ביחוד האישה ובערכה כשהמקומות היחידים בהם מתייחסים אלי בלשון נקבה הם על מוצרי ניקוי ומזון. מס´ הודעות למעלה טענה מישהי בצדק שאם לשון זכר היא נייטרלית אז איך זה שבמקומות מסויימים כן משתמשים בלשון נקבה (והמקומות הללו הם דברים שמתאימים לתפקיד המיגדרי הדואג, מטפח ואחראי לבית ולמשפחה של האישה - כביסה, כלים, אוכל). אני לא מחפשת קיפוח היכן שאין - אם תתבונן בעולם באופן ביקורתי תגלה שהקיפוח נמצא בכל מקום, הן קיפוחן של נשים והן של גברים. לי נח יותר לטעון לקיפוחן של נשים כי אני אישה, אבל אם תסתכל טוב טוב תראה שגם אתם מקופחים באותה המידה. (אגב, איך זה שלא קמה אף פעם תנועה "פמיניסטית" גברית? היתכן שלגברים לא איכפת מקיפוחם כל עוד הם שולטים על רוב המשאבים?).

 

[מירה ח.]

מיהו שומר השער בעניין הפנייה הזכרית

בהרצאות שאני נותנת, אני נתקלת לא פעם בקהל שיש בו, למשל, 30 נשים וגבר אחד. כאשר אני מציעה לדבר אל הקהל בלשון נקבה (או מתחילה לעשות זאת ללא הסבר), אני נתקלת, ברוב המיקרים, בהתנגדות הגבר היחיד לכך, בטענה ש"חוקי האקדמיה לא מאפשרים זאת". לעומת זאת, מעולם לא נתקלתי במצב ההפוך. מה דעתכם\ן?

 

[חנה בית הלחמי]

אורית קמיר התייחסה לזה היום

בהרצאתה. זכור לנו הרי שחלק מההתקפות עליה כללו התייחסות לכך שהיא פונה לקהל מעורב בלשון נקבה. גברים מוכנים להביא לפיטוריה של מרצה שמתעלמת מהם, נראה לכולם ולכולן סביר יותר להתעלם מנשים בשפת היומיום....

 

[.inbal]

הוא טועה!

האקדמיה פסקה, נדמה לי שתחילת 1996, שאם רוב הקהל הוא נשים, אז מותר גם לפנות אל הקהל בלשון רבות!

 

[טל קר]

לצערי הוא לא טועה.

באתר האקדמיה ה"פסיקה" הזו מופיעה באגף המיתוסים. בהחלט ישנה שמועה כזו, אך היא לא נכונה. ניתן למצוא על כך במדור השאלות ותשובות באתר האינטרנט של האקדמיה העברית ללשון.

 

[Boojie]

טל צודקת, אבל אני רוצה להוסיף:

ההתייחסות לקביעות האקדמיה כאל "מותר" היא מגוחכת לחלוטין. מי שקובע מה "מותר" ומה "אסור" בשפה אינה האקדמיה, כי אם הדוברים את השפה. האקדמיה נכנעת - לאט מאד ובאיחור גדול - להתפתחות השפה בקרב הדוברים. שפה שנקבעת על ידי מוסד אקדמי היא שפה מתה, וזה דבר שחשוב להבין אותו. לפיכך, אין שום צורך להתייחס למה שהאקדמיה "מתירה" או "לא מתירה". מה שחשוב זה איך משתמשים בשפה דובריה היומיומיים - אנחנו. וזו הסיבה שלנו, כמשתמשי השפה, יש יכולת לשנות את מבנה השפה, גם אם האקדמיה "לא מרשה" לנו.

 

[אלת הירח]

בקשר לאקדמיה וללשון מדוברת

כשלמדתי בלשנות לימדו אותי שיש שני סוגים של בלשנים: descriptive - כאלה שמתארים את השפה כפי שהיא מדוברת כיום ו-prescriptive - כאלה שיש להם דעה מגובשת על איך צריכה להיות השפה. מכיוון שאני שייכת לחלק הראשון לא ממש מעניין אותי מה אומרים במגדל השן, אבל יש אנשים שאני מכבדת שזה כן מעניין אותם, ואין סיכוי לשכנע אותם לאמר משהו שהאקדמיה לא הרשתה.

 

[Boojie]

בזמנו, בפורום תרגום

(שהייתי משתתפת מאד פעילה בו כשהוא היה ביואל, אבל היום, שהוא בוואלה, לא כל כך...), נהגה לבקר מדי פעם מישהי בשם עינת, שעובדת באקדמיה ללשון העברית, והיתה מעבירה לנו תשובות מצד האקדמיה. יותר מפעם אחת, לאחר שהבענו כעס מסוים על החלטות של האקדמיה, היא טענה שהאקדמיה לא אוכפת אלא רק מציעה. אמנם, כל מי שיודע שעורכים לשוניים בכל הפרסומים המשמעותיים (ובמיוחד ברדיו ובמוסדות ממשלתיים) כפופים לכללי האקדמיה מבין שזה קשקוש (כפי שגם ציינתי באזניה אז), אבל זו לפחות עמדת האקדמיה עצמה. לא אוכפים, רק מציעים...

 

[אמיר.]

בזה את צודקת.

אבל ייחס מוצרי ניקוי לנשים - אינו מחדל של השפה העברית כי אם של המפרסמים. העולם הוא אכן לא שויוני. מפני שהוא מנוהל על ידי בני אדם (גברים או נשים). ככל שהמוסר של ההנהגה מפותח יותר - העולם יהיה יותר שויוני. אבל למרבה הצער העולם היום מונע על ידי ערכים שונים משויון בין בני אדם. כסף, למשל, הוא ערך חשוב יותר.

