הפחד לשנות

[אורי רז]

קראתי את הודעתך לעיל

פעמיים, ולמען האמת אני לא רואה תשובה לשאלה שהוצגה בפניך מעבר למפל המילים ששפכת בנדיבות רבה. לטעון שקרבן אונס יכולה לבחור איך להתמודד עם נושא התוקף-קורבן *לאחר* שנאנסה זה נחמד מאוד, אבל הטענה הזאת הופכת לחסרת משמעות כשמדובר על המתים באסון בארה"ב, גם אם אתה מנסה לזרות בעיני הקורא את העשן המוכר של טיעוני הגלגול והמודע\תת-מודע. אני חושב שמלל מהסוג של 'הנשמה של X בחרה להיוולד לגוף שיישדד \ ייאנס \ יירצח על ידי הגוף שהנשמה של Y נולדה לתוכו' או 'השנמה של X בחרה להיוולד לגוף שימות בהפלה \ הוריקן \ פיגוע כדי להשלים התנסויות' הם, בסופו של דבר, לא יותר מעדות לחולשתו של מי שמאמין בו. המוח מנסה למצוא סדר ביקום בעזרת סיבתיות - לכל אירוע X, הוא רוצה תשובה לשאלה 'למה X ?', עם אוריינטציה חזקה לתשובה שאפשר להשתמש בה כדי לגרום לאירוע לקרות או למנוע אותו. לעיתים צריך כח כדי להבין שאין תשובה לשאלה 'למה X ?', ואין שום דרך לגרום לאירוע להתרחש או למנוע אותו. [קראתי ציטוט יפה על אקראיות שמתאים בספר של Treje Zahe, ואביא אותו כשאצליח לדלות את הספר ממקום מחבואו.]

 

[neophile]

Babylon the scarlet whore has come

אני חושב שמלל מהסוג של 'הנשמה של X בחרה להיוולד לגוף שיישדד \ ייאנס \ יירצח על ידי הגוף שהנשמה של Y נולדה לתוכו' או 'השנמה של X בחרה להיוולד לגוף שימות בהפלה \ הוריקן \ פיגוע כדי להשלים התנסויות' אם תשים לב אני לא אמרתי שום דבר כזה, מה שהדגשתי הוא שקיום של דפוס המתקיף-מותקפת נוטה לחזק את עצמו במשך הגילגולים יכול להיות דווקא שנשמות יבחרו לתכנן לעצמם מערכת יחסים כזאת כדי להתגבר על הדפוס ,רק שלפעמים...זה לא הולך. זה התיסכול הנשמתי, התיקון. איך זה שאף פעם לא התפתח והתבסס דפוס של מותקפת-מותקף? אתם מכירים את הבדיחות על הפולניות... אז כן לא רואים נשים שאונסות גברים בצורה פיסית , אבל יש עוד הרבה דרכים לאנוס... "לטעון שקרבן אונס יכולה לבחור איך להתמודד עם נושא התוקף-קורבן *לאחר* שנאנסה זה נחמד מאוד" חלק יתייחסו לאנושות בתור בתולה , חלק יתייחסו לאנושות בתור זונה

 

[אורי רז]

ציטוט נחמד שמתייחס ל... ?

"אני חושב שמלל מהסוג של 'הנשמה של X בחרה להיוולד לגוף שיישדד \ ייאנס \ יירצח על ידי הגוף שהנשמה של Y נולדה לתוכו' או 'השנמה של X בחרה להיוולד לגוף שימות בהפלה \ הוריקן \ פיגוע כדי להשלים התנסויות'" 'אם תשים לב אני לא אמרתי שום דבר כזה' די קשה לשים לב למה שאתה אומר, כי אתה לא כותב ברור. 'מה שהדגשתי הוא שקיום של דפוס המתקיף-מותקפת נוטה לחזק את עצמו במשך הגילגולים יכול להיות דווקא שנשמות יבחרו לתכנן לעצמם מערכת יחסים כזאת כדי להתגבר על הדפוס ,רק שלפעמים...זה לא הולך.' ואיך זה מתקשר לבחירה שאתה מייחס לאנשים בארה"ב למות באסון ? האם אתה טוען ש"התפתחות של דפוס מתקיף [= הסופה ?]-מותקף [= מת בסופה ?]" הוא סוג של בחירה ? "לטעון שקרבן אונס יכולה לבחור איך להתמודד עם נושא התוקף-קורבן *לאחר* שנאנסה זה נחמד מאוד" 'חלק יתייחסו לאנושות בתור בתולה , חלק יתייחסו לאנושות בתור זונה' או, זה מרתק - האם אתה טוען ש"התפתחות של דפוס מתקיף [= מזג האויר ?]-מותקף [= האנושות ?]" הוא סוג של בחירה ? שאלו אותך באופן מאוד ספציפי לגבי הבחירה, וההתייחסויות שלך לדפוס מתקיף-מותקף וגלגולים לא ממש עונות לנושא.

