הפולניה האוסטרלית שלי פרסמה יופי של סרטון על מינימליזם

[אבח"י]

אני כמעט תמיד מתחכם.
אשתי מבדילה בקלות בין המצבים. אם היא מזהה שאני מתחכם היא עושה לי פרצופים ומוציאה לי לשון.
אם היא מזהה שאני רציני היא מתחילה לבכות.
אז כאמור אני משתדל לא להיות רציני. זה גם מצער את האשה וגם עושה קמטים.

הכתב הומצא לפני אלפי שנים אבל עד להמצאת הדפוס ספרים היו מצרך נדיר ויקר. בחברות חקלאיות לא היה צורך בידיעת קרוא וכתוב, וגם היום לא צריך - מה שגורם לי לחשוב הרבה על מעבר לעבודה בשדה, והצורך הזה התרחב עם המהפכה התעשייתית ועליית מקצועות שדורשים אוריינות. כיום יש לנו בעיה חדשה והיא חוסר באוריינות דיגיטלית. גם לי יש את הבעיה הזו בדרגת חומרה מירבית.
בעתיד (הקרוב) אנשים יגידו שאי אפשר בלי אוריינות דיגיטלית ומישהו יגיד להם שחברות הסתדרו מצויין בלי זה, ואז הוא בטח יגיד שהכתב הומצא לפני אלפי שנים.

אתה מדלג בקלילות על תפקידים מהותיים בחברות חקלאיות [אגרריות] כמו של "ראש הכפר" ; "חכם הכפר" ; ה"שאמאן"; הרופאה וכו' - אלה תפקידי זיכרון. תפקידים שמטרתם הרחבת ה"זכרון, של האכר הכורע על אדמתו או קוצר חיטה. חלק ענק מהאגדות שהגיעו עד הלום הן "היסטוריה" , כנראה חסרת ערך לזריעת החיטה שבני הכפר הקשיבו להן, למדו אותן, אורלית [גם כיום, אגב..]
אוסיף עוד, הטכנולוגיה כפי שהיא מתפתחת כיום קשורה במהותה, כך אומרים לי, למחקרי פיזיקה, גם תיאורטית, להכרות עם ההיסטוריה של המדע.
בכלל - ושוב אינני מגן על "מערכת החינוך" אלא על אותם שעיסוקים ביצירת ערך מהותי ללמידה - משמעות לחיים תלויה בכלכך הרבה מרכיבים, חלקם גם מגיע ממערכת החינוך, מהכרות המשותף עם אחרים שלעולם לא אפגוש, פתיחת אפשרויות לסובייקט למצוא את "עצו ואת קולו" בזכות המיומנויות שרכש בבית הספר.
ושוב אני מדגיש - מיומנויות. החשיבות של לימדת היסטוריה, למעט הערכים שהחברה רוצה להעביר לדור העתיד, היא ראיה "אובייקטיבית" של מה שהיה, איסוף ראיות, הסקת מסקנות, הפקת לקחים ויישום בעתיד.
יכולת קוגניטיבית בלבד תתן לנו אפשרות לנהוג כמו פיל, או סנאי המטמין אגוזיו.

 

[קלייטון.ש]

משמעות לחיים תלויה בכלכך הרבה מרכיבים

משמעות החיים אצל אנשים בריאים מתמצה בהקמת משפחה וזוגיות, וגידול ילדים ונכדים.
יש אנשים פחות בריאים - למשל כמוני - שמוצאים את משמעות החיים בעבודה ובספרות ושירה וכאלה. אבל זו לא דרך המלך.
אנשים בריאים נפשית ימלאו את חייהם במשמעות ותוכן בעצמם, כאמור לעיל. אהבה, ילדים, נכדים, חברים.
באמת שלא צריך את מערכת החינוך שתעזור להם בזה.

 

[אבח"י]

משמעות החיים אצל אנשים בריאים מתמצה בהקמת משפחה וזוגיות, וגידול ילדים ונכדים.
יש אנשים פחות בריאים - למשל כמוני - שמוצאים את משמעות החיים בעבודה ובספרות ושירה וכאלה. אבל זו לא דרך המלך.
אנשים בריאים נפשית ימלאו את חייהם במשמעות ותוכן בעצמם, כאמור לעיל. אהבה, ילדים, נכדים, חברים.
באמת שלא צריך את מערכת החינוך שתעזור להם בזה

אין סיכוי קלוש שאקיים דיון על משמעות המושג "בריא" ועל קביעה חד מימדית לגבי מה אנשים בריאים רוצים.
קטונתי.
כן מבקש שיצויין בפרוטוכל השיחה - אני חולק נמרצות על דעה זו. ♥

 

[שיח סלימאן]

אני חושב שאם לא היו מלמדים קרוא וכתוב בבית הספר וכולם (או כמעט כולם) היו יודעים זאת, החברה היתה מסתדרת בלי ידיעת קרוא וכתוב.
כפי שחברות אנושיות הסתדרו עשרות אלפי שנים.

