הערות

[סלבו לוי]

או ש

בגלל שפיספסת את האימון פורום

 

[isaacl]

ואולי

אלה הן הבהונות הכואבות ביותר.

 

[tessen]

אגיע בשימחה

בתור תלמיד של סנסאי מילרוד אני מצטרף לדברי דויד וממליץ בחום גם ככה לבוא לראות שיעור. גם מפגש שכזה הוא נכון ומעניין.

 

[nirk_aikido]

מוזמן נוסף- גרנד מסטר יהושוע סופר

אדם נוסף שמתעסק בנושא ויכול להיות מאד מעניין להזמין הוא גרנד מסטר יהושוע סופר. אני יודע שהוא פיתח "אומנות לחימה יהודית"- "אביר", שמתבססת על עקרונות מהמקורות. נירק

 

[קוזושי]

ולא מצא קליינטים ../images/Emo13.gif

אז חזר למקורות

... אבל של האמנות לחימה המקורית שלו שהיא קוקסול הפקידו. שמעתי כבר על הרבה אנשים שטוענים שהאמנות לחימה שהם עושים היא אמנות לחימה יהודית, זה לא רציני. שים לב שהמאמנים ה"גדולים" שידועים בתחום כמו צבר ארם, ניר מלחי ועוד אחרים, לא מנסים לומר שמה שהם עושים זה יהדות. הם אולי מוצאים קשר ליהדות או מדברים על הקשר ליהדות אבל הם לא אומרים שהאמנות לחימה שלהם היא לא סינית או יפאנית אלא יהודית. דוגמא טובה לאחד המקרים המגוחכים הללו היא בקישור שהיה פה לא מזמן בענין ואני לא בא לזלזל באף מאמן, דוקא את יהושוע סופר ראיתי עובד פעם ויש לו עבודה מדהימה, אבל הרעיון להמציא אמנות לחימה יהודית נשמע לי קצת לא רציני. במקורות שאני מכיר דוקא יש נסיון להמנע מהתפארות בטכניקת לחימה ויש דוקא דגש על העניין שהניצחון היה למרות שהטכניקה והיכולת לא היו טובים היה ניצחון בגלל הרוח. למרות שנתקלתי במקורות גם בתיאורים מסמרי שיער על היכולת העל טבעית של בני יעקב או של החשמונאים, ההתפארות היא בדרך כלל בניצחון של אנשי הרוח, למלחמות המצווה למשל יצאו רק אנשים שברור להם שהם צדיקים גמורים, מי שהיה לו חשש קל של עבירה שעבר נזהר לא לצאת למלחמה. וכלל לא משנה מה היכולת הלחימתית שלהם. אם אפשר למצא קשר בין היהדות לאמנות לחימה זה יכול להיות מהכיוון האחר, שניהם שואפים להביא את האדם לשלמות, אמנויות הלחימה מתחילות בחומר ומגיעות בסוף לרוח, והיהדות מתחילה ברוח ומגיעה לחומר. (אני חושב ששמעתי בשם ניר מלחי גם דברים ברוח הזאת) יש לי עוד המון מה להוסיף בעניין, אולי בפעם אחרת.

 

[שי רגב]

רשימת מאמנים:

לרשימה "המוכרת", אני מציע להוסיף את: אלי אביקזר - קמ"י. יעקב חזן (למרות הכל!!) - נינג'יטסו-בוג'ינקאן. מריו בורטיני (משה בן-דוד) - נינג'יטסו - בוג'ינקאן.

 

[fa jing]

../images/Emo127.gifשאלה של תמימות.....לאמנים הדתיים

מסקרן אותי הדבר של העיסוק בלימוד תורה ואימון באמנויות לחימה. אדם דתי משקיע את זמניו בלימוד והעמקה בלימוד תורה, קיום מצוות, תלמוד גמרא וכו'.... אמן לחימה משקיע זמנו בלהיות טוב, להתגבר על האגו, אימון גופני, בריאות וכו'.... בתור אנשים דתים האם אין ניגוד בעיסוק באמנויות לחימה ותורה....אני לא מתכוון בניגוד מהותי בין השניים ( כגון: על מה מתאמנים ומה חושבים) אלא על הניגוד שבאינטרס הזמן שבו אתם ( אמני הלחימה הדתיים ) משקיעים בשניהם. ז"א מה שאני בא לשאול הוא : אדם דתי המשקיע את כל מרצו באמונה באל ואת זמנו בלימוד העמקה בתורה ובמצוות, האם אין זה "בזבוז" זמן( לימוד) יקר.....כאשר אתם מתאמנים שעתיים באמנות לחימה, אלו שעתיים חשובות שיכלו להיות מנוצלות ללימוד תורה והעמקה באמונה באל...... האם אתם לא חושבים כי יש בכך ניגוד....?