 

[neophile]

אני ינסה להסביר

אתה צודק לא קישרתי את העניין כראוי 'מה שהדגשתי הוא שקיום של דפוס המתקיף-מותקפת נוטה לחזק את עצמו במשך הגילגולים יכול להיות דווקא שנשמות יבחרו לתכנן לעצמם מערכת יחסים כזאת כדי להתגבר על הדפוס ,רק שלפעמים...זה לא הולך.' ואיך זה מתקשר לבחירה שאתה מייחס לאנשים בארה"ב למות באסון ? הנשמה עצמה גם מפוצלת לרבדים , זה א"ב של אינטילגנציה רבדים רוצים להתפתח מזמנים שיעורים במידה והשיעור לא נלמד הם ינסו עוד כמה פעמים... ואם הם נכשלו הרובד שמעליהם יצטרך להתמודד עם התוצאות של הבחירה שלהם זאת יכולה להיות השמדה או מוטציה זאת אומרת שתמיד יש סיכוי שרובד מסויים יפתח נטיות להשמדה עצמית ולכן הרובד אשר מעליהם ישמיד את הרובד המסוכן. זאת הבחירה, לחכות לכליון או להשמיד זה היופי של הפסיכולוגיה האנושית שאנחנו יכולים להרוס את עצמנו בלי לפגוע בהכרח במנגנונים הפיסיים ההכרחיים לקיום הגוף. הנה בא המשפט שישנה לכם את מצב התודעה לכדו"א יש נשמה ואנחנו המנגנונים הפסיכולוגים שלה! לא סתם יש בכדו"א את התנאים להתפתחות חיים , זה לא מקרי כי הכוכב עצמו חי בדיוק כמו שהגוף שלנו מאכלס המוני חיידקים. שלא יהיה לכם ספק הקורבנות באסון הם קורבנות, אבל לנו החיים אין טעם להתייחס אליהם בתור קורבנות זה לא תיעול יעיל של אנרגיה , בהתחשב שהם חלק מתהליך רחב יותר ברגע שאנחנו מתייחסים אליהם כמו קורבנות אנחנו מתנגדים לתהליך וזה רק יכול ליצור עוד קורבנות מיותרים.

 

[אורי רז]

At last

"הנשמה עצמה גם מפוצלת לרבדים, זה א"ב של אינטילגנציה" רחמנות היא תכונה חלשה אצלי, אז אציין ש'א"ב של אינטיליגנציה' כולל כשורי שפה מהסוג שמאפשר לדובר השפה העברית בגוף ראשון לכתוב 'אני אנסה להסביר', בעוד ש'הנשמה עצמה גם מפוצלת לרבדים' היא ט ענה אמונית - ולא עניין של אינטיליגנציה. ועכשיו לתשובתך - "רבדים [של הנשמה] רוצים להתפתח מזמנים שיעורים במידה והשיעור לא נלמד הם ינסו עוד כמה פעמים... ואם הם נכשלו הרובד שמעליהם [שבנשמה] יצטרך להתמודד עם התוצאות של הבחירה שלהם זאת יכולה להיות השמדה או מוטציה זאת אומרת שתמיד יש סיכוי שרובד מסויים [של הנשמה] יפתח נטיות להשמדה עצמית ולכן הרובד אשר מעליהם [בנשמה] ישמיד את הרובד המסוכן. זאת הבחירה, לחכות לכליון או להשמיד" שזה ניסוח טיפה יותר מסובך והרבה יותר ארכני לטענה האמונית ש'חלק מהנשמה בחר בין המתנה לכליון ובין להשמיד', שכבר התייחסתי אליה במעלה השרשור - ובפרט בהקשר של 'ברגע שאנחנו מתייחסים אליהם כמו קורבנות אנחנו מתנגדים לתהליך וזה רק יכול ליצור עוד קורבנות מיותרים'.

 

[neophile]

The Beast is coming

קוראים לרובד הזה שנמצא מעל הנשמה- חיה the beast הנשמה עצמה גם מורכבת מרבדים רבים , אך אותו רובד שהוא ללא ספק נפרד מהנשמה נקרא חיה

 

[כוכב ה שחר]

לא.

הרובד הנקרא בקבלה "חיה" כלל לא מתייחס למילה Beast באנגלית, וגם בכלל לא ל"חיה" במובן הרגיל בשפה היומיומית. יש לך כאן כשל בהבנה.

 

[Weirdi]

קראולי בטח היה מתגלגל בקבר

(אם היה לו אחד) על מה שעשית לתאוריה שלו.