גם בעלי החיים מסתדרים יופי (רובם לפחות) בלי ידיעת קריאה וכתיבה אבל אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להתחלף איתם.

 

[קלייטון.ש]

אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להתחלף איתם.

לא היית רוצה להתחלף עם עיט? או עם לוויתן?
אני לא רואה בשייכות למין האנושי כזה שוס.
לי האינטליגנציה בעיקר מפריעה. הייתי מחליף אותה בכנפיים בשמחה.

 

[שיח סלימאן]

לא היית רוצה להתחלף עם עיט? או עם לוויתן?
אני לא רואה בשייכות למין האנושי כזה שוס.
לי האינטליגנציה בעיקר מפריעה. הייתי מחליף אותה בכנפיים בשמחה.

שויין, נסה להחליף אותה בכנפיים (של קרמבו).

 

[סופהו 1]

אבוי

 

[צליליתה1]

זכיתי ללמוד אצל מורה מצוינת לספרות.
אין לי מושג אם המערכי שיעור והניתוחים היו מקוריים שלה, ברוח הקונסטרוקטוביזם, של דובשני או של כבוד שרת החינוך.
הניתוחים שלה בכלל לא היו העיקר, אלא הכלים שהיא הקנתה לנו לנתח לבד.
ולא תמיד היה צריך לנתח, לפעמים היה מותר להרגיש, להגיב, להתווכח.
הגעתי לשיעורים שלה אוהבת לקרוא, יצאתי אוהבת ספרות.

(ואפילו הצלחתי לעמוד בחובת בחינת הבגרות)

 

[סופהו 1]

משמעות החיים אצל אנשים בריאים מתמצה בהקמת משפחה וזוגיות, וגידול ילדים ונכדים.

משמעות החיים מתמצה בזה?
כלומר, מי שבוחר לחיות לבד/ לא להביא ילדים לעולם- חייו חסרי משמעות?

מי שמשקיע עצמו במחקר, למשל, אינו מוצא משמעות בעשייתו? האם מי שעוסק ביצירה, אינו מוצא משעות בעשייתו?
מי שמשקיע עצמו בנושא כמו, לדוגמא, איכות הסביבה, אין משמעות בחייו?

 

[אבח"י]

משמעות החיים מתמצה בזה?
כלומר, מי שבוחר לחיות לבד/ לא להביא ילדים לעולם- חייו חסרי משמעות?

מי שמשקיע עצמו במחקר, למשל, אינו מוצא משמעות בעשייתו? האם מי שעוסק ביצירה, אינו מוצא משעות בעשייתו?
מי שמשקיע עצמו בנושא כמו, לדוגמא, איכות הסביבה, אין משמעות בחייו?

ונוסיף, של פי המשוואה של קלייטון הוא גם אינו בריא.

 

[קלייטון.ש]

ונוסיף, של פי המשוואה של קלייטון הוא גם אינו בריא.

אני לא בריא, כתבתי בפירוש. יש לי אישור רפואי לזה.

 

[סופהו 1]

ידוע.
לטעמי, לא ממש משנה לשאלתי

 

[קלייטון.ש]

משמעות החיים מתמצה בזה?
כלומר, מי שבוחר לחיות לבד/ לא להביא ילדים לעולם- חייו חסרי משמעות?

מי שמשקיע עצמו במחקר, למשל, אינו מוצא משמעות בעשייתו? האם מי שעוסק ביצירה, אינו מוצא משעות בעשייתו?
מי שמשקיע עצמו בנושא כמו, לדוגמא, איכות הסביבה, אין משמעות בחייו?

