הפחד מלמות כאנוס

[mik504]

הפחד מלמות כאנוס

אני מנסה לדמיין את שארית חיי במיוחד כשאתחיל להתבגר ולחתן את ילדיי ואז אשאר אנוס לבדו ואני מתמלא קצת פחד , מה דעתכם בעניין? האם גם אתם משכנעים את עצמכם בתקווה שיבוא יום כש:אהיה עשיר, אהיה מאוהב, אבא שלי ימות,השווער יוריש לי את השוויגער?ואז ,אז אהיה חופשי ומאושר.... חלומות נעימים

 

[טiבת לב]

אני ממש לא מבינה ממה הפחד...

אולי בגלל שיש לי קצת יראת שמים... אבל מאוד לא סובלת כפיה חרדית

 

[mik504]

הפחד הוא יותר מהאכזבה

של רגע לפני שנעצום את העיניים נדע שפספסנו חיים שלימים במשחק ללא לאות וללא משכורת מהתיאטרון.. במקום לחיות את חיינו כמו אנשים נורמליים ברחבי העולם אבל אולי בעצם השוני הוא לא כל כך גדול כמו שזה נראה לנו מבפנים או להם מבחוץ

 

[סוג ב]

אני לא אמות אנוסה

וזה 100%. מתי היציאה הסופית? עניין של כמה שנים. (רמז: אחד מהאופציות שרשמת)

 

[mister xy]

כשהילדים יגדלו ?

 

[סוג ב]

../images/Emo163.gifזה לא היה באופציות

 

[מתבי6]

כש*** ימות?

או מישהו אחר?

 

[סוג ב]

*** ?? מה צונזר?

דבר, אל תתבייש.

 

[מתבי6]

היתה שם רק אופציה אחת

שמישהו ימות. ומכיוון שאני לא יודע אם התכוונת או לא, צנזרתי

 

[האנוס החרדי]

האמת

לא ממש מפריע לי המוות כאנוס בעיקר מה שמפריע לי זה החיים כאנוס...וזה באמת קשה...

 

[mik504]

אוי כמה אתה צודק....

 

[mister xy]

מזכיר לי איזה ווארט על "קידוש השם"

מסופר במדרש על חנה ושבעת בניה שאמרה לבנה השביעי לפני מותו שילך לאברהם אבינו ויאמר לו "אל תזוח דעתך עליך, אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות. אתה נסיון ואני מעשה." וכאן נשאלת השאלה, היתכן ? ? האם באמת היא גדולה מאברהם אבינו ? ? וכאן דוחפים האחרונים את אחד הווארטים העקומים ביותר, יותר קשה לחיות על קידוש השם מלמות על קידוש השם. שהרי חנה התאבדה אחרי זה.

 

[יצחק כהן1]

יותר קל להגיד מלעשות, ובכל זאת -

הבחירה בידיים שלך. לפי הפרטים האישיים שלך אתה בן 29, כך שהילדים, ככל שיש לך, הם כנראה עדיין קטנים יחסית. האם חשבת על הגורל שלהם? האם אתה רוצה שגם הם יגדלו בעולם שאתה לא מאמין בו, ויימנעו מהם כל היתרונות שיש לעולם המודרני להציע? אם החשש מהתבגרותך ומותך כחרדי, אף שאינך מאמין בעולם הזה יותר (ובצדק), אינם מספקים לך תירוץ מספיק לעזוב את העולם הזה, אולי תחשוב על הילדים שלך, ואולי זה יתן לך את הכח לעשות את המעשה. לא היית רוצה שהם יתחנכו ויגדלו בעולם החילוני, המודרני והנאור? שיהיו להם את כל הכלים להצליח בעולם המודרני? האם אתה מוכן לדון אותם, בעל כורחם, לחיים המוגבלים והכוזבים של העולם החרדי, בו אתה עצמך כבר לא מאמין? האם אהבת אמת לילדיך אין משמעה לעשות את ההקרבה העצמית המתבקשת, ולו למען רווחתם ואושרם העתידי? ודוק - ילד שהופך לחילוני בגיל 5, 6, או 7, דרכו בעולם החילוני סלולה. כמובן, שילד שעושה את המעבר בגין 16, 17 או 18, יתקל כבר בקשיים רבים יותר. לא עדיף שילדיך יתחילו את התהליך הזה מוקדם ככל האפשר?