 

[neophile]

הסוד הגדול

יכולה להיות השמדה או מוטציה זאת אומרת שתמיד יש סיכוי שרובד מסויים יפתח נטיות להשמדה עצמית ולכן הרובד אשר מעליהם ישמיד את הרובד המסוכן. זאת הבחירה, לחכות לכליון או להשמיד אם תשימו לב דיברתי על 2 רבדים בלבד... קיים עוד רובד מעל או מתחת זאת אומרת שהרובד שמחליט להשמיד את זה שמתחתיו בגלל שהוא מפגין נטיות השמדה עצמית , בוחר להשמיד אותו בגלל הנטייה ההרסנית של עצמו ואז יש את הרובד שמעליו שהוא יותר מתוחכם(האבא) והוא משפיע על שני רבדים מתחתיו כדי לשפר את זה שנמצא ישירות מתחתיו ע"י נטיעה של נטיות הרסניות באותו רובד(שתי רבדים מתחת) בנוסף קיים אותו רובד שהוא מתחת לשני הרובדים הראשונים שהזכרתי ,הילד של שניהם זאת היא המציאות התלת המימדית בחירה מתמדת בין רוח לחומר אבא-זוג-ילד-אבא אתם יכולים למצוא רעיונות דומים עד זהים למה שהזכרתי בכל מיתולוגיה כל עוד נשאר במעגל של מתקיף-מותקף נתקע פשוטו כמשמעו במציאות התלת המימדית שמתמוטטת, שנהרסת. השאלה היא אם אנחנו מוכנים להרוס בעצמנו את ההתנגדות לנטיות הרסניות מה שדורש עבודה רוחנית .

 

[Ender W]

תישמע, היכולת לצטט בצורה כמעט

סבירה כל מני תאוריות בלי להבין אותן לעומק ובלי לענות על השאלות הבסיסיות שנשאלת היא יכולת מאוד לא מרשימה. אתה שופך הרבה מילים שמדברות על רעיונות גדולים. מציג תאוריות ודעות כאילו הן עובדות למשל דרגות של נשמה... יש כאלה שמאמינים יש כאלה שלא. אני מבין שאתה איכשהו יודע בדיוק איך מורכבת נשמה. אשריך. אבל אתה עדיין לא מצליח להסביר את המסר המקומם שלך. אני מבין שאם מישהי/מישהו נכנסים למערכת יחסים הרסנית (רומן עם מישהו נשוי, אישה מכה, גבר מכה וכדומה) אפשר לטעון שאולי בתת מודע היה כאן נסיון להענישה עצמית. אני גם מכיר את התאוריה שכל מה שקורה לנו זה בסך הכל שעור. ושאם לא נצליח ללמוד אותו אז הוא יחזור שוב ושוב ושוב רק בעוצמות גבוהות יותר. אתה יודע מה? גם קראתי את השחף ואת תעתועים ואת סיפורי קסטנדרה. מכולם למדתי משהו. אבל אף פעם לא התיחסתי אליהם כאל פשט אלא כאל מסר... כשאני הטסתי את המטוס שלי, היו זבובים מרוחים על מגן הרוח. ולא משנה כמה האמנתי שאפשר פשוט להעלים אותם. ולמרות האמונה החזקה שלי, כשהתערבבו מים בדלק יום אחד, המטוס לא ממש המשיך לטוס. לדעתי צריך קוסם ממש מוצלח כדי להמשיך להטיס מטוס שבמנוע שלו יש מים במקום דלק. (לנחיתת אונס טובה לעומת זאת צריך רק מיומנות וקצת מזל) עכשיו ברשותך, נחזור לנושא. הדרך היחיזה שנשמה של אדם שהיה בתאומים ב 11/9 החליטה שהיא רוצה להשמיד את הגוף שבתוכו היא נמצאת כדי שהוא ילמד שעור היא במקרה שהנשמה ידעה לפני שהצטרפה לגוף בדיוק מה אמור לקראת לגוף במהלך כל חייו ובחרה בחירה מודעת להצטרף לגוף שאמור להתרסק בתאומים. גישה כזאת קצת סותרת את נושא השעורים שקורים לנו בחיים. כי מה המשמעות לשעורים אם אנחנו יודעים עוד לפני שנולדנו את כל מהלך חיינו עד הרגע שנמות? ברור שבסוף כולנו נמות (טוב, לפחות לי זה ברור לגבי עצמי) כמה אנשים חכמים אמרו שעד שאדם לא מבין שהוא ימות (ומבין באמת, כולל את המשמעות של זה) אז הוא לא באמת חי. אבל אדם שנפל קורבן? בהנחה שהוא לא נכנס לאהרלם וצעק משהו כמו פאק דה ניגרו, אז הוא נפל קורבן. הנשמה לא שולטת על מעשה התוקפנות של נשמה אחרת. הנשמה לא מזמינה מעשה תוקפנות של נשמה אחרת כלפיה. ובטח שהנשמה לא אחראית על מעשה תוקפנות שנשמה אחרת מבצעת. אתה מבלבל לחלוטין בין התאוריות שמדברות על סתירות וקונפליקטים בתוך הנשמה/המודע/התת מודע או איך שלא תקרא לזה לבין מישהו שנפל קורבן למשהו שהוא לחלוטין לא זימן. (משהו פנימי לעומת משהו חיצוני) ----- ולפחות על זה אני מבקש הסבר ברור: בקשר לאונס כתבת: "זאת תהיה טרגדיה שכללה אלמנט של בחירה" לא ממש הסברת את המשפט הזה בהמשך. היום בשעה 8:00 התרחש אונס במקום ציבורי שאף אחת לא הייתה יכולה לצפות בו לצרות. עכשיו אני רוצה להבין את הגישה שלך. הנאנסת - שקרתה לה טרגדיה מאוד גדולה (היום ב 8:00) ביצעה איזושהי בחירה שהובילה למקרה של האונס? היתה לה דרך לבחור בחירה אחרת (מודעת, כי רצית לכבד את המתים על בחירתם... כלומר בחירתם דורשת כבוד, כלומר היא מודעת) שהיתה יכולה למנוע את האונס? אם כן, אולי צריך לשפוט אותה ולא את האנס?