 

[Raffael]

שלום חנן. אתה מתאמן על להיות טוב

להתגבר על האגו, בריאות וכו'? למדת פעם קאטה של ביטול האגו? תירגלת הליכה במעגל שיפור האיכות העצמית? אני מניח שלא ושתאמר לי שהעיסוק הפיזי שלך באמנות הלחימה, הוא אמצעי בדרך להשגת המטרות האלה (אולי). אולי הפולחן הדתי הוא אמצעי גם הוא? אולי בשביל המאמין, לימוד התורה הוא דרך של שיפור עצמי? אולי אין ניגוד אינטרסים. כך או אחרת, השאלות ששאלת מעניינות גם אותי ואני מקווה שיהיה מפגש כזה ושאוכל להשתתף בו.

 

[fa jing]

צר לי אך....

בתגובתך לא היתה כלל התייחסות לשאלה אותה אני שאלתי

בהקשר לשאלותיך....שאלת אך גם ענית במקומי ( תשובה קצת אחרת ממה שאני חשבתי עליה) ואצטט אותך: " אתה מתאמן על להיות טוב להתגבר על האגו, בריאות וכו'? למדת פעם קאטה של ביטול האגו? תירגלת הליכה במעגל שיפור האיכות העצמית? אני מניח שלא ההנחה שלך אינה נכונה. כן אני מתאמן בגלל שאני נהנה! כן אני מתאמן בכדי לכבוש את האגו ויצר האני ( למרות שאני עדיין רחוק מכך אלפי מילין......אבל לפחות מנסה). כן אני מתאמן על בריאות כי מה לעשות ככה המורה שלי מלמד אותי- אך לא על בריאות מפני מחלות- ישנה התייחסות קצת אחרת מנק' ההשקפה של מורי ( ולקח לי הרבה זמן להבין אותה ( 3 שנים). הכוונה בגוף בריא אינה גוף שאינו חולה- אלא גוף חסון,גוף שמתנהל עפ"י עקרונות תנועה נכונים ( באימון ומחוצה לו),גוף חזק.....לאחר שהשגת כל אלו לא תהיה חולה ואז תהיה בריא, למעשה הבריאות כאן היא תופעת לוואי ולא מטרה. הבריאות מושגת ע"י האימון לגוף חזק, חסון וגוף שנעהעפ"י עקרונות מסויימים ונכונים וכו'.... לא תרגלתי הליכה במעגל במטרה לשיפור האיכות העצמית אלא בכדי להיות טוב בגונג פו שלי ולהשתפר...אך תתפלא עם הזמן זה משפר גם את האיכות העצמית שלי, ישנן תובנות שאתה מקבל תוך כדי האימון. ונחזור לעניינינו( יותר מדי יודים?): אני רק רציתי לדעת האם יש ניגוד מבחינת השקעה בזמן ותו לא..לא עניין אותי העיסוק בפולחן וכו' אדם דתי ומאמין למה שיבזבז זמנו על אימון אם באותו הזמן הוא יכול להשקיע עצמו בלימוד תורה? בבסיס שאלה זו אני מניח הנחה ( שאני רוצה להאמין שהיא נכונה) שהאמונה וקיום המצוות ולימוד תורה קודמים לאמנות.....ואם כך אז למה לבזבז זמן לימוד יקר על אימון.....( כאשר אתה אדם דתי כמובן). אין בדעתי לומר כאן כי על אנשים דתיים לא לעסוק בשום דבר מחוץ לדת.....אלא שאלה זו מכוונת לאלו המקשרים בין הדת לאמנות....וזו הנק' המעניינת אותי.