 

[mik504]

אם לא היית חילוני היית מבין ש

גם אם תעזוב וזה כרוך בלפרק את המסגרת הקיימת ואז הילדים יישארו אצלה בכל מקרה, כך שחילוניים הם כבר לא יזכו להיות, מקסימום מבולבלים ואתה תישאר קרח מכאן ומכאן,וזה על קצה המזלג "שעשני כרצונו" לעזאזאל

 

[רותם 36]

הברירה

היא או להיות חילוני לגמרי או להיות חרדי ????? אין "דרך אמצעית" כמו להיות דתי /מסורתי ? אני באמת רוצה להבין

 

[יצחק כהן1]

אין דרך אמצעית -

כמו שאי אפשר להיות "חצי בהיריון" או "חצי מת". או שאתה מאמין באל ובמצוות או שלא. אם אתה חרדי, אז כל "התפשרות" משמעה הפרה של רצון האל, ומי יכול לקבל עליו כזה דבר? אם אתה חילוני, "התפשרות" משמעה לשחק במשחק ילדים שאתה לא מאמין בו, וגם את זה מי רוצה לקבל עליו? בחיים צריך לפעמים לקבל החלטות - או שמאמינים או שלא. אם מאמינים, אז עד הסוף. ואם לא - אז גם עד הסוף. כל דבר "באמצע" הוא פשוט משחק ילדים ועלבון לאינטליגנציה.

 

[רותם 36]

התכוונתי לדתיים

שמקיימים את כל המצוות אבל לא חרדים. מה רע בהם ??????????

 

[יצחק כהן1]

א. לא רע בהם כלום -

ב. זה לא פותר את הבעיה של החבר שלנו - כי אשתו, כך אני מבין, חרדית, והיא לא תסכים להפוך ל"דתיה" נורמלית, וגם הוא, אם אני מבין נכון, לא היה רוצה לחיות את החיים כ"דתי מסורתי", כאשר הוא לא מאמין בדת בכלל. כך, שבתור "הצעת פשרה" שהצעת, זה לא נראה לי יעיל או נכון. ג. כל הדיון התחיל מכך ששאלת אם יש רק "חילונים" או "חרדים" ואם אין משהו באמצע. מה שאני אומר זה שאו שיש אלוהים או שאין - על העניין הזה לא יכול להיות שום דבר באמצע. ואו שאלוהים רוצה שכולם יראו כמו החרדים או שלא. אם אלוהים קיים והוא רוצה שכולם יראו כמו החרדים, אני לא מבין איך מישהו יכול להגיד לעצמו - זה מה שאלוהים רוצה, אבל אני אעשה אחרת - אני לא אהיה חרדי, אלא "דתי" מסוג אחר. ואם אלוהים לא קיים בכלל, אז ברור שאין טעם להיות "דתי" משום סוג.

 

[רותם 36]

אלוהים לא קשור לדת

הדת זאת דרך לעבוד אותו שרובה שוכללה ע"י בני אדם. נשאלת השאלה האם לאותם אנשים יש את "הידיעה" איך אלוהים רוצה שיעבדו אותו או שמא שלא . כלומר אותם אנשים אמורים להיות סופר משוכללים ,בוחני כליות ולב וכמובן בעלי ערוץ ישיר לאלוהים ולרצונותיו. לאף אחד כולל לרב הכי גדול אין מונופול על הדת או על אלוהים. אני כבר אמרתי את זה פה "אלוהים שלי" לא מתייחס לחיצוניות ולמעטפת אלא לפנימיות של אותו אדם. חשוב לו יותר המוסר של אותו איש מאשר אדם לא מוסרי אבל שומר 6 שעות בין בשר לחלב , אוכל רק כשר ולבוש צנוע

 

[יצחק כהן1]

אלוהים לא קשור לכלום - הוא לא קיים

ולכן, בעיניי, אין שום סיבה לעבוד "אותו", בשום צורה. אני רק אומר, שאם כבר מאמינים שיש כזה דבר, אז צריך להיות קוהרנטי וללכת עם זה עד הסוף. את אומרת שאף אחד לא יכול לדעת איך אלוהים רוצה שיעבדו אותו, כי אף אחד הוא לא כזה משוכלל, בוחן כליות ולב או בעל ערוץ ישיר לאלוהים ולרצונותיו. אז איך את יודעת ש"אלוהים שלך" לא מתייחס לחיצוניות ולמעטפת אלא לפנימיות של האדם? איך את יודעת שלאלוהים חשוב יותר המוסר מאשר שמירה של 6 שעות בין בשר לחלב? אולי זה ההפך? אולי לאלוהים לא אכפת בכלל מהמוסריות, אבל נורא חשוב לו שתשמרי 6 שעות בין בשר לחלב? איך את יודעת משהו על אלוהים בכלל? לכן, כמובן, המסקנה הקוהרנטית וההגיונית היחידה היא שאין אלוהים (וזה פותר כל כך הרבה בעיות, שחבל לך על הזמן ...)