 

[ToryMaster]

../images/Emo45.gif

רציתי לחזק את הנקודה של מערכת יחסים הרסנית. כן, כשמישהי מעטרבת במערכת יחסים עם גבר שמתעלל בה, ולא קוטעת את זה, אפשר עוד לחפור ממש עמוק ולגרד איזה אלמנט של בחירה. אבל מלכתחילה? כלומר, שחר, אתה בעצם מנסה לומר שרצח ודברים דומים, זה משהו שהנשמה של מישהו גרמה [manipulated] למישהו אחר לעשות?

 

[Polar Aurora]

הבנתי נכון?

קראתי את השרשור המבולבל הזה, וזה מה שהבנתי ממנו (תקנו אותי אם אני טועה, כי לא קשה לטעות כאן): לפעמים הנשמה חייבת לעבור חוויות שליליות, כמו אונס או מוות באסון נוראי, על מנת להשתפר, לגדול ולהתחזק. התגברות על חוויות טראומטיות תביא אותנו לידי שיפור עצמי (ולכן חוויות רעות הן בעצם גם חוויות טובות. כה מתוחקם...). קצת כמו שחייה במים קרים על מנת לפתח את המערכת החיסונית. לדוגמא ילדה קטנה עם נשמה סוערת במיוחד, צעירה וחסרת מנוחה. היא נוסעת בקרקרה, ופתאום עובר לה הבזק בראש, והיא פותחת את דלת הקרקרה, נופלת, נדרסת, ומשותקת לשארית חייה. במהלך החיים היא לומדת להיות מאושרת, להנות מהדברים הפשוטים שהחיים יכולים לספק לה. תורמת לעולם בדרכה שלה, כתיבת ספרים למשל. היא לומדת לסובלנות, נו ושאר התכונות שאפשר לרכוש כשלא עומדים על הרגליים במשך כל החיים. אנשים ירחמו על הילדה הזאת, יגידו שהיו לה חיים קשים וכו'. אבל בעצם היא למדה שיעור חשוב, השיגה את המטרה, גדלה. נמנמנמ...

 

[Ender W]