 

[Connor MacLeod]

מסכים איתך בכל מילה (אבל אייקידו)

 

[Raffael]

אמרת כמעט בדיוק את מה שהתכוונתי

לומר. למרות שטענת את ההיפך

אמרת שההנחה שלי אינה נכונה...ועדיין, כמה שורות מתחת כתבת : "למעשה הבריאות כאן היא תופעת לוואי ולא מטרה" "לא תרגלתי הליכה במעגל במטרה לשיפור האיכות העצמית " שזה, בעצם, מה שרציתי לומר. ואני אסביר: אנחנו מתאמנים כדי לשפר את הגונג פו שלנו. בדרך, אנחנו משפרים עוד דברים ויש שיגידו, בצדק, שזה בדיוק אותו הדבר. אבל, אני עדיין מניח שהמורה שלך לא אומר לך "היום נלך במעגל ביטול האגו" או "היום נתאמן על איכותנו כאנשים". אנחנו מתאמנים ומקווים שיוצא מזה משהו טוב. באשר לשאלה שלך, חשבתי שהנקודה שלי ברורה, אבל טעיתי. התכוונתי לנסות ולשער שכמו שאתה משפר באימונים את הגונג פו שלך, כך גם עושה אדם דתי באורח החיים שלו. ואם הוא משפר את אותו "עצמי", בשתי דרכים, אולי שונות, אולי משלימות, או אפילו מנוגדות לפעמים, הרי שאין כאן סתירה או בזבוז. בתור אחד שלא מבין הרבה באמנויות לחימה, או ביהדות, יצא לי לכתוב על זה לא מעט כבר...

 

[nitzano]

מה שמזכיר לי

את מורנו המשותף ,אשר לאחר חזרתו בתשובה ובמהלך הזמן שלאחריה ,הפסיק להתאמן לחלוטין .ולבסוף טען שאינו שלם עם עצמו ללמדנו בעוד הוא אינו מתאמן ,וכי הוא בוחר בהשקעת כל מרצו בלימוד תורה וקבלה .

 

[fa jing]

רפאל..תיקון קטן.....

בלהיות טוב התכוונתי: בלהיות טוב בגונג פו. למרות שבלהיות בנאדם טוב גם אינו סותר וניתן להתאמן על כך גם כן. אבל כמו שמשפט דאואיסטי עתיק אומר:" בכדי להיות טוב, עליך להאמין קודם כי הינך רע." אני לא מאמין שאני אדם רע....

 

[סלבו לוי]

או בגרסה היהודית

במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם עומדים.

 

[isaacl]

שאלה טובה מאוד

לא בקטע של להיות טוב, להתגבר על האגו, בריאות ואימון גופני, משום שכאן העניין מתאחד, אבל האמת היא שפחות חשוב לי להיות הלוחם הטוב ביותר שנברא, וכן חשוב לי למצות את כל כשרונותי וזמני כדי להיות יותר תלמיד חכם, וחשוב לי כמובן להתקרב אל האל. עוד בילדותי התמודדתי עם אותה דילמה. אני כנר, דבר הדורש המון מאמץ ומחויבות. כשנכנסתי לישיבה בגיל 14, לא יכולתי להתאמן כפי שנדרש ממני, והעולם הפסיד כנר. כעת אני מנגן להנאתי בלבד. הפסקתי לצייר מאותה סיבה. קשה אבל זוהי שאלה של סדר עדיפויות. מה שמושך אותי באמנות לחימה הוא דווקא העובדה שאני מרגיש שהיא מקדמת אותי בלימוד התורה ובעבודת השם, אבל אני מגביל את השעות שאני מייחד לאמנות לחימה. הייתי רוצה להתאמן באיידו, בג'ו דו, ואני חייב לעצור בעצמי. יצחק

 

[haleth]

יצחק,

כתבת "מה שמושך אותי באמנות לחימה הוא דווקא העובדה שאני מרגיש שהיא מקדמת אותי בלימוד התורה ובעבודת השם". תוכל לפרט? נראה לי שזו הנקודה שקטע-שרשור זה חותר אליה. בכל אופן, זו הנקודה שמעניינת אותי. ואם כך, אז למה "אבל אני מגביל את השעות שאני מייחד לאמנות לחימה" ? תודה

 

[isaacl]

כי..

לא היה לי פנאי. אני לא אוהב עבודה שטחית. אמנות אינה עבורי מדיום להעביר את הזמן אלא לבטא את עצמי, וציור דורש השקעה רצינית, כמו שכינור דורש השקעה של אימונים מפרכים רק כדי להיות בכושר. אבל יום אחד...

 

[WaveGal]

וגם- למה כנר וצייר לא וא"ל כן?

 

[isaacl]

אני נורא רוצה

לענות תשובה מלאה, אז בואי נחכה לפורום. יצחק

 

[haleth]

אני בחיכיון ../images/Emo13.gif