כל אלה מוצאים משמעות כפויה שאינה טבעית, ולא ברור כמה ערך יש לה.
מי שבוחר לחיות לבד ובלי ילדים (עד כמה שזו בחירה) יצטרך לחפש באופן מלאכותי משמעות אחרת.
כי אכן נכון שהאדם מחפש משמעות וקשה לחיות חיים ללא תוחלת.
אבל אין תוחלת לחיים כמו ילדים. אין יצירה כמו הקמת משפחה והבאת ילדים לבגרות ואחרי כן מעורבות בחיי הנכדים.
כל תוחלת אחרת היא מלאכותית ומשנית.
זה כמו ההבדל בין חצר רחבה מכוסה דשא טבעי וגינה עם עצים, לבין שטיח מפלסטיק ירוק ועציץ מלאכותי עליו בפינת הסלון.
אחד הם החיים בהתגלמותם, השני הוא זיוף שנותן תחושה רדודה כאילו יש חיים.

 

[אבח"י]

כל אלה מוצאים משמעות כפויה שאינה טבעית, ולא ברור כמה ערך יש לה.
מי שבוחר לחיות לבד ובלי ילדים (עד כמה שזו בחירה) יצטרך לחפש באופן מלאכותי משמעות אחרת.
כי אכן נכון שהאדם מחפש משמעות וקשה לחיות חיים ללא תוחלת.
אבל אין תוחלת לחיים כמו ילדים. אין יצירה כמו הקמת משפחה והבאת ילדים לבגרות ואחרי כן מעורבות בחיי הנכדים.
כל תוחלת אחרת היא מלאכותית ומשנית.
זה כמו ההבדל בין חצר רחבה מכוסה דשא טבעי וגינה עם עצים, לבין שטיח מפלסטיק ירוק ועציץ מלאכותי עליו בפינת הסלון.
אחד הם החיים בהתגלמותם, השני הוא זיוף שנותן תחושה רדודה כאילו יש חיים.

"זה כמו ההבדל בין חצר רחבה מכוסה דשא טבעי וגינה עם עצים, לבין שטיח מפלסטיק ירוק ועציץ מלאכותי עליו בפינת הסלון" דוגמה גרועה לדבריך. היות הדשא טבעי, נגיד, אינו שולל את "המלאכותיות" שבהשתלטות על הטבע, שאין בו שמץ של "שרידה" - משפחה, ילדים וכו' - שרשור בלתי פוסק של גנים [הגן האנוכי, דוקינס] ללא מטרה למעט "שרידה", ובכך סתרת את כל הגישה שלך, שבעיקרה, קרחת יער טבעית, בית מענפים שנמצאו זרוקים וכו'.. ככה כמו שנולדנו, כך נחיה ונמות.
חשבתי להביא לכאן סריקה של מאמר שכתב אבי גורפינקל ב'הארץ', מוסף סופ"ש, השבוע כדי להעלות כמה נושאים בענייני חינוך וכו'. אבל תשובתך הזו מונעת ממני לעשות זאת, בטח כאיזו תשובה לדבריך.
עם זאת, ואני מקווה שיש לך פייסבוק, הנה סרטון על נגר ועל עבודתו בטבע.

המשוגעים לדבר: הנגר שהופך עצים ביער לרהיטים מרהיבים, בלי אף מסמר | בנגריה של גיל ארד מבית זית לא תמצאו אף מכונה. הוא עובד בשיטות קדומות, רק עם כלים ידניים ועם עץ מלא בלבד ומסביר ש"מכונות מרחיקות אותך מהחומר, ובעיקר... | By ‎Calcalist כלכליסט‎Facebook

בנגריה של גיל ארד מבית זית לא תמצאו אף מכונה. הוא עובד בשיטות קדומות, רק עם כלים ידניים ועם עץ מלא בלבד ומסביר ש"מכונות מרחיקות אותך מהחומר, ובעיקר...

did.li

 

[אבח"י]

אני לא בריא, כתבתי בפירוש. יש לי אישור רפואי לזה.

גם אני לא בריא, הן נפשית והן גופנית - יש אישורים רפואיים, יש תרופות.. וכו'
מה נעשה תחרות מי בריא או חולה יותר? מה גם שהערתי כלל לא התיחסה אליך אישית. ♥♥

 

[קלייטון.ש]

מה נעשה תחרות מי בריא או חולה יותר?

נעשה תחרות, למה לא. לא הגענו כבר לגיל?

 

[אבח"י]

נעשה תחרות, למה לא. לא הגענו כבר לגיל?

הגברת שישבה לידי באוטובוס אמרה שצעירים כמוני, שלא יתלוננו [ ובכלל לא התלוננתי, רק הסברתי לה מדוע אסור לי ולה לעמוד כשהאוטובוס נוסע].