גם אם הבנת נכון, והילדה למדה שעור

חשוב זה עדיין רחוק מאוד ממה שתואר. במקרה שלך לילדה היה קשר לתאונה. עכשיו נדבר על אותה ילדה בדיוק רק שהיא הרבה יותר ממושמעת וצייתנית. היא ישבה בכרכרה חגורה בחגורת בטיחות ורק חשבה על כמה העולם מקום מקסים ואיזה עוצמה ברוכה יש בשמש כשפתאום הגיע כרכרת נפץ ירוקה של החמס והתפוצצה עליה. הילדה הפכה לאוסף מיקרי של חלקי בשר ועצמות מפוזרים. הנשמה שלה כנראה קיבלה שעור מאלף על עוצמת הטמטום של אנשים שבטוחים שאלוהים (אללא) איתם וגאה בכל מעשיהם. עכשיו, לפי טענת מתחיל השירשור, אנחנו צריכים לכבד את הילדה הנחמדה הזאת על הבחירה שלה. לא על הבחירה שלה לאהוב את העולם ולהתפעל מהשמש. לא על הבחירה שלה להיות ילדה טובה. לא על הבחירה שלה לחגור חגורת בטיחות. אנחנו צריכים לכבד אותה על הבחירה שלה להיות קורבן של קבוצת מטורפים פאנטיים שאי אפילו לא מכירה ולא מבינה. כאילו שבחלקיק שניה שכרכרת הנפץ התפוצצה הייתה לנשמה שלה אפשרות לבחור בין לתת לגוף להתרסק לאלפי חלקיקים קטנים לבין לעשות משהו אחר (אולי נופש בקלאב מד?) והיא בחרה באופן מודע להתרסק לאלפי רסיסים. או שהיא בחרה מראש לפני הלידה להכנס לגוף שעתיד להתרסק לאלפי רסיסים כי היא חשבה שזה יהיה שעור ממש מוצלח. או שהיא פשוט לא כל כך הבינה את השעורים שהעולם הציב בפניה עד שהעולם נאלץ לפוצץ לה מרכבת נפץ בפנים כדי שהיא תצליח להבין. חבל רק שאיך שהפיצוץ קרה, הנשמה נפרדה מהגוף ואם היא תזכה לגלגול נוסף עוד מעט, היא לא תוכל לקחת איתה את כל הלקחים המדהימים שהיא קיבלה מהשעור המפוצץ הזה.

 

[neophile]

המשיח מגיע! ../images/Emo93.gif

נכון, כשאתה עושה דבר X נובעות ממנו תוצאות כלשהן שהאופי שלהן נובע מX ובנוסף X הוא אופי התוצאות שנבעו מעשיית W, בנוסף W הוא אופי התוצאות שנבעו מעשיית B האם ניתן להסיק מכך כי B מוביל W מוביל לX? תחשוב על קארמה במונחים של מעגל , לא של קו למעגל יש רדיוס או הרבה רדיוסים שיוצרים ספירלות מהמרכז המרכז הוא הנשמה לפעמים אנחנו יוצרים רדיוסים מאוד רחבים ולפעמים מאוד קצרים וזה עוד בלי לדבר על עומק ועל חוסר ההבחנה שלנו במציאות התלת מימדית לגבי ההבדל בין רוחב לעומק התחלנו בתור נשמות למדנו , התפתחנו עכשיו נשאר רק להפוך את העולם הגישמי למראה לעולם הנשמות כדי שההתפתחות הבאה תתאפשר כי כל עוד העולם הגישמי שונה מהעולם הנשמתי נמשיך לצבור קארמה מה הכוונה? הרבה רדיוסים והרבה ספירלות שלא נמצאים באיזון עם המהות הנשמתית ,לא בהתאם לתוכנית. ימשיך להווצר לחץ על הנשמה , ואתם יודעים מה קורה לכדור שמנפחים אותו יותר מדי. קארמה זה לנפח את הכדור, כבר מיצינו את זה , עכשיו זה הזמן להחליף את הכדור. העולם היום נמצא במצב של הדרדרות מתמדת אף אחד כבר לא מדבר על החמצן ועל החיות שנכחדו , רוב החיות שראיתם בנשיונל ג'יאוגראפיק כבר לא בעולם הזה. אף אחד לא מדבר על הזיהום ועל הטמפרטורה שעולה משנה לשנה נראה כאילו כולם מחכים לאיזה משיח שיבוא ויציל את כולם משיח שנוכל לזרוק עליו את כל האחריות וזה יכול לקרות , אבל כמה זה יעלה לנו? אתם בטח מכירים את המונח "יום הדין" אנחנו יושבים ומחכים ליום הדין? הוא יגיע כדו"א יפסיק לספק אותנו, יהיו עוד המון אסונות טבע ולא רק שלא נשתחרר מקארמה נהייה תקועים בלי גוף , במקסימום נהפוך למקום שיבואו וילמדו בו על מה קורה למי שלא משלים את הקארמה שלו ומתפתח לשלב הבא. זה מה שאתם רוצים? להיות תקועים? בלי יכולת להתגלגל? "הגישה שהצגת הורסת את האחווה הבסיסית בין בני אדם ואת ההזדהות." אבל אין אחווה כזאת, במקסימום יש אחווה בין גברים , לא בין גברים לנשים ובטח לא בין כל בני האדם. למשל אחת האחוות שממש לא קיימת זאת אחווה בין ילדים אם תשימו לב ההורים מזהמים את הילדים בדעות הפוליטיות הסתומות שלהם. גורמת להם להתייחס אחד לשני בצורה ניבזית , מצטער זה לא הטבע האנושי לשנוא ללא כל ביסוס אנחנו חיות , חיות מתקיפות רק את מי שמתקיף אותן או במטרה ליזון אבל מהיום הראשון לחיים שלנו אנו קולטים את שידורי החדשות ואת כל המסרים המוסתרים שמשפיעים על איזה צרכן(או יותר מדוייק מוצר) נגדל להיות. השידורים האלה וכל המערכת קובעים כמה מזינים אנחנו , כמה אחוזי פחד , כמה אחוזי שנאה , כמה אחוזי סידן וחלבונים בסוף יסגרו את הסופר-מארקט תדמיינו את התמונה הזאת...אתם נכנסים בדלתות שבורות וריח נוראי נישא באפיכם אתם עוברים במחלקות השונות במחלקת הירקות אתם רואים שלוליות של חומר דוחה ,מחלקת הבשר מלאה בעצמות ובשר שהרקיב מזמן והכי מפחיד הם כל מוצרי הפלסטיק בהתחשב בכך שנפט עשוי מאורגניזמים עתיקים... תכבדו את הנשמות שאומרות לנו שאם לא נשתנה נהפוך לנפט.