 

[אורין קיי]

אמיר, כרגיל, עושה הפוך על הפוך

והופ, יוצא לו ישר. כל זה עקב הצורך הדוחק של אמיר, להוכיח שבלשון ובכוונה הגברית-דתית, מיקראית והילכתית, קיים כבוד ראוי ומפליג לנשים. עם זאת, המציאות מורה אחרת. תמיד, אבל תמיד, יתמרמרו גברים על כך שפונים לקהל מעורב בלשון נקבה. תמיד, נזקפות האוזניים, שלי לפחות, כשאני שומעת פנייה בלשון נקבה. ז"א שהאוזן שלי רגילה לחלוטין לפנייה בזכר, אבל נדרכת כשהפנייה היא נקבית. כלומר, פנייה נקבית היא יוצאת דופן ומיוחדת ומיוחסת לנשים בלבד. תאחורנה הורץ תשדיר של המועצה למניעת תאונות, ובה פנייה לנהג, בלשון זכר בלבד. אחרי שכמה ימיחם, צרמו לי האוזניים, פניתי לבדוק מה הבעייה. איבחנתי שאני, תוך כדי האזנה, חשה ומרגישה, שהפנייה אינה, בשום אופן, מיועדת לי. האם לזה כיוונו אלה שיצרו את הפרסומת? מדוע לא חשבו על חלוקה בין לשון זכר ללשון נקבה? מה יש, נשים נהגות לא דורסות פה ושם הולכי רגל? ואילו הייתי גבר, הייתי נעלב מייחוס כלכך חד-סיטרי לנהיגה כושלת של גברים.

 

[אלת הירח]

האמת היא שאני שמעתי

תשדירים שונים, חלקם מופנים לנהג וחלקם לנהגת, ואפילו לא היתה הערה כגון להפסיק להשתמש במראה כדי לסדר את הליפסטיק...

 

[אורין קיי]

זה מענין. את זוכרת את התוכן ?

 

[אלת הירח]

לא. זה היה לפני כמה חודשים

אני רק זוכרת שניסיתי לשמוע טוב אם יש עדות להתייחסות זכרנית ולא מצאתי עדות כזאת.

 

[אורין קיי]

ותודה גם לך, אלת הירח על השימוש../images/Emo23.gif

הטבעי והברור במילה "זכרנות" ובהטיותיה.

 

[אמיר.]

ארוין, כרגיל, מבלבלת בין תופעות.

גברים שיתמרמרו, מה הקשר בין זה והין השפה ? השפה לא מחייבת מרמור. הרגלים שזוקפים אזנים - הם תופעות חברתיות לא לשוניות. ודרך אגב, סטיסטית הוכח שנשים עושות פחות תאונות. ודרך אגב ברבוע - שמעתי גרסה נשית לתשדיר ברדיו (TV - אין לי). ואולי האזנים שלי פשוט כבר לא מתרגשות מדקויות כאלו. אבל אנישית - אני פונה לקהל (ואם יש שם נשים - זה בהכרח מעורב - כי אני שם

) על פי הרוב.

 

[אורין קיי]

ואתה, כרגיל, גם משבש את שמי וגם

מנסה לעשות לי רצח-אופי. השפה, כשלעצמה, היא כלי תקשורת נייטרלי זמין יעיל ונגיש. אבל, היות ויש לנו יכולת לבטא באמצעות הנ"ל, מצבים רגשיים, הרי שהעובדה קיימת, שדרכי דיבור מסויימות יוצרות, אצל מי ששומע, תגובות רגשיות מסוימות. אני בטוחה שאתה מספיק אינטליגנטי על מנת להבין את הנ"ל ולא בגלל שאני אמרתי אלא בגלל שככה זה. מזה שייך שנשים גורמות לפחות תאונות מגברים? אם זה פחות זה לא קורה? ולמה אתה חייב לומר "דרך אגב בריבוע"? תביא את תוכן התשדיר ואשמח לשמוע. אצלי הרדיו פתוח שעות רבות ולא שמעתי כנ"ל. ההתחכמות שלך בסוף, ממש ממש משעשעת. הרי ברור, שאם אתה פונה לקהל "מעורב" בלשון נקבה, זה מכיוון שמולך נמצאות אך ורק נשים והזכר היחיד הוא אתה, מולן. הרי לא תפנה אל עצמך. ובדרך אגב בשילוש (הקדוש?) מה יש בהודעותי שכלכך מרתיח אותך? סתם מענין.

 

[Boojie]

כל עוד השימוש בלשון זכר

מוגדר כ"לשון זכר" ולא כ"לשון סתמי", הטיעון שלך מעורער מיסודו. אני מצטערת, אבל יש בעברית הגדרת זכר ונקבה, וכך הם קרויים. הם לא קרויים "סתמי ונקבה". ולכל דובריה של השפה ידוע היטב מה הוא זכר ומה היא נקבה. לפיכך, השימוש בלשון הזכר כברירת המחדל, הן לבני שיחך והן לגבי כל בני מין לא ידוע, למעשה אומר "זכר הוא המוקד". יתרה מכך, שימוש כזה למעשה אומר "אדם הוא מראשיתו ובבסיסו זכר. נקבה זו רק חלופה מקרית, במקרה שאין אדם אמיתי בסביבה". זכר אינו המין הסתמי בעברית - בעברית אין מין סתמי. זכר הוא מין ברירת המחדל, הווה אומר - החברה האנושית מורכבת קודם כל מזכרים, נמעניך הם קודם כל זכרים, בני שיחך הם קודם כל זכרים. יש במקרה גם נקבות בסביבה? לא ממש משנה.