 

[סופהו 1]

כל אלה מוצאים משמעות כפויה שאינה טבעית, ולא ברור כמה ערך יש לה.
מי שבוחר לחיות לבד ובלי ילדים (עד כמה שזו בחירה) יצטרך לחפש באופן מלאכותי משמעות אחרת.
כי אכן נכון שהאדם מחפש משמעות וקשה לחיות חיים ללא תוחלת.
אבל אין תוחלת לחיים כמו ילדים. אין יצירה כמו הקמת משפחה והבאת ילדים לבגרות ואחרי כן מעורבות בחיי הנכדים.
כל תוחלת אחרת היא מלאכותית ומשנית.
זה כמו ההבדל בין חצר רחבה מכוסה דשא טבעי וגינה עם עצים, לבין שטיח מפלסטיק ירוק ועציץ מלאכותי עליו בפינת הסלון.
אחד הם החיים בהתגלמותם, השני הוא זיוף שנותן תחושה רדודה כאילו יש חיים.

זו דעה או עובדה?

אולי מקובל יותר בחו"ל מאשר בפרובינציה של ישראל (בה אנשים מרשים לעצמם ל"היכנס לרחם" של אחרים, לחנך ולהטיף), אך יש אנשים שבחרו אחרת ואני בטוחה שליבם ופיהם שווים כשהם אומרים שגם בלי ילדים (כל אחד וסיבותיו עימו), חייהם מלאים ובעלי משמעות.

אמנם יש לי חשש שגם פה אתה לא ממש רציני, אך אגיב.
לדעתי, כל אדם יכול למצוא משמעות בכל מיני דרכים/תחומים, אם:
ירגיש שייכות. יהיה לו עבור מי לחיות, יהי לו מי שהוא חשוב לו ומשמעותי בחייו.
ירגיש שהוא נותן מעצמו (בעבודה, בתרומה, בהתנדבות).
ירגיש שהוא חלק ממשהו (משפחה, אירגון, קבוצה וכד) או יצליח להשיג איזשהו הישג, ליצור משהו (לאו דוקא ילדים. גם יצירה מוסיקלית, תכנית בתחום מסויים, חידוש כלשהו), להיות חלק ממשהו שבו יכול להשפיע.
כמו כן, אדם ירגיש משמעות לחייו אם ידע שהוא מנצל את הפוטנציאל שלו/משיג מטרות שהציב לעצמו.
הקיצר, לא רק ילדים.
(יתכן שיש עוד סיבות, אבל זה מה שעלה במוחי כרגע) .

 

[אבח"י]

זו דעה או עובדה?

אולי מקובל יותר בחו"ל מאשר בפרובינציה של ישראל (בה אנשים מרשים לעצמם ל"היכנס לרחם" של אחרים, לחנך ולהטיף), אך יש אנשים שבחרו אחרת ואני בטוחה שליבם ופיהם שווים כשהם אומרים שגם בלי ילדים (כל אחד וסיבותיו עימו), חייהם מלאים ובעלי משמעות.

אמנם יש לי חשש שגם פה אתה לא ממש רציני, אך אגיב.
לדעתי, כל אדם יכול למצוא משמעות בכל מיני דרכים/תחומים, אם:
ירגיש שייכות. יהיה לו עבור מי לחיות, יהי לו מי שהוא חשוב לו ומשמעותי בחייו.
ירגיש שהוא נותן מעצמו (בעבודה, בתרומה, בהתנדבות).
ירגיש שהוא חלק ממשהו (משפחה, אירגון, קבוצה וכד) או יצליח להשיג איזשהו הישג, ליצור משהו (לאו דוקא ילדים. גם יצירה מוסיקלית, תכנית בתחום מסויים, חידוש כלשהו), להיות חלק ממשהו שבו יכול להשפיע.
כמו כן, אדם ירגיש משמעות לחייו אם ידע שהוא מנצל את הפוטנציאל שלו/משיג מטרות שהציב לעצמו.
הקיצר, לא רק ילדים.
(יתכן שיש עוד סיבות, אבל זה מה שעלה במוחי כרגע) .

אגב, גם אני מדי פים חוכך בדעתי עם ק' רציני כמו ההוא של קפקא או מהתל בנו או שמא הוא מתרגל שיטות ויכוח מתפלפלות של בית רבן.

 

[סופהו 1]

אגב, גם אני מדי פים חוכך בדעתי עם ק' רציני כמו ההוא של קפקא או מהתל בנו או שמא הוא מתרגל שיטות ויכוח מתפלפלות של בית רבן.

כנראה גם וגם וגם.
תסכים אתי שכל זמן שאין נפגעים בגוף או בנפש, שימשיך?