 

[חתול הצשייר]

אני מניח שזו תגובה אלי

אם כך אז: קודם כל זה שכיום (עם דגש עצום על כיום) באמת שכמעט ולא נשארה אחווה בין בני אדם. אתה צודק בהחלט שלתקוף ללא צורך נוגד את הטבע האנושי רק שאני לא רואה במה זה סותר את מה שאמרתי. האמת שקצת קשה לי לעקוב אחרי מה שאתה מנסה להגיד מכיוון שאתה מנסה לדחוס הרבה מאד דברים שאני לא תמיד מבין איך קשורים אחד לשני בהודעה אחת. אני אחזור לעניין האחווה. אתה טועה בכך שלא יכולה להיות אחווה בין ילדים או גברים ונשים. אני אישית מרגיש אחווה ללא הבדלי מין או גיל, אבל זו לא תכונה שקל לרכוש כיום כי מגיל צעיר עוקרים לנו אותה. כדי להרגיש אותה צריך קודם כל לרצות להרגיש אותה אני מסכים איתך שמזינים אותנו הרבה זבל דרך כלי התקשורת אבל לא רואה כלל איך זה קשור למה אנחנו בוחרים או לא בוחרים לעצמנו. הקארמה היא חוק הפעולה, פשוט מאד. לא רואה שום סיבה לסבך אותה. הנקודה שלי היא שהמטרה של חוק הקארמה הוא לא להליך עליה את האשמה לכל מה שקורה ולהגיד על סבלם של אנשים: "אתם בחרתם את זה" אלה להבין את תהליך ההשינויים ביקום והתגובות אליהם. לקחת תאוריה מדעית, להמיר אותה לתורת המוסר, ובשמה לבטל כלל את האחריות שלנו כבני אדם אחד כלפי השני ולהטיל את האחריות לכל דבר שקורה על האדם שזה קרה לו, זהו עיוות נוראי של חוק הקארמה. דבר שכזה מוביל לא רק לאנוכיות אלה לניכור מהאנשים החיים סביבך ולניתוק מהדהרמה האישית שלך. ולאנשים צריך לבוא בגישה אנושית. לבוא למישהו ולהגיד לו: "קרה לך ככה וככה בגלל הבחירה שלך או של החיה שלך על פי הרדיוס R של הכדור הקארמתי במישורים X,Y,Z זה בכלל לא לעניין והאמת אני כלל לא מבין מה אתה מנסה להסיג בכך

 

[neophile]

אגדות ומיתוסים

"אני מסכים איתך שמזינים אותנו הרבה זבל דרך כלי התקשורת אבל לא רואה כלל איך זה קשור למה אנחנו בוחרים או לא בוחרים לעצמנו" עשו מחקר וגילו כי ככל שמציגים לוגויים ופרסומות של מותגים מגילאים צעירים יותר כך הופכים את הילד לצרכן לעתיד שידרוש מההורים שלו רק את המותגים הוא לא ירצה ג'ינס, הוא ירצה ליוויס, המותג מגדיר את המוצר ולא להפך זה מוכח מדעית. זה לגבי מוצרי צריכה...אבל זה תקף גם לגבי דעות פוליטיות ומוסריות מבחינת הילד מבזק חדשות שבו משמיצים עם\לאום\דת\מדינה\גזע אחרת לא שונה מפרסומת של פפסי שמשמיצה את החברות המתחרות. מה שמצחיק הוא שיש חוק שאוסר על פרסומות כאלה שמשמיצות חברות אחרות. אם אתה עובד חברה אחת ומשמיץ חברה אחרת ישפטו אותך, אבל אם אתה משמיץ עם\לאום\דת\מדינה\גזע יסקרו אותך בעיתון... כפי שאתם רואה יש כאן סתירה שרוב האנשים בכלל לא מסוגלים לבטא במלים , במקום עולים בהם רגשות שמסמאים את עיניהם פרסומות הם סמים ,הם מסמאים את העיניים פרופגדנה מסמאת , דת מסמאת בבית הספר מלמדים איך לסמא את עצמנו למען השגת מטרות הנה אני יגיד משהו ואתם ממש תהיו מסוממים הציונות היא גזענית מה המטרה של הציונות? להקים בית ליהודים , מטרה מצויינת אם אתה יהודי מטרה נוראית אם אתה גר במקום שהם מגיעים ליישב מחדש . אל תשכחו את הרקע הגזעני ,ניסו להשמיד אותנו לחלוטין למה? כי תמיד הבטנו לעתיד ויצרנו את הרעיונות החדשים שהתנגדו לכל אותם אלו שרצו לחזור לימי קדם...אפילו ביהדות עצמה זה קיים הקונפליקט הוא בלתי נמנע...אבל בכל זאת אנחנו מנסים לעשות שלום כי בסופו של דבר אנחנו מבינים שבמקום להפנות משאבים לליבוי האווירה ,לעבר עדיף להפנות משאבים להווה ולעתיד למען הנזקקים ולמען הילדים זה אומר שנפסיק להפנות משאבים לעבר? לא אנחנו ניצור עבר חדש ,נכתוב את ההיסטוריה מחדש למען הילדים שלנו בדיוק כמו אבות אבותינו שיצרו את המיתוסים ואת האגדות לא תמיד לאגדות יש סוף טוב, סתם קחו בתור דוגמא את כיפה אדומה שבסיפור המקורי אין שום צייד שמציל אותה אבל בזמן האחרון ( לא הכי בקיא בהיסטוריה של זה) שינו את הסוף... יש לכם מושג איך זה השפיע על האנושות??? או מה יקרה אם נגלה שהצייד והזאב הם אותה דמות? ושכיפה אדומה בכל מקרה נדפקת בין אם זה על ידי החיה או על ידי גבר(שכידוע הוא קוף שמחכה חיות) מה לגבי מציאות שאנחנו יוצרים את האגדות והמיתוסים?

 

[Ender W]

אגדות, מיתוסים, חצאי אמיתות וטעויות

אפשר לכתוב מגילה בתור תשובה לפוסט הלא ברור הזה והלא נכון הזה. אני אבחר להתמקד בתחום אחד פשוט. די ברור שאתה לא ממש מכיר תאוריות מעולם הפירסום ושאתה לא ממש מכיר חוקים. אז קודם כל, דוקא לפני עידן הפירסום הממוקד הטלויזיוני אפשר היה לראות הרבה יותר אחדות מחשבה (שבדרך כלל לא הייתה מבוססת על עובדות). אחדות המחשבה הזאת הובילה לאינקויזיציה, למסעות צלב, לג'יהד, לאנטישמיות (גם במקומות שלא ראו בהם אף פעם יהודים) ועוד. דווקא התקשורת ההמונית שינתה את המצב הזה. פתאום אין שום דרך (חוץ מאשר בסין ובעוד כמה מדינות) לשלוט על כל מה שאנשים קוראים ורואים. פתאום אי אפשר למכור להם את האגדות שהכומר רוצה שהם יקנו, כי כמו שהם רואים את הכומר הם גם יכולים לראות 100 ערוצים אחרים עם תכנים ומסרים שונים לגמרי. הם אפילו יכולים להכנס לאתר צאט פגאני ולשמוע קצת עובדות אחרות על החיים. הבחירה החופשית הופכת ליותר בחירה וליותר חופשית ברגע ששטיפת המוח הופכת להיות מרובת מקורות. (פעם היא הייתה מוגבלת למקור אחד - המשפחה שהייתה חייבת להתיישר לפי הקהילה) עכשיו לטעות (שקר?) שלך בהבנת החוק! בדיוק הפוך ממה שאתה טוען! יש חוק איסור לשון הרע שאוסר עלנו לפגוע באדם אחר בגלל מוצאו ודברים דומים אפילו בדיבור בלבד! לעומת זאת אין שום חוק שאוסר על חברות להשמיץ מתחרים! אם ההשמצה מוצדקת היא חוקית לחלוטין בלי קשר לכמה נזק היא תגרום למתחרה! אבל מה? שעור ראשון בשיווק (כניראה שפיספסת את הרצאת המבוא) מאוד לא כדאי אפילו להזכיר את השם של המתחרים. בזה אתה משלם כסף עבור פרסומת ובעצם מחזק את המותג של המתחרים. אנשים נוטים לזכור את השם יותר מאשר את ההקשר. הם לא יזכרו למה בדיוק ציינת את המתחרים. הם רק יזכרו שכנראה שהמתחרים כל כך טובים שאפילו אתה מדבר עליהם. בקיצור, אתה נלחם באור בשם החושך וחושב שהצדק איתך. פתח עיניים ותתחיל לענות לשאלות האמיתיות! בלי התחכמויות זן של השלכת השאלה חזרה על השואל ובלי משפטים לא קשורים על מעגלים וחזון אחרית הימים. את ספר דניאל אפשר לפתוח לבד ולקרא אם רוצים קצת בידור מהסוג הזה. והמלצה קצת יותר אישית, תפסיק לערבב כל הזמן תחומים חדשים שאתה לא ממש מומחה אליהם... למה תמיד רדפו אחרי היהודים... באמת נתת לזה יופי של תשובה. (לא קשורה בכלל למציאות, אבל משעשעת ולכן יפה, לפחות בעיניי) טוב, כדאי שאני אפסיק כאן... סך הכל גם זה כבר ארוך מדי.

 

[Ender W]

חבל שהמשיח נכשל בשעור לוגיקה בסיסית

כל מי שהשלים חלקים בסיסים של לימודים, יודע שזה ש X גורר Y לא מגדיר קשר הפוך! אין מעגל! לפעמים קשר הוא מעגלי. תמיד הוא וקטורי. (כיוון ועוצמה) עישון גורר מוות. מוות לא גורר עישון. נראה שאתה מתמצא במרחב המעגלי של רבדי הנשמה, הרבה יותר ממה שאתה במרחב הגישמי שאתה חי בו. עדיין לא ענית לי על השאלה הפשוטה בקשר לאונס/מוות. ואני אחזור עליה כאן: ----- ולפחות על זה אני מבקש הסבר ברור: בקשר לאונס כתבת: "זאת תהיה טרגדיה שכללה אלמנט של בחירה" לא ממש הסברת את המשפט הזה בהמשך. היום בשעה 8:00 התרחש אונס במקום ציבורי שאף אחת לא הייתה יכולה לצפות בו לצרות. עכשיו אני רוצה להבין את הגישה שלך. הנאנסת - שקרתה לה טרגדיה מאוד גדולה (היום ב 8:00) ביצעה איזושהי בחירה שהובילה למקרה של האונס? היתה לה דרך לבחור בחירה אחרת (מודעת, כי רצית לכבד את המתים על בחירתם... כלומר בחירתם דורשת כבוד, כלומר היא מודעת) שהיתה יכולה למנוע את האונס? אם כן, אולי צריך לשפוט אותה ולא את האנס?

 

[Alice IN Wonderland0]

אני חושבת ש

מה שהוא מנסה להגיד בעצם על הבחירה היא שכולנו בוחרים את כל מה שקורה לנו בצורה מודעת או לא מודעת, כל הכל תחת איזון גם אם אנחנו לא מודעים לכך ברבדים הפיסיים יותר. אבל - כשנכנסים לפרטים אישיים ולמקרים יותר ספציפיים, כמו דוגמת האונס שניתנה כאן, בהחלט קשה להגיד את אותו הדבר. בחורה בחרה להיאנס?? אחותי חלתה בלוקמיה בגיל 11 וסבלה במשך שנה שלמה חיים בבית חולים תחת השגחה וטיפולים קשים. האם היא בחרה בכך?? לעומת זאת, במבט לאחור, ניתן להגיד שזה היה לטובה? עם כל הסבל שהיא עברה באופן אישי ושאנחנו כמשפחה עברנו, האם זה היה לטובה? אפשר להגיד שכן. האם זה חיזק אותנו? בטח שכן. האם זה שינה אותה וביגר אותה? לימד אותה ערך חיים? בטח שכן. אבל מה אם היא לא הייתה יוצאת מזה? מה היינו אומרים אז? אז אנחנו "בוחרים" בגורלנו רק כזה מתאים לנו? רק כשזה נשמע הומני?

 

[ToryMaster]

ברור שזה ביגר אותה

זה לימד אותה להעריך את החיים. כשכמעט נסחפתי לתוך הים בחופש הגדול לפני שנתיים, הדבר הכי טוב שזה נתן, היה שזה הפך אותי ממישהי שממש רוצה למות, למישהי שמבינה כמה החיים יקרים ולא תוותר עליהם בכזאת קלות. אבל בחירה? אני עוד מוכנה איכשהו להסכים עם זה שהאלים בחרו עבורי את הדברים האלה כמבחנים, או משהו. אבל להגיד שאני בחרתי? מעבר לזה שזה מכעיס אותי, זה פשוט לא נכון.